דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין
מאקרו כלכלה

הכסף של הזרים בישראל אחראי לרבע מההשקעה במשק, ואיפה ממשלות ישראל?

למרות תרומת הזרים, היקף ההשקעות בישראל כאחוז מהתוצר נמוך בהשוואה למדינות המפותחות. מהם התחומים הבוערים ביותר שבהם ישראל חייבת להשקיע יותר?
ד"ר אביחי שניר | (7)

ביום-יום, כשאנשים מדברים על השקעות, הם בדרך כלל מתכוונים לקנייה של תוכניות חסכון מסוגים שונים, או לרכישה של נכסים פיננסיים, למשל, מניות או אג"ח. אבל כשמדברים על סך ההשקעות שבוצעו בישראל בתקופה מסוימת, הכוונה היא להשקעות בציוד, מבנים ומלאי. מה שאנשים פרטיים מכנים "השקעות" בדרך כלל מכונה בחשבונאות הלאומית "חסכון." ההשקעה היחידה שמשק בית פרטי יכול לבצע היא בנייה של בית חדש. את כל שאר ההשקעות במשק, מבצעות פירמות (חברות).

סוג אחר של השקעה שמתבצעת במשק היא ייצוא. ייצוא הוא השקעה מכיוון שהשקעה היא ויתור על צריכה עכשיו בשביל להגדיל צריכה בעתיד. כאשר תושבי המדינה מייצאים מוצרים לחו"ל הם מוותרים על משאבים שבהם היה ניתן להשתמש בישראל ושולחים אותם לחו"ל. הם עושים את זה כדי שהתמורה תאפשר בעתיד לייבא מחו"ל. מהסיבה הזאת, ייבוא הוא השקעה שלילית – אנחנו מגדילים צריכה עכשיו, במחיר של הקטנת היכולת שלנו לרכוש מוצרי ייבוא מחו"ל בעתיד.

לכן, סך ההשקעה במשק הוא הסכום של ההשקעות המקומיות בישראל ושל עודף הייצוא. תרשים 1 מתאר את השינויים בהשקעה הגולמית בישראל (קו כחול) ובעודף הייצוא (קו אדום מקווקו), במחירים קבועים, בין שנת 2000 ל- 2022. אפשר לראות שההשקעות במשק גדלו בצורה די עקבית מאז 2004. המשברים של 2008 והקורונה אמנם הביאו להאטה בהשקעות, אבל ההשפעה שלהם הייתה זמנית, והיא תוקנה בתוך זמן קצר. עודף הייצוא של ישראל, הוא די יציב מאז שנת 2010, ואפילו במגמת ירידה.

השקעה גולמית ועודף ייצוא במיליוני שקל  (מחירי 2015). מקור: למ

השקעה גולמית ועודף ייצוא במיליוני שקל  (מחירי 2015). מקור: למ"ס

כאשר מסתכלים בתוך ההשקעות, מקבלים שבנייה למגורים מהווה בין 24% ל- 30% מסך ההשקעות. עוד כ-21% מההשקעות מהווים השקעות בציוד ובכלי תחבורה. היתר זה בנייה שלא למגורים, השקעות בענפי הטכנולוגיה, השקעות בקניין רוחני, ועוד.

בשנים שאחרי הקמת המדינה, לממשלה היה חלק משמעותי בכלל ההשקעות שנעשו בישראל. אבל כיום, החלק של הממשלה בהשקעות הוא קטן יחסית. בשנת 2022 הממשלה השקיעה כ-44 מיליארד שקל במה שהיא הגדירה כתשתיות (מעט פחות מ- 10% מתקציב המדינה). בנוסף, המדינה השקיעה סכומים נוספים שיכולים להיחשב כהשקעה (כמו בניית כיתות לימוד). אבל גם אחרי שלוקחים את הסכומים הללו בחשבון, ההוצאות של הממשלה על השקעות מהוות רק כ-10% מסך ההשקעות הגולמיות במשק.

מקור נוסף להשקעות הוא משקיעים מחו"ל. נהוג להבדיל בין השקעות זרות ישירות (FDI) לבין השקעות תיק/השקעות אחרות. השקעות זרות ישירות הן רק השקעות שבהן משקיע זר רוכש לפחות 10% מהבעלות בחברה. הסיבה שבגללה מבדילים בין השקעות זרות ישירות להשקעות אחרות היא ניסיון לכמת אילו השקעות נכנסות טומנות בחובן גם תרומה להרחבת הפעילות הכלכלית ולקידום הפריון באמצעות השפעה על אופן הניהול, העברת המידע, הגדלת הון יצרני וכדומה. השקעות שבהן משקיעים מחו"ל רוכשים לפחות 10% מהבעלות הן השקעות שבהן המשקיע הזר לוקח לעצמו את זכויות הניהול, והן מהוות התחייבות של המשקיע להישאר לטווח ארוך יחסית.

