יונדאי ix35 רוצה להביא את בשורת תא הדלק לעולם

עם הגרסה לוגמת המימן של ה-ix35, תנסה יונדאי להיות הראשונה שמשיגה הצלחה מסחרית בתחום
עמרי ספיר |

יונדאי ix35 תא דלק

מזה שנים רבות משקיעות יצרניות הרכב משאבים בפיתוח טכנולוגיות תאי דלק. בשנים האחרונות נעשו גם כמה ניסיונות להשיג הצלחה מסחרית בתחום (בין הניסיונות הבולטים – של הונדה ושל ב.מ.וו). כעת מנסה יונדאי את מזלה עם גרסת תא הדלק של רכב הפנאי הקומפקטי שלה, ה-ix35. נכון, קשה עדיין לקרוא למה שיונדאי עושה "ייצור סדרתי" – אבל היא כן מתכוונת לייצר 1,000 כלים ראשונים עד לשנת 2015.
 

עוד משהו מעניין הוא משלוח ראשון, בן 15 יחידות, של ה-ix35 תא דלק שנחת השבוע בדנמרק. תחילה, קשה שלא לשים לב לעיצוב כלי הרכב – שמציג חזית חדשה ועדכנית לרכב הפנאי, ברוח שפת העיצוב הנוכחית של יונדאי. קשה לומר מה ההשלכות של זה על ה-ix35 שמגיע הנה, אבל אין ספק שמדובר במראה הגיוני לרכב שעשוי לקבל מתיחת פנים בקרוב.
בהקשר מקומי-עקיפי נוסף, ראוי לציין שקופנהגן, בירת דנמרק, שמה לעצמה למטרה להפוך לעיר ללא פחמן דו-חמצני עד לשנת 2025. מטרה שבטר פלייס, ככל הנראה, כבר לא תתרום לה. עם ההתרסקות המקומית, נסתם גם הגולל על שלוחת החברה בדנמרק – האחרונה שעודנה פעילה מחוץ לישראל, למעט אי-אלו פיילוטים.
 

את גרסת תא הדלק של יונדאי ix35 פגשנו לראשונה במרכז הפיתוח הראשי של החברה בדרום קוריאה. היא מצוידת במנוע חשמלי בעל הספק של 100 קילוואט (שווה ערך ל-135 כ"ס) שמסוגל להניע את הרכב למהירות מירבית של 160 קמ"ש. יש ל-ix35 תא דלק שני מיכלים לאחסון של עד 5.54 ק"ג של מימן. התדלוק בתחנות הייעודיות אורך מספר דקות בודדות וטווח הנסיעה המוצהר עומד על 594 ק"מ מרשימים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.