ההבדל בין צמיחה בתוצר לצמיחה לנפש,למה צמיחה מאוד חשובה ומה צריך בשביל לצמוח?
בסוף השבוע שעבר פתחתי את האינטרנט וראיתי שרוברט סולו (Robert Solow) נפטר בגיל 99. הפרסום הגדול של פרופסור סולו, וזה שהקנה לו ב-1987 את פרס נובל לכלכלה, הוא העבודה שלו בשנות ה-50' על מודל הצמיחה הנאו-קלאסי, שדורות של סטודנטים מכירים כ"מודל סולו". אבל החשיבות של המודל היא לא במה סטודנטים חושבים עליו. החשיבות שלו היא באופן שבו הוא השפיע על האופן שבו כלכלנים חושבים על צמיחה כלכלית.
סולו מת - מודל סולו חי וקיים
בגדול, המקרו-כלכלה נחלקת לשני תחומים. מקרו-כלכלה של טווח קצר ומקרו-כלכלה של טווח ארוך. בטווח הקצר, העיסוק הוא בניסיון להבין מחזורי עסקים: מאיזה סיבות כלכלות עוברות מתקופה של צמיחה לתקופות של מיתון, מה ניתן לעשות כדי למנוע מיתונים, ואיך למצמצם את ההשפעה של מיתונים שכבר התחילו.
זה נושא שחשוב לאנשים בממשלה ובבנקים מרכזיים, שצריכים לקבל החלטות שישפיעו על רמת החיים של אנשים כאן ועכשיו.
בטווח הארוך, השאלה הגדולה היא מה גורם לכלכלות מסוימות לצמוח בקצב מהיר, בזמן שאחרות נשארות במקום. זאת שאלה שההשפעה שלה על רמת החיים בטווח המיידי לא מאוד חשובה. גם כשהצמיחה לנפש היא מהירה יחסית, נניח 2% בשנה, ההשפעה משנה לשנה היא די קטנה. אבל כשמסתכלים בטווח של 50-60 שנים או יותר, ההשפעה יכולה להיות דרמטית.
לדוגמה, לפי נתוני הבנק העולמי, התוצר לנפש של ניז'ר ב-1960 היה 129 דולרים, של מרוקו 173 דולרים, ושל דרום קוריאה 158 דולרים. ב- 2022, התוצר לנפש של ניז'ר היה 585 דולרים, של מרוקו 3442 דולרים, ושל דרום קוריאה 32423 דולרים. כלומר, ב-1960, רמת החיים החומרית בשלושת המדינות הייתה די דומה. היום ניז'ר היא מדינה ענייה, מרוקו עם הכנסה בינונית-נמוכה, ודרום קוריאה היא מדינת OECD.
המודל של סולו היה הראשון שהצליח לפתוח את הדלת לניסיון להבין למה ניז'ר נכשלה במקום שבו מרוקו הצליחה במידה בינונית ודרום קוריאה הצליחה בצורה פנומנלית. כי עד שסולו הציג את המודל שלו, ההנחה הייתה ששני כוחות עיקריים מניעים את הצמיחה של מדינות: קצב הגידול של האוכלוסייה, וקצב הצבירה של ההון.
סולו היה הראשון להבין שגם אם נניח שקצב גידול האוכלוסייה הוא בלתי תלוי בצמיחה הכלכלית, קצב הצבירה של ההון בהחלט תלוי בה. ככל שיש למדינה כמות גדולה יותר של הון, כך התרומה של הון נוסף הולכת וקטנה וכתוצאה מכך, התמורה שניתן לקבל תמורת השקעה בהון (ריבית) הולכת וקטנה. לכן, ככל שכמות ההון במדינה גדולה יותר, כך יהיה פחות כדאי להשקיע בהון נוסף.
המסקנות המהפכניות של סולו
זה הוביל לשתי מסקנות שהיו מהפכניות לזמנן. הראשונה, שאם מדינה תנסה לצמוח רק באמצעות גידול בהון ובכוח האדם, אז בסופו של דבר, קצב הגידול בהון יהיה שווה לקצב הצמיחה של האוכלוסייה, ורמת החיים במדינה תישאר ללא שינוי. התוצר יגדל, אבל התוצר לנפש יישאר קבוע. על פי סולו, הגורמים היחידים שיכולים לייצר צמיחה בת קיימא הם שיפורים בטכנולוגיה ובהשכלה שמגדילים את כושר הייצור של העובדים.
המסקנה השנייה הייתה שעדיף להשקיע במדינות עם כוח אדם גדול ורמת הון נמוכה, כי במדינות כאלו, התשואה על ההשקעה תהיה גבוהה. זאת מסקנה אופטימית, כי היא צופה שהון יזרום למדינות עם רמת הון נמוכה, ויאפשר להן לצמוח מהר יותר ממדינות מפותחות יותר, כך שבסופו של דבר, רמת התוצר לנפש בכל העולם תהיה דומה.
