אחרי 11 חודש: ירידה בסיכון בחברות שבסכנת סגירה

מדד D&B מצביע על כך שכ-17.8% מהחברות בישראל נמצאו בסכנת סגירה בחודש ינואר. זו ירידה של כ-0.5% ביחס לחודש דצמבר. מצביע על הבדל גדול בין מצבן של החברות הגדולות במשק לזה של הבינוניות והקטנות. מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, קובנט: סימן מעודד, אך עדיין לא שינוי משמעותי
חזי שטרנליכט |

ניתוח סיכון העסקים לחודש ינואר שערכה חברת דן אנד ברדסטריט ישראל (D&B) מגלה כי לראשונה לאחר 11 חודשים בהם חלה עלייה או דריכה במקום, התרחשה בחודש ינואר ירידה בשיעור החברות הנמצאות בסיכון עסקי מאוד גבוה במשק הישראל. שיעור חברות אלה עמד החודש ברמה של 17.8% מכלל העסקים לעומת 18.3% בדצמבר. מדובר בירידה של 0.5% בערך המדד.

מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט מציין כי השיפור הקל במדד ושינוי המגמה מהווה סימן מעודד, אך עדין איננו מהווה בשורה של שינוי משמעותי במצב בחברות במשק הישראלי. שיעור החברות בסיכון גבוה בחודש דצמבר (18.3%) היה הגרוע ביותר בשנתיים האחרונות ועתה, למרות השיפור, עדיין מדובר בשיעור גבוה של חברות בסכנת סגירה.

נתון זה מצביע על כך שכיום עדיין יש שיעור גבוה מאוד של חברות ועסקים המאופיינים במוסר תשלומים לקוי, מעורבות בתביעות, דיווחים על צ'קים חוזרים, הפסדים גבוהים וחשבונות בנק מוגבלים, וזה מתבטא, כמובן, גם במספרן הרב של פשיטות הרגל בחודשים האחרונים. לשם השוואה בחודש ינואר אשתקד עמד מדד הסיכון הענפי של דן אנד ברדסטריט על 16.6% ובחודש פברואר אשתקד על 16.3% בלבד.

אמנם, מוסיף קובנט, היקפי העסקאות שבסיכון ירדו מכיוון שהחברות הגדולות במשק שמרכזות את מירב הפעילות העסקית התחזקו. אך יש לזכור, כי קיים הבדל משמעותי בין מצבן של החברות הגדולות במשק ובין החברות הבינוניות והקטנות.

בעוד שהחברות הגדולות התחזקו, ועל פי נתוני מדד העוצמה של דנס 100, 100 החברות החזקות במשק הגדילו את הכנסותיהן בכ-18% השנה ואילו רווחיהן גדלו בשיעור ניכר של כ-90%, הרי שהחברות והעסקים הקטנים והבינוניים נחלשו בשלוש השנים האחרונות, והם עדיין לא נהנים מההתרחבות העיסקית במשק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.