TV

גולדשטיין: "לגבי שכר הבכירים - צריך להשאיר את זה לשוק החופשי"

איש העסקים ויו"ר איגוד החברות הציבוריות ל-BizportalTV. "לפיד חוטא בפופוליזם מהסוג הבלתי מקובל לחלוטין בנוסח יחימוביץ'"
אבי שאולי | (11)

דני גולדשטיין, מעמודי התווך של ההי-טק בישראל, מכהן משנת 2000 כיו"ר איגוד החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה. בראיון וידאו ל-BizportalTV הוא מנסה להסביר את ההתייבשות של הבורסה וגם מציע מספר פתרונות. בסוף 2013 נסחרו בבורסה 508 חברות ובסוף חודש מאי 486 חברות. אם נוסיף לכך את מחזורי המסחר הדלים נקבל תמונה עגומה למדי.

דני גולדשטיין: "יש סיבות רבות להתמעטות החברות בבורסה וחלקן לא בשליטתנו. השאלה העיקרית היא מה המחיר שאנו צריכים לשלם עבור חברות במועדון הסגור של הבורסה והוא כבד - רגולציה. המחיר הפך לרבים כבד מדי. לפעמים חברות נאלצות לחשוף מידע עסקי, לקבל החלטות עם הרבה מקדמי ביטחון וזה פוגע בטיב ההחלטות".

מה הבורסה יכולה לעשות?

דני גולדשטיין: "הרגולציה מפחידה משקיעים להיכנס לבורסה, אך מנכ"ל הבורסה לא יכול לטפל בכך. רשות ניירות ערך צריכה לעשות רי-סטארט לכל הפעילות שלה. לא יעזרו שם תיקונים או ליטושים, אלא לבחון מחדש מה המשקיע צריך ולהקים ועדה ציבורית שתבנה הכל מאפס".

מה הפתרונות שאיגוד החברות הציבוריות מציע?

דני גולדשטיין: "יש צורך בהקלות שיביאו לכך שחברה באה לבורסה על מנת להשיא את מירב התשואה עבור המשקיע ולא לעסוק ברגולציה סביב עצמה. אתה נכנס לדירקטוריון של חברה ואתה רואה שלפחות 85% מהזמן אתה עוסק בדברים פרוצדורלים - איך לגמור את היום. כדאי להתחיל מהחברות הקטנות והבינוניות - להוריד מהן את הנטל בעיקר מבחינת דיווח ומטלות על דירקטוריון".

גולדשטיין משמש גם כיו"ר פורמולה ויז'ן, חברת השקעות העוסקת בביצוע וניהול השקעות בחברות הפועלות בתחום פיתוח, ייצור ושיווק פתרונות תוכנה משולבים. חברת ההשקעות שבשליטתו בשווי של 16 מיליון שקל.

דני גולדשטיין: "בחברה הקטנה שלי יש דירקטוריון שהוא יותר גדול ממספר העובדים בחברה, והוועדות שלו מתכנסות כאילו היינו לפחות חברת טבע".

מה דעתך על הסדרי החוב? אולי הם תרמו לרתיעה מהבורסה?

דני גולדשטיין: "אני לא חושב. יש בבורסה השקעות שאמורות להיות בטוחות יותר והן באג"ח והשקעות במניות שהן מסוכנות יותר. יש פגיעה באמון בקטע של האג"ח. היו מספר הסדרי חוב שצרבו והשאירו טעם רע בפה. לכן הזהירות כשנותנים הלוואה (אג"ח) צריכה להיות מופלגת ואנשים נזהרים יותר".

מה אתה חושב ספציפית על הסדר החוב של נוחי דנקנר באידיבי?

דני גולדשטיין: "כל הנפילות היו שונות זו מזו. חלק מהערכה לא נכונה של השוק, חלק מאירועים בשווקים חיצונים וחלק מהיבריס - צריך להודות בזה שלפעמים אדם מתחיל להרגיש שהוא מעל ומעבר והצורה שבה הוא מבצע את פעולותיו לא לוקחת מספיק מקדמי ביטחון וסיכון. השוק ידע לגמול לכל אחד".

קיראו עוד ב"בארץ"

הוא נולד בבוקרשט בשנת 1954 ועלה מרומניה לישראל בגיל 6. לאחר שסיים תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב החל בלימודי דוקטורט שאותם לא סיים, כיוון שהקים את חברת פורמולה.

לפני כן עבד דני גולדשטיין במחשבים בחברת "מקורות", אך העדיף לעזוב לאחר שנתיים. למעטים יש אומץ לעזוב עבודה בחברה ממשלתית מפנקת, אך היו לו תוכנית אחרות. "אבא שלי כעס עלי שאמרתי לו שאני עוזב, אך הבנתי אית שיטת העבודה המאורגנת בישראל (למה זה גרוע) והעדפתי לעזוב".

פורמולה סיפקה בתחילת דרכה תוכנה למחשבי מיינפריים ובהמשך רכשה וייסדה חברות תוכנה ישראליות רבות. בשנת 2006 מכר את השליטה החברת פורמולה מערכות ביחד עם קרן פימי של ישי דוידי לחברת אמבלייז של אלי רייפמן וכיום הוא פועל כאמור באמצעות חברת פורמולה ויז'ן טכנולוגיות.

דני גולדשטיין הוא סמן ימני בכל מה שקשור לכלכלה. בעבר תקף בחריפות את ח"כ שלי יחימוביץ' כאשר ניסתה להגביל את שכר הבכירים והיום הוא עושה זאת מול שר האוצר, יאיר לפיד. אגב בבחירות האחרונות הצביע לציפי לבני.

דני גולדשטיין: "כל חקיקה וכל רגולציה בתחום הזה מיותרים. דברים נעשים (וכך גם בעולם) על ידי לחץ של הציבור, המשקיעים, התקשורת. הדרך של רגולציה וחקיקה מעוררת את הצד השני לעקוף אותה. אם גנב רוצה לגנוב הוא ימצא את הדרך שלו. רק לחץ ציבורי והתנהגות של משקיעים יכולים להשפיע".

אז איזה ציון אתה נותן ליאיר לפיד?

"בהתייחס למגבלות שהוא בא איתן, לא היה לו מושג ירוק בכלכלה, הוא מקבל ציון 'עובר'. לא יותר מזה כיוון שהוא עדיין חוטא יותר מדי בפופוליזם מהסוג הבלתי מקובל עלי לחלוטין בנוסח שלי יחימוביץ'. יש כאן נסיון לרצות לטווח הקצר שזה למעשה הבסיס של הפופוליזם".

אבל לציבור נמאס משכר הבכירים הגבוה - אולי צריך להגביל אותו בחקיקה?

דני גולשטיין: "שכר הבכירים בהרבה מאוד מקרים מופרז ולא קשור לתוצאות. תפקידי להילחם שהשוק החופשי יישאר הקובע היחיד בנושא הזה. אם תחול רגולציה - זאת עלולה להיות רק תחילת הדרך ואח"כ יטפלו בחלוקת דיבידנדים, ירושה של נדל"ן ועוד. זה עולם שונה שהיה ונעלם".

מנכ"ל שופרסל מרוויח רבע מיליון שקל בחודש וקופאית אלפי שקלים, זה לא צורם לך?

דני גולדשטיין: "מה שצורם זה שהקופאית מרוויחה מעט. הרעיון של צמצום פערים בדרך של הורדת הקצפת מלמעלה למטה לא תעזור. זה מעולם גם לא הצליח לצמצם פערים. גם אם תיקח את השכר שלו ותחלק בין הקופאיות זה לא יורגש. יש אחד שמרוויח הרבה והרבה שמרוויחים מעט. צריך לנסות להעלות את הלמטה למעלה.

כדי שלא יצרום לחוש הצדק שלנו - אם אתה רואה חברה שיש בה שכר בכירים מופרז יחסית לביצועים ויש לזה ריח של שחיתות אז אנשים לא צריכים להשקיע בחברה הזאת. אף אחד לא חייב להשקיע. שישקיעו בחברה שמתאימה לתרבות שלהם. אני מוכן לשלם כל שכר לבכירים אם הם מפיקים תשואה גבוהה למניה".

