נותנים כתף: הסכמה בין כור והפועלים על הפחתה של 700 מלש"ח מיחס החוב
סאגת ההשלכות של ההשקעה בקרדיט סוויס נמשכת. כור מדווחת הערב (ד') על הסכמה בינה לבין בנק הפועלים על "התעלמות" מחוב בסך של 700 מיליון שקל על מנת שלא לעמוד ביחס שווי שוק לחוב שיביא לפרעון הלוואה שנילקחה מהבנק.
יחס שווי שוק לחוב מתייחס לחוב הפיננסי נטו של כור לבנק פועלים. ההסכם מקזז למעשה את הלוואת הגישור שנטלה כור מדיסקונט השקעות ואי.די.בי בימים האחרונים בסך של 700 מיליון שקל.
- 13.צדק 11/08/2011 13:47הגב לתגובה זוhttp://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=281308 http://www.themarker.com/markets/1.680253 במילים פשוטות : יש פה מספרים שתואמים למדינה ולא לחברה פרטית. חברה פרטית(כור) לוקחת הלוואה מטורפת מבנק פועלים שאף אחד לא יודע באמת מהי בדה מרקר רשום 300 מיליון וביזפורטל רשום 700 מיליון. בקיצור זה כנראה הרבה יותר. ההלוואה ניתנה לכור לצורך קנייה של קרדיט סוויס ובמידה והשווי של קרדיט סוויס צונח " כור" מחוייבת להחזיר את ההלוואה לפועלים לפי ההסכם שנחתם. מה קורה בפועל ? קרדיט סוויס צונחת ובנק פועלים לא מבקש את הכסף, אלא משנה את ההסכם, שהמצב היה טוב הוא הציב רף ואמר מתחת לרף הזה אתם צריכים להביא כסף, עכשיו המצב לא טוב אז נוריד את הרף. והסוף של תהליך כזה הוא פשיטת רגל גם של כור וגם בנק פועלים ומי יציל את שתי הנבלות ? המדינה מהכסף שלנו. לשיטה הזאת חייב להיות סוף, זה עובד ככה כבר 30 שנה וחייבים לעצור את זה. יש רק 30 משפחות שנהנות מהעוגה ונותנות פירורים לכל העם, חייבים להילחם בכל הכוח לצורך שינוי ימין/שמאל/מרכז/קיצון כולם למען מטרה נלחמים בשחיתות!!!
- 12.מבין הנקרא 11/08/2011 10:11הגב לתגובה זוהבנק לא מחל ולו על שקל. כור קיבלה הלוואה מבעלי המניות שלה, על מנת שיחס החוב לשווי שוק לא ירד מתחת ל4 ואז תהיה לבנק זכות לדרוש את ההלוואה לפרעון מיידי - הבנק הסכים לא לראות את הלוואות הבעלים כחוב או במילים אחרות לראות אותן כחוב אבל להנמיך את הרף שממנו ההלוואה עומדת לפרעון מיידי. יש לי המון השגות על ההתנהלות של המשק בכלל והבנקים בפרט - זו ממש לא אחת מהן. תשמרו את הכוחות שלכם למאבקים הצודקים באמת. יום טוב
- 11.נ.ברוך 11/08/2011 08:52הגב לתגובה זואיפה המפקח על הבנקים,אנו מלווים כספים מהבנק בריבית פריים פלוס 6ו-9 אחוז ואילו כאן הבנק נותן הלוואה בריבית שלילית,בלתי נסבל בעליל.
- 10.לא להשקיע 11/08/2011 01:32הגב לתגובה זופשוט מזל רע האיש הזה!!! לא להשקיע בשום מניה שלו
- 9.חיים 11/08/2011 01:20הגב לתגובה זוהכל מושחת, גועל נפש, לאן הגענו, נמאס לי מהמדינה הזאת כבר! מתי יבוא שינוי דרסטי?? מתי???
- 8.עמית 11/08/2011 00:29הגב לתגובה זותמכור עכשיו כי מחר יעלה לך יותר
- 7.עמית 11/08/2011 00:28הגב לתגובה זותמכור עכשיו כי מחר יעלה לך יותר.
- 6.אליהו הנביא 11/08/2011 00:10הגב לתגובה זוכנראה שצריך לבצע ניקוי ארובות רציני בבנק הפועלים. מילא אם נותן הלואה לצורך הקמת מפעל ויצירת מקומות עבודה חדשים. הבנק נתן הלואה לצרכי ספקולציה של נוחי רנטגן. צריך להעיף את מנכל הבנק לכל הרוחות. ממתי כור שזה מפעל תעשיתי רוכש מניות בבנק בחול.
- 5.סוחר 10/08/2011 23:07הגב לתגובה זוניתן להבין מהכותרת שבנק הפועלים מחל על חוב בסך 700 מ' ש" ח. אבל הכוונה היא שהסכום הופחת לצורך חיושב היחס בלבד.
- צפו בגרף! 11/08/2011 07:48הגב לתגובה זו? לסוחר
- 4.לי לא וויתרו על 2500 ש" ח (ל"ת)פארטו 10/08/2011 22:52הגב לתגובה זו
- 3.צפו בגרף! 10/08/2011 22:44הגב לתגובה זוהפשע,רוע,גזל,ושודדים לאור יום יוותר על כמה מיליארדים בזחיחות הדעת וצהלת הנפש.אור ואהבה!!!
- 2.פועלים שוב מסתבך ? (ל"ת)האזרח 10/08/2011 22:43הגב לתגובה זו
- 1.לקרוא ולא להאמין, אוכלים מאותו מסטינג, אשכרא! (ל"ת)משקיע 10/08/2011 22:34הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
