אחרי 11 חודש: ירידה בסיכון בחברות שבסכנת סגירה

מדד D&B מצביע על כך שכ-17.8% מהחברות בישראל נמצאו בסכנת סגירה בחודש ינואר. זו ירידה של כ-0.5% ביחס לחודש דצמבר. מצביע על הבדל גדול בין מצבן של החברות הגדולות במשק לזה של הבינוניות והקטנות. מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, קובנט: סימן מעודד, אך עדיין לא שינוי משמעותי
חזי שטרנליכט |

ניתוח סיכון העסקים לחודש ינואר שערכה חברת דן אנד ברדסטריט ישראל (D&B) מגלה כי לראשונה לאחר 11 חודשים בהם חלה עלייה או דריכה במקום, התרחשה בחודש ינואר ירידה בשיעור החברות הנמצאות בסיכון עסקי מאוד גבוה במשק הישראל. שיעור חברות אלה עמד החודש ברמה של 17.8% מכלל העסקים לעומת 18.3% בדצמבר. מדובר בירידה של 0.5% בערך המדד.

מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט מציין כי השיפור הקל במדד ושינוי המגמה מהווה סימן מעודד, אך עדין איננו מהווה בשורה של שינוי משמעותי במצב בחברות במשק הישראלי. שיעור החברות בסיכון גבוה בחודש דצמבר (18.3%) היה הגרוע ביותר בשנתיים האחרונות ועתה, למרות השיפור, עדיין מדובר בשיעור גבוה של חברות בסכנת סגירה.

נתון זה מצביע על כך שכיום עדיין יש שיעור גבוה מאוד של חברות ועסקים המאופיינים במוסר תשלומים לקוי, מעורבות בתביעות, דיווחים על צ'קים חוזרים, הפסדים גבוהים וחשבונות בנק מוגבלים, וזה מתבטא, כמובן, גם במספרן הרב של פשיטות הרגל בחודשים האחרונים. לשם השוואה בחודש ינואר אשתקד עמד מדד הסיכון הענפי של דן אנד ברדסטריט על 16.6% ובחודש פברואר אשתקד על 16.3% בלבד.

אמנם, מוסיף קובנט, היקפי העסקאות שבסיכון ירדו מכיוון שהחברות הגדולות במשק שמרכזות את מירב הפעילות העסקית התחזקו. אך יש לזכור, כי קיים הבדל משמעותי בין מצבן של החברות הגדולות במשק ובין החברות הבינוניות והקטנות.

בעוד שהחברות הגדולות התחזקו, ועל פי נתוני מדד העוצמה של דנס 100, 100 החברות החזקות במשק הגדילו את הכנסותיהן בכ-18% השנה ואילו רווחיהן גדלו בשיעור ניכר של כ-90%, הרי שהחברות והעסקים הקטנים והבינוניים נחלשו בשלוש השנים האחרונות, והם עדיין לא נהנים מההתרחבות העיסקית במשק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.99%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.