מה דעתך על תעשיית ההי-טק בישראל?

"אלו חברות רב-לאומיות והשוק העולמי דורש תשומות עצומות על מנת לחדור אליו. את זה יש לחברות ענק ולכן לחברות ישראליות קשה לגייס את הסכומים הנדרשים. אז כמה שלא רוצים לראות את זה חברת הי-טק ישראלית בסוף נמכרת. הנפקה בבורסה המקומית תסייע לחברה יותר מאשר השקעה של קרנות פרטיות או הנפקה בחו"ל".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    משה 10/07/2014 18:21
    הגב לתגובה זו
    אילו היה קיים, אז היו מתירים יבוא חופשי של אנשי הייטק מהודו, כמו גם יבוא חופשי של מזון, עידוד פתיחת תחרות לבנקים ועוד ועוד. בזמן שאנו רחוקים שנות אור משוק חופשי, חייבים להתערב בשכר הבכירים. כפי שאתה יודע היטב, שכר הבכירים לא נקבע בשוק החופשי, אלא ע"י אנשי שלומינו בשיטת "שמור לי ואשמור לך". הצקחתני , גולשטיין, איפה השוק החופשי??????
  • 10.
    סתם אחד 09/07/2014 18:12
    הגב לתגובה זו
    חברת השקעות גרועה, ניהול גרוע שעשה כסף בימי הבועה והיום מנסה לחסל ולא הולך לו, ממנו אתם לוקחים עיצות?
  • 9.
    משה ראשל"צ 07/07/2014 22:52
    הגב לתגובה זו
    כל הבכירים מחממים את הכסא וגוזרים קופונים על חשבוני מה הם עושים שמגיע לכם משכורות עתק - שודדים
  • 8.
    משקיע שדוד 07/07/2014 13:20
    הגב לתגובה זו
    חסכונות הציבור/ מלווי אגח/ משקיעים קטנים שהם צריכים לשמור עליהם.
  • 7.
    אין בעיה, אבל את התספורות תעשו לבעלי השכר הזה (ל"ת)
    א ב ג מנחם 07/07/2014 10:46
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הדירקטורים אינם חופשיים בדעתם (ל"ת)
    אלי 07/07/2014 10:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יוסי 06/07/2014 12:19
    הגב לתגובה זו
    גולדשטיין צריך להיות סטנדאפיסט; על איזה שוק חופשי הוא מדבר? מי שקובע את שכר הבכירים אלה הדירקטוריונים שאות בכירים שולטים בהם ומי שמשלם את שכר הבכירים אלו המשקיעים הקטנים, אלה שקנו מניות באופן ישיר ואלה שמושקעים בעל-כורחם דרך קרנות הפנסיה. יד רוחצת יד וכולם משתינים בקשת על הציבור הרחב!
  • 4.
    וואצ'ר 06/07/2014 02:37
    הגב לתגובה זו
    יש שוק אוליגרכי פאשיסטי, פירמידה מושחתת שלך ושל החברים שלך.
  • 3.
    אבי 05/07/2014 23:06
    הגב לתגובה זו
    לשמוע ביקורת ממך זאת בדיחה עצובה, אדם סביר שעשה כל כך הרבה כסף ירצה לתרום חזרה לחברה, אתה במקום זה רכשת חברת פורקס שכל מהותה הוא לנצל את תמימותם של אנשים ולרוקן אותם מכספם. איך אתה ישן בלילה? אני באמת לא מבין.
  • 2.
    כלכלן 04/07/2014 21:38
    הגב לתגובה זו
    גודשטיין וחבריו רועדים שסוף סוף מישהו מטפל בגילדת ההון-שלטון
  • 1.
    משה ב. 04/07/2014 16:26
    הגב לתגובה זו
    חשוב שתהיה ועדה ללא נגיעה אישית של חבריה, כשמטרתה להבטיח ניהול תקין ומניעה מבעלי ענין לחלוב את החברה ו/או לבצע פעולות שמשרתות את טובתם האישית.
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.