האניוול
צילום: טוויטר

האניוול מתפצלת ל-3 חברות, אבל המניה יורדת אחרי תחזית חלשה

בהתאם להערכות בשוק, האניוול הודיעה על ספין אוף - החברה תפצל את חטיבת התעופה וחטיבת האוטומוציה שלה לחברות נפרדות במטרה להציף ערך ולמקד את הפעילויות; זה לא הספיק למשקיעים שמורידים את המניה אחרי תחזית חלשה; חטיבת התעופה - שמהווה את רוב ההכנסות של החברה
- עשויה להיות מונפקת לפי שווי של 120 מיליארד דולר

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה האניוול ספין אוף

ענקית הביטחון האמריקאית האניוול הודיעה כי תפריד את חטיבות התעופה והאוטומציה שלה לחברות ציבוריות נפרדות, במהלך שיסמן את פירוקו של אחד מהקונגלומרטים האחרונים בארצות הברית. ההכרזה מגיעה חודשים ספורים לאחר שקרן הגידור האקטיביסטית Elliott Management רכשה נתח של 5 מיליארד דולר בחברה, ולחצה לבצע שינוי אסטרטגי. המהלך היה באוויר כבר תקופה, כאשר לפני מספר חודשים דווח כי מקורבים לחברה ציינו שהמהלך צפוי לצאת לפועל בקרוב.


תחת ניהולו של המנכ"ל וימל קאפור, האניוול החלה למקד את פעילותה בשלושת התחומים המרכזיים שלה - תעופה, אוטומציה ואנרגיה - תוך מכירת נכסים שאינם בליבת הפעילות. עם זאת, קרן Elliott, שלהשקעה בהוניוול יש את המשקל הגבוה ביותר בפורטפוליו שלה, טענה כי הצעדים שבוצעו אינם מספיקים וכי יש לפצל את החברה כדי להציף ערך נוסף לבעלי המניות.


העניין של Elliott בהוניוול נבע בין היתר מהתשואה הדלה של המניה ביחס לשוק. עד ל-11 בנובמבר 2024, יום לפני שהקרן חשפה את החזקותיה, מניית הוניוול עלתה ב-7.7% מתחילת אותה שנה, לעומת עלייה של 26.6% ב-S&P 500 באותה תקופה.


חטיבת התעופה: שווי של עד 120 מיליארד דולר?

האנליסטים מעריכים כי חטיבת התעופה של האניוול, הנחשבת לרווחית במיוחד, עשויה להיות שווה בין 90 ל-120 מיליארד דולר, כולל החוב. החטיבה נהנית מביקוש גובר בשוק, שכן המחסור במטוסים חדשים מאלץ חברות תעופה להפעיל מטוסים ישנים יותר הדורשים תחזוקה תכופה - דבר שמיטיב עם ספקי השירותים והחלפים כמו האניוול. 


חטיבת התעופה היא מקור ההכנסה העיקרי של החברה, והיא אחראית לכ-40% מההכנסות ב-2024 עם הכנסות של 15.46 מיליארד דולר ורווח של כ-4 מיליארד דולר, כך שהחטיפה צפויה להיות מונפקת לפי מכפיל של בין 22.5-30, בעוד האניוול נסחרת במכפיל 16 על הרווחים שלה. התמחור הגבוה יותר לחטיבה הגיוני מאחר והיא צומחת מהר יותר - ההכנסות שלה ב-2024 צמחו ב-13% ב-2024 בעוד ההכנסות של האניוול כולה צמחו רק ב-5%, אך נצטרך לחכות ולראות לפי איזה שווי החטיבה אכן תונפק. לקוחותיה כוללים את בואינג ואיירבוס, לצד חוזים עם ממשלת ארה"ב לאספקת מערכות תקשורת וניווט.


האניוול כאמור כבר רמזה בעבר על כוונתה להפריד את חטיבת התעופה, כאשר בחודש דצמבר האחרון הודיעה כי היא בוחנת ספין-אוף של הפעילות. כעת, החברה מסרה כי היא מתכננת להשלים את הפיצול במחצית השנייה של 2026, במהלך שלא יגרור השלכות מס על בעלי המניות. זו לא הפעם הראשונה שבה האניוול מתמודדת עם לחץ לפצל את עסקיה. ב-2017, קרן הגידור Third Point של דניאל לוב קראה לפצל את חטיבת התעופה, אך החברה הצליחה אז להדוף את הדרישה. הפעם, נראה כי Elliott הצליחה להביא לשינוי.


לצד ההודעה על פיצוח הפעילות, האניוול פרסמה גם דוחות לרבעון הרביעי של 2024 ותחזית לרווח המתואם שלה לשנת 2025, הצופה רווח למניה בטווח של 10.1-10.5 דולר - נמוך מתחזיות האנליסטים שעמדו בממוצע על 10.93 דולר למניה, מה שמביא לירידות במניה במסחר המוקדם. את הרבעון הרביעי של 2024 סיימה האניוול עם הכנסות של 10.1 מיליארד דולר ורווח של 2.47 דולר למניה, מעל לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 9.83 מיליארד דולר ורווח של 2.32 דולר למניה.

קיראו עוד ב"גלובל"


מגמת פירוק הקונגלומרטים נמשכת

המהלך של הוניוול מצטרף לגל הפיצולים של התאגידים התעשייתיים הגדולים בארה"ב. בשנים האחרונות, ענקיות כמו 3M, ג'נרל אלקטריק ו-United Technologies בחרו להיפרד מחטיבות מרכזיות וליצור ישויות עצמאיות, מתוך אמונה שהתמקדות בכל תחום בנפרד תיצור ערך רב יותר למשקיעים. פיצול פעילות בתאגידי ענק אכן ברוב המקרים מביא להצפת ערך - ניהול של פעילויות גדולות זו לצד זו לעיתים אפילו מביא לכך שהמניה נסחאת בדיסקאונט על שווי הפעילויות הכולל, מתוך תפיסה שאי אפשר לנהל מספר עסקים גדולים במקביל בצורה מיטבית ויעילה.


עבור הוניוול, שמנהלת פעילות מגוונת למעלה ממאה שנים, זהו שינוי עמוק ראשון מסוגו. עם זאת, החברה כבר הראתה נכונות להיפרד מנכסים לא חיוניים באמצעות שורה של עסקאות רכישה ומכירה שביצעה בשנים האחרונות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".