אחרי 11 חודש: ירידה בסיכון בחברות שבסכנת סגירה

מדד D&B מצביע על כך שכ-17.8% מהחברות בישראל נמצאו בסכנת סגירה בחודש ינואר. זו ירידה של כ-0.5% ביחס לחודש דצמבר. מצביע על הבדל גדול בין מצבן של החברות הגדולות במשק לזה של הבינוניות והקטנות. מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, קובנט: סימן מעודד, אך עדיין לא שינוי משמעותי
חזי שטרנליכט |

ניתוח סיכון העסקים לחודש ינואר שערכה חברת דן אנד ברדסטריט ישראל (D&B) מגלה כי לראשונה לאחר 11 חודשים בהם חלה עלייה או דריכה במקום, התרחשה בחודש ינואר ירידה בשיעור החברות הנמצאות בסיכון עסקי מאוד גבוה במשק הישראל. שיעור חברות אלה עמד החודש ברמה של 17.8% מכלל העסקים לעומת 18.3% בדצמבר. מדובר בירידה של 0.5% בערך המדד.

מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט מציין כי השיפור הקל במדד ושינוי המגמה מהווה סימן מעודד, אך עדין איננו מהווה בשורה של שינוי משמעותי במצב בחברות במשק הישראלי. שיעור החברות בסיכון גבוה בחודש דצמבר (18.3%) היה הגרוע ביותר בשנתיים האחרונות ועתה, למרות השיפור, עדיין מדובר בשיעור גבוה של חברות בסכנת סגירה.

נתון זה מצביע על כך שכיום עדיין יש שיעור גבוה מאוד של חברות ועסקים המאופיינים במוסר תשלומים לקוי, מעורבות בתביעות, דיווחים על צ'קים חוזרים, הפסדים גבוהים וחשבונות בנק מוגבלים, וזה מתבטא, כמובן, גם במספרן הרב של פשיטות הרגל בחודשים האחרונים. לשם השוואה בחודש ינואר אשתקד עמד מדד הסיכון הענפי של דן אנד ברדסטריט על 16.6% ובחודש פברואר אשתקד על 16.3% בלבד.

אמנם, מוסיף קובנט, היקפי העסקאות שבסיכון ירדו מכיוון שהחברות הגדולות במשק שמרכזות את מירב הפעילות העסקית התחזקו. אך יש לזכור, כי קיים הבדל משמעותי בין מצבן של החברות הגדולות במשק ובין החברות הבינוניות והקטנות.

בעוד שהחברות הגדולות התחזקו, ועל פי נתוני מדד העוצמה של דנס 100, 100 החברות החזקות במשק הגדילו את הכנסותיהן בכ-18% השנה ואילו רווחיהן גדלו בשיעור ניכר של כ-90%, הרי שהחברות והעסקים הקטנים והבינוניים נחלשו בשלוש השנים האחרונות, והם עדיין לא נהנים מההתרחבות העיסקית במשק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.