מחקר חדש של אוניברסיטת בן גוריון קובע: המוזיקה עושה את המותג

ד"ר וורן ברודסקי, בדק את הקשר הפסיכולוגי בין שימוש במוזיקה להצלחת השיווק של המוצר. מהמחקר עלה כי שימוש במוזיקה גם יכול להכשיל את השיווק
אלה ברייר | (1)

המוזיקה עושה את המותג - כך קובע מחקר חדש שערך ד"ר וורן ברודסקי, מרכז המעבדה למדעי המוזיקה במחלקה לאמנויות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

המחקר עוסק בקשר הפסיכולוגי בין שימוש במוזיקה להצלחת השיווק של המוצר ומתוצאותיו עלה כי לעיתים שילוב מוזיקה לשם פרסום ומיתוג חברות ומוצרים שונים, דווקא עלול להוות כישלון במבחן התוצאה, על אף האופנתיות הרבה המתלווה לשימוש במוזיקה פופולארית לקידום המוצר או החברה בשוק. ה"אופנה" הזו אמנם הובלה על ידי משרדי שיווק ופרסום, יצרנים וכן חוקרי צריכה המונית, אך לעיתים השימוש בה הוא מקח-טעות.

המחקר, שמתפרסם החודש בביטאון Psychology of Musicהיוצא באנגליה, הראה כי בחירת המוזיקה נעשית לרוב על פי אג'נדות (טעמים ובחירות) אישיות ופוליטיות של מנהלי החברות או בהתאמה לתקציב מסע הפרסום (דוגמת תשלום תמלוגים למלחין ולאומני הביצוע).

לדברי ד"ר ברודסקי, "שילוב המוזיקה בתהליך המיתוג ומסע הפרסום יכול להוות סיכון שיווקי משמעותי: התרשמות הצרכנים מן המוצר משתנה ומושפעת ממאפיינים תת-הכרתיים מתוך המוזיקה, אשר אינה בהכרח מתואמת עם רצון המפרסמים של המוצר, ומסיחה את דעתם של הצרכנים על המוצר או דימויי החברה. לפיכך, האם בכלל אפשרי לבטא מותג באמצעות מוזיקה?".

במהלך המחקר, אשר הוזמן על-ידי חברת הרכב האמריקנית GM "ג'נרל מוטורס", כמשימה אתגרית, פיתח ד"ר ברודסקי אסטרטגיה חדשה ליישום השימוש במוזיקה בתהליך המיתוג והפרסום, באמצעות שילוב שפת העיצוב של המוצר כבסיס להלחנת המוזיקה המתאימה לפרסום. המוזיקה הולחנה ע"י המלחין שמוליק נויפלד ועברה שיפוט לבדיקת תוקף ע"י המלחינים משה זורמן ויוסי ימפל.

ד"ר ברודסקי ביסס את מחקרו על שני קווי ייצור של חברת "ג'נרל מוטורס"-קאדילק ושברולט. המחקר גייס ארבע קבוצות מיקוד בין-לאומיות: בישראל השתתפו קונים פוטנציאליים מבאר-שבע, סוכני מכירות וצרכנים בפועל באולם המכירות של UMI בתל-אביב, וכן לקוחות שעברו סינון באמצעות טלמרקטינג בעיר דטריוט בארה"ב.

במחקרו מצא גם ד"ר ברודסקי כי לקוחות וצרכנים ללא רקע מוסיקאלי פורמאלי יכולים לזהות את מאפייני המוצר או החברה אשר הוטמעו בתוך המוזיקה לפרסום המוצר על-ידי המלחין. בנוסף, הצרכנים הצליחו באופן עקבי למיין ולשייך את קטעי המוזיקה למוצרים המתאימים להם. כמו כן, המחקר מצא כי ישנם ביטויים מוסיקאליים שהם תלויי תרבות ומקום וכן כאלו שהינם ביטויים מוסיקאליים אוניברסאליים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סול 03/04/2011 11:43
    הגב לתגובה זו
    מחקר מעניין מאוד! מוזר שעד עכשיו לא בדקו את זה..
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

יאיר נתניהו (רשתות)יאיר נתניהו (רשתות)
תתביישו

"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד

יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח  

מנדי הניג |

כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים. 

אז מה? - צדק צריך להיעשות  גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.

המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי. 

בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם. 

זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל.