ויטה פרי הגליל: גידול ברווח התפעולי ל-4 מיליון שקל

החברה רשמה צמצום בהפסד לכדי 1.7 מיליון שקל, אך גם קיטון בהכנסות בשיעור של 6.6% לכ-61.5 מיליון שקל, עקב עיתוי חג הפסח שלא נכלל בתוצאות הרבעון הראשון השנה
חזי שטרנליכט |

"ויטה פרי הגליל" פרסמה את התוצאות שלה לרבעון הראשון. החברה רשמה קיטון בהפסדים, שהסתכמו בכ-1.7 מיליון שקל, מול הפסדים של 4.89 מיליון שקל בעת המקבילה. גם הכנסות החברה פחתו ב-6.6% והסתכמו בכ-61.54 מיליון שקל.

את הקיטון במכירות ברבעון הראשון של שנת 2005 (בשיעור של 6.7%) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, הסבירו עקב עיתוי המכירות בחג הפסח שחל השנה ברבעון השני, בהשוואה לחג הפסח בתקופה המקבילה אשתקד שחל ברבעון הראשון.

עם זאת, החברה דיווחה על גידול ברווח התפעולי ברבעון הראשון. הקבוצה הגדילה את הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2005 ל-4 מיליון שקל (כ-6.5% ממחזור המכירות) מול רווח של ע-783 אלף שקל בעת המקבילה.

בחברה ציינו כי יישום תוכנית ההבראה של הקבוצה הובילה ברבעון הראשון של שנת 2005 לשיפור של כ-18% ברווח הגולמי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אך זאת גם עקב הקיטון בסך המכירות. הרווח הגולמי ברבעון הנוכחי עמד על כ-16.6 מיליון שקל, המהווים כ-27% ממחזור המכירות, בהשוואה ל-23.1% ממחזור המכירות בתקופה המקבילה אשתקד.

קבוצת "ויטה פרי הגליל" מיישמת החל מאוקטובר 2004 תוכנית הבראה הכוללת מס' מרכיבים עיקריים ביניהם צמצום של כ-20% במצבת כוח האדם, שינוי שיטת המכירה וההפצה שבה מפיצה החברה באופן ישיר לכ-800 לקוחות גדולים מתוך המחסנים המרכזיים של החברה ואילו, ההפצה לכ-4,000 לקוחות קטנים נעשית באמצעות סיטונאים שהינם קבלנים עצמאיים וזאת מתוך מחסני הסיטונאים.

בנוסף, קיבלה הקבוצה מהבנקים ומהבעלים חלק מהכספים המיועדים ליישום תוכנית ההבראה, וזאת במסגרת הסדר מימון חדש לפיו יועמדו לרשות הקבוצה מקורות כספיים חדשים בסך כולל של כ-30 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".