מונופול יקרן: ג'ילט וכזה שלא: קוקה קולה וגם מיונז
מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת, אהוד אולמרט ומנכ"ל משרדו, רענן דינור קיבלו אתמול (ראשון) את דו"ח המחירים של מוצרי המונופולים, שהוכן על ידי מינהל תכנון מחקר וכלכלה בתמ"ת.
לפני שנה החליט אולמרט על הקמת צוות המשותף לממונה על ההגבלים והמפקחת על המחירים ומינהל מחקר תכנון וכלכלה בתמ"ת אשר יסרוק את כל המונופולים המוכרזים ויבחן באילו מהם יש לנקוט בצעדים כדי לאזן את רמת המחירים שמשלמים הצרכנים בישראל ביחס למחיר בעולם. אולמרט אמר, כי "השוק הישראלי סובל גם מבעיות בתחום הריכוזיות. משימתה של הממשלה היא להגן על אזרחיה ולמנוע ניצול מעמדו של המונופול לקביעת מחירים שאינם מוצדקים".
על פי חוק ההגבלים העסקיים מכריז הממונה על מי ששולט על למעלה מ-50% מהספקת מוצר או שירות מסוג מסוים כבעל מונופלין. ההנחה היא, כי בעל מונופולין שולט בשוק וכי בידו הכח להכתיב מחירים גבוהים. בישראל מוכרזים קרוב ל-100 בעלי מונופולין בתחומי המשק השונים, ובהם מונופולים בתחומי צריכה שוטפת ושרותים (51 מונופולים).
אולמרט הנחה, כי לאחר הכרזות מונופולים יש מקום לבחון אם הצרכן בישראל משלם סכומים גבוהים יחסית למדינות המפותחות עבור מוצרי המונופול. חוק הפיקוח על מצרכים מאפשר למשרד התמ"ת להטיל פיקוח מחירים המגביל את גובה המחיר שמותר למונופול לדרוש עבור מוצריו.
הדו"ח אשר הועבר לאולמרט ולמנכ"ל המשרד בחן את הפער בין מחיריהם של 4 מוצרים שספקיהם הוכרזו על ידי הממונה על הגבלים עסקיים בישראל כבעלי מונופולין לבין מחירי מוצרים מקבילים ב-29 מדינות ה- OECD במחירי כח קנייה PPP, וכן ניסה לאמוד את גבולות ההשפעה של מונופולים על תצרוכת של משק הבית לפי רמת הכנסה וסוגי אוכלוסיות.
הדו"ח הנוכחי מתייחס ל-4 מוצרים בלבד שספקיהם הוכרזו בישראל כבעלי מונופולין: מוצרי פסטה יבשה, סכיני גילוח (ג'ילט), קוקה קולה ומיונז.
מאז הוחל חוק המונופולין (1988) הכריז הממונה על ההגבלים העסקיים על 103 יצרנים, משווקים או מוכרי שירותים כבעלי מונופולין. מונופולים אלו סיפקו 153 מוצרים ושירותים לתצרוכת משק הבית וחומרי גלם ומוצרים ושירותים שלא למשק הבית. במהלך אותן שנים הוצאו 20 מוצרי מונופול מהרשימה המוכרזת.
כיום מצויים ברשימת המונופולים 87 חברות ו-133 מוצרים ושירותים מוכרזים. מבין סך ההכרזות בתוקף 26 מוצרי מזון ומוצרי תצרוכת אחרים, 24 מתחומי השירותים והיתרה בסך של 83 הינן הכרזות מתחום חומרי גלם ושירותים שאינם בתחום סל התצרוכת של משק הבית.
מהדו"ח עולה, כי מחירי מוצרי הפסטה היבשה וסכיני גילוח ג'ילט גבוהים באופן ניכר בישראל בהשוואה למדינות OECD שנבחנו, ואילו מחירי הקוקה קולה והמיונז בישראל נמצאו נמוכים יחסית בהשוואה למחירי המוצרים המקבילים במדינות OECD.
בעקבות הממצאים הנחה מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת אהוד אולמרט את הצוות המקצועי במשרדו לפנות לחברות שמחיריהן נמצאו גבוהים ולקבל הבהרות לגבי רמת המחירים הגבוהה של המוצרים שנבחנו.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
