"לישראל אין מותג באינטרנט - לא בנו כאן מוצר תדמיתי אינטרנטי עבור התיירים"

את הדברים האלו אמר היום דיאגו לפודו, מנהל שווקים מזה"ת ואפריקה ב-EXPIDIA במהלך יומה ה-3 של ועידת ירושלים הבינ"ל הנערכת כעת
אלה ברייר | (1)

ביומה ה-3 של ועידת ירושלים הבינל' לתיירות המתקיימת בבנייני האומה, התקיים מושב שעסק בהשפעתה של הטכנולוגיה על תעשיית התיירות.

יוסי פתאל אמר כי "בשנים האחרונות הוזמנתי יותר מפעם אחת להלוויה שלי. הדיבורים על כך שהטכנולוגיה תחסל את סוכני הנסיעות אינם רלוונטיים. תיירים לא מחפשים לחסוך כסף אלא לחוות חוויה, ואין תחליף למענה האנושי שהסוכנים נותנים לתיירים. האינטרנט והרשתות החברתיות משלימים את סוכן הנסיעות אך בשום אופן לא מחליפים אותו".

פתאל אמר לנציג אקספידיה שהשתתף בפאנל כי "אי אפשר לדעת מי נמצא מאחורי אתר אקספידיה. אין כתובת, אין דיאלוג ולכן אין תחליף למערכת יחסים שיש בין סוכן לתייר". עוד אמר פתאל כי האינטרנט מכריח את סוכני הנסיעות לשפר את המוצר שלהם: בעתיד הלא רחוק נראה את הסוכנים מתקשרים לתיירים שנחתו בלונדון כדי לראות מה שלומם ואם הם צריכים משהו.

דיאגו לפוטו, מנהל שווקים באקספידיה אמר כי האינטרנט שינה את תעשיית התיירות והביא לכך שהחוויה מתבצעת און ליין: מהמחקר לפני הנסיעה, להזמנת החופשה, ולרכישות כרטיסים וקבלת מידע בחופשה עצמה. כשנשאל על נתח השוק בתוך ישראל בהזמנות דרך אקספידיה אמר כי 45% מזמינים חופשה בתל אביב, 35% בירושלים והשאר מתפזרים בכל הארץ.

עודד זהבי, מנהל אזורי PAYPAL אמר גם הוא כי השיווק החברתי צובר תאוצה וכי אנשים מבקשים המלצות מחברים ברשת לפני שהם מתכננים את חופשתם. אורי אלון מנכ"ל גוליבר אמר כי באתר שלו הזמנות באינטרנט עלו מ-10% ל-40%.

במושב שכותרתו "תעשייתה התיירות התמודדות עם שינויים באקלים הפוליטי", אמר גדי טפר מנכ"ל ארקיע כי ישראל צריכה לפתוח את עצמה לשווקים נוספים פרט לצליינים: "כדי לשמר את השנה המוצלחת שהייתה השנה לתיירות בישראל חייבים להיפתח לשווקים של ספורט, אופנה ותרבות. ישראל צריכה לנצל את המשבר במזה"ת כדי למשוך לפה יותר תיירים".

ראש עריית ירושלים, ניר ברקת, אמר כי בכוונת העירייה להקים בשנה הבאה לשכת כנסים וכינוסים במודל עסקי פרטי -ציבורי. ברקת אמר כי כנסים בינלאומיים הם מנוע צמיחה מרכזי לתיירות בעיר ומהווים יעד מרכזי בשיווקה של העיר לשווקים תיירותיים בעולם.

"כדי להגיע ליעד של 10 מיליון תיירים בשנה בירושלים, דרוש גידול של 15% בשנה. אני מאמין שנגיע ליעד הזה. המותג ירושלים הוא מותג חזק, אבל חייבים לפתח אותו כל הזמן. פרט לכך שאנחנו מושכים לכאן חברות עסקיות כמו מייקרוסופט ואינטל, אנחנו מתכוונים להשקיע בשיווק תרבותי של העיר, להביא לכאן מפיקים ואמנים שיצלמו בירושלים שהיא אחד מהיעדים האטרקטיביים בעולם".

ברקת אמר כי העירייה בראשותו עוסקת בתכנון מחדש של תשתיות ותחבורה, והקצאת שטחים לבתי מלון: "סיפור ההצלחה מאשתקד, שיצר 24% בתפוסת בתי המלון הגביר את התיאבון להקמת בתי מלון בירושלים. אנחנו מפתחים את הרחבת בתי המלון בירושלים, בשת"פ עם הממשלה, והכרזת שר התיירות סטס מיסזניקוב בועידת ירושלים הבינלאומית לתיירות על פטור ממס עבור מלונות שירצו להתרחב ולבנות בירושלים, יסייעו בפיתוח המלונות בעיר.

ועידת ירושלים הבינלאומית לתיירות מתקיימת זו השנה הראשונה במרכז הקונגרסים הבינ"ל-בנייני האומה ביוזמת עיריית ירושלים, משרד התיירות, הרשות לפתוח ירושלים ומרכז הקונגרסים הבינ"ל-בנייני האומה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בני 31/03/2011 20:53
    הגב לתגובה זו
    ודבר שני, שלא יבלבלו את המוח על כך שאין תחליף לסוכני הנסיעות. זה שאולי ישראל קצת מפגרת בתחום הזה לעומת שאר העולם לא מבטל את ההצלחה של התחום באונליין
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.