יונדאי ix35 רוצה להביא את בשורת תא הדלק לעולם

עם הגרסה לוגמת המימן של ה-ix35, תנסה יונדאי להיות הראשונה שמשיגה הצלחה מסחרית בתחום
עמרי ספיר |

יונדאי ix35 תא דלק

מזה שנים רבות משקיעות יצרניות הרכב משאבים בפיתוח טכנולוגיות תאי דלק. בשנים האחרונות נעשו גם כמה ניסיונות להשיג הצלחה מסחרית בתחום (בין הניסיונות הבולטים – של הונדה ושל ב.מ.וו). כעת מנסה יונדאי את מזלה עם גרסת תא הדלק של רכב הפנאי הקומפקטי שלה, ה-ix35. נכון, קשה עדיין לקרוא למה שיונדאי עושה "ייצור סדרתי" – אבל היא כן מתכוונת לייצר 1,000 כלים ראשונים עד לשנת 2015.
 

עוד משהו מעניין הוא משלוח ראשון, בן 15 יחידות, של ה-ix35 תא דלק שנחת השבוע בדנמרק. תחילה, קשה שלא לשים לב לעיצוב כלי הרכב – שמציג חזית חדשה ועדכנית לרכב הפנאי, ברוח שפת העיצוב הנוכחית של יונדאי. קשה לומר מה ההשלכות של זה על ה-ix35 שמגיע הנה, אבל אין ספק שמדובר במראה הגיוני לרכב שעשוי לקבל מתיחת פנים בקרוב.
בהקשר מקומי-עקיפי נוסף, ראוי לציין שקופנהגן, בירת דנמרק, שמה לעצמה למטרה להפוך לעיר ללא פחמן דו-חמצני עד לשנת 2025. מטרה שבטר פלייס, ככל הנראה, כבר לא תתרום לה. עם ההתרסקות המקומית, נסתם גם הגולל על שלוחת החברה בדנמרק – האחרונה שעודנה פעילה מחוץ לישראל, למעט אי-אלו פיילוטים.
 

את גרסת תא הדלק של יונדאי ix35 פגשנו לראשונה במרכז הפיתוח הראשי של החברה בדרום קוריאה. היא מצוידת במנוע חשמלי בעל הספק של 100 קילוואט (שווה ערך ל-135 כ"ס) שמסוגל להניע את הרכב למהירות מירבית של 160 קמ"ש. יש ל-ix35 תא דלק שני מיכלים לאחסון של עד 5.54 ק"ג של מימן. התדלוק בתחנות הייעודיות אורך מספר דקות בודדות וטווח הנסיעה המוצהר עומד על 594 ק"מ מרשימים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.