אישה מבוגרת קשישים
צילום: Istock

ההונאות בטלפון וברשת מתגברות מתחילת השנה: איך מתמודדים?

האוכלוסיות החלשות סוציואקונומית והאוכלוסייה המבוגרת נפגעים הכי הרבה - אבל גם ארגונים גדולים נופלים בפח. הדרך להתגוננות, היא פשוטה באופן יחסי – אל תמהרו לתת פרטים אישיים ותשמרו היטב על ביטחון שדה
ארז ליבנה | (2)

אפשר לומר שאנשים שמרמים קשישים הם בין סוגי העבריינים הנחותים והדוחים שקיימים בעולם. הם מנצלים את חוסר האונים והידע שלהם ובעורמה גוזלים מהם כספים שיכולים לשמש אותם לתרופות, מזון או אפילו מתנות לנכדים.

 

אתמול פורסם מקרה אחד שכזה, על 5 בני אדם בני 26 עד אמצע שנות ה-40 בחייהם, שעל פי החשד, הונו באופן סדרתי קשישים בטלפון. לפי החשדות נגדיהם, ה-5 התחזו לנציגי חברות פיננסיות, הבטיחו לקשישים ולצרכנים נוספים החזרי מס ואיתור כספים אבודים וגבו בתמורה אלפי שקלים מאדם – אך לא סיפקו את הסחורה.

 

לאחר הצטברות של תלונות ובתום חקירה משטרתית של כמה חודשים, נעצרו ה-5, כולם תושבי אשדוד ונתיבות, ובתום מעצר שוחררו למעצר בית. חלאות.

 

התגברות במקרי ההונאה בעולם מאז הקורונה

אבל מה שקרה לקשישים המסכנים הללו, יכול לקרות לכל אחד מאתנו. גם ואפילו לחברות גדולות מאוד. העלייה בתקיפות סייבר, ניסיונות פישינג וגם הונאות טלפוניות, עלו בצורה חדה מאז תחילת משבר הקורונה; כשרמאים ונוכלים מנצלים את הפחד וחוסר הוודאות כדי לנסות ולגנוב אנשים.

 

בחברת קלירסקיי, העוקבת אחר מתקפות סייבר וניסיונות פישינג, פרסמו בתחילת החודש מחקר על המגמות בעולם בהונאה מקוונת, שהראה עלייה משמעותית בניסיונות תקיפות זדוניות וניסיון לדלות פרטים אישיים לשם הונאה מתחילת השנה – וגם בישראל.

 

לפי הדוח ישנו "גידול ניכר במספר תקיפות הכופרה הממוקדות בארגונים וחברות בישראל, כולל איום בפרסום מידע וגרימת נזקים לפעילות התפעולית של חברות אלו. רמת התחכום המקצועי וכלי התקיפה של התוקפים משתפרים בהתמדה".

 

אבל לטענתם, לא רק הסקטור העסקי נפגע, גם הסקטור הפרטי. "יש גידול במספר תקיפות הפישינג בישראל, מול אזרחים ועובדים, תוך התחזות למוסדות פיננסיים, חברות תקשורת ותשתית וגופי ממשל. בניגוד לתקיפות הכופרה, בשלב זה נראה כי התחכום של התוקפים נמוך וכלי התקיפה קלים לאיתור", כתבו בקלירסקיי והוסיפו כי מה שמתדלק את המגמה זה "לקוחות השרות יבצעו הרבה יותר פעולות מקוונות ממחשביהם הביתיים או ממכשיריהם הסלולריים.

 

"בשל העובדה שמספר רב של לקוחות יבצעו פעולות מרחוק, חלקן פעולות שלא ביצעו בעבר, מערכות ההתרעה נגד הונאות או פעולות אחרות יגדילו את כמות ההתרעות חלקן הגדול False Positive ויהיה קשה יותר לאתר התרעות אמת", הוסיפו וכתבו כי קיים סיכון שתקיפות פישינג ממוקדות יהיו אפקטיביות יותר מול לקוחות המצויים בקשיים כלכליים, כמו למשל התחזות לממשלה ובקשות להגשת מענקים כמתווה פישינג.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

איך אפשר להתגונן?

ראשית, בעולם הדיגיטלי של היום, רצוי לציין שיותר מדי חברות עסקיות וממשלות אוספות עלינו גיגות של נתונים, הרגלי צריכה, מיקומים, מעגלים חברתיים, חיפושים ברשת ועוד. היכולת שלנו לשמור על פרטיות אמיתית מצטמצמת מיום ליום – ככל שהכלים הדיגיטליים נהיים יותר ויותר מתוחכמים.

 

גם האקרים ונוכלים למדו את השיטה, אבל יש איך להתגונן. לפני הכול, רצוי לא לשמור שמידע פרטי חשוב – כמו צילום או מספר של תעודות מזהות עם פרטים אישיים, קוד של כרטיסי אשראי, כתובות מגורים, פרטי חשבונות בנק ועוד – לא יהיו שמורים במחשב או בטלפון. פריצה אחת קטנה ומישהו יכול לגנוב את המידע שלכם ולהשתמש כראות רצונו.

