תהפכו את הבורסה לקזינו - סביר שתצאו בהפסד
כשמהמרים בקזינו, בתקווה להרוויח, אנחנו סומכים בעיקר על המזל. גם בבורסה, אפשר לשבת מול המחשב לקנות ולמכור ב"אלגנטיות" מבלי להשתמש בכללי השקעה ומסחר ברורים או באסטרטגיה כלשהי ולמעשה לעשות מהבורסה קזינו.
כיוון שבקזינו המהמר בד"כ מפסיד את כספו, הסוחרים והמשקיעים בבורסה נדרשים לשיטות עבודה מושכלות על מנת להרוויח. קל מאוד להתפתות להשתמש בבורסה כקזינו, זה כאילו מכשיר את ההימור. אך מי שיבחר בדרך זו במקום בדרך המושכלת, דרכו להפסדים סלולה.
למה הקזינו תמיד מנצח?
אחת הסיבות המרכזיות בגינן הקזינו בדרך-כלל מנצח את המהמר היא שרוב המהמרים מפסיקים להמר כשנגמר להם הכסף. למרבה הפלא גם רבים מאלו שמשקיעים בבורסה לטווח ארוך נופלים למלכודת הקזינו בקלות. כל מה שצריך, הוא להילחץ מהפסד בתיק ההשקעות, לצאת מהשוק תוך כדי קיבוע ההפסד ולא לרצות לשמוע על הבורסה יותר.
התנהלות כזו, דומה להשקעה בקזינו מכיוון שהמשקיע יוצא כשסך ההפסד הגיע למקום שהוא לא יכול לשאת אותו יותר. אם אותו המשקיע היה חוזר לשוק בנקודה נמוכה יותר, הוא היה יוצא מעולם הקזינו וחוזר לעולם ההשקעות. אך מכיוון שאנחנו בני אדם, אנו מעדיפים להדחיק ולשכוח את ההפסדים. כתוצאה מכך, אנחנו לא רוצים לשמוע על הבורסה אחרי הפסדים.
כלל בסיסי למשקיעים - מי שלא מסוגל לספוג תנודתיות בתיק מכל סיבה שהיא (טווח השקעה קצר, שנאת סיכון...), שיכנס לבורסה רק דרך כלים סופר סולידיים לטווח קצר כגון מק"מ, אג"ח ממשלתי קצר, קרן כספית וכד'.
מודל ההכפלות
מודל ההכפלות גורס שבכל פעם שמפסידים, מכפילים את סכום ההשקעה. בפעם הראשונה שיהיה רווח בשיעור המתאים, יוחזר כל ההפסד בנוסף לרווח כלשהו. אם ניקח לדוגמה את משחק הרולטה בקזינו, ההסתברות שיצא רק צבע אדום כל הזמן היא אפסית.
נניח שאנחנו מהמרים רק על הצבע השחור, בכל פעם שנפסיד בגלל שיצא אדום, נכפיל את גובה ההימור ונהמר שוב על השחור. בסופו של דבר בפעם הראשונה שיצא שחור, נחזיר את כל ההפסד ואף נרוויח. על פניו פשוט, רק שבאותיות הקטנות בשלטים שבקזינו, כתוב שאי אפשר להכפיל את הכסף יותר מ-8 פעמים. נכון שההסתברות הסטטיסטית לחזרה רצופה של 8 פעמים צבע אדום היא מאוד נמוכה (0.39% מתוך 100%), אבל קיימת. ואף יצא לי לראות מקרה כזה בעצמי (אי שם בקזינו הממוקם בתוך שמורה אינדיאנית בארה"ב).
אבל בבורסה אין מגבלה על כמות המכפלות, אז אולי זו השיטה לנצח את השוק? זהו, שזה לא כל-כך פשוט. ככל שממשיכים להכפיל את סכום ההשקעה, נדרשים להשקיע סכומים גדולים יותר ויותר. הימור על 1000 שקלים שהוכפל 8 פעמים יעלה את סכום ההימור ל-256,000 ש'. מה יקרה אם ייגמר לי הכסף לפני שתתהפך המגמה? גם שנאת סיכון והרווח השולי הפוחת יגרמו לי להתרחק מאסטרטגיה שכזו. מי שרוצה להתעמק יכול לקרא על פרדוקס סנט פטרסבורג.
