תהפכו את הבורסה לקזינו - סביר שתצאו בהפסד
כשמהמרים בקזינו, בתקווה להרוויח, אנחנו סומכים בעיקר על המזל. גם בבורסה, אפשר לשבת מול המחשב לקנות ולמכור ב"אלגנטיות" מבלי להשתמש בכללי השקעה ומסחר ברורים או באסטרטגיה כלשהי ולמעשה לעשות מהבורסה קזינו.
כיוון שבקזינו המהמר בד"כ מפסיד את כספו, הסוחרים והמשקיעים בבורסה נדרשים לשיטות עבודה מושכלות על מנת להרוויח. קל מאוד להתפתות להשתמש בבורסה כקזינו, זה כאילו מכשיר את ההימור. אך מי שיבחר בדרך זו במקום בדרך המושכלת, דרכו להפסדים סלולה.
למה הקזינו תמיד מנצח?
אחת הסיבות המרכזיות בגינן הקזינו בדרך-כלל מנצח את המהמר היא שרוב המהמרים מפסיקים להמר כשנגמר להם הכסף. למרבה הפלא גם רבים מאלו שמשקיעים בבורסה לטווח ארוך נופלים למלכודת הקזינו בקלות. כל מה שצריך, הוא להילחץ מהפסד בתיק ההשקעות, לצאת מהשוק תוך כדי קיבוע ההפסד ולא לרצות לשמוע על הבורסה יותר.
התנהלות כזו, דומה להשקעה בקזינו מכיוון שהמשקיע יוצא כשסך ההפסד הגיע למקום שהוא לא יכול לשאת אותו יותר. אם אותו המשקיע היה חוזר לשוק בנקודה נמוכה יותר, הוא היה יוצא מעולם הקזינו וחוזר לעולם ההשקעות. אך מכיוון שאנחנו בני אדם, אנו מעדיפים להדחיק ולשכוח את ההפסדים. כתוצאה מכך, אנחנו לא רוצים לשמוע על הבורסה אחרי הפסדים.
כלל בסיסי למשקיעים - מי שלא מסוגל לספוג תנודתיות בתיק מכל סיבה שהיא (טווח השקעה קצר, שנאת סיכון...), שיכנס לבורסה רק דרך כלים סופר סולידיים לטווח קצר כגון מק"מ, אג"ח ממשלתי קצר, קרן כספית וכד'.
מודל ההכפלות
מודל ההכפלות גורס שבכל פעם שמפסידים, מכפילים את סכום ההשקעה. בפעם הראשונה שיהיה רווח בשיעור המתאים, יוחזר כל ההפסד בנוסף לרווח כלשהו. אם ניקח לדוגמה את משחק הרולטה בקזינו, ההסתברות שיצא רק צבע אדום כל הזמן היא אפסית.
נניח שאנחנו מהמרים רק על הצבע השחור, בכל פעם שנפסיד בגלל שיצא אדום, נכפיל את גובה ההימור ונהמר שוב על השחור. בסופו של דבר בפעם הראשונה שיצא שחור, נחזיר את כל ההפסד ואף נרוויח. על פניו פשוט, רק שבאותיות הקטנות בשלטים שבקזינו, כתוב שאי אפשר להכפיל את הכסף יותר מ-8 פעמים. נכון שההסתברות הסטטיסטית לחזרה רצופה של 8 פעמים צבע אדום היא מאוד נמוכה (0.39% מתוך 100%), אבל קיימת. ואף יצא לי לראות מקרה כזה בעצמי (אי שם בקזינו הממוקם בתוך שמורה אינדיאנית בארה"ב).
אבל בבורסה אין מגבלה על כמות המכפלות, אז אולי זו השיטה לנצח את השוק? זהו, שזה לא כל-כך פשוט. ככל שממשיכים להכפיל את סכום ההשקעה, נדרשים להשקיע סכומים גדולים יותר ויותר. הימור על 1000 שקלים שהוכפל 8 פעמים יעלה את סכום ההימור ל-256,000 ש'. מה יקרה אם ייגמר לי הכסף לפני שתתהפך המגמה? גם שנאת סיכון והרווח השולי הפוחת יגרמו לי להתרחק מאסטרטגיה שכזו. מי שרוצה להתעמק יכול לקרא על פרדוקס סנט פטרסבורג.
השקעות ממונפות
כשאנחנו מתעניינים במסחר בבורסה, אנו נחשפים למכונות שיווק משומנות של גופים המציעים לנו להמר תחת כובע של סוחר בבורסה לכאורה. אותן חברות לא מזכירות כמובן את המונח הימורים. נהפוך הוא, הן אפילו מבטיחות שאי אפשר להפסיד, שנרוויח משכורת נוספת ונסגור את המשכנתא.
מוצרי השקעה ממונפים (מט"ח, אופציות, חוזים וכד') הם מוצרים פיננסים המאפשרים לנו להיחשף לפוזיציות גדולות על-ידי השקעה של סכומים קטנים. נוסף על כך, הם מאפשרים לגופים ולאנשים פרטיים ליצור אסטרטגיות השקעה ייחודיות שאינן אפשריות דרך שוק המניות והאג"ח. כך המוצרים לגיטימיים וחשובים לשכלול השווקים הפיננסיים. הבעיה היא שהמוצרים הממונפים לא מתאימים לרוב הציבור, כיוון שהתנודתיות שלהן אכזרית.
- 15.מודל ההכפלות 07/08/2011 20:36הגב לתגובה זועושה כאשר הוא רכש אג" ח של ממשלת איטליה ספרד וצורפת הג" ח של ארה" ב.
- 14.ברק 02/08/2011 16:03הגב לתגובה זוכלכלנים נוטים לעשות הפשטה של התאוריות תוך התעלמות ממשתנים היות והם לא טובים במתמטיקה. מרבית התאוריות הכלכליות לא היו מתקבלות ע" י מתמטיקאים אבל לרוע במצב כלכלנים לא מספיק חכמים.
- 13.הרצל 02/08/2011 10:01הגב לתגובה זואני משקיע בבורסה קרוב 35ל שבה ונחשב משקיע לטוח ארוך .למזלי מתי שאני זקוק לכסף ,הבורסה נופלת יועצים אומרים תיקון . אני ממליף לאור הניסיון בבורסה ממליץ להשקיע כל השקעה ולא בורסה. משלמים דמי ניהול,שמירת נירות ערך,מכירה וקניה המרוחים מכל עסקי הבורסה הבנקים וחברות השקעה
- 12.פלאפל ושתייה 02/08/2011 09:47הגב לתגובה זוההדגמה של הקזינו מאוד ברורה. אחלה הסבר. לי זה מזכיר דוגמה אחרת, שאני קורא לה דוכן הפלאפל: לפי השיטה הזו, מי שמגיע אחרון מקבל שקית עם כל הצ' יפס והפלאפל שנשארו למוכר. הכלל הוא שאתה חייב להגיע אחרון, אבל לא מאוחר מדי, כי אז יסגרו את הדוכן ותצטרך לאכול מגולגלת.
- 11.אמיר 02/08/2011 08:58הגב לתגובה זומה שחשוב זה תוחלת (ממוצע) הרווח מבחינה זאת אין בשיטת ההכפלות כל יתרון, כי גם בה תוחלת הרווח היא אפס. אפשר לבדוק דוגמא עם מספר סופי כלשהו של השקעות חוזרות, ובדיקת כל האפשרויות מבחינת סדר התוצאות. חלקן יהיו ברווח, חלקן יהיו בהפסד, אבל הכל מתקזז לאפס !!! (ויש גם עמלות...) הנושא נבדק היטב וזאת המסקנה. לא לשכוח שעדיין יש אפשרות, קלושה ככל שתהיה, לרצף אינסופי של הפסדים... בקיצור, מדובר באשליה.
- 10.משה 02/08/2011 08:14הגב לתגובה זופתאום כל אחד מבין בהשקעות ובהימורים
- שטויות (ל"ת)אלון 02/08/2011 09:02הגב לתגובה זו
- 9.הג' ומוס 01/08/2011 23:10הגב לתגובה זומאיש רציני.
- 8.In a Casino you have better chance to make my (ל"ת)benny 01/08/2011 15:50הגב לתגובה זו
- 7.טוביה 01/08/2011 14:52הגב לתגובה זוהתשובה היא: כן, הן מהמרות. כל הקרנות מתרצות את הקניות והמכירות שלהן בנתונים פונדמנטליים שהם " עלק" נכונים. אם אתם לא מהמרים, אז איך אתה יכול להסביר שחוץ ממקרים בודדים, אתם אף פעם לא מצליחים לנצח את השוק? העבר מוכיח שאם הייתי קונה את תעודת הסל של ת" א 100 לדוגמה, הייתי מרוויח יותר מכל הקרנות בישראל. בסופו של דבר אתם מהמרים בכסף של הציבור ואין לכם מושג ירוק מה לקנות. לא שבמסחר מהיר בבורסה יותר קל - בכלל לא, אבל אתה יוצר רושם שלכם, להבדיל מסוחרים, יש מושג מה לקנות, מתי לקנות, מה יעלה ומה ירד. בקיצור, לך תבדוק את התוצאות של הקרנות, תשווה לשוק ותבוא להתנצל.
- 6.גבי ג 01/08/2011 13:48הגב לתגובה זובקזינו בעל הבית שולט על התוצאה הרצויה(נותן להרוויח מעט וגורם להפסדים גדולים) בדומה לחברות מסחר במט" ח אשר כל המסחר מתבצע למעשה בתוך החברה בלי להעביר את הפקודות לשוק דרך הבנקים. בשני המקרים בעל הבית מרויח.
- 5.עולה מעלה? תביא חוסה 01/08/2011 13:45הגב לתגובה זותודה על המאמר המעניין, ביזפורטל - נשמח לעוד כאלה.
- 4.דר לסטיסטיקה 01/08/2011 13:24הגב לתגובה זועל הסתברות בלתי תלויה שמעת?כל סיבוב ברולטה ההסתברות שיצא אדום היא קצת פחות מ 50%(בגלל ה 0) בלי שום קשר למה יצא סיבוב קודם! פשוט בושה שמי שמתעסק בכסף של אחרים לא למד סטיסטיקה א
- מישו 01/08/2011 21:56הגב לתגובה זואכן, גם אם ראיתי שיצא 7 פעמים רצוף אדום, הסיכוי שאראה שוב אדום הוא כ-50% אבל. אם אני עומד ומתבונן לפני 8 הסיבובים, הסיכוי שבכל 8 הסיבובים הבאים יצא אדום הוא כ-0.39%
- י 02/08/2011 07:18נכון שהסיכוי ל10 פעמים רצוף אדום הוא 1:1024 אבל אז תאלצו להמר על 1024 יחידות כדי להרוויח יחידה אחת! אי אפשר לנצח את תוחלת הרווח במשחק בלי זיכרון
- יובל 02/08/2011 00:15אני אגיד לכם למה הבית כל הזמן זוכה. ההסתברויות מוטות לטובתו! ישנם אנשים כמוני שדואגים לכך! ולא, הימור על אדום או שחור זה לא 50% סיכוי. יותר כמו 18/37.
- רועי 01/08/2011 17:28הגב לתגובה זובדיוק בגלל שההסתברות בלתי תלויה הוא רשם שההסתברות לקבל 8 פעמים אדום זה 0.39% שזה 50% בחזקת 8. אם ההתפלגויות היו תלויות אז החישוב היה אחר, ולכן הכותב מבין בסטטיסטיקה לא פחות ממך דוקטור.
- דר אתה צודק,אכן הבחור לא למד סטיסטיקה (ל"ת)אבי 01/08/2011 14:08הגב לתגובה זו
- 3.נילי 01/08/2011 13:15הגב לתגובה זוכל המושכלים למיניהם מרוויחים בד" כ בצורה מתונה כלומר משהו בין10% ל15%. זאת מכיוון שהמושכל משתמש במכשירי הגנה למינהם שמקזזים את הרווחים ועולים למשקיעים עמלות ופרמיה. האמת היא שמי שמרוויח הם אלה אנשי הפנים או המשקיעים הכבדים, כי פשוט להם זורם יותר מידע איכותי ללא השהיה. דבר זה גורם ליתרון עצום על פני כל משקיע אחר, אפילו המתוחכם ביותר . דוגמא ? כך את פארמוס למשל, כשנכשלו בנסוי, הראשון שברח החוצא היה ה-CEO .
- 2.חובב " סיכונים" 01/08/2011 13:08הגב לתגובה זואני חושב שחשוב קודם כל ללמוד להבין לטווח ארוך באיזה מגמה אנחנו. אני אישית מכיר רק 2 ניירות בבורסה.לפני שהשוק התרסק לפני 3 שנים נכנסתי בת" א שורט פי 3 שהשוק היה על 1100 אחרי שירד מהשיא,ויצאתי ושיניתי פוזיציה באיזור ה650 לקסם לונג פי 3.אז הרווחתי מלא כסף על תעודות ממונפות.ממליץ לכולם.לא יוצא בחיים עד שנקנה דירה במזומן.....וכמובן לא לספר כלום לאשה
- אתה אומלל שלא הרוויח שקל בבורסה בחיים (ל"ת)לא מאמין לסיפור 02/08/2011 19:01הגב לתגובה זו
- רק מרוויח 02/08/2011 12:27הגב לתגובה זומענין מאוד.נכנסת בשורט 1100 והתהפכת ללונג ב 650, סיפורי סבתא...
- קמישלי 01/08/2011 20:37הגב לתגובה זומסחר ממונף לא מומלץ לרוב האנשים
- 1.שמואל 01/08/2011 12:52הגב לתגובה זונראה ש- 100 שקל לאחר 8 הכפלות יכול להגיע ל 25600 בלבד יש אפס אחד מיותר
- הוא כתב 1000 ולא 100 (ל"ת)קמישלי 01/08/2011 20:34הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
