הנהלת קופת חולים כללית
צילום: ויקיפדיה

כללית התחייבה לשלם 15 מ' ש' לשורדי שואה אך שילמה 761 אלף שקל בלבד

לאורך השנים קיבלה קופ"ח מאות מיליוני שקלים על מנת למנוע משורדי השואה לשלם דמי חבר, אך גבתה את הסכום מהלקוחות בין כה וכה. לאחר תביעה ייצוגית שהוגשה נגדה, התחייבה הקופ"ח להעניק למבוטחיה טיפולי שיניים בחינם, אך העניקה סכום נמוך מידי
תומר אמן |

למרות התחייבויותיה של קופ"ח כללית בהסכם פשרה לתת הטבה בגובה 15 מיליון שקל לשורדי שואה, שווי ההטבה שמומשה עומד על 761 אלף שקל בלבד, כך עולה מדו"ח ביצוע אותו הגישה כללית לבית המשפט הארצי. במסגרת הדיווח קופת חולים כללית לא סיפקה הסבר אפשרי לשיעורי המימוש הנמוכים.

כללית הגישה דו"ח זה לאחר שבשנת 2010, הגישה שורדת שואה בשם יהודית בויטלר ז"ל, תביעה ייצוגית נגד הקופה. בתובענה נטען כי בהתאם לדו"ח ועדת דורנר מ–2008, קיבלה הקופה מאות מיליוני שקלים לאורך השנים מממשלת גרמניה לטיפול בשורדי השואה.

הכסף נועד למימון טיפולים רפואיים ותרופות ללא עלות, לטיפול במחלות מוכרות. בויטלר טענה כי קופת החולים כללית קיבלה את הכספים מממשלת גרמניה, אולם הפרה את התחייבותה, וגבתה מהמבוטחים דמי השתתפות עצמית, ולכן מחויבת להשיבם. בחלק מהמקרים מדובר בסכומים המגיעים לעשרות אלפי שקלים לכל מבוטח.

ב-2013 במסגרת הסדר פשרה, התחייבה הקופה להשיב את הכספים לשורדי השואה שיפנו אליה. המועצה לצרכנות התנגדה להסדר וטענה שההסדר בעייתי, ואינו מבטיח ששורדי השואה יזכו לקבל בחייהם את ההחזרים להם הם זכאים. המועצה לצרכנות טענה כי לקופת החולים יש יכולת לאתר את השורדים ולזכותם באופן אוטומטי.

בשנת 2016, במסגרת הסכם פשרה מתוקן, הוסכם כי אין צורך בפניה מצד השורדים עצמם, וההחזר יבוצע אוטומטית לחשבונות המובטחים שלכללית יש את פרטיהם. לאחר יישומו של הסדר הפשרה, עם השבה של מעל 17 מיליון שקל לחברי קבוצה, התברר כי קיימת קבוצה של כ-4,000 שורדים שלא פנו לכללית, וזכאותם להחזר כלל לא נבדקה.

לאחר ערעור לבית הדין הארצי, הצדדים הגיעו להסדר פשרה משלים שאושר בשנת 2021. בהתאם להסדר, שורדי שואה מבוטחי כללית מעל גיל 75 יקבלו פטור מדמי השתתפות עצמית בטיפולי שיניים, עד סוף חייהם. שווי ההטבה עמד על סכום של 15 מיליון שקל. במידה והסך הכולל של מימוש ההטבה יהיה נמוך מ-12 מיליון שקל, תינתן הטבה נוספת לחברי הקבוצה.

בחודש מאי האחרון הגישה החברה דו"ח אשר מראה כי חרף העובדה שהתחייבה לשלם כ-15 מיליון שקל, שילמה סכום של 760,943 אלף שקל בלבד. מאחר ולא ניתן לתקן או לשנות את הסדר הפשרה, המועצה לצרכנות מבקשת להקדים את מועד מתן ההטבה הנוספת לחברי הקבוצה כל עוד הם בחיים.

קיראו עוד ב"בארץ"

המועצה לצרכנות: "המועצה צפתה את שיעורי המימוש הנמוכים ולכן התנגדה למתן הטבה, תחת מתן פיצוי כספי אמיתי לחברי הקבוצה. לעמדת המועצה, על מנת שלא לעקר מתוכן את האפשרות ליתן הטבה נוספת לניצולי השואה המבוטחים, ישנה חשיבות בהקדמת המועד למתן ההטבה."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.