ג'רמי סיגל (וורטון, רשתות)
ג'רמי סיגל (וורטון, רשתות)

הפרופ' המומחה לשווקים על האיום על אנבידיה והעליות בוול סטריט

להערכתו, האופטימיות יכולה לחזור אם אכן המכסים לא יהיו נוראיים; המבחן לכך יהיה ב-2 באפריל הירידה בענקיות הטק נבעה לדעתו בעיקר מהמכסים וגם מההתקדמות הסינית ב-AI 

אדיר בן עמי | (4)
נושאים בכתבה ג'רמי סיגל

ג'רמי סיגל, פרופסור למימון מבית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילבניה, התארח בראיון ב-CNBC והתייחס לכלכלה האמריקאית ולתנודות בשווקים. לדבריו, שתי סיבות מרכזיות מעוררות חשש בקרב הצרכנים האמריקאים: מדיניות המכסים של הנשיא טראמפ והחשש מפני גל פיטורים. סיגל הסביר כי השווקים מגיבים בחיוב לאחרונה בעקבות צמצום השיח סביב מכסים גבוהים ולא צפויים, מה שהוביל לעלייה חדה במדדים המובילים בסוף השבוע שעבר וביום שני).


"השוק לא אוהב אי-ודאות", אמר סיגל, והדגיש כי המשקיעים מקווים שהמכסים שיוטלו ב-2 באפריל – יום שטראמפ מכנה "יום השחרור" – יהיו ממוקדים ולא יזיקו לכלכלה. "השוק מחכה לרגיעה, לא להפתעה שלילית". סיגל הדגיש כי "שום דבר לא פוגע בהוצאות הצרכנים יותר מפחד מאובדן עבודה" והגדיר את הפיטורים במגזר הציבורי ככאחד מהאיומים על הצריכה בארה"ב.


עם זאת, ההתייעלות והחיסכון במגזר הציבורי הם רווח עתידי גדול שיתבטא בירידה משמעותית בגירעון ובחוב מול התוצר.  סיגל מעריך כי אם ב-2 באפריל יתברר שהמכסים אינם קשים כפי שחששו, והתקשורת תציג זאת כחדשות טובות – למשל, משא ומתן שיוזיל מכסים על ארה"ב ויגביר ביקוש – הצרכנים עשויים להירגע, וביטחונם ישתפר. "זה יכול להחזיר את האמון לרמות שלפני השיח על המכסים".


שוק הטכנולוגיה: סדקים בתחום ה-AI

סיגל התייחס גם לתנודות במניות הטכנולוגיה, בעיקר בשבע המופלאות. הוא סבור ששני גורמים הורידו את מחירי המניות - 80% מהירידה נובע מההמכסים, ו-20% משאלות על עתיד ה-AI. לדבריו, יש חשש שהטכנולוגיה תהפוך לזולה יותר לייצור, בעיקר לאור התקדמות סין (למשל, חברות כמו DeepSeek ו-BYD) שמצליחות ליישם AI עם שבבים פחות מתקדמים.


 "זה טוב למשתמשי ה-AI, אבל רע ליצרני השבבים ולשחקניות הגדולות", זה יכול להפוך את המוצרים לקומודיטיס, כלומר עם רווחיות נמוכה. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בסוף בסוף יעלה עניין של סבלנות מטא ואינבדייה לא יפלו (ל"ת)
    שי 25/03/2025 08:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 24/03/2025 22:30
    הגב לתגובה זו
    הכל משחקים. הבורסה יש לה מחזוריות משלה ורק מתאימים את התוצאות וההסברים.
  • 2.
    אנבידיה עוד שנה בחצי מחיר (ל"ת)
    אנונימי 24/03/2025 21:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנכל NVDA אמרה שבוע שעבר שאין לו שום חשש מדיפסיק (ל"ת)
    דניז 24/03/2025 19:46
    הגב לתגובה זו
משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.