פיצויי הפיטורים שלנו במקום העבודה - האם הם מוגנים?
פעמים רבות אנו שומעים כי פיצוי פיטורים המופקדים לקופות האישיות שלנו, ביטוח המנהלים, קופת הגמל וקרן הפנסיה מוגנים. האם אכן כך? ממה הם מוגנים ואם כן האם בכל הקופות אותו דבר?
לעניינינו סעיף 26 לחוק פיצוי פיטורים שנוסחו מובא להלן:
26. סכומים משוריינים (תיקון: תשל"ג, תשנ"ח)
(א) סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה:
1. אינם ניתנים להחזרה, להעברה, לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה או להעברה.
2. אינם חלק מנכסי המעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.
(ב) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה שנוספו על סכומים כאמור.
אז מה אומר הסעיף בלשון פשוטה?
משמעות הסעיף היא, כספים שהופקדו לטובת פיצוי פיטורים אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או עיקול. התניה זו לא תחול בנסיבות שהעובד עזב בנסיבות שאינן מזכות בפיצוי פיטורים אלא אם כן הכספים הופקדו לביטוח לקיצבה.
מלשון הסעיף ניתן להבין כי כספי הפיצויים שהופקדו בביטוח לקיצבה (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים) אינם ניתנים להחזרה למעביד גם אם העובד עזב בנסיבות שאינן מזכות, כלומר התפטר.
לסעיף זה יש יוצא מן הכלל בסופו של הסעיף: "אלא אם כן נקבע בהסכם קיבוצי או הסכם אחר שהוא כן ניתן.
מהו הסכם אחר?
הסכם אחר לא מוגדר בחוק, ועל כן ההגדרה זכתה לפרשנויות רבות בעבר. כך לדוגמא נשמעה בעבר הטענה שתנאי הפוליסה מהווים הסכם אחר. יחד עם זאת, כיום לאור פסיקות בית המשפט, חקיקת סעיף 20 קיימת התייחסות דווקנית יותר לסעיף ולהגדרה "הסכם אחר".
האם כספים המופקדים בקופת גמל (בנקאית לשעבר) נהנים מאותה הגנה?
אין ספק שתיקון 3 שקבע כי גם הפקדות לקופת הגמל מטרתן הינה לקיצבה בלבד. תיקון זה העלה את רמת ההגנה הניתנת בקופת גמל. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי הסעיף מדבר על ביטוח לקיצבה וקופת הגמל אינה קופת ביטוח. בנוסף חשוב לזכור כי רק הכספים מ-2008 מופקדים לקיצבה. ועל כן לגבי קופת הגמל ורמת ההגנה כנראה נקבל תשובה רק לאחר שענין זה יגיע לבית המשפט.
במהלך שנת 2008 התקבל פס"ד הדן בנושא "ההגנה על הפיצויים" פס"ד גל קור המרכז המקצועי למיזוג אויר נגד קרן מקפת (בר"ע 2662/04). סיפור המקרה הוא, גל קור (המערערת) הגישה תביעה בגין גניבה כנגד עובד שלה. לאחר שזכתה בפסק הדין ביקשה לעקל את כספי העובד שהופקדו בקרן הפנסיה מקפת. ראש ההוצאה לפועל קיבל את עמדת מקפת שסירבה לאפשר את העיקול.
העניין הגיע לביהמ"ש, שפסק כי מהפרשנות התכליתית של החוק ניתן לקבוע כי מטרתו הגנה מוחלטת לעובד מפני עיקול על ידי נושי המעביד והגנה חלקית מפני נושיו הוא. כל עוד לא הגיעה תקופת הזכאות של העובד לפנסיה לא יכולים נושי העובד להטיל עיקול על זכויותיו המופקדות בקרן הפנסיה.
לסיכום:
חשוב לדעת כי פיצוי הפיטורים ובעיקר אלו המופקדים בביטוח למטרת פנסיה נהנים מהגנה על ידי החוק, הגנה חזקה אך לא בהכרח מלאה. תיקון 3 אשר קבע כי כל הכספים מ-2008 יופקדו למטרת קיצבה הכניס גם את קופות הגמל למסלול הקיצבה וככאלה גברה ההגנה גם על הכספים החדשים בקופות,
הגנה דומה לביטוח מנהלים ולפנסיה? את זאת נדע רק בעתיד.
- 5.יואל 20/07/2011 20:54הגב לתגובה זוישנן תקנות המגבילות ומפרטות עד איזה אחוז ניתן להשקיע בכל אחד מאפיקי ההשקעה
- 4.משה 20/07/2011 20:02הגב לתגובה זולעניות דעתי לא ניתנה תשובה לשאלה. מי המפסיד/מרוויח מהשקעות כספי הפיצויין ? האם הכספים מוגנים ע" י הנחיות השקעה מסויימות ?
- 3.רוני 20/07/2011 12:11הגב לתגובה זוכלומר האם פיצוי הפיטורין המופקדים לקופות האישיות שלנו, יכולים להיות מושקעים בנכסים מסוכנים כגון מניות ואופציות או שמאחר ומדובר בקופת פיצויים יש הגבלות על הגוף המוסדי להשקיע כספים אלה אך ורק בנכסים סולידיים (וזאת בהשוואה להשקעות של כספי התגמולים מצד הגוף המוסדי). במילים אחרות האם יכול להיות מצב שהופרשו לי כספים לקופת פיצויים ועלולים לבשר לי שעקב הפסדים בבורסה - כספי הפיצויים אותם אקבל קטנים מאלה שהופרשו עבורי. אשמח אפילו לתשובה קצרה בת שורה אחת. תודה.
- 2.שמעון 20/07/2011 12:07הגב לתגובה זולגבי הפקדות חובה ( כלומר נכון לשנת 2011 3.34% ) לא ניתן להחזיר למעסיק , אך אם המעסיק הפקיד מעל לסכום זה הוא יוכל לקבל החזר עבור סיבות שאינן מזכות בפיצויים ( התפטרות ) עבור החלק היחסי העולה על 3.34% . כלומר אם הפקיד לעובד 1000 ש" ח ומתוך סכום זה 800 הם חובה את ההפרש ( 200 ) יוכל לדרוש החזר מהקרן עבור סיבה שאינה מזכה בפיצויי פיטורין. ***אלא אם כן חתום על סעיף 14
- 1.יובל 20/07/2011 11:36הגב לתגובה זועוד פעם נושא חשוב ומענין ותכלס תודה
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