השקעות ממונפות
כשאנחנו מתעניינים במסחר בבורסה, אנו נחשפים למכונות שיווק משומנות של גופים המציעים לנו להמר תחת כובע של סוחר בבורסה לכאורה. אותן חברות לא מזכירות כמובן את המונח הימורים. נהפוך הוא, הן אפילו מבטיחות שאי אפשר להפסיד, שנרוויח משכורת נוספת ונסגור את המשכנתא.
מוצרי השקעה ממונפים (מט"ח, אופציות, חוזים וכד') הם מוצרים פיננסים המאפשרים לנו להיחשף לפוזיציות גדולות על-ידי השקעה של סכומים קטנים. נוסף על כך, הם מאפשרים לגופים ולאנשים פרטיים ליצור אסטרטגיות השקעה ייחודיות שאינן אפשריות דרך שוק המניות והאג"ח. כך המוצרים לגיטימיים וחשובים לשכלול השווקים הפיננסיים. הבעיה היא שהמוצרים הממונפים לא מתאימים לרוב הציבור, כיוון שהתנודתיות שלהן אכזרית.
- 15.מודל ההכפלות 07/08/2011 20:36הגב לתגובה זועושה כאשר הוא רכש אג" ח של ממשלת איטליה ספרד וצורפת הג" ח של ארה" ב.
- 14.ברק 02/08/2011 16:03הגב לתגובה זוכלכלנים נוטים לעשות הפשטה של התאוריות תוך התעלמות ממשתנים היות והם לא טובים במתמטיקה. מרבית התאוריות הכלכליות לא היו מתקבלות ע" י מתמטיקאים אבל לרוע במצב כלכלנים לא מספיק חכמים.
- 13.הרצל 02/08/2011 10:01הגב לתגובה זואני משקיע בבורסה קרוב 35ל שבה ונחשב משקיע לטוח ארוך .למזלי מתי שאני זקוק לכסף ,הבורסה נופלת יועצים אומרים תיקון . אני ממליף לאור הניסיון בבורסה ממליץ להשקיע כל השקעה ולא בורסה. משלמים דמי ניהול,שמירת נירות ערך,מכירה וקניה המרוחים מכל עסקי הבורסה הבנקים וחברות השקעה
- 12.פלאפל ושתייה 02/08/2011 09:47הגב לתגובה זוההדגמה של הקזינו מאוד ברורה. אחלה הסבר. לי זה מזכיר דוגמה אחרת, שאני קורא לה דוכן הפלאפל: לפי השיטה הזו, מי שמגיע אחרון מקבל שקית עם כל הצ' יפס והפלאפל שנשארו למוכר. הכלל הוא שאתה חייב להגיע אחרון, אבל לא מאוחר מדי, כי אז יסגרו את הדוכן ותצטרך לאכול מגולגלת.
- 11.אמיר 02/08/2011 08:58הגב לתגובה זומה שחשוב זה תוחלת (ממוצע) הרווח מבחינה זאת אין בשיטת ההכפלות כל יתרון, כי גם בה תוחלת הרווח היא אפס. אפשר לבדוק דוגמא עם מספר סופי כלשהו של השקעות חוזרות, ובדיקת כל האפשרויות מבחינת סדר התוצאות. חלקן יהיו ברווח, חלקן יהיו בהפסד, אבל הכל מתקזז לאפס !!! (ויש גם עמלות...) הנושא נבדק היטב וזאת המסקנה. לא לשכוח שעדיין יש אפשרות, קלושה ככל שתהיה, לרצף אינסופי של הפסדים... בקיצור, מדובר באשליה.
- 10.משה 02/08/2011 08:14הגב לתגובה זופתאום כל אחד מבין בהשקעות ובהימורים
- שטויות (ל"ת)אלון 02/08/2011 09:02הגב לתגובה זו
- 9.הג' ומוס 01/08/2011 23:10הגב לתגובה זומאיש רציני.
