סחטו באיומים מאות אלפי שקלים כדמי חסות - ייעצרו עד תום ההליכים?
פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד עמר אלקסאסי ובנו חאלד אלקסאסי בגין סחיטה באיומים, איומים, היזק לרכוש בזדון, גניבה, עיסוק בשמירה ללא רישיון ועוד. זאת לאחר שהנאשמים פעלו ללא רישיון שמירה בתוך העיר אריאל לשם גביית דמי חסות מקבלנים שונים תוך הטלת אימה ואיומים בפגיעה ברכוש ופרנסת הקבלנים.
על פי כתב האישום, במהלך 2019 זכתה חברת ט.נ בע"מ במכרז בעיר אריאל, טרם תחילת העבודות יצא הקבלן ומ.ל מהחברה הכלכלית של אריאל לסיור באתר. באותה עת שהה עמר באתר בתוך מבנה ארעי במטרה לגבות דמי חסות. הקבלן הבהיר לעמר כי נדרשת שמירה באתר כיוון שהעבודה נעשית בשיתוף עם עיריית אריאל.
בסמוך להתחלת העבודות באתר ראה מ.ל כי עמר עדיין נמצא בתוך האתר שלא כדין וכי המבנה הלא חוקי עומד במקומו, משכך ביקש מעמר להתפנות מהאתר ולפרק את המבנה הלא חוקי. למחרת האירוע התקשר עמר אל מ.ל והשניים קבעו להיפגש בסמוך לאתר. בפגישה איים עמר על מ.ל ובין היתר אמר לו: "אתה לא מכיר אותי, אני לא מתפנה מפה ואני שומר בכל אריאל". מ.ל השיב לעמר שהוא רשאי לעבוד היכן שיחפוץ אך לא בשטח האתר. על רקע האיום הוצא צו פינוי למבנה. משנחשף מ.ל לפעילותם של הנאשמים באריאל, החל לברר עם קבלנים הפועלים בעיר האם הם מאוימים על-ידי הנאשמים ואף להתריע בפני גורמים שונים בעירייה מפני הנאשמים הגובים דמי חסות. לאור האמור ועל מנת להניעו לחדול מתלונות אודות פעילות הנאשמים בעיר אריאל, ניגש עמר אל מ.ל במהלך אירוע בו נכחו השניים ואמר לו "הנה עכשיו אתה בידיים שלי" בכוונה להפחידו.
עם תחילת העבודות של חברת ט.נ בע"מ באתר והצבת כלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) פנה עמר מיוזמתו אל מ.א.ג (בעלי החברה), וציין בפניו כי שמירה באזור היא חשובה בשל סכנת גניבות, תוך שהוא מבהיר כי מוטב לו לשלם עבור שירותי השמירה של הנאשמים, אחרת החברה שבבעלותו תסבול מגניבות ונזקים לכלי צמ"ה ולרכוש. בעקבות פניותיו המאיימות של הנאשמים, חשש מ.א.ג כי אם לא יעסיק אותם יגרמו לו נזקים ולכן שכר את חאלד בעבור שכר חודשי. משגילה מ.א.ג שחאלד נטל סולר מכלי צמ"ה מבלי רשות, פיטר אותו וחדל לשלם לנאשמים. נוכח סירובו של מ.א.ג לשלם החליטו עובדים באתר לאסוף מגבית ולשלם לנאשמים במזומן זאת כדי שלא יפגעו בכלים ותיפגע פרנסתם (של העובדים). במקביל שלחו הנאשמים לאחד העובדים באתר ולמא.ג תמונות של כלי צמ"ה ואמרו להם בלשון מאיימת שחבל שאין שמירה של הנאשמים. משסירב מ.א.ג לשלם, נגרם נזק לרכושו. בסך הכל העבירו העובדים כ-20,000 שקל לנאשמים ואילו מ.א.ג העביר סך של כ-50,000 שקל.
