ראש ממשלת קנדה פורש מתפקידו
ראש ממשלת קנדה מתפטר על רקע מחלוקות פנימיות בנוגע להתמודדות עם מדיניות הסחר הצפויה של ממשל טראמפ
ג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה, הודיע על התפטרותו מתפקיד מנהיג מפלגת הליברלים השלטת. טרודו ימשיך לכהן כראש ממשלה עד שהמפלגה תבחר מנהיג חדש. נראה כי הגורם העיקרי שהוביל להתפטרותו הוא האופן שבו תתמודד
קנדה, שכנתה
הצפונית של ארה"ב, עם השיבושים שצפויים להיווצר בעקבות הטלת מכסים על ידי הממשל החדש.
טרודו נמצא תחת לחץ כבר מספר חודשים, כאשר מפלגתו מפגרת משמעותית אחרי מפלגת השמרנים האופוזיציונית לקראת הבחירות שאמורות להתקיים השנה. בדצמבר, שרת האוצר כריסטיה פרילנד התפטרה באופן פתאומי, תוך ציון חילוקי דעות עם טרודו לגבי ההתמודדות עם מדיניות המכסים של טראמפ. פרילנד תומכת בריסון ההוצאות הממשלתיות כדי לבנות עתודות למקרה של מלחמת סחר, ואף כינתה את רעיונותיו של טרודו "תרגילים".
במסיבת עיתונאים אמר טרודו: "נהיה לי ברור שאם אני נאלץ להילחם בקרבות פנימיים, אינני יכול להיות האפשרות הטובה ביותר בבחירות הקרובות". קנדה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ארצות הברית,
המייצאת נפט גולמי, חשמל, אלומיניום
ופלדה.
הכלכלה של קנדה
הצמיחה הכלכלית של קנדה הייתה חזקה יחסית בשנה שעברה, אך מרביתה נבעה מגידול האוכלוסייה - התוצר המקומי הגולמי לנפש הצטמק במשך ששת הרבעונים האחרונים, מה שמהווה סימן מדאיג לכל ממשלה. סימנים להאטה בצמיחה והאיום של זעזוע כלכלי מצד טראמפ, הובילו את הבנק המרכזי לבצע שתי הורדות ריבית משמעותיות של חצי נקודת אחוז בשתי הישיבות האחרונות שלו.
- השימוש ברייגן הוביל את טראמפ להפסקת המו"מ עם קנדה
- "אנחנו יכולים לעשות מה שבא לנו" - טראמפ מבלבל את וול סטריט ומפוצץ את השיחות עם קנדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד ה-S&P/TSX, המדד המוביל של קנדה, עלה ב-20% ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה לעלייה של 27% במדד ה-S&P 500 האמריקני. בין חברות המדד ניתן למצוא את Royal Bank of Canada, חברת המסחר המקוון שופיפיי, וספקית החדשות והנתונים הפיננסיים תומסון רויטרס. כמו חברות קנדיות גדולות רבות, מניות אלה נסחרות גם בארה"ב.
ההתפטרות של טרודו מגיעה כאשר העולם מתכונן לשינויים משמעותיים בסחר הבינלאומי עקב תוכניותיו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ להטיל מכסים כבדים על יבוא לארצות הברית. קנדה, בהיותה שותפת הסחר המשמעותית ביותר של ארה"ב, צפויה להיות מושפעת באופן ניכר ממדיניות זו.
האתגר העומד בפני ממשלת קנדה הוא למצוא את האיזון הנכון בין הגנה על הכלכלה המקומית לבין שמירה על יחסי הסחר עם השכנה הדרומית. בעוד שחלק, כמו שרת האוצר לשעבר כריסטיה פרילנד, מעדיפים גישה זהירה של ריסון תקציבי, אחרים, ובהם ככל הנראה גם טרודו עצמו, מאמינים שיש לנקוט בצעדים יותר אקטיביים כדי להתמודד עם ההשלכות הצפויות.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
עתה, כאשר מפלגת הליברלים נערכת לבחור מנהיג חדש, ייתכן שסוגיית ההתמודדות עם השפעות מדיניות הסחר של ממשל טראמפ תעמוד במרכז השיח הפוליטי בקנדה בתקופה הקרובה. המנהיג שיצליח להציג את התוכנית האפקטיבית והמשכנעת ביותר להתמודדות עם האתגר, עשוי לזכות ביתרון משמעותי בבחירות הצפויות להתקיים בהמשך השנה.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
