מונופול יקרן: ג'ילט וכזה שלא: קוקה קולה וגם מיונז
מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת, אהוד אולמרט ומנכ"ל משרדו, רענן דינור קיבלו אתמול (ראשון) את דו"ח המחירים של מוצרי המונופולים, שהוכן על ידי מינהל תכנון מחקר וכלכלה בתמ"ת.
לפני שנה החליט אולמרט על הקמת צוות המשותף לממונה על ההגבלים והמפקחת על המחירים ומינהל מחקר תכנון וכלכלה בתמ"ת אשר יסרוק את כל המונופולים המוכרזים ויבחן באילו מהם יש לנקוט בצעדים כדי לאזן את רמת המחירים שמשלמים הצרכנים בישראל ביחס למחיר בעולם. אולמרט אמר, כי "השוק הישראלי סובל גם מבעיות בתחום הריכוזיות. משימתה של הממשלה היא להגן על אזרחיה ולמנוע ניצול מעמדו של המונופול לקביעת מחירים שאינם מוצדקים".
על פי חוק ההגבלים העסקיים מכריז הממונה על מי ששולט על למעלה מ-50% מהספקת מוצר או שירות מסוג מסוים כבעל מונופלין. ההנחה היא, כי בעל מונופולין שולט בשוק וכי בידו הכח להכתיב מחירים גבוהים. בישראל מוכרזים קרוב ל-100 בעלי מונופולין בתחומי המשק השונים, ובהם מונופולים בתחומי צריכה שוטפת ושרותים (51 מונופולים).
אולמרט הנחה, כי לאחר הכרזות מונופולים יש מקום לבחון אם הצרכן בישראל משלם סכומים גבוהים יחסית למדינות המפותחות עבור מוצרי המונופול. חוק הפיקוח על מצרכים מאפשר למשרד התמ"ת להטיל פיקוח מחירים המגביל את גובה המחיר שמותר למונופול לדרוש עבור מוצריו.
הדו"ח אשר הועבר לאולמרט ולמנכ"ל המשרד בחן את הפער בין מחיריהם של 4 מוצרים שספקיהם הוכרזו על ידי הממונה על הגבלים עסקיים בישראל כבעלי מונופולין לבין מחירי מוצרים מקבילים ב-29 מדינות ה- OECD במחירי כח קנייה PPP, וכן ניסה לאמוד את גבולות ההשפעה של מונופולים על תצרוכת של משק הבית לפי רמת הכנסה וסוגי אוכלוסיות.
הדו"ח הנוכחי מתייחס ל-4 מוצרים בלבד שספקיהם הוכרזו בישראל כבעלי מונופולין: מוצרי פסטה יבשה, סכיני גילוח (ג'ילט), קוקה קולה ומיונז.
מאז הוחל חוק המונופולין (1988) הכריז הממונה על ההגבלים העסקיים על 103 יצרנים, משווקים או מוכרי שירותים כבעלי מונופולין. מונופולים אלו סיפקו 153 מוצרים ושירותים לתצרוכת משק הבית וחומרי גלם ומוצרים ושירותים שלא למשק הבית. במהלך אותן שנים הוצאו 20 מוצרי מונופול מהרשימה המוכרזת.
כיום מצויים ברשימת המונופולים 87 חברות ו-133 מוצרים ושירותים מוכרזים. מבין סך ההכרזות בתוקף 26 מוצרי מזון ומוצרי תצרוכת אחרים, 24 מתחומי השירותים והיתרה בסך של 83 הינן הכרזות מתחום חומרי גלם ושירותים שאינם בתחום סל התצרוכת של משק הבית.
מהדו"ח עולה, כי מחירי מוצרי הפסטה היבשה וסכיני גילוח ג'ילט גבוהים באופן ניכר בישראל בהשוואה למדינות OECD שנבחנו, ואילו מחירי הקוקה קולה והמיונז בישראל נמצאו נמוכים יחסית בהשוואה למחירי המוצרים המקבילים במדינות OECD.
בעקבות הממצאים הנחה מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת אהוד אולמרט את הצוות המקצועי במשרדו לפנות לחברות שמחיריהן נמצאו גבוהים ולקבל הבהרות לגבי רמת המחירים הגבוהה של המוצרים שנבחנו.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