- 8.In a Casino you have better chance to make my (ל"ת)benny 01/08/2011 15:50הגב לתגובה זו
- 7.טוביה 01/08/2011 14:52הגב לתגובה זוהתשובה היא: כן, הן מהמרות. כל הקרנות מתרצות את הקניות והמכירות שלהן בנתונים פונדמנטליים שהם " עלק" נכונים. אם אתם לא מהמרים, אז איך אתה יכול להסביר שחוץ ממקרים בודדים, אתם אף פעם לא מצליחים לנצח את השוק? העבר מוכיח שאם הייתי קונה את תעודת הסל של ת" א 100 לדוגמה, הייתי מרוויח יותר מכל הקרנות בישראל. בסופו של דבר אתם מהמרים בכסף של הציבור ואין לכם מושג ירוק מה לקנות. לא שבמסחר מהיר בבורסה יותר קל - בכלל לא, אבל אתה יוצר רושם שלכם, להבדיל מסוחרים, יש מושג מה לקנות, מתי לקנות, מה יעלה ומה ירד. בקיצור, לך תבדוק את התוצאות של הקרנות, תשווה לשוק ותבוא להתנצל.
- 6.גבי ג 01/08/2011 13:48הגב לתגובה זובקזינו בעל הבית שולט על התוצאה הרצויה(נותן להרוויח מעט וגורם להפסדים גדולים) בדומה לחברות מסחר במט" ח אשר כל המסחר מתבצע למעשה בתוך החברה בלי להעביר את הפקודות לשוק דרך הבנקים. בשני המקרים בעל הבית מרויח.
- 5.עולה מעלה? תביא חוסה 01/08/2011 13:45הגב לתגובה זותודה על המאמר המעניין, ביזפורטל - נשמח לעוד כאלה.
- 4.דר לסטיסטיקה 01/08/2011 13:24הגב לתגובה זועל הסתברות בלתי תלויה שמעת?כל סיבוב ברולטה ההסתברות שיצא אדום היא קצת פחות מ 50%(בגלל ה 0) בלי שום קשר למה יצא סיבוב קודם! פשוט בושה שמי שמתעסק בכסף של אחרים לא למד סטיסטיקה א
- מישו 01/08/2011 21:56הגב לתגובה זואכן, גם אם ראיתי שיצא 7 פעמים רצוף אדום, הסיכוי שאראה שוב אדום הוא כ-50% אבל. אם אני עומד ומתבונן לפני 8 הסיבובים, הסיכוי שבכל 8 הסיבובים הבאים יצא אדום הוא כ-0.39%
- י 02/08/2011 07:18נכון שהסיכוי ל10 פעמים רצוף אדום הוא 1:1024 אבל אז תאלצו להמר על 1024 יחידות כדי להרוויח יחידה אחת! אי אפשר לנצח את תוחלת הרווח במשחק בלי זיכרון
- יובל 02/08/2011 00:15אני אגיד לכם למה הבית כל הזמן זוכה. ההסתברויות מוטות לטובתו! ישנם אנשים כמוני שדואגים לכך! ולא, הימור על אדום או שחור זה לא 50% סיכוי. יותר כמו 18/37.
- רועי 01/08/2011 17:28הגב לתגובה זובדיוק בגלל שההסתברות בלתי תלויה הוא רשם שההסתברות לקבל 8 פעמים אדום זה 0.39% שזה 50% בחזקת 8. אם ההתפלגויות היו תלויות אז החישוב היה אחר, ולכן הכותב מבין בסטטיסטיקה לא פחות ממך דוקטור.
- דר אתה צודק,אכן הבחור לא למד סטיסטיקה (ל"ת)אבי 01/08/2011 14:08הגב לתגובה זו
- 3.נילי 01/08/2011 13:15הגב לתגובה זוכל המושכלים למיניהם מרוויחים בד" כ בצורה מתונה כלומר משהו בין10% ל15%. זאת מכיוון שהמושכל משתמש במכשירי הגנה למינהם שמקזזים את הרווחים ועולים למשקיעים עמלות ופרמיה. האמת היא שמי שמרוויח הם אלה אנשי הפנים או המשקיעים הכבדים, כי פשוט להם זורם יותר מידע איכותי ללא השהיה. דבר זה גורם ליתרון עצום על פני כל משקיע אחר, אפילו המתוחכם ביותר . דוגמא ? כך את פארמוס למשל, כשנכשלו בנסוי, הראשון שברח החוצא היה ה-CEO .
