מונופול יקרן: ג'ילט וכזה שלא: קוקה קולה וגם מיונז
מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת, אהוד אולמרט ומנכ"ל משרדו, רענן דינור קיבלו אתמול (ראשון) את דו"ח המחירים של מוצרי המונופולים, שהוכן על ידי מינהל תכנון מחקר וכלכלה בתמ"ת.
לפני שנה החליט אולמרט על הקמת צוות המשותף לממונה על ההגבלים והמפקחת על המחירים ומינהל מחקר תכנון וכלכלה בתמ"ת אשר יסרוק את כל המונופולים המוכרזים ויבחן באילו מהם יש לנקוט בצעדים כדי לאזן את רמת המחירים שמשלמים הצרכנים בישראל ביחס למחיר בעולם. אולמרט אמר, כי "השוק הישראלי סובל גם מבעיות בתחום הריכוזיות. משימתה של הממשלה היא להגן על אזרחיה ולמנוע ניצול מעמדו של המונופול לקביעת מחירים שאינם מוצדקים".
על פי חוק ההגבלים העסקיים מכריז הממונה על מי ששולט על למעלה מ-50% מהספקת מוצר או שירות מסוג מסוים כבעל מונופלין. ההנחה היא, כי בעל מונופולין שולט בשוק וכי בידו הכח להכתיב מחירים גבוהים. בישראל מוכרזים קרוב ל-100 בעלי מונופולין בתחומי המשק השונים, ובהם מונופולים בתחומי צריכה שוטפת ושרותים (51 מונופולים).
אולמרט הנחה, כי לאחר הכרזות מונופולים יש מקום לבחון אם הצרכן בישראל משלם סכומים גבוהים יחסית למדינות המפותחות עבור מוצרי המונופול. חוק הפיקוח על מצרכים מאפשר למשרד התמ"ת להטיל פיקוח מחירים המגביל את גובה המחיר שמותר למונופול לדרוש עבור מוצריו.
הדו"ח אשר הועבר לאולמרט ולמנכ"ל המשרד בחן את הפער בין מחיריהם של 4 מוצרים שספקיהם הוכרזו על ידי הממונה על הגבלים עסקיים בישראל כבעלי מונופולין לבין מחירי מוצרים מקבילים ב-29 מדינות ה- OECD במחירי כח קנייה PPP, וכן ניסה לאמוד את גבולות ההשפעה של מונופולים על תצרוכת של משק הבית לפי רמת הכנסה וסוגי אוכלוסיות.
הדו"ח הנוכחי מתייחס ל-4 מוצרים בלבד שספקיהם הוכרזו בישראל כבעלי מונופולין: מוצרי פסטה יבשה, סכיני גילוח (ג'ילט), קוקה קולה ומיונז.
מאז הוחל חוק המונופולין (1988) הכריז הממונה על ההגבלים העסקיים על 103 יצרנים, משווקים או מוכרי שירותים כבעלי מונופולין. מונופולים אלו סיפקו 153 מוצרים ושירותים לתצרוכת משק הבית וחומרי גלם ומוצרים ושירותים שלא למשק הבית. במהלך אותן שנים הוצאו 20 מוצרי מונופול מהרשימה המוכרזת.
כיום מצויים ברשימת המונופולים 87 חברות ו-133 מוצרים ושירותים מוכרזים. מבין סך ההכרזות בתוקף 26 מוצרי מזון ומוצרי תצרוכת אחרים, 24 מתחומי השירותים והיתרה בסך של 83 הינן הכרזות מתחום חומרי גלם ושירותים שאינם בתחום סל התצרוכת של משק הבית.
מהדו"ח עולה, כי מחירי מוצרי הפסטה היבשה וסכיני גילוח ג'ילט גבוהים באופן ניכר בישראל בהשוואה למדינות OECD שנבחנו, ואילו מחירי הקוקה קולה והמיונז בישראל נמצאו נמוכים יחסית בהשוואה למחירי המוצרים המקבילים במדינות OECD.
בעקבות הממצאים הנחה מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת אהוד אולמרט את הצוות המקצועי במשרדו לפנות לחברות שמחיריהן נמצאו גבוהים ולקבל הבהרות לגבי רמת המחירים הגבוהה של המוצרים שנבחנו.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
