ההבדל בין צמיחה בתוצר לצמיחה לנפש,למה צמיחה מאוד חשובה ומה צריך בשביל לצמוח?
בסוף השבוע שעבר פתחתי את האינטרנט וראיתי שרוברט סולו (Robert Solow) נפטר בגיל 99. הפרסום הגדול של פרופסור סולו, וזה שהקנה לו ב-1987 את פרס נובל לכלכלה, הוא העבודה שלו בשנות ה-50' על מודל הצמיחה הנאו-קלאסי, שדורות של סטודנטים מכירים כ"מודל סולו". אבל החשיבות של המודל היא לא במה סטודנטים חושבים עליו. החשיבות שלו היא באופן שבו הוא השפיע על האופן שבו כלכלנים חושבים על צמיחה כלכלית.
סולו מת - מודל סולו חי וקיים
בגדול, המקרו-כלכלה נחלקת לשני תחומים. מקרו-כלכלה של טווח קצר ומקרו-כלכלה של טווח ארוך. בטווח הקצר, העיסוק הוא בניסיון להבין מחזורי עסקים: מאיזה סיבות כלכלות עוברות מתקופה של צמיחה לתקופות של מיתון, מה ניתן לעשות כדי למנוע מיתונים, ואיך למצמצם את ההשפעה של מיתונים שכבר התחילו.
זה נושא שחשוב לאנשים בממשלה ובבנקים מרכזיים, שצריכים לקבל החלטות שישפיעו על רמת החיים של אנשים כאן ועכשיו.
בטווח הארוך, השאלה הגדולה היא מה גורם לכלכלות מסוימות לצמוח בקצב מהיר, בזמן שאחרות נשארות במקום. זאת שאלה שההשפעה שלה על רמת החיים בטווח המיידי לא מאוד חשובה. גם כשהצמיחה לנפש היא מהירה יחסית, נניח 2% בשנה, ההשפעה משנה לשנה היא די קטנה. אבל כשמסתכלים בטווח של 50-60 שנים או יותר, ההשפעה יכולה להיות דרמטית.
לדוגמה, לפי נתוני הבנק העולמי, התוצר לנפש של ניז'ר ב-1960 היה 129 דולרים, של מרוקו 173 דולרים, ושל דרום קוריאה 158 דולרים. ב- 2022, התוצר לנפש של ניז'ר היה 585 דולרים, של מרוקו 3442 דולרים, ושל דרום קוריאה 32423 דולרים. כלומר, ב-1960, רמת החיים החומרית בשלושת המדינות הייתה די דומה. היום ניז'ר היא מדינה ענייה, מרוקו עם הכנסה בינונית-נמוכה, ודרום קוריאה היא מדינת OECD.
המודל של סולו היה הראשון שהצליח לפתוח את הדלת לניסיון להבין למה ניז'ר נכשלה במקום שבו מרוקו הצליחה במידה בינונית ודרום קוריאה הצליחה בצורה פנומנלית. כי עד שסולו הציג את המודל שלו, ההנחה הייתה ששני כוחות עיקריים מניעים את הצמיחה של מדינות: קצב הגידול של האוכלוסייה, וקצב הצבירה של ההון.
סולו היה הראשון להבין שגם אם נניח שקצב גידול האוכלוסייה הוא בלתי תלוי בצמיחה הכלכלית, קצב הצבירה של ההון בהחלט תלוי בה. ככל שיש למדינה כמות גדולה יותר של הון, כך התרומה של הון נוסף הולכת וקטנה וכתוצאה מכך, התמורה שניתן לקבל תמורת השקעה בהון (ריבית) הולכת וקטנה. לכן, ככל שכמות ההון במדינה גדולה יותר, כך יהיה פחות כדאי להשקיע בהון נוסף.
המסקנות המהפכניות של סולו
זה הוביל לשתי מסקנות שהיו מהפכניות לזמנן. הראשונה, שאם מדינה תנסה לצמוח רק באמצעות גידול בהון ובכוח האדם, אז בסופו של דבר, קצב הגידול בהון יהיה שווה לקצב הצמיחה של האוכלוסייה, ורמת החיים במדינה תישאר ללא שינוי. התוצר יגדל, אבל התוצר לנפש יישאר קבוע. על פי סולו, הגורמים היחידים שיכולים לייצר צמיחה בת קיימא הם שיפורים בטכנולוגיה ובהשכלה שמגדילים את כושר הייצור של העובדים.
המסקנה השנייה הייתה שעדיף להשקיע במדינות עם כוח אדם גדול ורמת הון נמוכה, כי במדינות כאלו, התשואה על ההשקעה תהיה גבוהה. זאת מסקנה אופטימית, כי היא צופה שהון יזרום למדינות עם רמת הון נמוכה, ויאפשר להן לצמוח מהר יותר ממדינות מפותחות יותר, כך שבסופו של דבר, רמת התוצר לנפש בכל העולם תהיה דומה.