- 2.חובב " סיכונים" 01/08/2011 13:08הגב לתגובה זואני חושב שחשוב קודם כל ללמוד להבין לטווח ארוך באיזה מגמה אנחנו. אני אישית מכיר רק 2 ניירות בבורסה.לפני שהשוק התרסק לפני 3 שנים נכנסתי בת" א שורט פי 3 שהשוק היה על 1100 אחרי שירד מהשיא,ויצאתי ושיניתי פוזיציה באיזור ה650 לקסם לונג פי 3.אז הרווחתי מלא כסף על תעודות ממונפות.ממליץ לכולם.לא יוצא בחיים עד שנקנה דירה במזומן.....וכמובן לא לספר כלום לאשה
- אתה אומלל שלא הרוויח שקל בבורסה בחיים (ל"ת)לא מאמין לסיפור 02/08/2011 19:01הגב לתגובה זו
- רק מרוויח 02/08/2011 12:27הגב לתגובה זומענין מאוד.נכנסת בשורט 1100 והתהפכת ללונג ב 650, סיפורי סבתא...
- קמישלי 01/08/2011 20:37הגב לתגובה זומסחר ממונף לא מומלץ לרוב האנשים
- 1.שמואל 01/08/2011 12:52הגב לתגובה זונראה ש- 100 שקל לאחר 8 הכפלות יכול להגיע ל 25600 בלבד יש אפס אחד מיותר
- הוא כתב 1000 ולא 100 (ל"ת)קמישלי 01/08/2011 20:34הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
חן שרייבר (ניב קנטור)59% נגד: ניסיון ביטול הגבלת הכהונה בלשכת רואי החשבון נכשל
רוב חברי הלשכה דחו את שינוי התקנון שהיה מאפשר לנשיא חן שרייבר להתמודד לקדנציה שלישית ברצף, על רקע המהלך להפיכת הלשכה לחברה לתועלת הציבור
יומיים לפני סוף השנה, חברי לשכת רואי החשבון הצביעו באסיפה כללית והחליטו על דחיית התקנון שהיה יכול לאפשר לנשיא הלשכה, שרייבר להמשיך לקדנציות נוספות. בהצבעה שנערכה בצורה דיגיטלית בהשתתפות רחבת היקף שנערכה אתמול באספה הכללית, דחו החברים את תיקון התקנון שקידם נשיא הלשכה, רו״ח חן שרייבר, ברוב מובהק של כ-59%. המשמעות המעשית היא ששרייבר, שמכהן מאז 2021 ונמצא כיום בקדנציה השנייה שלו, לא יוכל להתמודד שוב ברצף בבחירות הבאות.
מתוך 5,829 חברים שהשתתפו בהצבעה, 3,454 הצביעו נגד השינוי ורק 2,375 תמכו בו. שיעור התמיכה עמד על כ-40.7% בלבד, נמוך מהנדרש כדי לשנות סעיף מהותי כל כך בתקנון. התוצאה מסכמת מאבק פנימי שנמשך בשבועות האחרונים והחריף לקראת ההצבעה.
על רקע הבחירות ללשכה פרסם רו"ח חן שרייבר את המאמר הבא ובו הוא פרס את המהלכים שקידם בזמן כהונתו ובין השאר
כתב, "הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור
את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים" - תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
שרייבר ביקש לבטל את הסעיף הקיים בתקנון, שמגביל את נשיא הלשכה לשתי קדנציות רצופות של שלוש שנים כל אחת. כיום, נשיא שסיים שתי קדנציות יכול להתמודד פעם נוספת רק אחרי כהונה של נשיא אחר. שינוי התקנון היה פותח בפני שרייבר את הדרך להתמודד שוב כבר ב-2027.
- תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת החודש אישר הוועד המרכזי של הלשכה את תיקון התקנון ברוב של 23 מול 9, אבל ההכרעה הסופית הועברה, כמתחייב, לאספה הכללית של כלל החברים. שם התמונה כבר הייתה שונה. בין המתנגדים הבולטים למהלך היה גם ממלא מקום נשיא הלשכה, רו״ח ג׳ק בלנגה, שעד לאחרונה נמנה עם מחנה התומכים של שרייבר, ויצא לקמפיין גלוי נגד ביטול ההגבלה.