כמה שנים אחרי שסולו פרסם את המאמרים שלו על צמיחה, התברר שהאופטימיות הזאת הייתה מוגזמת. 66 שנים אחרי פרסום המודל של סולו, הפערים בין המדינות בעולם לא רק שלא מצטמצמים, הם אפילו גדולים יותר מאי פעם.
בניסיון להסביר את הכשל הזה במודל, חוקרים אחרים לקחו את המודל של סולו והחלו להרחיב אותו. בין השאר, הם מצאו שלתפקוד של מוסדות ממשלתיים יש חשיבות רבה. פחות חשוב עם מדינה היא דמוקרטית או לא. הרבה יותר חשוב האם היא מגנה על זכויות הקניין של אנשים, האם מערכת המשפט נחשבת לאמינה, והאם הממשלה נמנעת מלהתערב בפעילות של השוק הפרטי.
גם לרמת האמון בין אנשים יש חשיבות: ככל שבני המשק סומכים יותר אחד על השני, כך יש יותר סיכוי שהמדינה תצמח בקצב מהיר. יש חשיבות גם ליכולת של אנשים ליצור רשתות חברתיות עם רמת השכלה דומה לשלהם. מומחה למחשבים יחיד שיגיע לניז'ר כנראה שלא יוכל לתרום הרבה לתוצר שם. אבל במדינה עם תשתית טכנולוגית מפותחת, הוא יוכל לשתף פעולה עם עוד אנשים כמוהו, ואז הרעיונות שלו יוכלו להפוך למציאות. ישנם עוד דברים שמשפיעים, ויש מי שחוקר אותם. אבל כל מי שחוקר את הדברים, וכל מי שמשתמש במסקנות של המחקרים בניסיון לשפר את רמת החיים שלנו, יוצא מאותה נקודת מוצא: מודל שפותח על ידי ילד יהודי שגדל בברוקלין, נלחם במלחמת העולם השנייה, חזר לארצות הברית והפך לפרופסור לכלכלה.
אם סולו היה מייעץ לאוצר שכרגע נדרש לבצע קיצוצים גדולים הוא היה מדגיש את החשיבות של פיתוח ההון האנושי שיכול לייצר צמיחה. השקעה בהון אנושי היא ההשקעה המשתלמת ביותר וזו שמביאה לצמיחה גדולה. כמו כן, הוא היה מייעץ שלא לפגוע בטכנולוגיה. הטכנולוגיה היא מנוע הצמיחה העיקרי. השיפורים הטכנולוגיים הם הבסיס לצמיחה.
המלחמה שתביא לגירעון גדול, היא במובן מסוים מנוע צמיחה. הצורך להחזיר את המשק למסלול, ההשקעה הגדולה של המדינה הצפויה בהמשך, השיפורים הטכנולוגיים בתחומים הביטחוניים שנדרשים בעקבות המלחמה. כל אלו ועוד, יעודדו את הצמיחה הכלכלית בהמשך.
ד"ר אביחי שניר
- 7.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 28/01/2024 02:38הגב לתגובה זו
- 6.סבטלנה 27/12/2023 23:43הגב לתגובה זועל מנת לגייס את האברכים הפרזיטים. דין אחד לכולם
- 5.בת אל 27/12/2023 08:58הגב לתגובה זוע"י עצירת הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה. די לכספים הקואליציוניים.
- 4.דרור 26/12/2023 12:42הגב לתגובה זוכל הכבוד על ההסבר הקצר התמציתי והבהיר
- 3.לרון 26/12/2023 10:28הגב לתגובה זוגרמה ליציאה ממיתון אשכול 1966
- לרון 26/12/2023 10:35הגב לתגובה זו"אשכול" שהיה בנוסף אחד מראשי הממשלה הטובים יחד בשורה זו גם שמיר
- 2.אם סולו היה מייעץ לאוצר סמוטריץ' היה דוחה את העצות (ל"ת)מני 26/12/2023 10:05הגב לתגובה זו
- 1.יגאל 26/12/2023 08:20הגב לתגובה זוהפסקת הקצבאות לחרדים - על מנת לאלץ אותם לעבוד. מדינת ישראל כבר לא יכולה לשאת אוכלוסייה כל כך גדולה שלא תורמת אך שואבת משאבים.
- לרון 26/12/2023 10:37הגב לתגובה זולמה בן גוריון ויתר לדתיים כש"פרצה קוראת לגנב" ולמה דין ויתר לווקף על הכותל
- תמרי 27/12/2023 14:34בכמות כזאת של אנשים משתמ טים .
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
