פרסום ראשון

מינויים חדשים בדסק החדשות של 'מעריב'

תומר לוי מונה לכתב בשרון לאחר שנתיים שהתפקיד לא אויש. זוהר שחר לוי תשמש ככתבת משפט בי-ם במקום שמואל מיטלמן. זיו ציון יכסה את העמקים
אלכסנדר כץ | (7)

ממשיכים המינויים ב'מעריב' בעידן דנקנר וחפץ: לאייס נודע כי זהר שחר לוי מונתה לכתבת המשפט של העיתון בירושלים, תומר לוי מונה לכתב האזורי בשרון, ואילו זיו ציון ישמש ככתב באזור העמקים.

לוי תחליף בתפקיד את שמואל מיטלמן, שפרש בחודש מאי האחרון מהתפקיד לאחר 18 שנים, משום שרעייתו מונתה לתפקיד דיפלומטי באירופה. לפני כן, ובמשך כמעט 20 שנה, סיקר עבור סוכנות הידיעות עתי"ם את תחום המשפט.

זוהר שחר לוי סיקרה בעבר את תחום המשפט והפלילים עבור 'זמן תל אביב'. במשך תקופה קצרה הייתה תחקירנית ב'עובדה', ואז מונתה לכתבת פלילים באזור תל אביב ב'ידיעות אחרונות', לצידו של בוקי נאה. לאחר כשנתיים, עברה ל'המקור' בערוץ 10, ובשנה האחרונה עבדה לוי כעורכת בדסק החדשות של NRG. כעת היא תסקר את בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי בירושלים.

תומר לוי עובד ב-NRG כשנתיים וחצי, בתחילה כעורך בדסק הספורט, ובשנתיים האחרונות כעורך בדסק החדשות של האתר. הוא נכנס לתפקיד שבשנתיים האחרונות לא היה מאויש, לאחר עזיבתו של זוהר סוסנקו את העיתון ב-2009.

זיו ציון, תושב עפולה, ישמש ככתב האזורי בעמקים. עד כה עבד ככתב במערכת החדשות של התחנה האזורית 'רדיו קול רגע', ולפני כן היה כתב ב'ידיעות העמקים' מרשת 'ידיעות תקשורת'.

ציון יחליף את עדי חשמונאי, שבמקור מכסה את הגליל העליון ורמת הגולן, אולם בחודשים האחרונים - עם מינויו של הכתב הקודם בעמקים אחיקם משה דוד לכתב הצבאי של 'מעריב' - סיקרה גם את האזור הזה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רוכלה 21/09/2011 02:23
    הגב לתגובה זו
    ניר חפץ = ביבי = ליכוד = זיו ציון. מה לא עושים בשביל אינטרסים פוליטיים.
  • 4.
    אבי 21/09/2011 02:15
    הגב לתגובה זו
    זיו ציון יכסה את העמקים??????? מעריב, ככה בטח לא משפרים תדמית.
  • 3.
    העוד יותר יודע 20/09/2011 23:01
    הגב לתגובה זו
    גם בידיעות תקשורת רצו לחטוף אותה, בהצלחה לכולם!!!
  • 2.
    היודע 20/09/2011 20:16
    הגב לתגובה זו
    שבמעריב יתכוננו
  • 1.
    בהצלחה תומר וצפה לקריעת תחת (ל"ת)
    שירלול 20/09/2011 17:35
    הגב לתגובה זו
  • הילה 20/09/2011 20:32
    הגב לתגובה זו
    עם כל המנויים הכאילו נוצצים של העיתון מאז מר חפץ הפך עורך, מעריב בנתיב קריסה מתמיד. חפץ הוא לא האיש שירים מאשפתות את העיתון הזה. הוא לא מסוגל.
  • אנטי ניר 20/09/2011 23:48
    ניר עושה את הדבר היחיד שהוא יודע... מביא עיתונאי חצר מדייעות תקורת לעיתון המתחרה. פוליטרוק קטן ועורך בינוני.
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.