אחרי תנובה: גם טרה ושטראוס מעלות את מחירי מוצרי החלב
בפעם השנייה השנה, טרה ושטראוס מצטרפות לתנובה ומעלות גם הן את מחירי מוצרי החלב. טרה העלתה את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב-8.3%, העלאת מוצרי החלב שבפיקוח גרמה לעליית מחירים בכלל מוצרי החלב שעלו בשיעור של 7%. שטראוס, שכמעט ואינה פעילה בשוק המפוקח, מעלה את מחירי מוצריה בשיעור ממוצע של 2.33% ובכך נוצרת התייקרות רוחבית בשוק החלב.
מוקדם יותר היום חברת תנובה הודיעה ללקוחותיה בשוק הקמעונאי והמוסדי, על עדכון מחירון מוצרי החלב. מחיר מוצרי החלב המפוקחים יעלה בשיעור של כ-8.28%, זאת בהמשך לצו הפיקוח על המחירים שפרסמה המדינה. קוטג' ב-5.5%, שמנת לבישול ב-15%, גבינות קרם שמנת ב-8.22%, שמנת מתוקה 32% שומן ב-9.26%, לאבנה ב-9.26% ועוד.
מחיר מוצרי החלב הלא מפוקחים של תנובה יעודכן בשיעור ממוצע של כ-4.65%, וזאת לאור הגידול המשמעותי בתשומות ובראשן מחיר החלב הגולמי. המחירון הקמעונאי המעודכן של המוצרים המפוקחים יכנס לתוקף ביום חמשי. המחירון הקמעונאי המעודכן של המוצרים הלא מפוקחים יכנס לתוקף ביום ראשון. בחברה הדגישו כי כל המחירים לצרכן נקבעים על ידי הקמעונאים על פי שיקול דעתם, וללא התערבות תנובה.
ההחלטה להעלות את מחירי כלל מוצרי החלב התקבלה בעקבות החלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לכפות על המחלבות צו לפיו מחירי מוצרי החלב המפוקחים יעלו ב-8.3% במקום ב-16%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
