ויטה פרי הגליל: גידול ברווח התפעולי ל-4 מיליון שקל

החברה רשמה צמצום בהפסד לכדי 1.7 מיליון שקל, אך גם קיטון בהכנסות בשיעור של 6.6% לכ-61.5 מיליון שקל, עקב עיתוי חג הפסח שלא נכלל בתוצאות הרבעון הראשון השנה
חזי שטרנליכט |

"ויטה פרי הגליל" פרסמה את התוצאות שלה לרבעון הראשון. החברה רשמה קיטון בהפסדים, שהסתכמו בכ-1.7 מיליון שקל, מול הפסדים של 4.89 מיליון שקל בעת המקבילה. גם הכנסות החברה פחתו ב-6.6% והסתכמו בכ-61.54 מיליון שקל.

את הקיטון במכירות ברבעון הראשון של שנת 2005 (בשיעור של 6.7%) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, הסבירו עקב עיתוי המכירות בחג הפסח שחל השנה ברבעון השני, בהשוואה לחג הפסח בתקופה המקבילה אשתקד שחל ברבעון הראשון.

עם זאת, החברה דיווחה על גידול ברווח התפעולי ברבעון הראשון. הקבוצה הגדילה את הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2005 ל-4 מיליון שקל (כ-6.5% ממחזור המכירות) מול רווח של ע-783 אלף שקל בעת המקבילה.

בחברה ציינו כי יישום תוכנית ההבראה של הקבוצה הובילה ברבעון הראשון של שנת 2005 לשיפור של כ-18% ברווח הגולמי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אך זאת גם עקב הקיטון בסך המכירות. הרווח הגולמי ברבעון הנוכחי עמד על כ-16.6 מיליון שקל, המהווים כ-27% ממחזור המכירות, בהשוואה ל-23.1% ממחזור המכירות בתקופה המקבילה אשתקד.

קבוצת "ויטה פרי הגליל" מיישמת החל מאוקטובר 2004 תוכנית הבראה הכוללת מס' מרכיבים עיקריים ביניהם צמצום של כ-20% במצבת כוח האדם, שינוי שיטת המכירה וההפצה שבה מפיצה החברה באופן ישיר לכ-800 לקוחות גדולים מתוך המחסנים המרכזיים של החברה ואילו, ההפצה לכ-4,000 לקוחות קטנים נעשית באמצעות סיטונאים שהינם קבלנים עצמאיים וזאת מתוך מחסני הסיטונאים.

בנוסף, קיבלה הקבוצה מהבנקים ומהבעלים חלק מהכספים המיועדים ליישום תוכנית ההבראה, וזאת במסגרת הסדר מימון חדש לפיו יועמדו לרשות הקבוצה מקורות כספיים חדשים בסך כולל של כ-30 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.