מונופול יקרן: ג'ילט וכזה שלא: קוקה קולה וגם מיונז

דו"ח המחירים על מוצרי המונופולים הוגש לשר אולמרט: מחירי מוצרי הפסטה היבשה וסכיני גילוח ג'ילט בישראל נמצאו יקרים באופן משמעותי ממחיריהם של מוצרים מקבילים כמעט בכל מדינות OECD. ועכשיו מבקש השר הבהרות
שרון שפורר |

מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת, אהוד אולמרט ומנכ"ל משרדו, רענן דינור קיבלו אתמול (ראשון) את דו"ח המחירים של מוצרי המונופולים, שהוכן על ידי מינהל תכנון מחקר וכלכלה בתמ"ת.

לפני שנה החליט אולמרט על הקמת צוות המשותף לממונה על ההגבלים והמפקחת על המחירים ומינהל מחקר תכנון וכלכלה בתמ"ת אשר יסרוק את כל המונופולים המוכרזים ויבחן באילו מהם יש לנקוט בצעדים כדי לאזן את רמת המחירים שמשלמים הצרכנים בישראל ביחס למחיר בעולם. אולמרט אמר, כי "השוק הישראלי סובל גם מבעיות בתחום הריכוזיות. משימתה של הממשלה היא להגן על אזרחיה ולמנוע ניצול מעמדו של המונופול לקביעת מחירים שאינם מוצדקים".

על פי חוק ההגבלים העסקיים מכריז הממונה על מי ששולט על למעלה מ-50% מהספקת מוצר או שירות מסוג מסוים כבעל מונופלין. ההנחה היא, כי בעל מונופולין שולט בשוק וכי בידו הכח להכתיב מחירים גבוהים. בישראל מוכרזים קרוב ל-100 בעלי מונופולין בתחומי המשק השונים, ובהם מונופולים בתחומי צריכה שוטפת ושרותים (51 מונופולים).

אולמרט הנחה, כי לאחר הכרזות מונופולים יש מקום לבחון אם הצרכן בישראל משלם סכומים גבוהים יחסית למדינות המפותחות עבור מוצרי המונופול. חוק הפיקוח על מצרכים מאפשר למשרד התמ"ת להטיל פיקוח מחירים המגביל את גובה המחיר שמותר למונופול לדרוש עבור מוצריו.

הדו"ח אשר הועבר לאולמרט ולמנכ"ל המשרד בחן את הפער בין מחיריהם של 4 מוצרים שספקיהם הוכרזו על ידי הממונה על הגבלים עסקיים בישראל כבעלי מונופולין לבין מחירי מוצרים מקבילים ב-29 מדינות ה- OECD במחירי כח קנייה PPP, וכן ניסה לאמוד את גבולות ההשפעה של מונופולים על תצרוכת של משק הבית לפי רמת הכנסה וסוגי אוכלוסיות.

הדו"ח הנוכחי מתייחס ל-4 מוצרים בלבד שספקיהם הוכרזו בישראל כבעלי מונופולין: מוצרי פסטה יבשה, סכיני גילוח (ג'ילט), קוקה קולה ומיונז.

מאז הוחל חוק המונופולין (1988) הכריז הממונה על ההגבלים העסקיים על 103 יצרנים, משווקים או מוכרי שירותים כבעלי מונופולין. מונופולים אלו סיפקו 153 מוצרים ושירותים לתצרוכת משק הבית וחומרי גלם ומוצרים ושירותים שלא למשק הבית. במהלך אותן שנים הוצאו 20 מוצרי מונופול מהרשימה המוכרזת.

כיום מצויים ברשימת המונופולים 87 חברות ו-133 מוצרים ושירותים מוכרזים. מבין סך ההכרזות בתוקף 26 מוצרי מזון ומוצרי תצרוכת אחרים, 24 מתחומי השירותים והיתרה בסך של 83 הינן הכרזות מתחום חומרי גלם ושירותים שאינם בתחום סל התצרוכת של משק הבית.

מהדו"ח עולה, כי מחירי מוצרי הפסטה היבשה וסכיני גילוח ג'ילט גבוהים באופן ניכר בישראל בהשוואה למדינות OECD שנבחנו, ואילו מחירי הקוקה קולה והמיונז בישראל נמצאו נמוכים יחסית בהשוואה למחירי המוצרים המקבילים במדינות OECD.

בעקבות הממצאים הנחה מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת אהוד אולמרט את הצוות המקצועי במשרדו לפנות לחברות שמחיריהן נמצאו גבוהים ולקבל הבהרות לגבי רמת המחירים הגבוהה של המוצרים שנבחנו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.