- 15 שנה לרצח השופט עדי אזר ז"ל: הרצח שזעזע את מערכת המשפט
- כתב בפייסבוק "צריך לשרוף הומואים" וטען: "גם רבנים מתבטאים ככה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, במהלך 2019 זכתה חברת א.ע הנדסה במכרז לביצוע עבודות תשתיות בעיר אריאל. עם תחילת העבודות והצבת כלי צמ"ה באתר, פנו הנאשמים לנציג החברה והעבירו מסר לפיו הם האחראים הבלעדיים על השמירה באריאל והציעו לשמור באתר. נוכח ההתנהגות המאיימת ובעקבות חשש שהנאשמים יפגעו בכלי הצמ"ה ויגנבו רכוש, שכרה החברה את חאלד בעבור שכר חודשי ששולם לחברת שומרי הבירה בע"מ.
כחלק מתכנית הסחיטה ובמטרה להניע את ב.ע (בעלי החברה), לשלם יותר דמי חסות גנב חאלד כ-25,000 ליטר סולר, למרות האמור ב.ע לא נענה לדרישה לשלם יותר. לאור סירובו של ב.ע, נטל חאלד רכוש מהאתר. ב.ע גילה על גניבת הרכוש והגיש תלונה על כך למשטרה. ניסיונותיו של ב.ע לפנות אל חברת "שומרי הבירה" ולהחליף את הנאשמים בשומרים שאינם משתייכים למשפחת הנאשמים לא צלחו, מחמת שליטת הנאשמים בשירותי השמירה בעיר אריאל. משכך ומתוך חשש לפגיעה חמורה יותר ברכושו, המשיך לשלם ב.ע לנאשמים דמי חסות. בסך הכל העביר ב.ע לנאשמים כ-184,000 שקל.
משנודע לנאשמים שמתנהלת בעניינם חקירה פלילית, פעלו לשבשה, הין ניתר ביקש עמר מחאלד למחוק את כל התכנים המפלילים הנוגעים לדמי הסחיטה, ממכשיר הפלאפון שברשותו, כדי להעלים ראיות ולהכשיל חקירת משטרה.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בנוסף, בין השנים 2019 עד 2021, ארגנו הנאשמים שירותי שמירה ועסקו בשמירה ללא רישיון שמירה מאת ועדת הרישוי וזאת בניגוד לחוק.
- 8.YL 16/02/2022 13:29הגב לתגובה זוכמו ש האמא של הדוגמנית הגנבת אמרה ** כלא זה נופש בארץ לכן מאסר לא יחסל את העברינות אבל גרוש אן דבר קשה ממנו
- יקבלו פסד חמור של 5000 שח ותוך שעה חוזרים לענינים 18/02/2022 18:48הגב לתגובה זויקבלו פסד חמור של 5000 שח ותוך שעה חוזרים לענינים , שופטים חבר מביא חבר מביא עברין
- 7.לילי 27/01/2022 09:38הגב לתגובה זואין ענישה ..אין פרקליטות ..בתי משפט משחררים בקלות עבריינים.
- 6.אכן עבירות חמורות. לפסוק להם לפחות נזיפה וקנס של 1000שח (ל"ת)אלף 07/01/2022 19:07הגב לתגובה זו
- 5.אחד העם 28/12/2021 15:42הגב לתגובה זותרשו לי לנחש לבד, מה שהיא (לא) עושה תמיד, צריך לתפוס את החולרות לקשור אותם לעמוד ולדפוק להם מכות שירגישו קצת את הצד השני
- 4.יורם 22/12/2021 13:09הגב לתגובה זוחייבים להוציא מהשופטים את היכולת להחליט על ענישה.חייבים עונשי מינימום כדי לחסל את התופעה למשל מי שיואשם בפרוטקשין יחטוף מינימום 10 שנים.עבירה חוזרת 20 שנה רק כך לא יפחדו להתלונן .כרגע המצב שהשופטים פחדנים בני פחדנים ונותנים עונשים מצחיקים ואחר כך באים בטענות למשטרה שבסך הכל עושה את העבודה
- אם יש אמת בכך שהשופטים מפחדים, זה סוף דרך. (ל"ת)יאיר 25/01/2022 16:13הגב לתגובה זו
- 3.עונש מוות נראה לי סביר מול הפשיעה הגואה (ל"ת)אזרח 15/12/2021 01:03הגב לתגובה זו
- 2.נגמר הבית מלון (ל"ת)טוב מאוד 14/12/2021 23:06הגב לתגובה זו
- 1.אפשרי לצקת אותם בתוך עמוד בטון קלונס . (ל"ת)שבכ.ס 14/12/2021 20:41הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
