מונופול יקרן: ג'ילט וכזה שלא: קוקה קולה וגם מיונז
מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת, אהוד אולמרט ומנכ"ל משרדו, רענן דינור קיבלו אתמול (ראשון) את דו"ח המחירים של מוצרי המונופולים, שהוכן על ידי מינהל תכנון מחקר וכלכלה בתמ"ת.
לפני שנה החליט אולמרט על הקמת צוות המשותף לממונה על ההגבלים והמפקחת על המחירים ומינהל מחקר תכנון וכלכלה בתמ"ת אשר יסרוק את כל המונופולים המוכרזים ויבחן באילו מהם יש לנקוט בצעדים כדי לאזן את רמת המחירים שמשלמים הצרכנים בישראל ביחס למחיר בעולם. אולמרט אמר, כי "השוק הישראלי סובל גם מבעיות בתחום הריכוזיות. משימתה של הממשלה היא להגן על אזרחיה ולמנוע ניצול מעמדו של המונופול לקביעת מחירים שאינם מוצדקים".
על פי חוק ההגבלים העסקיים מכריז הממונה על מי ששולט על למעלה מ-50% מהספקת מוצר או שירות מסוג מסוים כבעל מונופלין. ההנחה היא, כי בעל מונופולין שולט בשוק וכי בידו הכח להכתיב מחירים גבוהים. בישראל מוכרזים קרוב ל-100 בעלי מונופולין בתחומי המשק השונים, ובהם מונופולים בתחומי צריכה שוטפת ושרותים (51 מונופולים).
אולמרט הנחה, כי לאחר הכרזות מונופולים יש מקום לבחון אם הצרכן בישראל משלם סכומים גבוהים יחסית למדינות המפותחות עבור מוצרי המונופול. חוק הפיקוח על מצרכים מאפשר למשרד התמ"ת להטיל פיקוח מחירים המגביל את גובה המחיר שמותר למונופול לדרוש עבור מוצריו.
הדו"ח אשר הועבר לאולמרט ולמנכ"ל המשרד בחן את הפער בין מחיריהם של 4 מוצרים שספקיהם הוכרזו על ידי הממונה על הגבלים עסקיים בישראל כבעלי מונופולין לבין מחירי מוצרים מקבילים ב-29 מדינות ה- OECD במחירי כח קנייה PPP, וכן ניסה לאמוד את גבולות ההשפעה של מונופולים על תצרוכת של משק הבית לפי רמת הכנסה וסוגי אוכלוסיות.
הדו"ח הנוכחי מתייחס ל-4 מוצרים בלבד שספקיהם הוכרזו בישראל כבעלי מונופולין: מוצרי פסטה יבשה, סכיני גילוח (ג'ילט), קוקה קולה ומיונז.
מאז הוחל חוק המונופולין (1988) הכריז הממונה על ההגבלים העסקיים על 103 יצרנים, משווקים או מוכרי שירותים כבעלי מונופולין. מונופולים אלו סיפקו 153 מוצרים ושירותים לתצרוכת משק הבית וחומרי גלם ומוצרים ושירותים שלא למשק הבית. במהלך אותן שנים הוצאו 20 מוצרי מונופול מהרשימה המוכרזת.
כיום מצויים ברשימת המונופולים 87 חברות ו-133 מוצרים ושירותים מוכרזים. מבין סך ההכרזות בתוקף 26 מוצרי מזון ומוצרי תצרוכת אחרים, 24 מתחומי השירותים והיתרה בסך של 83 הינן הכרזות מתחום חומרי גלם ושירותים שאינם בתחום סל התצרוכת של משק הבית.
מהדו"ח עולה, כי מחירי מוצרי הפסטה היבשה וסכיני גילוח ג'ילט גבוהים באופן ניכר בישראל בהשוואה למדינות OECD שנבחנו, ואילו מחירי הקוקה קולה והמיונז בישראל נמצאו נמוכים יחסית בהשוואה למחירי המוצרים המקבילים במדינות OECD.
בעקבות הממצאים הנחה מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת אהוד אולמרט את הצוות המקצועי במשרדו לפנות לחברות שמחיריהן נמצאו גבוהים ולקבל הבהרות לגבי רמת המחירים הגבוהה של המוצרים שנבחנו.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
