פיצויי הפיטורים שלנו במקום העבודה - האם הם מוגנים?
פעמים רבות אנו שומעים כי פיצוי פיטורים המופקדים לקופות האישיות שלנו, ביטוח המנהלים, קופת הגמל וקרן הפנסיה מוגנים. האם אכן כך? ממה הם מוגנים ואם כן האם בכל הקופות אותו דבר?
לעניינינו סעיף 26 לחוק פיצוי פיטורים שנוסחו מובא להלן:
26. סכומים משוריינים (תיקון: תשל"ג, תשנ"ח)
(א) סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה:
1. אינם ניתנים להחזרה, להעברה, לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה או להעברה.
2. אינם חלק מנכסי המעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.
(ב) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה שנוספו על סכומים כאמור.
אז מה אומר הסעיף בלשון פשוטה?
משמעות הסעיף היא, כספים שהופקדו לטובת פיצוי פיטורים אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או עיקול. התניה זו לא תחול בנסיבות שהעובד עזב בנסיבות שאינן מזכות בפיצוי פיטורים אלא אם כן הכספים הופקדו לביטוח לקיצבה.
מלשון הסעיף ניתן להבין כי כספי הפיצויים שהופקדו בביטוח לקיצבה (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים) אינם ניתנים להחזרה למעביד גם אם העובד עזב בנסיבות שאינן מזכות, כלומר התפטר.
לסעיף זה יש יוצא מן הכלל בסופו של הסעיף: "אלא אם כן נקבע בהסכם קיבוצי או הסכם אחר שהוא כן ניתן.
מהו הסכם אחר?
הסכם אחר לא מוגדר בחוק, ועל כן ההגדרה זכתה לפרשנויות רבות בעבר. כך לדוגמא נשמעה בעבר הטענה שתנאי הפוליסה מהווים הסכם אחר. יחד עם זאת, כיום לאור פסיקות בית המשפט, חקיקת סעיף 20 קיימת התייחסות דווקנית יותר לסעיף ולהגדרה "הסכם אחר".
האם כספים המופקדים בקופת גמל (בנקאית לשעבר) נהנים מאותה הגנה?
אין ספק שתיקון 3 שקבע כי גם הפקדות לקופת הגמל מטרתן הינה לקיצבה בלבד. תיקון זה העלה את רמת ההגנה הניתנת בקופת גמל. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי הסעיף מדבר על ביטוח לקיצבה וקופת הגמל אינה קופת ביטוח. בנוסף חשוב לזכור כי רק הכספים מ-2008 מופקדים לקיצבה. ועל כן לגבי קופת הגמל ורמת ההגנה כנראה נקבל תשובה רק לאחר שענין זה יגיע לבית המשפט.
במהלך שנת 2008 התקבל פס"ד הדן בנושא "ההגנה על הפיצויים" פס"ד גל קור המרכז המקצועי למיזוג אויר נגד קרן מקפת (בר"ע 2662/04). סיפור המקרה הוא, גל קור (המערערת) הגישה תביעה בגין גניבה כנגד עובד שלה. לאחר שזכתה בפסק הדין ביקשה לעקל את כספי העובד שהופקדו בקרן הפנסיה מקפת. ראש ההוצאה לפועל קיבל את עמדת מקפת שסירבה לאפשר את העיקול.
העניין הגיע לביהמ"ש, שפסק כי מהפרשנות התכליתית של החוק ניתן לקבוע כי מטרתו הגנה מוחלטת לעובד מפני עיקול על ידי נושי המעביד והגנה חלקית מפני נושיו הוא. כל עוד לא הגיעה תקופת הזכאות של העובד לפנסיה לא יכולים נושי העובד להטיל עיקול על זכויותיו המופקדות בקרן הפנסיה.
לסיכום:
חשוב לדעת כי פיצוי הפיטורים ובעיקר אלו המופקדים בביטוח למטרת פנסיה נהנים מהגנה על ידי החוק, הגנה חזקה אך לא בהכרח מלאה. תיקון 3 אשר קבע כי כל הכספים מ-2008 יופקדו למטרת קיצבה הכניס גם את קופות הגמל למסלול הקיצבה וככאלה גברה ההגנה גם על הכספים החדשים בקופות,
הגנה דומה לביטוח מנהלים ולפנסיה? את זאת נדע רק בעתיד.
- 5.יואל 20/07/2011 20:54הגב לתגובה זוישנן תקנות המגבילות ומפרטות עד איזה אחוז ניתן להשקיע בכל אחד מאפיקי ההשקעה
- 4.משה 20/07/2011 20:02הגב לתגובה זולעניות דעתי לא ניתנה תשובה לשאלה. מי המפסיד/מרוויח מהשקעות כספי הפיצויין ? האם הכספים מוגנים ע" י הנחיות השקעה מסויימות ?
- 3.רוני 20/07/2011 12:11הגב לתגובה זוכלומר האם פיצוי הפיטורין המופקדים לקופות האישיות שלנו, יכולים להיות מושקעים בנכסים מסוכנים כגון מניות ואופציות או שמאחר ומדובר בקופת פיצויים יש הגבלות על הגוף המוסדי להשקיע כספים אלה אך ורק בנכסים סולידיים (וזאת בהשוואה להשקעות של כספי התגמולים מצד הגוף המוסדי). במילים אחרות האם יכול להיות מצב שהופרשו לי כספים לקופת פיצויים ועלולים לבשר לי שעקב הפסדים בבורסה - כספי הפיצויים אותם אקבל קטנים מאלה שהופרשו עבורי. אשמח אפילו לתשובה קצרה בת שורה אחת. תודה.
- 2.שמעון 20/07/2011 12:07הגב לתגובה זולגבי הפקדות חובה ( כלומר נכון לשנת 2011 3.34% ) לא ניתן להחזיר למעסיק , אך אם המעסיק הפקיד מעל לסכום זה הוא יוכל לקבל החזר עבור סיבות שאינן מזכות בפיצויים ( התפטרות ) עבור החלק היחסי העולה על 3.34% . כלומר אם הפקיד לעובד 1000 ש" ח ומתוך סכום זה 800 הם חובה את ההפרש ( 200 ) יוכל לדרוש החזר מהקרן עבור סיבה שאינה מזכה בפיצויי פיטורין. ***אלא אם כן חתום על סעיף 14
- 1.יובל 20/07/2011 11:36הגב לתגובה זועוד פעם נושא חשוב ומענין ותכלס תודה
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
