האניוול
צילום: טוויטר

האניוול מתפצלת ל-3 חברות, אבל המניה יורדת אחרי תחזית חלשה

בהתאם להערכות בשוק, האניוול הודיעה על ספין אוף - החברה תפצל את חטיבת התעופה וחטיבת האוטומוציה שלה לחברות נפרדות במטרה להציף ערך ולמקד את הפעילויות; זה לא הספיק למשקיעים שמורידים את המניה אחרי תחזית חלשה; חטיבת התעופה - שמהווה את רוב ההכנסות של החברה
- עשויה להיות מונפקת לפי שווי של 120 מיליארד דולר

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה האניוול ספין אוף

ענקית הביטחון האמריקאית האניוול הודיעה כי תפריד את חטיבות התעופה והאוטומציה שלה לחברות ציבוריות נפרדות, במהלך שיסמן את פירוקו של אחד מהקונגלומרטים האחרונים בארצות הברית. ההכרזה מגיעה חודשים ספורים לאחר שקרן הגידור האקטיביסטית Elliott Management רכשה נתח של 5 מיליארד דולר בחברה, ולחצה לבצע שינוי אסטרטגי. המהלך היה באוויר כבר תקופה, כאשר לפני מספר חודשים דווח כי מקורבים לחברה ציינו שהמהלך צפוי לצאת לפועל בקרוב.


תחת ניהולו של המנכ"ל וימל קאפור, האניוול החלה למקד את פעילותה בשלושת התחומים המרכזיים שלה - תעופה, אוטומציה ואנרגיה - תוך מכירת נכסים שאינם בליבת הפעילות. עם זאת, קרן Elliott, שלהשקעה בהוניוול יש את המשקל הגבוה ביותר בפורטפוליו שלה, טענה כי הצעדים שבוצעו אינם מספיקים וכי יש לפצל את החברה כדי להציף ערך נוסף לבעלי המניות.


העניין של Elliott בהוניוול נבע בין היתר מהתשואה הדלה של המניה ביחס לשוק. עד ל-11 בנובמבר 2024, יום לפני שהקרן חשפה את החזקותיה, מניית הוניוול עלתה ב-7.7% מתחילת אותה שנה, לעומת עלייה של 26.6% ב-S&P 500 באותה תקופה.


חטיבת התעופה: שווי של עד 120 מיליארד דולר?

האנליסטים מעריכים כי חטיבת התעופה של האניוול, הנחשבת לרווחית במיוחד, עשויה להיות שווה בין 90 ל-120 מיליארד דולר, כולל החוב. החטיבה נהנית מביקוש גובר בשוק, שכן המחסור במטוסים חדשים מאלץ חברות תעופה להפעיל מטוסים ישנים יותר הדורשים תחזוקה תכופה - דבר שמיטיב עם ספקי השירותים והחלפים כמו האניוול. 


חטיבת התעופה היא מקור ההכנסה העיקרי של החברה, והיא אחראית לכ-40% מההכנסות ב-2024 עם הכנסות של 15.46 מיליארד דולר ורווח של כ-4 מיליארד דולר, כך שהחטיפה צפויה להיות מונפקת לפי מכפיל של בין 22.5-30, בעוד האניוול נסחרת במכפיל 16 על הרווחים שלה. התמחור הגבוה יותר לחטיבה הגיוני מאחר והיא צומחת מהר יותר - ההכנסות שלה ב-2024 צמחו ב-13% ב-2024 בעוד ההכנסות של האניוול כולה צמחו רק ב-5%, אך נצטרך לחכות ולראות לפי איזה שווי החטיבה אכן תונפק. לקוחותיה כוללים את בואינג ואיירבוס, לצד חוזים עם ממשלת ארה"ב לאספקת מערכות תקשורת וניווט.


האניוול כאמור כבר רמזה בעבר על כוונתה להפריד את חטיבת התעופה, כאשר בחודש דצמבר האחרון הודיעה כי היא בוחנת ספין-אוף של הפעילות. כעת, החברה מסרה כי היא מתכננת להשלים את הפיצול במחצית השנייה של 2026, במהלך שלא יגרור השלכות מס על בעלי המניות. זו לא הפעם הראשונה שבה האניוול מתמודדת עם לחץ לפצל את עסקיה. ב-2017, קרן הגידור Third Point של דניאל לוב קראה לפצל את חטיבת התעופה, אך החברה הצליחה אז להדוף את הדרישה. הפעם, נראה כי Elliott הצליחה להביא לשינוי.


לצד ההודעה על פיצוח הפעילות, האניוול פרסמה גם דוחות לרבעון הרביעי של 2024 ותחזית לרווח המתואם שלה לשנת 2025, הצופה רווח למניה בטווח של 10.1-10.5 דולר - נמוך מתחזיות האנליסטים שעמדו בממוצע על 10.93 דולר למניה, מה שמביא לירידות במניה במסחר המוקדם. את הרבעון הרביעי של 2024 סיימה האניוול עם הכנסות של 10.1 מיליארד דולר ורווח של 2.47 דולר למניה, מעל לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 9.83 מיליארד דולר ורווח של 2.32 דולר למניה.

קיראו עוד ב"גלובל"


מגמת פירוק הקונגלומרטים נמשכת

המהלך של הוניוול מצטרף לגל הפיצולים של התאגידים התעשייתיים הגדולים בארה"ב. בשנים האחרונות, ענקיות כמו 3M, ג'נרל אלקטריק ו-United Technologies בחרו להיפרד מחטיבות מרכזיות וליצור ישויות עצמאיות, מתוך אמונה שהתמקדות בכל תחום בנפרד תיצור ערך רב יותר למשקיעים. פיצול פעילות בתאגידי ענק אכן ברוב המקרים מביא להצפת ערך - ניהול של פעילויות גדולות זו לצד זו לעיתים אפילו מביא לכך שהמניה נסחאת בדיסקאונט על שווי הפעילויות הכולל, מתוך תפיסה שאי אפשר לנהל מספר עסקים גדולים במקביל בצורה מיטבית ויעילה.


עבור הוניוול, שמנהלת פעילות מגוונת למעלה ממאה שנים, זהו שינוי עמוק ראשון מסוגו. עם זאת, החברה כבר הראתה נכונות להיפרד מנכסים לא חיוניים באמצעות שורה של עסקאות רכישה ומכירה שביצעה בשנים האחרונות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.