כמה שנים אחרי שסולו פרסם את המאמרים שלו על צמיחה, התברר שהאופטימיות הזאת הייתה מוגזמת. 66 שנים אחרי פרסום המודל של סולו, הפערים בין המדינות בעולם לא רק שלא מצטמצמים, הם אפילו גדולים יותר מאי פעם.
בניסיון להסביר את הכשל הזה במודל, חוקרים אחרים לקחו את המודל של סולו והחלו להרחיב אותו. בין השאר, הם מצאו שלתפקוד של מוסדות ממשלתיים יש חשיבות רבה. פחות חשוב עם מדינה היא דמוקרטית או לא. הרבה יותר חשוב האם היא מגנה על זכויות הקניין של אנשים, האם מערכת המשפט נחשבת לאמינה, והאם הממשלה נמנעת מלהתערב בפעילות של השוק הפרטי.
גם לרמת האמון בין אנשים יש חשיבות: ככל שבני המשק סומכים יותר אחד על השני, כך יש יותר סיכוי שהמדינה תצמח בקצב מהיר. יש חשיבות גם ליכולת של אנשים ליצור רשתות חברתיות עם רמת השכלה דומה לשלהם. מומחה למחשבים יחיד שיגיע לניז'ר כנראה שלא יוכל לתרום הרבה לתוצר שם. אבל במדינה עם תשתית טכנולוגית מפותחת, הוא יוכל לשתף פעולה עם עוד אנשים כמוהו, ואז הרעיונות שלו יוכלו להפוך למציאות. ישנם עוד דברים שמשפיעים, ויש מי שחוקר אותם. אבל כל מי שחוקר את הדברים, וכל מי שמשתמש במסקנות של המחקרים בניסיון לשפר את רמת החיים שלנו, יוצא מאותה נקודת מוצא: מודל שפותח על ידי ילד יהודי שגדל בברוקלין, נלחם במלחמת העולם השנייה, חזר לארצות הברית והפך לפרופסור לכלכלה.
אם סולו היה מייעץ לאוצר שכרגע נדרש לבצע קיצוצים גדולים הוא היה מדגיש את החשיבות של פיתוח ההון האנושי שיכול לייצר צמיחה. השקעה בהון אנושי היא ההשקעה המשתלמת ביותר וזו שמביאה לצמיחה גדולה. כמו כן, הוא היה מייעץ שלא לפגוע בטכנולוגיה. הטכנולוגיה היא מנוע הצמיחה העיקרי. השיפורים הטכנולוגיים הם הבסיס לצמיחה.
המלחמה שתביא לגירעון גדול, היא במובן מסוים מנוע צמיחה. הצורך להחזיר את המשק למסלול, ההשקעה הגדולה של המדינה הצפויה בהמשך, השיפורים הטכנולוגיים בתחומים הביטחוניים שנדרשים בעקבות המלחמה. כל אלו ועוד, יעודדו את הצמיחה הכלכלית בהמשך.
ד"ר אביחי שניר
- 7.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 28/01/2024 02:38הגב לתגובה זו
- 6.סבטלנה 27/12/2023 23:43הגב לתגובה זועל מנת לגייס את האברכים הפרזיטים. דין אחד לכולם
- 5.בת אל 27/12/2023 08:58הגב לתגובה זוע"י עצירת הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה. די לכספים הקואליציוניים.
- 4.דרור 26/12/2023 12:42הגב לתגובה זוכל הכבוד על ההסבר הקצר התמציתי והבהיר
- 3.לרון 26/12/2023 10:28הגב לתגובה זוגרמה ליציאה ממיתון אשכול 1966
- לרון 26/12/2023 10:35הגב לתגובה זו"אשכול" שהיה בנוסף אחד מראשי הממשלה הטובים יחד בשורה זו גם שמיר
- 2.אם סולו היה מייעץ לאוצר סמוטריץ' היה דוחה את העצות (ל"ת)מני 26/12/2023 10:05הגב לתגובה זו
- 1.יגאל 26/12/2023 08:20הגב לתגובה זוהפסקת הקצבאות לחרדים - על מנת לאלץ אותם לעבוד. מדינת ישראל כבר לא יכולה לשאת אוכלוסייה כל כך גדולה שלא תורמת אך שואבת משאבים.
- לרון 26/12/2023 10:37הגב לתגובה זולמה בן גוריון ויתר לדתיים כש"פרצה קוראת לגנב" ולמה דין ויתר לווקף על הכותל
- תמרי 27/12/2023 14:34בכמות כזאת של אנשים משתמ טים .
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
