חברת "אייר חיפה" תתחיל בקרוב לפעול - איזו בשורה היא עשויה להביא לטסים?
יזם ההייטק ניר צוק חבר בשנה שעברה לאיש העסקים שי באב"ד, למנכ"ל אל על לשעבר גונן אוסישקין ולמנכ"ל צים לשעבר רפי דניאלי להקמת חברת תעופה חדשה בישראל - אייר חיפה. חברת התעופה החדשה צפויה להתחיל לפעול בקיץ הקרוב בקווים מנמל התעופה בחיפה לאילת ולקפריסין, זאת לאחר שקיבלה את אישור משרד התחבורה בספטמבר האחרון.
ניר צוק הקים את ענקית אבטחת המידע האמריקאית פאלו אלטו לפני קצת פחות מ-20 שנה לאחר שנטש את חברת צ'ק פוינט. פאלו אלטו הצליחה להתפתח הרבה יותר מצ'ק פוינט ונסחרת היום בוול סטריט לפי שווי שוק של 86.9 מיליארד דולר לאחר שב-5 השנים האחרונות זינקה ב-230%. שי באב"ד מכהן כיום כמנכ"ל חברת שטראוס ובעבר כיהן כמנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ומנכ"ל צים ישראל. גונן אוסישקין כיהן כמנהל האסטרטגיה, תכנון וארגון באל על כמנכ"ל החברה הוביל את תהליך ההצטיידות במטוסי הדרימליינר.
אייר חיפה תיכנס לוואקום שנוצר בשדה התעופה בחיפה לאחר שחברת ישראייר מכרה את מטוסי ה-ATR שלה, שהיו המטוסים הישראליים היחידים שמסוגלים לנחות במסלול של שדה תעופה בעיר, ובכך להינות מבלעדיות בשדה. עם זאת יש לציין ישראייר חכרה בשנה שעברה מטוסים קטנים המסוגלים לפעול משדה התעופה באילת ומכרה באמצעותם כרטיסים לפאפוס וללרנקה שבקפריסין.
מה יקרה למחירים?
ראשית, העובדה כי אייר חיפה תהיה חברת התעופה היחידה אשר תפעל משדה התעופה בחיפה תאפשר להם להינות מהיעדר תחרות וגביית מחירים גבוהים יחסית. מנגד, הפעלה של קווים ישירים מחיפה לאילת ולקפריסין עשויה לחסוך לתושבי הצפון את הנסיעה לנתב"ג ולהביא לירידת הביקושים בטיסות של ארקיע, ישראייר, אל על והחברות הזרות אשר פועלות בקווים. ירידת הביקושים מביאה לרוב גם להורדת המחירים אם כי קשה מאוד לצפות אירוע שכזה בהשקת הפעילות של חברת התעופה.
- אייר חיפה תטוס לרודוס: כמה זה יעלה?
- אייר חיפה משיקה קו לפאפוס: כמה תעלה הטיסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אייר חיפה צריכה להפעיל מטוסים קטנים יחסית על מנת שיכולו להמריא ולנחות מהמסלול הקצר שנמצא בחיפה באורך של כ-1,280 מטר בלבד. מדובר באורך מסלול אשר מגביל משמעותית את דגמי המטוסים המסוגלים לפעול בו. כתוצאה מכך, ולאור העובדה שיהיו אלו מטוסים קטנים אשר יפעלו בו, יוצע בטיסות השונות גם מספר מושבים קטן - היצע נמוך. כלומר כל עוד ההיצע נמוך, כך רמת המחירים צפויה להישאר גבוהה. גם האפשרות שישראייר תחזור להפעיל טיסות לקפריסין באמצעות מטוס קטן חכור כפי שעשתה בשנה שעברה עדיין קיימת, טיסות שנמכרו בכ-250-40 דולר. בעבר דובר על אפשרות להארכת מסלול התעופה בחיפה אך לעת עתה הדבר לא נעשה. מעבר לכך מרחף סימן השאלה הביטחוני באשר לאפשרות למלחמה גדולה בצפון שאם תתרחש אזי שמפרץ חיפה - ונמל התעופה השוכן בו - יהיה מוקד מרכזי לירי מסיבי של טילים ורקטות.
הניסיון שכשל
לפני כעשור פנתה חברת ריינאייר למשרד התחבורה וביקשה להפעילת קו תעופה בין נתב"ג לאילת, כזה שיתחרה בארקיע ובישראייר. חברות התעופה הישראליות נעמדו על הרגליים האחוריות ובעזרת לחצים כבירים כלפי משרד התחבורה ומי שאז עמד בראשו - ישראל כץ - בלמו את המהלך מחשש לפגיעה קשה בחברות הישראליות. גם בירוקרטיה ישראלית העיבה על הרצון של ריינאייר להיכנס ולהפעיל קו פנימי בישראל.
ריינאייר היא חברת הלואו-קוסט הגדולה בעולם המפעילה כיום למעלה מ-500 מטוסים ופועלת ברחבי אירופה. כניסה של חברת תעופה זרה לקו הפנימי-ישראלי עשויה הייתה להביא לתחרות מסיבית על הנוסעים הישראלים ולירידה ניכרת במחירים לעיר הדרומית.
- 6.לרון 05/05/2025 15:24הגב לתגובה זוחושים חזקים! אני מחכה להנפקהRYAAY זה לא!
- 5.ירוק 07/04/2024 15:57הגב לתגובה זועוד 300 מטר לתוך הים, פשוט בזבוז.
- 4.ניקולאי 07/04/2024 15:21הגב לתגובה זויש ביקוש גדול לטיסות בשבת
- 3.פוטנציאל לעליות במחירי הדירות קריית חיים מערבית שדרות (ל"ת)מנשה 07/04/2024 14:41הגב לתגובה זו
- 2.נמל חיפה 07/04/2024 14:37הגב לתגובה זוהמיקום הטוב ביותר לנמל משלים לנתבג.בתוך מרכז מטרופוליטני. תחבורה ציבורית נגישה ולא גורם לפגיעה בעמק יזרעאל
- 1.חיפאי 07/04/2024 13:40הגב לתגובה זומחכים

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.