תהפכו את הבורסה לקזינו - סביר שתצאו בהפסד

יוסי פרניק, מנהל המסחר העצמי ב-IBI, כותב על הסיכון שבבלבול המשקיעים בהתייחסותם לבורסה כקזינו
יוסי פרניק | (25)

כשמהמרים בקזינו, בתקווה להרוויח, אנחנו סומכים בעיקר על המזל. גם בבורסה, אפשר לשבת מול המחשב לקנות ולמכור ב"אלגנטיות" מבלי להשתמש בכללי השקעה ומסחר ברורים או באסטרטגיה כלשהי ולמעשה לעשות מהבורסה קזינו.

כיוון שבקזינו המהמר בד"כ מפסיד את כספו, הסוחרים והמשקיעים בבורסה נדרשים לשיטות עבודה מושכלות על מנת להרוויח. קל מאוד להתפתות להשתמש בבורסה כקזינו, זה כאילו מכשיר את ההימור. אך מי שיבחר בדרך זו במקום בדרך המושכלת, דרכו להפסדים סלולה.

למה הקזינו תמיד מנצח?

אחת הסיבות המרכזיות בגינן הקזינו בדרך-כלל מנצח את המהמר היא שרוב המהמרים מפסיקים להמר כשנגמר להם הכסף. למרבה הפלא גם רבים מאלו שמשקיעים בבורסה לטווח ארוך נופלים למלכודת הקזינו בקלות. כל מה שצריך, הוא להילחץ מהפסד בתיק ההשקעות, לצאת מהשוק תוך כדי קיבוע ההפסד ולא לרצות לשמוע על הבורסה יותר.

התנהלות כזו, דומה להשקעה בקזינו מכיוון שהמשקיע יוצא כשסך ההפסד הגיע למקום שהוא לא יכול לשאת אותו יותר. אם אותו המשקיע היה חוזר לשוק בנקודה נמוכה יותר, הוא היה יוצא מעולם הקזינו וחוזר לעולם ההשקעות. אך מכיוון שאנחנו בני אדם, אנו מעדיפים להדחיק ולשכוח את ההפסדים. כתוצאה מכך, אנחנו לא רוצים לשמוע על הבורסה אחרי הפסדים.

כלל בסיסי למשקיעים - מי שלא מסוגל לספוג תנודתיות בתיק מכל סיבה שהיא (טווח השקעה קצר, שנאת סיכון...), שיכנס לבורסה רק דרך כלים סופר סולידיים לטווח קצר כגון מק"מ, אג"ח ממשלתי קצר, קרן כספית וכד'.

מודל ההכפלות

מודל ההכפלות גורס שבכל פעם שמפסידים, מכפילים את סכום ההשקעה. בפעם הראשונה שיהיה רווח בשיעור המתאים, יוחזר כל ההפסד בנוסף לרווח כלשהו. אם ניקח לדוגמה את משחק הרולטה בקזינו, ההסתברות שיצא רק צבע אדום כל הזמן היא אפסית.

נניח שאנחנו מהמרים רק על הצבע השחור, בכל פעם שנפסיד בגלל שיצא אדום, נכפיל את גובה ההימור ונהמר שוב על השחור. בסופו של דבר בפעם הראשונה שיצא שחור, נחזיר את כל ההפסד ואף נרוויח. על פניו פשוט, רק שבאותיות הקטנות בשלטים שבקזינו, כתוב שאי אפשר להכפיל את הכסף יותר מ-8 פעמים. נכון שההסתברות הסטטיסטית לחזרה רצופה של 8 פעמים צבע אדום היא מאוד נמוכה (0.39% מתוך 100%), אבל קיימת. ואף יצא לי לראות מקרה כזה בעצמי (אי שם בקזינו הממוקם בתוך שמורה אינדיאנית בארה"ב).

אבל בבורסה אין מגבלה על כמות המכפלות, אז אולי זו השיטה לנצח את השוק? זהו, שזה לא כל-כך פשוט. ככל שממשיכים להכפיל את סכום ההשקעה, נדרשים להשקיע סכומים גדולים יותר ויותר. הימור על 1000 שקלים שהוכפל 8 פעמים יעלה את סכום ההימור ל-256,000 ש'. מה יקרה אם ייגמר לי הכסף לפני שתתהפך המגמה? גם שנאת סיכון והרווח השולי הפוחת יגרמו לי להתרחק מאסטרטגיה שכזו. מי שרוצה להתעמק יכול לקרא על פרדוקס סנט פטרסבורג.

השקעות ממונפות

כשאנחנו מתעניינים במסחר בבורסה, אנו נחשפים למכונות שיווק משומנות של גופים המציעים לנו להמר תחת כובע של סוחר בבורסה לכאורה. אותן חברות לא מזכירות כמובן את המונח הימורים. נהפוך הוא, הן אפילו מבטיחות שאי אפשר להפסיד, שנרוויח משכורת נוספת ונסגור את המשכנתא.

