אחרי 11 חודש: ירידה בסיכון בחברות שבסכנת סגירה

מדד D&B מצביע על כך שכ-17.8% מהחברות בישראל נמצאו בסכנת סגירה בחודש ינואר. זו ירידה של כ-0.5% ביחס לחודש דצמבר. מצביע על הבדל גדול בין מצבן של החברות הגדולות במשק לזה של הבינוניות והקטנות. מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, קובנט: סימן מעודד, אך עדיין לא שינוי משמעותי
חזי שטרנליכט |

ניתוח סיכון העסקים לחודש ינואר שערכה חברת דן אנד ברדסטריט ישראל (D&B) מגלה כי לראשונה לאחר 11 חודשים בהם חלה עלייה או דריכה במקום, התרחשה בחודש ינואר ירידה בשיעור החברות הנמצאות בסיכון עסקי מאוד גבוה במשק הישראל. שיעור חברות אלה עמד החודש ברמה של 17.8% מכלל העסקים לעומת 18.3% בדצמבר. מדובר בירידה של 0.5% בערך המדד.

מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט מציין כי השיפור הקל במדד ושינוי המגמה מהווה סימן מעודד, אך עדין איננו מהווה בשורה של שינוי משמעותי במצב בחברות במשק הישראלי. שיעור החברות בסיכון גבוה בחודש דצמבר (18.3%) היה הגרוע ביותר בשנתיים האחרונות ועתה, למרות השיפור, עדיין מדובר בשיעור גבוה של חברות בסכנת סגירה.

נתון זה מצביע על כך שכיום עדיין יש שיעור גבוה מאוד של חברות ועסקים המאופיינים במוסר תשלומים לקוי, מעורבות בתביעות, דיווחים על צ'קים חוזרים, הפסדים גבוהים וחשבונות בנק מוגבלים, וזה מתבטא, כמובן, גם במספרן הרב של פשיטות הרגל בחודשים האחרונים. לשם השוואה בחודש ינואר אשתקד עמד מדד הסיכון הענפי של דן אנד ברדסטריט על 16.6% ובחודש פברואר אשתקד על 16.3% בלבד.

אמנם, מוסיף קובנט, היקפי העסקאות שבסיכון ירדו מכיוון שהחברות הגדולות במשק שמרכזות את מירב הפעילות העסקית התחזקו. אך יש לזכור, כי קיים הבדל משמעותי בין מצבן של החברות הגדולות במשק ובין החברות הבינוניות והקטנות.

בעוד שהחברות הגדולות התחזקו, ועל פי נתוני מדד העוצמה של דנס 100, 100 החברות החזקות במשק הגדילו את הכנסותיהן בכ-18% השנה ואילו רווחיהן גדלו בשיעור ניכר של כ-90%, הרי שהחברות והעסקים הקטנים והבינוניים נחלשו בשלוש השנים האחרונות, והם עדיין לא נהנים מההתרחבות העיסקית במשק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.