תוצאות מירס נחשפות: הפסידה 32 מיליון שקלים בשנים 2009-2010
חברת התקשורת ושידורי הטלוויזיה בכבלים הוט הודיעה היום (ב') כי תכנס אסיפת בעלי מניות מיוחדת לאישור רכישת מירס בתמורה לכ-1.043 מיליארד שקל. המחיר משקף למירס שווי של כ-1.3 מיליארד שקל, ונקבע בניכוי החוב נטו של מירס בסכום של כ-257 מיליון שקל. הערכת השווי בוצעה על ידי חברת טאסק פתרונות.
הוט מתכוונת לממן את הרכישה באמצעות אשראי מבנק הפועלים ובנק לאומי. במילים אחרות, חברת הוט שבשליטת פטריק דרהי תיקח הלוואה בסכום הרכישה במטרה לרכוש את מירס מידי חברות הנמצאות בשליטת דרהי. נזכיר, כי דרהי רכש את מירס בדצמבר 2009 בתמורה לכ-650 מיליון שקל. המשמעות היא שבתוך כשנה וחצי גזר דרהי קופון של 100% על השקעתו במירס.
ההצבעה תערך על ידי בעלי מניות שאינם בעלי עניין בהוט (כלומר, דרהי והחברות הנשלטות על ידו לא ישתתפו בהצבעה). מהדיווח של החברה עולה, כי מספיק שמספר המתנגדים יהווה 2% מסך כל בעלי המניות (כולל בעלי העניין) כדי שההצעה תיפול.
מירס נשלטת כיום על ידי אלטיס (95%) ובעקיפין על ידי קול ועל ידי בעלת השליטה באלטיס 7 שהיא גם בעלת השליטה באלטיס. דרהי הינו בעל השליטה באלטיס ובקול, וכאמור, הוא גם בעל השליטה בהוט.
מהערכת השווי עולה, כי בקופתה של מירס יש כיום מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים בסכום של כ-46.6 מיליון שקל. מהתוצאות הכספיות של החברה עולה, כי ב-2009 רשמה החברה הכנסות של כמיליארד שקל וב-2010 רשמה הכנסות של כ-1.01 מיליארד שקל.
בשנים 2009 ו-2010 רשמה מירס הפסד נקי של כ-14.11 מיליון שקל וכ-17.9 מיליון שקל בהתאמה. ההפסדים נבעו בעיקר מהוצאות מימון. ב-2009 הגיעו הוצאות המימון לכ-12.042 מיליון שקל וב-2010 רשמה החברה הוצאות מימון של כ-32.63 מיליון שקל.
ברבעון הראשון של 2011 רשמה מירס הכנסות של כ-245.34 מיליון שקל ורווח נקי של כ-6.43 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 247.67 מיליון שקל ורווח נקי של כ-7.96 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2010.
ה-EBITDA (רווח לפני מס, ריבית פחת ומוניטין) צפוי להסתכם ב-2011 בכ-284 מיליון שקל. ב-2012 הוא צפוי לקטון לכ-65 מיליון שקל וב-2013 הוא צפוי להמשיך ולקטון לכ-52 מיליון שקל. הירידות ב-EBITDA צפויות בעקבות ההשקעות בתשתיות.
מהערכת השווי עולה עוד, כי מספר המנויים של מירס, שב-2010 עמד על כ-491 אלף, צפוי לקטון ב-2011 לכ-480 אלף מנויים. במקביל, ההכנסה החודשית הממוצעת ממנוי הסתכמה ב-2010 בכ-168 שקלים וב-2011 היא צפויה לקטון לכ-138 מיליון שקל.
באסיפת בעלי המניות ידונו גם בהלוואת הבעלים שהעניקו בעלי המניות הנוכחיים של מירס אלטיס ומיגאד, בסכום של כ-68 מיליון שקל ובשטר הון בסכום של כ-200 מיליון שקל שהונפק למירס על ידי אלטיס ומיגאד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