קיראו עוד ב"בארץ"

תרשים 2 מראה את כמות ההשקעות הזרות הישירות בישראל כאחוז מהתוצר בין שנת 2000 ל- 2022. ניתן לראות שההשקעות הזרות בישראל היו במגמת עלייה במהלך חלק גדול משנות ה- 2000, אבל בשנים האחרונות הן התייצבו על 5% - 6% אחוזי תוצר. כלומר השקעות ישירות מחו"ל מממנות כרבע מההשקעות בישראל.

השקעות זרות בישראל, כאחוז מהתוצר. מקור: הבנק העולמי

השקעות זרות בישראל, כאחוז מהתוצר. מקור: הבנק העולמי

למרות התרומה של המשקיעים הזרים, ב-20 השנים האחרונות, לפחות, סך ההשקעות בישראל, כאחוז מהתוצר, נמוך יותר מאשר הממוצע של המדינות המפותחות. זה למרות שבענפים התחרותיים של המשק, חברות פרטיות משקיעות יותר מאשר המקבילות שלהן בעולם. המשמעות היא שחלק גדול מהמחסור בהשקעות בישראל מגיע בגלל מחסור בהשקעות ממשלתיות. המחסור הזה בולט בעיקר בתחומי התחבורה, האנרגיה, והתקשורת. בתחום התחבורה, מבין מדינות ה- OECD, ישראל מדורגת די קרוב לתחתית בשביעות הרצון מהתחבורה הציבורית וגם באיכות הכבישים, כפי שיודע כל מי שעמד בפקק, ישראל לא מדורגת קרוב לצמרת. בתחום האנרגיה, יש מחסור בהשקעות שלוקחות בחשבון יעדים של איכות סביבה. בתחום התקשורת, ישראל עדיין מפגרת ביחס למדינות המפותחות בפרישה של סיבים אופטיים, וזה חסרון גדול עבור מדינה שמעוניינת להיות אומת הסטרט-אפ.

 

אלו ההשקעות שנכון להיום הן הנדרשות ביותר במשק, ביחד עם השקעות בהשכלה, כדי לוודא שהעובדים יוכלו לנצל את השיפור בתשתיות. אבל לביצוע של השקעות כאלו, נדרש שהממשלה תציב את ההשקעות בתשתית בראש סדרי העדיפויות.

ד"ר אביחי שניר

אוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    סטטיסטיקאית 16/08/2023 12:30
    הגב לתגובה זו
    אם ההשקעה טובה יש בארץ מספיק כסף להשקיע, ואם היא לא טובה אז היא לא צריכה להתקיים. יש בארץ הרבה כסף שרודף אחרי השקעות - יותר מדי להשקעות שיש בארץ עד כדי כך שאנחנו שולחים את קרנות הפנסיה לחפש השקעות בחו"ל. ולגבי עידודים והשקעות של המדינה, יש רק סוג אחד של פרוייקטים שבהם למדינה יש יתרון: חינוך, בריאות, תשתית, השקעות במחקר בסיסי, כל הדברים שלא יתקיימו אם המדינה לא תיקח את הסיכון ותשקיע. כל השאר זה בזבוז תקציבים על שחיתות.
  • 5.
    רוברט 15/08/2023 17:30
    הגב לתגובה זו
    גם כשהמחזורים נמוכים, הכל עניין של טיימינג ואם אתם יודעים לתפוס את זה - תצליחו. אני בשביל זה עובד עם AI מכונה שעושה חישובים והכל ואני רק לוחץ על כפתור. משלם אלף בחודש ומרוויח 5-6 ביום.. לא יודע למה זה כזה זול האמת.. https://bestoptionsimulator.com/
  • 4.
    הממשלה חייבת להשקיע בבניית מערכת משפט עצמאי וחופשית (ל"ת)
    SIV 15/08/2023 16:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בישראל הממשלה יודעת רק לגנוב מהאזרחים (ל"ת)
    יואל 15/08/2023 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מאות אלפי פרזיטים 15/08/2023 15:55
    הגב לתגובה זו
    3 עבודות ומשרתים כל שנה 45 ימי מילואים .
  • 1.
    כ.ד 15/08/2023 15:22
    הגב לתגובה זו
    ראו התנתקות ראו אוסלו ראו תחזיות כלכליות
  • רק סמוטריץ. (ל"ת)
    ירושלמית 16/08/2023 14:00
    הגב לתגובה זו
אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.    

אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

 

הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.


הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה  יוכפל. 

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.