הכסף של הזרים בישראל אחראי לרבע מההשקעה במשק, ואיפה ממשלות ישראל?
ביום-יום, כשאנשים מדברים על השקעות, הם בדרך כלל מתכוונים לקנייה של תוכניות חסכון מסוגים שונים, או לרכישה של נכסים פיננסיים, למשל, מניות או אג"ח. אבל כשמדברים על סך ההשקעות שבוצעו בישראל בתקופה מסוימת, הכוונה היא להשקעות בציוד, מבנים ומלאי. מה שאנשים פרטיים מכנים "השקעות" בדרך כלל מכונה בחשבונאות הלאומית "חסכון." ההשקעה היחידה שמשק בית פרטי יכול לבצע היא בנייה של בית חדש. את כל שאר ההשקעות במשק, מבצעות פירמות (חברות).
סוג אחר של השקעה שמתבצעת במשק היא ייצוא. ייצוא הוא השקעה מכיוון שהשקעה היא ויתור על צריכה עכשיו בשביל להגדיל צריכה בעתיד. כאשר תושבי המדינה מייצאים מוצרים לחו"ל הם מוותרים על משאבים שבהם היה ניתן להשתמש בישראל ושולחים אותם לחו"ל. הם עושים את זה כדי שהתמורה תאפשר בעתיד לייבא מחו"ל. מהסיבה הזאת, ייבוא הוא השקעה שלילית – אנחנו מגדילים צריכה עכשיו, במחיר של הקטנת היכולת שלנו לרכוש מוצרי ייבוא מחו"ל בעתיד.
לכן, סך ההשקעה במשק הוא הסכום של ההשקעות המקומיות בישראל ושל עודף הייצוא. תרשים 1 מתאר את השינויים בהשקעה הגולמית בישראל (קו כחול) ובעודף הייצוא (קו אדום מקווקו), במחירים קבועים, בין שנת 2000 ל- 2022. אפשר לראות שההשקעות במשק גדלו בצורה די עקבית מאז 2004. המשברים של 2008 והקורונה אמנם הביאו להאטה בהשקעות, אבל ההשפעה שלהם הייתה זמנית, והיא תוקנה בתוך זמן קצר. עודף הייצוא של ישראל, הוא די יציב מאז שנת 2010, ואפילו במגמת ירידה.
- סין מאבדת גובה - יותר ויותר משקיעים וחברות מוציאים את הכסף
- הכלכלן הראשי: ירידה של כ-60% בהשקעות הזרות בישראל ברבעון הראשון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השקעה גולמית ועודף ייצוא במיליוני שקל (מחירי 2015). מקור: למ"ס
כאשר מסתכלים בתוך ההשקעות, מקבלים שבנייה למגורים מהווה בין 24% ל- 30% מסך ההשקעות. עוד כ-21% מההשקעות מהווים השקעות בציוד ובכלי תחבורה. היתר זה בנייה שלא למגורים, השקעות בענפי הטכנולוגיה, השקעות בקניין רוחני, ועוד.
בשנים שאחרי הקמת המדינה, לממשלה היה חלק משמעותי בכלל ההשקעות שנעשו בישראל. אבל כיום, החלק של הממשלה בהשקעות הוא קטן יחסית. בשנת 2022 הממשלה השקיעה כ-44 מיליארד שקל במה שהיא הגדירה כתשתיות (מעט פחות מ- 10% מתקציב המדינה). בנוסף, המדינה השקיעה סכומים נוספים שיכולים להיחשב כהשקעה (כמו בניית כיתות לימוד). אבל גם אחרי שלוקחים את הסכומים הללו בחשבון, ההוצאות של הממשלה על השקעות מהוות רק כ-10% מסך ההשקעות הגולמיות במשק.
מקור נוסף להשקעות הוא משקיעים מחו"ל. נהוג להבדיל בין השקעות זרות ישירות (FDI) לבין השקעות תיק/השקעות אחרות. השקעות זרות ישירות הן רק השקעות שבהן משקיע זר רוכש לפחות 10% מהבעלות בחברה. הסיבה שבגללה מבדילים בין השקעות זרות ישירות להשקעות אחרות היא ניסיון לכמת אילו השקעות נכנסות טומנות בחובן גם תרומה להרחבת הפעילות הכלכלית ולקידום הפריון באמצעות השפעה על אופן הניהול, העברת המידע, הגדלת הון יצרני וכדומה. השקעות שבהן משקיעים מחו"ל רוכשים לפחות 10% מהבעלות הן השקעות שבהן המשקיע הזר לוקח לעצמו את זכויות הניהול, והן מהוות התחייבות של המשקיע להישאר לטווח ארוך יחסית.
- בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
- שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
תרשים 2 מראה את כמות ההשקעות הזרות הישירות בישראל כאחוז מהתוצר בין שנת 2000 ל- 2022. ניתן לראות שההשקעות הזרות בישראל היו במגמת עלייה במהלך חלק גדול משנות ה- 2000, אבל בשנים האחרונות הן התייצבו על 5% - 6% אחוזי תוצר. כלומר השקעות ישירות מחו"ל מממנות כרבע מההשקעות בישראל.
