לידר ושות': אין שינוי בסיסי שתומך בעלית התשואות
סקירה מעניינת של אנליסט המאקרו של בית ההשקעות לידר ושות', יונתן כץ, מתפרסמת היום. הוא מציין כי "לאחרונה השווקים (מניות, אג"ח ושע"ח) מושפעים בעיקר מחשש להרעה במצב הביטחוני בהתקרב המועד ביצוע ההינתקות. בנוסף קיימת התגברות במעשה הטרור. ברור שהשווקים לא אוהבים מצב של אי וודאות ביטחונית".
יחד עם זאת, חשוב להדגיש, מציין כץ, מספר נקודות. הראשונה היא כי "בדרך כלל, מגמות ארוכת טווח בשוק האג"ח נקבעות על ידי גורמים כלכלים: המגמה הצפויה בריבית הבססית, תקציב המדינה ומימונו, וריביות בחו"ל. השנייה, גורסת כי אין לסיבה להעלאת ריבית מהירה על ידי בנק ישראל. הפיחות האחרון בשקל לא מאיים על השגת יעד האינפלציה.
"סביר להניח שהאינפלציה תעלה מעט בחודשים הקרובים (גם עקב התייקרות הנפט בעולם) אך לא מדובר ביצירת תהליך אינפלציוני מתמשך. אין עדיין סימנים לאינפלציה של ביקושים. האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים עלתה ב- 0.2%, גם האינפלצה הבסיסית (המדד ללא דיור, פירות וירקות ודלק) נמצאת על קצב שנתי של פחות מאחוז אחד".
כץ הדגיש כי להערכתו בנק ישראל לא מוטרד במיוחד מעלייה חד פעמית באינפלציה (עקב השפעת הפיחות על מחירי הדיור או עקב התייקרות במחירי הדלקים). מגמת האינפלציה לאחר מכן חשובה הרבה יותר. מה שחשוב להערכת כץ היא השאלה האם הפיחות בשקל גורר אחריו שורה של עליות מחירים ודרישות לעליית שכר. "לפי הערכתנו, תנאי המאקרו (אבטלה גבוהה, קיפאון בשכר וכו') לא תומכים בקפיצת מדרגה באינפלציה. אנוחנו עדיין צופים העלאת ריבית רק בראשית 2006". הוא מציין כי היציבות בריבית הקצרה על רמה נמוכה תומכת באפיקים הארוכים.
בלידר ושות' סבורים כי המצב הפיסקלי החיובי לא השתנה. מתחילת השנה נצבר עודף תקציבי מקומי של כ-6.2 מיליארד שקל. באוצר נערכים לאפשרות לתת ביצוע בגירעון השנה. עקב מצב מצב פיסקלי משופר, גידול חד בהכנסה מהפרטה והחלטה להקטין את פיקדון האוצר בבנק ישראל, האוצר מתכנן להקטין את תוכנית הגיוס השנתי בכ- 8-9 מיליארד שקל.
היקף הנפקות האג"ח צפוי לרדת במחצית השנייה של השנה. צפויות הנפקות של כ-13-14 מיליארד שקל לעומת סך הכל פדיון של כ-20 מיליארד שקל. עודף פדיון של כ-6-7 מיליארד שקל יתמוך בתשואות נמוכות בשוק האג"ח.
לדעתו של כץ, התשואות הארוכות בארה"ב יציבות סביב 4.1% (אג"ח ל-10 שנים). משמעות הדבר, פער גדול יחסית של כ-2.3% מול השחר הארוך. בהתחשב בשיפור במעמדה של מדינת ישראל ובירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, ה-spread של מעל 1.7%-1.8% (בין השחר הארוך ובין אג"ח ארה"ב) אינו מוצדק.
"אין ספק שהשווקים מוטרדים היום מאי וודאות סביב ביצוע תוכנית ההינתקות. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שבעבר לארועים מדיניים-ביטחוניים הייתה השפעה זמנית על השווקים. לכן, בהנחה שלא יחול שינוי בסיסי ברמת האלימות באזורנו, קיים פוטנציאל לרווח הון מסוים כשהתשואות הארוכות נסחרות סביב 6.3% בשחר ו-4.1% בצמודים".
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
ביטוח לאומי לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.