מוצרי השקעה ממונפים (מט"ח, אופציות, חוזים וכד') הם מוצרים פיננסים המאפשרים לנו להיחשף לפוזיציות גדולות על-ידי השקעה של סכומים קטנים. נוסף על כך, הם מאפשרים לגופים ולאנשים פרטיים ליצור אסטרטגיות השקעה ייחודיות שאינן אפשריות דרך שוק המניות והאג"ח. כך המוצרים לגיטימיים וחשובים לשכלול השווקים הפיננסיים. הבעיה היא שהמוצרים הממונפים לא מתאימים לרוב הציבור, כיוון שהתנודתיות שלהן אכזרית.

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    מודל ההכפלות 07/08/2011 20:36
    הגב לתגובה זו
    עושה כאשר הוא רכש אג" ח של ממשלת איטליה ספרד וצורפת הג" ח של ארה" ב.
  • 14.
    ברק 02/08/2011 16:03
    הגב לתגובה זו
    כלכלנים נוטים לעשות הפשטה של התאוריות תוך התעלמות ממשתנים היות והם לא טובים במתמטיקה. מרבית התאוריות הכלכליות לא היו מתקבלות ע" י מתמטיקאים אבל לרוע במצב כלכלנים לא מספיק חכמים.
  • 13.
    הרצל 02/08/2011 10:01
    הגב לתגובה זו
    אני משקיע בבורסה קרוב 35ל שבה ונחשב משקיע לטוח ארוך .למזלי מתי שאני זקוק לכסף ,הבורסה נופלת יועצים אומרים תיקון . אני ממליף לאור הניסיון בבורסה ממליץ להשקיע כל השקעה ולא בורסה. משלמים דמי ניהול,שמירת נירות ערך,מכירה וקניה המרוחים מכל עסקי הבורסה הבנקים וחברות השקעה
  • 12.
    פלאפל ושתייה 02/08/2011 09:47
    הגב לתגובה זו
    ההדגמה של הקזינו מאוד ברורה. אחלה הסבר. לי זה מזכיר דוגמה אחרת, שאני קורא לה דוכן הפלאפל: לפי השיטה הזו, מי שמגיע אחרון מקבל שקית עם כל הצ' יפס והפלאפל שנשארו למוכר. הכלל הוא שאתה חייב להגיע אחרון, אבל לא מאוחר מדי, כי אז יסגרו את הדוכן ותצטרך לאכול מגולגלת.
  • 11.
    אמיר 02/08/2011 08:58
    הגב לתגובה זו
    מה שחשוב זה תוחלת (ממוצע) הרווח מבחינה זאת אין בשיטת ההכפלות כל יתרון, כי גם בה תוחלת הרווח היא אפס. אפשר לבדוק דוגמא עם מספר סופי כלשהו של השקעות חוזרות, ובדיקת כל האפשרויות מבחינת סדר התוצאות. חלקן יהיו ברווח, חלקן יהיו בהפסד, אבל הכל מתקזז לאפס !!! (ויש גם עמלות...) הנושא נבדק היטב וזאת המסקנה. לא לשכוח שעדיין יש אפשרות, קלושה ככל שתהיה, לרצף אינסופי של הפסדים... בקיצור, מדובר באשליה.
  • 10.
    משה 02/08/2011 08:14
    הגב לתגובה זו
    פתאום כל אחד מבין בהשקעות ובהימורים
  • שטויות (ל"ת)
    אלון 02/08/2011 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    הג' ומוס 01/08/2011 23:10
    הגב לתגובה זו
    מאיש רציני.
  • 8.
    In a Casino you have better chance to make my (ל"ת)
    benny 01/08/2011 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    טוביה 01/08/2011 14:52
    הגב לתגובה זו
    התשובה היא: כן, הן מהמרות. כל הקרנות מתרצות את הקניות והמכירות שלהן בנתונים פונדמנטליים שהם " עלק" נכונים. אם אתם לא מהמרים, אז איך אתה יכול להסביר שחוץ ממקרים בודדים, אתם אף פעם לא מצליחים לנצח את השוק? העבר מוכיח שאם הייתי קונה את תעודת הסל של ת" א 100 לדוגמה, הייתי מרוויח יותר מכל הקרנות בישראל. בסופו של דבר אתם מהמרים בכסף של הציבור ואין לכם מושג ירוק מה לקנות. לא שבמסחר מהיר בבורסה יותר קל - בכלל לא, אבל אתה יוצר רושם שלכם, להבדיל מסוחרים, יש מושג מה לקנות, מתי לקנות, מה יעלה ומה ירד. בקיצור, לך תבדוק את התוצאות של הקרנות, תשווה לשוק ותבוא להתנצל.
  • 6.
    גבי ג 01/08/2011 13:48
    הגב לתגובה זו