 

כל שכן, ברכישות ברשת, רק אם אתם סמוכים ובטוחים ב-100% שהאתר שממנו אתם רוכשים הוא חוקי לגמרי. גם זה לא בטוח יעזור אגב, כי כל כמה חודשים אנחנו עדים לפריצות למאגרי מידע וגניבת פרטים של מיליוני משתמשים – חלקם עצומים, כמו גוגל ופייסבוק.

 

בנושא שיחות טלפון, ראשית צריך לציין את אחד החוקים הבסיסיים בעסקים: אם עסקה נראית טוב מדי כדי להיות אמיתית – היא לרוב כזו. כלומר, אם מישהו אומר שמגיע לכם החזרי מס בעשרות אלפי שקלים בתמורה לכמה אלפי שקלים – כמו הזקנים המסכנים מתחילת הכתבה – רצוי מאוד לעצור רגע ולחשוב, האם זה באמת עד כדי כך טוב?

 

כמו כן, במרבית החברות הפיננסיות ניתן לכם קוד לשימוש במענה טלפוני. אי שימוש בקוד או אמצעי זיהוי אחר במהלך שיחה זו נורת אזהרה ברורה. ודבר אחרון, אל תתפתו לתת את הפרטים כבר בשיחה הראשונה, אחת השיטות של נוכלים ללחוץ על לקוחות היא לגרום להם למהר להחליט – כדי שלא "יאבדו" את ההטבה. זו טקטיקה שהוצאה מחוץ לחוק לפני כמה שנים.

 

וזה בעצם הדבר החשוב ביותר בעסקאות טלפוניות – אל תמהרו. כל עסקה שאתם עושים, תעצרו, תחשבו, תתייעצו ואפילו תתקשרו לאנשים שאתם סומכים עליהם בנושאים הללו – כדי שייעצו לכם. החיפזון מהשטן וזה יכול לעלות לכם הרבה מאוד כסף.

 

עסקים: אבטחת מידע וביטחון שדה

בצד העסקי, צריך לדרוש מעובדים לא לפתוח מיילים חשודים בשרתים של החברה ולייצר נהלים ברורים של אבטחת מידע וביטחון שדה, שיכולים וצריכים להגן על החברות הללו – כל חברה והצרכים הייחודיים שלה.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פשוט 10 שנים מינימום בכלא וכולם יעלמו (ל"ת)
    אפק 20/05/2020 16:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גם אתה קלירסקיי ! (ל"ת)
    זקן חטיאר. 20/05/2020 16:16
    הגב לתגובה זו
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה". 

מעצר חשודים בהלבנת הון באמצעות מטבעות קריפטו. קרדיט: דוברות המשטרהמעצר חשודים בהלבנת הון באמצעות מטבעות קריפטו. קרדיט: דוברות המשטרה

עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות



רן קידר |

בית משפט השלום בחיפה שחרר בתנאים מגבילים עורך דין ידוע מדרום הארץ, העוסק בסחר בחברות, בחשד שסיפק חברות לרשת שעסקה בהפצה של חשבוניות פיקטיביות בענף הדלקים. כמו כן, שוחרר בתנאים מגבילים תושב דליית אל כרמל, החשוד כי היה אחד מראשי הרשת אם לא הבכיר ביותר בה.

במחלקת חקירות מכס ומע"מ חיפה והצפון ברשות המסים מתנהלת בחודשים האחרונים חקירה בחשד להתארגנות עבריינית מורכבת ומסועפת שמטרתה להונות את קופת המדינה באמצעות שימוש בחברות קש לשם הוצאה וקיזוז של חשבוניות מס פיקטיביות בענף הדלקים ותוך ביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף של קרוב לחצי מיליארד שקל.

על פי החשד, התארגנות זו נבנתה בצורה סדורה והיררכית, עם "מגייסים" שפעלו על מנת לאתר אנשי קש ולהעביר את החברות לבעלותם. הניהול החשבונאי ברשת התנהל תחת ידיו של ובאמצעות משרדו של רו"ח נביל ואכים מחיפה, שנעצר ושוחרר בתנאים מגבילים בינואר האחרון, עם הפיכת החקירה לגלויה.   

שלשום עוכב ושוחרר בתנאים מגבילים עורך דין ידוע מדרום הארץ, העוסק בסחר בחברות ושימש על פי החשד כאחד מספקי החברות של הרשת. החברות שנמכרו לרשת והושמו בהם אנשי קש, שימשו על פי החשד להפצת החשבוניות הפיקטיביות לחברות שונות, על מנת לסייע להן להתחמק מתשלום מס. מהחקירה עולה חשד כי העורך דין, שפרטיו אסורים לפרסום, נטל חלק פעיל בהפצת החשבוניות הפיקטיביות, בהיקף של עשרות מיליוני שקל.

היום שוחרר חשוד נוסף בתנאים מגבילים, תושב דליית אל-כרמל בשם עמיר נאטור. על פי החשד, שימש נאטור כאחד מראשי הרשת אם לא הבכיר שבהם מבחינת תפעול ההפצה והקיזוז של חשבוניות מס פיקטיביות,