קרדיט ורד פרקשתובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים
מעל מיליון לקוחות היו זכאים להטבה ששווה כסף מזומן, אך כמעט מחצית מהם כלל לא השתתפו; חלק העדיפו מענק של 100 שקלים על פני מניות בשווי גבוה יותר וללא עמלות, עדות להעדפת ודאות על פני פוטנציאל; הפערים בין צעירים למבוגרים ובין נשים לגברים משרטטים את דמותו
של ה"ישראלי הממוצע"
בנק הפועלים פועלים -1.67% חילק אתמול מאות אלפי מניות ללקוחותיו במהלך ראשון מסוגו בישראל. מעבר לאירוע הסמלי, הנתונים מהחלוקה מספקים הצצה ייחודית להרגלי החיסכון וההשקעה של הישראלי הממוצע.
אדישות מפתיעה
בישראל יש אמרה של "נותנים לך - תיקח", לכן האדישות שעולה מהנתונים של הבנק דיי מפתיעים. מעל מיליון לקוחות היו זכאים לקבל את ההטבה, אך בפועל פחות מ-600 אלף לקוחות (כ-593 אלף לקוחות המחזיקים בכ-440 אלף חשבונות) בחרו באחת מהאפשרויות לקבלת ההטבה שחילק הפועלים. כלומר, כמעט מחצית כלל לא טרחו להצביע או אפילו לבדוק מה מוצע להם. זה מלמד על פער גדול בין הציבור לבין העולם הפיננסי, גם כשהבנק מציע כסף או מניות בחינם, רבים מעדיפים להתעלם. אפשר לקרוא לזה ריחוק מהבנק, חוסר מודעות או פשוט אדישות, אבל התוצאה היא שחלק גדול מהלקוחות ויתר על הטבה ממשית מבלי להתעניין.
שנאת הסיכון
הבחירה במענק הכספי של
100 שקלים, על פני מניות בשווי גבוה יותר, המוערך בכ-124.5 שקל ביום ההטבה, ממחישה עד כמה חלק בציבור מעדיף ודאות על פני פוטנציאל. רבים מהלקוחות ויתרו על ערך עודף מיידי, פשוט מפני שהכסף המזומן נראה להם "בטוח יותר". גם כשהבורסה מציעה נזילות מלאה, חוסר ההבנה או
החשש מהלא נודע מובילים לחירות כלכלית מוגבלת, הציבור מוכן להפסיד כדי להרגיש שקט נפשי. חלק מהלקוחות ויתרו על רווח מיידי, למרות שהמניות ניתנו ללא עמלות, ללא דמי משמורת וללא אירוע מס, כלומר הטבה נטו לחשבון.
חשיפה ראשונה לשוק ההון?
כ-60% מהלקוחות
שבחרו במניות לא החזיקו קודם לכן ניירות ערך בחשבון הבנק. מצד אחד, מדובר במהלך שפתח את הדלת לעשרות אלפי משקי בית שלא היו מחוברים כלל לשוק ההון. מצד שני, ייתכן שהנתון הזה משקף גם תופעה אחרת. הרבה ישראלים שמבינים בהשקעות כבר מזמן לא עושים זאת דרך הבנקים, אלא דרך
בתי השקעות חיצוניים שמציעים עמלות נמוכות יותר. כך או כך, מדובר בתזכורת לפערים גדולים מאוד בגישה להשקעות.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- "טאואר תזנק ב-29%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פער גילאים מובהק
בפילוח גילאים נחשף פער משמעותי, כאשר רק 58% מהצעירים בני 18-25 בחרו במניות, לעומת 70% בקבוצת גילאי 46-55. זה לא
בהכרח "שנאת בורסה", אלא יותר תחושת ריחוק וחוסר עניין אצל הצעירים, שעוסקים פחות בחיסכון והשקעות לטווח ארוך ויותר בבזבוזים של כאן ועכשיו. האבסורד הוא שהבורסה היא כלי שמאפשר נזילות כמעט יומיומית, ושווי ההטבה שהתקבל מהמניות גבוה מזה שהתקבל במענק החד פעמי בגובה
100 שקל. מנגד, ככל שהגיל עולה, כך גדלה המוכנות לבחור באפיק שמסמל השקעה, גם אם מדובר במתנה קטנה. התמונה שעולה היא של דור צעיר שנשאר קרוב יותר למזומן, לעומת דור מבוגר יותר שכבר מבין את החשיבות שבהשקעות.
