בן שלוש: רגולציה תהיה רק עם פיקוח עצמי במוסדיים
אני מקווה שבשוק ההון החדש המתהווה למולנו, הגופים המוסדיים יהיו מובילי שוק ולא ינהלו תאגידים, אלא יציבו נורמות למה שצריך לקרות בשוק ההון. כך אמר (ג') אייל בן שלוש, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, בכנס השנתי של מרכז קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד לשוק ההון וניהול סיכונים אשר נערך אתמול בבינתחומי הרצליה. לדבריו, לגוף מוסדי יש יתרון של זמן, אורך נשימה והרבה כוח. יצירת תרבות השקעה מוסדית בשוק ההון בישראל על ידי הגברת משקלם של כללי פיקוח פנימיים, עדיפה על פני כללי רגולציה.
מקבלי החלטות, אנשי עסקים, רגולטורים ואנשי אקדמיה מהאוניברסיטאות המובילות בעולם משתתפים בכנס שוק ההון אשר החל אתמול (יום ג') וימשיך היום (יום ד) בבינתחומי הרצליה. השנה עוסק הכנס בניהול כספים פנסיוניים והשקעות לטווח ארוך, ומתמקד בסוגיות דוגמת ניהול ומדידת סיכונים פיננסיים בהשקעות לטווח ארוך, שימוש בנגזרות השקעה לטווח ארוך, מחזור החיים של ההשקעות, ועוד.
בן שלוש הוסיף, כי יש למצוא את האיזון הנכון במעורבותם של הגופים המוסדיים בגופי ההשקעה והחיסכון, בין מימוש הזכויות הגלומות במניות המוחזקות על ידם, לבין שמירה על מגבלות ההשקעה הפיננסית שלהם. באוצר מקווים שלגופים המוסדיים יהיה משטר של פיקוח עצמי, וכי האוצר מעודד אותם לאמץ הסדרה עצמית בתחום פעילותם על ידי שתי דרכים: האחת, הטלת סנקציות, דוגמת הצהרה מצד גוף מוסדי, לפיה אם בעל שליטה בחברה ינהג בדרך מסוימת, אותו גוף ידיר את רגליו מהשקעות נוספות באותה חברה. הדרך השנייה הינה הידברות. לדבריו, אם הגופים המוסדיים אכן ילכו בכיוון של פיקוח עצמי, יועבר בכך מסר חד משמעי לשוק.
מנכ"ל משרד האוצר, יוסי בכר, דיבר בכנס על הרפורמה הצפויה בשוק ההון. לדבריו, עצם ההתעוררות של השוק משקפת את הציפיות לרפורמה. למרות זאת, אין זמן לחכות שתהליכים אלה יבשילו מעצמם, ולכן יש צורך בהתערבות ממשלתית. ההתערבות לא באה בכדי להקטין את כוחם של הבנקים, אלא בכדי ליצור תמריץ לתחרות. בכר הוסיף כי עדיף להתערב בשוק פעם אחת בצורה אגרסיבית, ולאחר מכן לתת לכוחות השוק לפעול, וכי הוא מקווה שייווצרו גופים אשר יוכלו להתחרות בבנקים.
פרופ' יעקב בודוך, המנהל האקדמי של מרכז קיסריה בבינתחומי הרצליה הציג בפני משתתפי הכנס פרויקט בנושא מדדי סיכונים וביצועים שנערך בשיתוף עם ד"ר צבי וינר מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובשיתוף אגף שוק ההון באוצר. מטרת הפרויקט הינה לספק לעמית כלים להערכת הסיכון והביצוע בהשקעות ארוכות טווח. בודוך המליץ לפרסם את מדדי הסיכון והביצוע מדי שבוע בכדי לאפשר זמינות של הקלטים והחישובים הרלוונטיים לכל משקיע.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
