תביא לי ויליפוד: מגייסת 64 מיליון שקל באג"ח

שלושת חברותה החיתום תצענה לציבור כ-20% מהיקף הגיוס, לאחר שהמוסדיים הבטיחו בשבוע שעבר את השאר במחיר המקסימום לחבילה של 13.09 שקל
חזי שטרנליכט |

חברת ויליפוד השקעות, המייבאת מוצרי מזון, תשלים היום (ד') גיוס של 64.1 מיליון שקל בהנפקה של שתי סדרות אג"ח (אג"ח להמרה ואג"ח רגיל) והיא עשוייה לגייס סך נוסף של כ-34.75 מיליון שקל בהנחה שיומרו שתי סדרות כתבי אופציה שאותם כללה החברה בתוך חבילת ההנפקה.

בגיוס המוסדי שנערך ביום רביעי בשבוע שעבר הובטחה רכישת 80% מחבילת ההנפקה ע"י גופים מוסדיים. הגיוס נסגר במחיר המקסימום המשקף ערך של 1,309 שקל לחבילת ההנפקה ושיעור ההקצאה למוסדיים עמד על 11%. חתמי ההנפקה הם פועלים-אי.בי.אי, כלל פיננסים חיתום והראל חיתום והנפקות.

ויליפוד מציעה לציבור חבילה הכוללת 42 מיליון אג"ח (סדרה ב') הצמודות למדד הנושאות ריבית של 3.25% וניתנות לפירעון ב-4 תשלומים שווים באפריל של כ"א מהשנים 2008 ועד 2011 וכן סידרה של 25.5 מיליון אג"ח (סידרה ג) צמודות ונושאות ריבית של 3.25% הניתנות להמרה למניות החברה כאשר כל 22 אג"ח ניתנות להמרה למנייה אחת.

בנוסף כוללת חבילת ההנפקה 750,000 כתבי אופציה (סדרה 2) הניתנים להמרה למניות החברה עד לאפריל 2009 תמורת תוספת מימוש של 21 שקל וכן 200,000 כתבי אופציה (סדרה ב') הניתנים להמרה לאג"ח מסדרה ב' (האג"ח הרגיל נ.ט.) עד ל-19 באוקטובר 2005. כל כתב אופציה מסדרה ב' ניתן להמרה ל10 אג"ח מסדרה ב' תמורת תוספת מימוש של 95 שקל.

חברת ויליפוד רשמה בשנת 2004 צמיחה של כ-24% בהכנסות ממכירות שהסתכמו בכ-170.9 מיליון שקל, לעומת 137.4 מיליון שקל בשנת 2003. הרווח התפעולי של החברה זינק ב126% והסתכם בכ-16.3 מיליון שקל והרווח הנקי בשנת 2004 עמד של כ-10 מיליון שקל.

ויליפוד מביאה לארץ למעלה מ-400 מוצרי מזון מחו"ל. ביניהם: שימורי ירקות, שימורי פירות, חמוצים וכבושים, שמנים למאכל, פירות יבשים, קטניות, ועוד. ויליפוד משווקת את מרבית מוצריה תחת הסימן המסחרי "וילי פוד". מותגים, אשר להערכת החברה מוכרים בציבור הרחב, משווקים על ידה תחת שמם המקורי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.