תביא לי ויליפוד: מגייסת 64 מיליון שקל באג"ח
חברת ויליפוד השקעות, המייבאת מוצרי מזון, תשלים היום (ד') גיוס של 64.1 מיליון שקל בהנפקה של שתי סדרות אג"ח (אג"ח להמרה ואג"ח רגיל) והיא עשוייה לגייס סך נוסף של כ-34.75 מיליון שקל בהנחה שיומרו שתי סדרות כתבי אופציה שאותם כללה החברה בתוך חבילת ההנפקה.
בגיוס המוסדי שנערך ביום רביעי בשבוע שעבר הובטחה רכישת 80% מחבילת ההנפקה ע"י גופים מוסדיים. הגיוס נסגר במחיר המקסימום המשקף ערך של 1,309 שקל לחבילת ההנפקה ושיעור ההקצאה למוסדיים עמד על 11%. חתמי ההנפקה הם פועלים-אי.בי.אי, כלל פיננסים חיתום והראל חיתום והנפקות.
ויליפוד מציעה לציבור חבילה הכוללת 42 מיליון אג"ח (סדרה ב') הצמודות למדד הנושאות ריבית של 3.25% וניתנות לפירעון ב-4 תשלומים שווים באפריל של כ"א מהשנים 2008 ועד 2011 וכן סידרה של 25.5 מיליון אג"ח (סידרה ג) צמודות ונושאות ריבית של 3.25% הניתנות להמרה למניות החברה כאשר כל 22 אג"ח ניתנות להמרה למנייה אחת.
בנוסף כוללת חבילת ההנפקה 750,000 כתבי אופציה (סדרה 2) הניתנים להמרה למניות החברה עד לאפריל 2009 תמורת תוספת מימוש של 21 שקל וכן 200,000 כתבי אופציה (סדרה ב') הניתנים להמרה לאג"ח מסדרה ב' (האג"ח הרגיל נ.ט.) עד ל-19 באוקטובר 2005. כל כתב אופציה מסדרה ב' ניתן להמרה ל10 אג"ח מסדרה ב' תמורת תוספת מימוש של 95 שקל.
חברת ויליפוד רשמה בשנת 2004 צמיחה של כ-24% בהכנסות ממכירות שהסתכמו בכ-170.9 מיליון שקל, לעומת 137.4 מיליון שקל בשנת 2003. הרווח התפעולי של החברה זינק ב126% והסתכם בכ-16.3 מיליון שקל והרווח הנקי בשנת 2004 עמד של כ-10 מיליון שקל.
ויליפוד מביאה לארץ למעלה מ-400 מוצרי מזון מחו"ל. ביניהם: שימורי ירקות, שימורי פירות, חמוצים וכבושים, שמנים למאכל, פירות יבשים, קטניות, ועוד. ויליפוד משווקת את מרבית מוצריה תחת הסימן המסחרי "וילי פוד". מותגים, אשר להערכת החברה מוכרים בציבור הרחב, משווקים על ידה תחת שמם המקורי.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