השקעות זרות בישראל, כאחוז מהתוצר. מקור: הבנק העולמי
למרות התרומה של המשקיעים הזרים, ב-20 השנים האחרונות, לפחות, סך ההשקעות בישראל, כאחוז מהתוצר, נמוך יותר מאשר הממוצע של המדינות המפותחות. זה למרות שבענפים התחרותיים של המשק, חברות פרטיות משקיעות יותר מאשר המקבילות שלהן בעולם. המשמעות היא שחלק גדול מהמחסור בהשקעות בישראל מגיע בגלל מחסור בהשקעות ממשלתיות. המחסור הזה בולט בעיקר בתחומי התחבורה, האנרגיה, והתקשורת. בתחום התחבורה, מבין מדינות ה- OECD, ישראל מדורגת די קרוב לתחתית בשביעות הרצון מהתחבורה הציבורית וגם באיכות הכבישים, כפי שיודע כל מי שעמד בפקק, ישראל לא מדורגת קרוב לצמרת. בתחום האנרגיה, יש מחסור בהשקעות שלוקחות בחשבון יעדים של איכות סביבה. בתחום התקשורת, ישראל עדיין מפגרת ביחס למדינות המפותחות בפרישה של סיבים אופטיים, וזה חסרון גדול עבור מדינה שמעוניינת להיות אומת הסטרט-אפ.
אלו ההשקעות שנכון להיום הן הנדרשות ביותר במשק, ביחד עם השקעות בהשכלה, כדי לוודא שהעובדים יוכלו לנצל את השיפור בתשתיות. אבל לביצוע של השקעות כאלו, נדרש שהממשלה תציב את ההשקעות בתשתית בראש סדרי העדיפויות.
ד"ר אביחי שניר
אוניברסיטת בר-אילן
- 6.סטטיסטיקאית 16/08/2023 12:30הגב לתגובה זואם ההשקעה טובה יש בארץ מספיק כסף להשקיע, ואם היא לא טובה אז היא לא צריכה להתקיים. יש בארץ הרבה כסף שרודף אחרי השקעות - יותר מדי להשקעות שיש בארץ עד כדי כך שאנחנו שולחים את קרנות הפנסיה לחפש השקעות בחו"ל. ולגבי עידודים והשקעות של המדינה, יש רק סוג אחד של פרוייקטים שבהם למדינה יש יתרון: חינוך, בריאות, תשתית, השקעות במחקר בסיסי, כל הדברים שלא יתקיימו אם המדינה לא תיקח את הסיכון ותשקיע. כל השאר זה בזבוז תקציבים על שחיתות.
- 5.רוברט 15/08/2023 17:30הגב לתגובה זוגם כשהמחזורים נמוכים, הכל עניין של טיימינג ואם אתם יודעים לתפוס את זה - תצליחו. אני בשביל זה עובד עם AI מכונה שעושה חישובים והכל ואני רק לוחץ על כפתור. משלם אלף בחודש ומרוויח 5-6 ביום.. לא יודע למה זה כזה זול האמת.. https://bestoptionsimulator.com/
- 4.הממשלה חייבת להשקיע בבניית מערכת משפט עצמאי וחופשית (ל"ת)SIV 15/08/2023 16:40הגב לתגובה זו
- 3.בישראל הממשלה יודעת רק לגנוב מהאזרחים (ל"ת)יואל 15/08/2023 16:01הגב לתגובה זו
- 2.מאות אלפי פרזיטים 15/08/2023 15:55הגב לתגובה זו3 עבודות ומשרתים כל שנה 45 ימי מילואים .
- 1.כ.ד 15/08/2023 15:22הגב לתגובה זוראו התנתקות ראו אוסלו ראו תחזיות כלכליות
- רק סמוטריץ. (ל"ת)ירושלמית 16/08/2023 14:00הגב לתגובה זו
איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
בזירת ההימורים שהצליחה לחזות את עלייתו של טראמפ ואפילו את התקיפה באיראן הסיכויים לעסקה והסדרה בעזה מזנקים - מישהו יודע משהו?
נכון לעכשיו, הסיכוי להפסקת אש עד 31 באוקטובר - כלומר חודש מהיום - עומד על כ־43%. הנתון הזה מגיע אחרי עלייה חדה של כ־10% בשש השעות האחרונות,
אבל נרשמת בו גם ירידה של כ־2% בשעה האחרונה. התנודות החדות ממחישות עד כמה השוק הזה תזזיתי. כל הצהרה או רמז מדיני משנה את המאזן בין אלו שרכשו "כן" לבין "לא". בשוק הזה, הימור על הפסקת אש עד סוף אוקטובר נסחר כעת ב־39 סנט ל־"כן" מול 63 סנט ל־"לא".
43% סיכוי לעסקה עם חמאס עד סוף אוקטובר - צילום מתוך אתר פולימרקט
לצד השאלה המרכזית הזאת, יש עוד זירות שמושכות עניין וכמובן כסף. כך למשל, 80% מהמשתתפים מעריכים שהפסקת אש בעזה תגיע לפני כזאת באוקראינה (מעריכים = רוכשים "כן"), ולצערנו רק 24% סבורים שכל החטופים הישראלים ישוחררו עד סוף אוקטובר, כש־25% בלבד נותנים סיכוי לכך שחמאס יתפרק מנשקו עד סוף השנה. השאלות האלה ממחישות עד כמה הקונפליקט הישראלי־פלסטיני הופך למוקד בולט בשוקי ההימורים הגלובליים.
מה קורה בינתיים?
בינתיים, התקווה להסדרה לא נשארת רק בזירות ההימורים. הבורסה בתל אביב מגיבה בעליות חדות: 30 מתוך 35 מניות במדד ת"א 35 ו־113 מתוך 125 מניות במדד ת"א 125 נסחרות בעליות. מדד ת"א 35 מטפס 2.5% לשיא חדש של 3,192
נקודות, ומדד ת"א 90 מזנק ב־3.8%. המחזור ענק כשהוא מאותת על כניסה מאסיבית של משקיעים פרטיים לצד גופים מוסדיים.
