בן שלוש: רגולציה תהיה רק עם פיקוח עצמי במוסדיים
אני מקווה שבשוק ההון החדש המתהווה למולנו, הגופים המוסדיים יהיו מובילי שוק ולא ינהלו תאגידים, אלא יציבו נורמות למה שצריך לקרות בשוק ההון. כך אמר (ג') אייל בן שלוש, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, בכנס השנתי של מרכז קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד לשוק ההון וניהול סיכונים אשר נערך אתמול בבינתחומי הרצליה. לדבריו, לגוף מוסדי יש יתרון של זמן, אורך נשימה והרבה כוח. יצירת תרבות השקעה מוסדית בשוק ההון בישראל על ידי הגברת משקלם של כללי פיקוח פנימיים, עדיפה על פני כללי רגולציה.
מקבלי החלטות, אנשי עסקים, רגולטורים ואנשי אקדמיה מהאוניברסיטאות המובילות בעולם משתתפים בכנס שוק ההון אשר החל אתמול (יום ג') וימשיך היום (יום ד) בבינתחומי הרצליה. השנה עוסק הכנס בניהול כספים פנסיוניים והשקעות לטווח ארוך, ומתמקד בסוגיות דוגמת ניהול ומדידת סיכונים פיננסיים בהשקעות לטווח ארוך, שימוש בנגזרות השקעה לטווח ארוך, מחזור החיים של ההשקעות, ועוד.
בן שלוש הוסיף, כי יש למצוא את האיזון הנכון במעורבותם של הגופים המוסדיים בגופי ההשקעה והחיסכון, בין מימוש הזכויות הגלומות במניות המוחזקות על ידם, לבין שמירה על מגבלות ההשקעה הפיננסית שלהם. באוצר מקווים שלגופים המוסדיים יהיה משטר של פיקוח עצמי, וכי האוצר מעודד אותם לאמץ הסדרה עצמית בתחום פעילותם על ידי שתי דרכים: האחת, הטלת סנקציות, דוגמת הצהרה מצד גוף מוסדי, לפיה אם בעל שליטה בחברה ינהג בדרך מסוימת, אותו גוף ידיר את רגליו מהשקעות נוספות באותה חברה. הדרך השנייה הינה הידברות. לדבריו, אם הגופים המוסדיים אכן ילכו בכיוון של פיקוח עצמי, יועבר בכך מסר חד משמעי לשוק.
מנכ"ל משרד האוצר, יוסי בכר, דיבר בכנס על הרפורמה הצפויה בשוק ההון. לדבריו, עצם ההתעוררות של השוק משקפת את הציפיות לרפורמה. למרות זאת, אין זמן לחכות שתהליכים אלה יבשילו מעצמם, ולכן יש צורך בהתערבות ממשלתית. ההתערבות לא באה בכדי להקטין את כוחם של הבנקים, אלא בכדי ליצור תמריץ לתחרות. בכר הוסיף כי עדיף להתערב בשוק פעם אחת בצורה אגרסיבית, ולאחר מכן לתת לכוחות השוק לפעול, וכי הוא מקווה שייווצרו גופים אשר יוכלו להתחרות בבנקים.
פרופ' יעקב בודוך, המנהל האקדמי של מרכז קיסריה בבינתחומי הרצליה הציג בפני משתתפי הכנס פרויקט בנושא מדדי סיכונים וביצועים שנערך בשיתוף עם ד"ר צבי וינר מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובשיתוף אגף שוק ההון באוצר. מטרת הפרויקט הינה לספק לעמית כלים להערכת הסיכון והביצוע בהשקעות ארוכות טווח. בודוך המליץ לפרסם את מדדי הסיכון והביצוע מדי שבוע בכדי לאפשר זמינות של הקלטים והחישובים הרלוונטיים לכל משקיע.

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.