אודי RS7 ספורטבק: לא נשארת מאחור וידאו

אודי מציגה בדטרויט גרסה כוחנית ל-A7 שתתחרה ב-M6 גראן קופה החדשה וב-CLS63 AMG המעודכנת
עמרי ספיר |

אודי RS7 ספורטבק

המרוץ אל הסוס: אודי מציגה בתערוכת דטרויט גרסת RS ראשונה ל-A7, שתיתן מענה לגרסת ה-M של הסדרה 6 גראן קופה שנחשפה לפני חודש וכמובן גם למתחרה מבית מרצדס – ה-CLS63 AMG שזכתה לעדכון ממש לאחרונה. אודי RS7 ספורטבק זוכה למעשה לטיפול זהה לזה של ה-RS6 אוואנט החדשה שנחשפה גם היא לפני כחודש.
 
 
 
מתחת למכסה נמצא מנוע ה-V8 בנפח 4.0 ליטר בעל צמד המגדשים המוכר לנו גם מה-S8 הנוכחית. כאן, כמו ב-RS6, הוא מייצר 560 כ"ס, המציבים את ה-RS7 ראש בראש מול ה-M6 גראן קופה עם נתון זהה וקצת מעל ה-CLS63 AMG בעלת 557 הסוסים "בלבד" (המוצעת גם בגרסת עוד-ביצועים עם 585 כ"ס). נתון המומנט עומד על 71.4 קג"מ ב-1,750-5,500 סל"ד. אל המנוע משודכת תיבת 8 הילוכים אוטומטית המעבירה את הכוח אל כל הגלגלים – 60% לאחוריים ו-40% לקדמיים. הביצועים – 3.9 שניות ל-100 קמ"ש ו-250 מירביים עם הגבלה אלקטרונית – שמטפסים ל-280 קמ"ש בתוספת החבילה הדינאמית, או ל-305 קמ"ש בחבילה הדינאמית פלוס. היינו אומרים לכם שזה נורא מהר, אבל כנראה שאתם כבר רגילים לתחרות הבלתי נדלית בין היצרניות מגרמניה.
צריכת הדלק, למרות שאם אתם צריכים לשאול אז ה-RS7 היא לא בשבילכם, עומדת על 10.2 ק"מ לליטר.
 
 

חוץ מהביצועים המרשימים, מתהדרת ה-RS7 ספורטבק גם במראה מרשים לא פחות כדוגמת פגושים אגרסיביים, חישוקים בגודל 20 אינץ' כסטנדרט (עם אפשרות ל-21 אינץ' כמובן), גימורי עור וסיבי פחמן (ועוד עור, ועוד סיבי פחמן – ברשימת התוספות) וכמובן שלל עיטורי 'RS'.

אודי עדיין לא מפרסמת את המחיר של ה-RS7 ספורטבק החדשה. על פניו, היא גורמת לנו להרגיש שאנחנו רוצים אחת כזו, אבל אז נזכרים במתחרות, ובמחירים שלהן – הנושקים ואף עוברים את 6 הספרות במטבעות לא לנו וללא המסים שלנו. בכל אופן, אנחנו נשמח לבצע מבחן השוואתי שיעזור ללקוחות המתלבטים להחליט בין מכוניות הקופה בעלות 4 הדלתות, 8 הצילינדרים והמוני הסוסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.