    בקזינו בעל הבית שולט על התוצאה הרצויה(נותן להרוויח מעט וגורם להפסדים גדולים) בדומה לחברות מסחר במט" ח אשר כל המסחר מתבצע למעשה בתוך החברה בלי להעביר את הפקודות לשוק דרך הבנקים. בשני המקרים בעל הבית מרויח.
  • 5.
    עולה מעלה? תביא חוסה 01/08/2011 13:45
    הגב לתגובה זו
    תודה על המאמר המעניין, ביזפורטל - נשמח לעוד כאלה.
  • 4.
    דר לסטיסטיקה 01/08/2011 13:24
    הגב לתגובה זו
    על הסתברות בלתי תלויה שמעת?כל סיבוב ברולטה ההסתברות שיצא אדום היא קצת פחות מ 50%(בגלל ה 0) בלי שום קשר למה יצא סיבוב קודם! פשוט בושה שמי שמתעסק בכסף של אחרים לא למד סטיסטיקה א
  • מישו 01/08/2011 21:56
    הגב לתגובה זו
    אכן, גם אם ראיתי שיצא 7 פעמים רצוף אדום, הסיכוי שאראה שוב אדום הוא כ-50% אבל. אם אני עומד ומתבונן לפני 8 הסיבובים, הסיכוי שבכל 8 הסיבובים הבאים יצא אדום הוא כ-0.39%
  • י 02/08/2011 07:18
    נכון שהסיכוי ל10 פעמים רצוף אדום הוא 1:1024 אבל אז תאלצו להמר על 1024 יחידות כדי להרוויח יחידה אחת! אי אפשר לנצח את תוחלת הרווח במשחק בלי זיכרון
  • יובל 02/08/2011 00:15
    אני אגיד לכם למה הבית כל הזמן זוכה. ההסתברויות מוטות לטובתו! ישנם אנשים כמוני שדואגים לכך! ולא, הימור על אדום או שחור זה לא 50% סיכוי. יותר כמו 18/37.
  • רועי 01/08/2011 17:28
    הגב לתגובה זו
    בדיוק בגלל שההסתברות בלתי תלויה הוא רשם שההסתברות לקבל 8 פעמים אדום זה 0.39% שזה 50% בחזקת 8. אם ההתפלגויות היו תלויות אז החישוב היה אחר, ולכן הכותב מבין בסטטיסטיקה לא פחות ממך דוקטור.
  • דר אתה צודק,אכן הבחור לא למד סטיסטיקה (ל"ת)
    אבי 01/08/2011 14:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נילי 01/08/2011 13:15
    הגב לתגובה זו
    כל המושכלים למיניהם מרוויחים בד" כ בצורה מתונה כלומר משהו בין10% ל15%. זאת מכיוון שהמושכל משתמש במכשירי הגנה למינהם שמקזזים את הרווחים ועולים למשקיעים עמלות ופרמיה. האמת היא שמי שמרוויח הם אלה אנשי הפנים או המשקיעים הכבדים, כי פשוט להם זורם יותר מידע איכותי ללא השהיה. דבר זה גורם ליתרון עצום על פני כל משקיע אחר, אפילו המתוחכם ביותר . דוגמא ? כך את פארמוס למשל, כשנכשלו בנסוי, הראשון שברח החוצא היה ה-CEO .
  • 2.
    חובב " סיכונים" 01/08/2011 13:08
    הגב לתגובה זו
    אני חושב שחשוב קודם כל ללמוד להבין לטווח ארוך באיזה מגמה אנחנו. אני אישית מכיר רק 2 ניירות בבורסה.לפני שהשוק התרסק לפני 3 שנים נכנסתי בת" א שורט פי 3 שהשוק היה על 1100 אחרי שירד מהשיא,ויצאתי ושיניתי פוזיציה באיזור ה650 לקסם לונג פי 3.אז הרווחתי מלא כסף על תעודות ממונפות.ממליץ לכולם.לא יוצא בחיים עד שנקנה דירה במזומן.....וכמובן לא לספר כלום לאשה
  • אתה אומלל שלא הרוויח שקל בבורסה בחיים (ל"ת)
    לא מאמין לסיפור 02/08/2011 19:01
    הגב לתגובה זו
  • רק מרוויח 02/08/2011 12:27
    הגב לתגובה זו
    מענין מאוד.נכנסת בשורט 1100 והתהפכת ללונג ב 650, סיפורי סבתא...
  • קמישלי 01/08/2011 20:37
    הגב לתגובה זו
    מסחר ממונף לא מומלץ לרוב האנשים
  • 1.
    שמואל 01/08/2011 12:52
    הגב לתגובה זו
    נראה ש- 100 שקל לאחר 8 הכפלות יכול להגיע ל 25600 בלבד יש אפס אחד מיותר
  • הוא כתב 1000 ולא 100 (ל"ת)
    קמישלי 01/08/2011 20:34
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.52%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות