תהפכו את הבורסה לקזינו - סביר שתצאו בהפסד

יוסי פרניק, מנהל המסחר העצמי ב-IBI, כותב על הסיכון שבבלבול המשקיעים בהתייחסותם לבורסה כקזינו
יוסי פרניק | (25)

כשמהמרים בקזינו, בתקווה להרוויח, אנחנו סומכים בעיקר על המזל. גם בבורסה, אפשר לשבת מול המחשב לקנות ולמכור ב"אלגנטיות" מבלי להשתמש בכללי השקעה ומסחר ברורים או באסטרטגיה כלשהי ולמעשה לעשות מהבורסה קזינו.

כיוון שבקזינו המהמר בד"כ מפסיד את כספו, הסוחרים והמשקיעים בבורסה נדרשים לשיטות עבודה מושכלות על מנת להרוויח. קל מאוד להתפתות להשתמש בבורסה כקזינו, זה כאילו מכשיר את ההימור. אך מי שיבחר בדרך זו במקום בדרך המושכלת, דרכו להפסדים סלולה.

למה הקזינו תמיד מנצח?

אחת הסיבות המרכזיות בגינן הקזינו בדרך-כלל מנצח את המהמר היא שרוב המהמרים מפסיקים להמר כשנגמר להם הכסף. למרבה הפלא גם רבים מאלו שמשקיעים בבורסה לטווח ארוך נופלים למלכודת הקזינו בקלות. כל מה שצריך, הוא להילחץ מהפסד בתיק ההשקעות, לצאת מהשוק תוך כדי קיבוע ההפסד ולא לרצות לשמוע על הבורסה יותר.

התנהלות כזו, דומה להשקעה בקזינו מכיוון שהמשקיע יוצא כשסך ההפסד הגיע למקום שהוא לא יכול לשאת אותו יותר. אם אותו המשקיע היה חוזר לשוק בנקודה נמוכה יותר, הוא היה יוצא מעולם הקזינו וחוזר לעולם ההשקעות. אך מכיוון שאנחנו בני אדם, אנו מעדיפים להדחיק ולשכוח את ההפסדים. כתוצאה מכך, אנחנו לא רוצים לשמוע על הבורסה אחרי הפסדים.

כלל בסיסי למשקיעים - מי שלא מסוגל לספוג תנודתיות בתיק מכל סיבה שהיא (טווח השקעה קצר, שנאת סיכון...), שיכנס לבורסה רק דרך כלים סופר סולידיים לטווח קצר כגון מק"מ, אג"ח ממשלתי קצר, קרן כספית וכד'.

מודל ההכפלות

מודל ההכפלות גורס שבכל פעם שמפסידים, מכפילים את סכום ההשקעה. בפעם הראשונה שיהיה רווח בשיעור המתאים, יוחזר כל ההפסד בנוסף לרווח כלשהו. אם ניקח לדוגמה את משחק הרולטה בקזינו, ההסתברות שיצא רק צבע אדום כל הזמן היא אפסית.

נניח שאנחנו מהמרים רק על הצבע השחור, בכל פעם שנפסיד בגלל שיצא אדום, נכפיל את גובה ההימור ונהמר שוב על השחור. בסופו של דבר בפעם הראשונה שיצא שחור, נחזיר את כל ההפסד ואף נרוויח. על פניו פשוט, רק שבאותיות הקטנות בשלטים שבקזינו, כתוב שאי אפשר להכפיל את הכסף יותר מ-8 פעמים. נכון שההסתברות הסטטיסטית לחזרה רצופה של 8 פעמים צבע אדום היא מאוד נמוכה (0.39% מתוך 100%), אבל קיימת. ואף יצא לי לראות מקרה כזה בעצמי (אי שם בקזינו הממוקם בתוך שמורה אינדיאנית בארה"ב).

אבל בבורסה אין מגבלה על כמות המכפלות, אז אולי זו השיטה לנצח את השוק? זהו, שזה לא כל-כך פשוט. ככל שממשיכים להכפיל את סכום ההשקעה, נדרשים להשקיע סכומים גדולים יותר ויותר. הימור על 1000 שקלים שהוכפל 8 פעמים יעלה את סכום ההימור ל-256,000 ש'. מה יקרה אם ייגמר לי הכסף לפני שתתהפך המגמה? גם שנאת סיכון והרווח השולי הפוחת יגרמו לי להתרחק מאסטרטגיה שכזו. מי שרוצה להתעמק יכול לקרא על פרדוקס סנט פטרסבורג.

השקעות ממונפות

כשאנחנו מתעניינים במסחר בבורסה, אנו נחשפים למכונות שיווק משומנות של גופים המציעים לנו להמר תחת כובע של סוחר בבורסה לכאורה. אותן חברות לא מזכירות כמובן את המונח הימורים. נהפוך הוא, הן אפילו מבטיחות שאי אפשר להפסיד, שנרוויח משכורת נוספת ונסגור את המשכנתא.

מוצרי השקעה ממונפים (מט"ח, אופציות, חוזים וכד') הם מוצרים פיננסים המאפשרים לנו להיחשף לפוזיציות גדולות על-ידי השקעה של סכומים קטנים. נוסף על כך, הם מאפשרים לגופים ולאנשים פרטיים ליצור אסטרטגיות השקעה ייחודיות שאינן אפשריות דרך שוק המניות והאג"ח. כך המוצרים לגיטימיים וחשובים לשכלול השווקים הפיננסיים. הבעיה היא שהמוצרים הממונפים לא מתאימים לרוב הציבור, כיוון שהתנודתיות שלהן אכזרית.

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    מודל ההכפלות 07/08/2011 20:36
    הגב לתגובה זו
    עושה כאשר הוא רכש אג" ח של ממשלת איטליה ספרד וצורפת הג" ח של ארה" ב.
  • 14.
    ברק 02/08/2011 16:03
    הגב לתגובה זו
    כלכלנים נוטים לעשות הפשטה של התאוריות תוך התעלמות ממשתנים היות והם לא טובים במתמטיקה. מרבית התאוריות הכלכליות לא היו מתקבלות ע" י מתמטיקאים אבל לרוע במצב כלכלנים לא מספיק חכמים.
  • 13.
    הרצל 02/08/2011 10:01
    הגב לתגובה זו
    אני משקיע בבורסה קרוב 35ל שבה ונחשב משקיע לטוח ארוך .למזלי מתי שאני זקוק לכסף ,הבורסה נופלת יועצים אומרים תיקון . אני ממליף לאור הניסיון בבורסה ממליץ להשקיע כל השקעה ולא בורסה. משלמים דמי ניהול,שמירת נירות ערך,מכירה וקניה המרוחים מכל עסקי הבורסה הבנקים וחברות השקעה
  • 12.
    פלאפל ושתייה 02/08/2011 09:47
    הגב לתגובה זו
    ההדגמה של הקזינו מאוד ברורה. אחלה הסבר. לי זה מזכיר דוגמה אחרת, שאני קורא לה דוכן הפלאפל: לפי השיטה הזו, מי שמגיע אחרון מקבל שקית עם כל הצ' יפס והפלאפל שנשארו למוכר. הכלל הוא שאתה חייב להגיע אחרון, אבל לא מאוחר מדי, כי אז יסגרו את הדוכן ותצטרך לאכול מגולגלת.
  • 11.
    אמיר 02/08/2011 08:58
    הגב לתגובה זו
    מה שחשוב זה תוחלת (ממוצע) הרווח מבחינה זאת אין בשיטת ההכפלות כל יתרון, כי גם בה תוחלת הרווח היא אפס. אפשר לבדוק דוגמא עם מספר סופי כלשהו של השקעות חוזרות, ובדיקת כל האפשרויות מבחינת סדר התוצאות. חלקן יהיו ברווח, חלקן יהיו בהפסד, אבל הכל מתקזז לאפס !!! (ויש גם עמלות...) הנושא נבדק היטב וזאת המסקנה. לא לשכוח שעדיין יש אפשרות, קלושה ככל שתהיה, לרצף אינסופי של הפסדים... בקיצור, מדובר באשליה.
  • 10.
    משה 02/08/2011 08:14
    הגב לתגובה זו
    פתאום כל אחד מבין בהשקעות ובהימורים
  • שטויות (ל"ת)
    אלון 02/08/2011 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    הג' ומוס 01/08/2011 23:10
    הגב לתגובה זו
    מאיש רציני.
  • 8.
    In a Casino you have better chance to make my (ל"ת)
    benny 01/08/2011 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    טוביה 01/08/2011 14:52
    הגב לתגובה זו
    התשובה היא: כן, הן מהמרות. כל הקרנות מתרצות את הקניות והמכירות שלהן בנתונים פונדמנטליים שהם " עלק" נכונים. אם אתם לא מהמרים, אז איך אתה יכול להסביר שחוץ ממקרים בודדים, אתם אף פעם לא מצליחים לנצח את השוק? העבר מוכיח שאם הייתי קונה את תעודת הסל של ת" א 100 לדוגמה, הייתי מרוויח יותר מכל הקרנות בישראל. בסופו של דבר אתם מהמרים בכסף של הציבור ואין לכם מושג ירוק מה לקנות. לא שבמסחר מהיר בבורסה יותר קל - בכלל לא, אבל אתה יוצר רושם שלכם, להבדיל מסוחרים, יש מושג מה לקנות, מתי לקנות, מה יעלה ומה ירד. בקיצור, לך תבדוק את התוצאות של הקרנות, תשווה לשוק ותבוא להתנצל.
  • 6.
    גבי ג 01/08/2011 13:48
    הגב לתגובה זו
    בקזינו בעל הבית שולט על התוצאה הרצויה(נותן להרוויח מעט וגורם להפסדים גדולים) בדומה לחברות מסחר במט" ח אשר כל המסחר מתבצע למעשה בתוך החברה בלי להעביר את הפקודות לשוק דרך הבנקים. בשני המקרים בעל הבית מרויח.
  • 5.
    עולה מעלה? תביא חוסה 01/08/2011 13:45
    הגב לתגובה זו
    תודה על המאמר המעניין, ביזפורטל - נשמח לעוד כאלה.
  • 4.
    דר לסטיסטיקה 01/08/2011 13:24
    הגב לתגובה זו
    על הסתברות בלתי תלויה שמעת?כל סיבוב ברולטה ההסתברות שיצא אדום היא קצת פחות מ 50%(בגלל ה 0) בלי שום קשר למה יצא סיבוב קודם! פשוט בושה שמי שמתעסק בכסף של אחרים לא למד סטיסטיקה א
  • מישו 01/08/2011 21:56
    הגב לתגובה זו
    אכן, גם אם ראיתי שיצא 7 פעמים רצוף אדום, הסיכוי שאראה שוב אדום הוא כ-50% אבל. אם אני עומד ומתבונן לפני 8 הסיבובים, הסיכוי שבכל 8 הסיבובים הבאים יצא אדום הוא כ-0.39%
  • י 02/08/2011 07:18
    נכון שהסיכוי ל10 פעמים רצוף אדום הוא 1:1024 אבל אז תאלצו להמר על 1024 יחידות כדי להרוויח יחידה אחת! אי אפשר לנצח את תוחלת הרווח במשחק בלי זיכרון
  • יובל 02/08/2011 00:15
    אני אגיד לכם למה הבית כל הזמן זוכה. ההסתברויות מוטות לטובתו! ישנם אנשים כמוני שדואגים לכך! ולא, הימור על אדום או שחור זה לא 50% סיכוי. יותר כמו 18/37.
  • רועי 01/08/2011 17:28
    הגב לתגובה זו
    בדיוק בגלל שההסתברות בלתי תלויה הוא רשם שההסתברות לקבל 8 פעמים אדום זה 0.39% שזה 50% בחזקת 8. אם ההתפלגויות היו תלויות אז החישוב היה אחר, ולכן הכותב מבין בסטטיסטיקה לא פחות ממך דוקטור.
  • דר אתה צודק,אכן הבחור לא למד סטיסטיקה (ל"ת)
    אבי 01/08/2011 14:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נילי 01/08/2011 13:15
    הגב לתגובה זו
    כל המושכלים למיניהם מרוויחים בד" כ בצורה מתונה כלומר משהו בין10% ל15%. זאת מכיוון שהמושכל משתמש במכשירי הגנה למינהם שמקזזים את הרווחים ועולים למשקיעים עמלות ופרמיה. האמת היא שמי שמרוויח הם אלה אנשי הפנים או המשקיעים הכבדים, כי פשוט להם זורם יותר מידע איכותי ללא השהיה. דבר זה גורם ליתרון עצום על פני כל משקיע אחר, אפילו המתוחכם ביותר . דוגמא ? כך את פארמוס למשל, כשנכשלו בנסוי, הראשון שברח החוצא היה ה-CEO .
  • 2.
    חובב " סיכונים" 01/08/2011 13:08
    הגב לתגובה זו
    אני חושב שחשוב קודם כל ללמוד להבין לטווח ארוך באיזה מגמה אנחנו. אני אישית מכיר רק 2 ניירות בבורסה.לפני שהשוק התרסק לפני 3 שנים נכנסתי בת" א שורט פי 3 שהשוק היה על 1100 אחרי שירד מהשיא,ויצאתי ושיניתי פוזיציה באיזור ה650 לקסם לונג פי 3.אז הרווחתי מלא כסף על תעודות ממונפות.ממליץ לכולם.לא יוצא בחיים עד שנקנה דירה במזומן.....וכמובן לא לספר כלום לאשה
  • אתה אומלל שלא הרוויח שקל בבורסה בחיים (ל"ת)
    לא מאמין לסיפור 02/08/2011 19:01
    הגב לתגובה זו
  • רק מרוויח 02/08/2011 12:27
    הגב לתגובה זו
    מענין מאוד.נכנסת בשורט 1100 והתהפכת ללונג ב 650, סיפורי סבתא...
  • קמישלי 01/08/2011 20:37
    הגב לתגובה זו
    מסחר ממונף לא מומלץ לרוב האנשים
  • 1.
    שמואל 01/08/2011 12:52
    הגב לתגובה זו
    נראה ש- 100 שקל לאחר 8 הכפלות יכול להגיע ל 25600 בלבד יש אפס אחד מיותר
  • הוא כתב 1000 ולא 100 (ל"ת)
    קמישלי 01/08/2011 20:34
    הגב לתגובה זו
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.