אצבעות שחורות 1.10.10
VTV
סמדר פלד ב
בתשובה לשאלתו של יאיר לפיד למה לראיין את גז? ענתה פלד "כי זה מעניין".
אבל היי, מתברר שהסיפור
7 לילות
אז למה יודלוי מצולם כהרצל על השער?
ישראל היום
ד"ר מרדכי קידר על חיבת האסלאם לישראל.
טוב שיש אינטרסים
ו/או שהאסלאם הוא לא חזות הכל.
טיימינג זה הכל
במוספשבת של מעריב כותב נדב איל "היום אמור להכריע רם עמנואל אם יעזוב את עמדת הכוח". ובאותו יום, כלומר שישי, כבר חגגו העיתונים בכותרות את העזיבה, שעליה דובר כבר ממילא לפני החג.
תרבות מעריב
כתב אתמול דניאל בטוקבק:
"אני מבין שלתרבות מעריב יש כוונות טובות, אבל מכאן ועד ולעוות את המציאות הדרך קצת ארוכה מדי.
חוגגים שם 60 לאמנים מובחרים. אלא שחיפוש פשוט בכל ארכיון, ביוגרפיה או עמוד ויקיפדיה אפילו יגלה לכם שחלק מהאמנים שכתובים שם כבר חגגו או יחגגו יום הולדת 61.
ולמה זה כל כך חבל?
כי בדרך שכחו את שם טוב לוי, שלומית אהרון, עמוס גיתאי, פוגי ועוד רבים וטובים. אבל שלמה ארצי מוכר עיתון יותר טוב, מה לעשות".
זאת ועוד (תוס'):
על דני סנדרסון כתוב שהקים עם גידי גוב את גזוז ב-78 ואת להקת דודה ב-79.
על גוב נכתב שהקים עם סנדרסון את גזוז ב-79 ואת דודה ב-80.
(תודה לדליה)
ידוע שאני מעריצה שותה של אורלי קסטל בלום.
עוד לא קראתי את הספר החדש שלה, אבל אריק גלסנר קרא ולא אהב.
גלסנר מתלונן על האלימות, הציניות והספקנות של אק"ב כלפי השפה, על כך שהיא דיאגנוסטיקנית מעולה המוקסמת מהמחלה אבל לא מציעה פיתרון. הוא כבר עונה למקטרגיו ותוהה, "סופרים צריכים להביא פיתרון?! כן, בדיוק הסופרים הם אלה שצריכים להביא פיתרון".
אז לא, ממש לא, דיאגנוסטיקן הוא מקצוע בפני עצמו. אחר כך ממשיכים לרופאים אחרים. זו התמחות רמת מעלה. קחו למשל את ד"ר האוס. למה אנחנו מחכים בכל פרק אם לא לדיאגנוזה שלו?
סופשבוע
פתחתי את המוסף והנה לפני המדור שיפודים של מאיר עוזיאל. שפשפתי עיניים בבחינת מתי נרדמתי בשמירה, או האם נזרקתי ביעף לשנת 1990 (שנה מעולה, לבי היה אז למשיסה), ואז התברר שזהו מדור מיוחד לרגל הוצאת הספר שלו.
כידוע לכל, אני בנאדם די חרדתי (אני חושבת שלהגיד "היפוכונדרית" יעשה עוול גדול למגוון החרדות שלי). נניח אני קוראת שסידן
מכאן שאני מאוד אוהבת לקרוא על סכנות שונות האורבות לפתחי, כך שהכתבה של כרמית ספיר-ויץ על ה
7 ימים
עמוד התוכן השתנה (בערב ראה"ש, פשוט לא התייחסתי), והפך יותר עדכני.
גם איורי בעלי הטורים השתנו (הילית שפר, שהרי אין קרדיט במקומות כאלו) והפכו יותר מחוברים למציאות, עם הקמטוטים וכל זה, ובשחור לבן עם נגיעות צבע קלות. יותר יפה. יחד עמם התחלפו הלוגואים של המדורים, ובמדור של דנהס לא מופיע יותר הסלוגן "בקרוב אגיע רחוק". מן הסתם - הגיעה.
שבוע אחרי שפרגנו למחמלם חיים רמון, עוברים פה למתקפה חזיתית על אהוד ברק (אמיר שואן).
"כך הפכה קרן החזון החינוכי של ברל כצנלסון לבנק הצ'ופרים של מפלגת העבודה".
הנה העמוד של
בכל מקרה, הבחירה של קוראי המוסף (בואו נאמר שהממוצע הוא שתי כתבות לגיליון לאדם) הוא בין שערוריית אהוד ברק והקרן האמורה, לבין מלחמות פשע עתידיות בעולם התחתון, לתקיפה לכאורה של תלמידה במכללת בית וגן על ידי אחד מרבני המוסד.
מוסף הארץ
הדבר הכי טוב במוסף הוא הדימוי של היטלר של בועז ארד, שבלי לחשוב שנייה אחת מעבר למבט הראשון, מזעזע לך את אמות הספים.
הוא
הצילום הוא אילוסטרציה לכתבונת של שירי צור על "העברת הטרמינולוגיה הצה"לית למחוזות של הומור שחור-אדום".
אגב, אותו היטלר כשטיח מעטר גם את הביקורת על הביוגרפיה של ויזנטל של תום שגב במדור הספרות של 7 לילות.
עמירה הס מציינת בדרכה שלה
יפו, ירושלים
אחרי הדיווחים על סוף עבודות הרכבת הקלה, ופתיחת רח' יפו, ובכלל מרכז העיר, שהיה חסום ופקוק כעורקיו של קרניבור בן 45, הואשמתי בכך שאני מאמינה ליח"צ.
תושבי ירושלים או מבקריה מוזמנים לדווח פה מה נהיה עם מרכז העיר.
לראיין עיתונאי ולנוח
סיפרתי על
הנה הוא באוויר עכשיו.
ככה עושים עיתון? אולי.
יחי משטרת ישראל
רימון הלם הושלך לעבר ביתו של מנכ"ל צומת ספרים אבי שומר.
לא נכוןןןן!
מח' וידוא עובדות
מפקד הפלמ"ח היה יצחק שדה ולא יגאל שדה, תוס': או יגאל אלון, אבל אני נוטה להאמין שהכוונה פה הייתה לי. שדה (לידיעת יוני ליבנה ועורכיו ב-7 לילות, בראיון עם נתן שחם, ע' 21 סוף טור שלישי).
טעות עורך
(7 ימים, ע' 27)
הכות "כותר בוקסה" היא מעין תזכורת שנותנים הגרפיקאים לעורכים, ששכחו/ לא הספיקו לכתרה כשהעבירו את הטקסט לעימוד.
ברור שהעורך/ת האחראי/ת על סגירת העמוד לפני הורדו לדפוס צריכים היו לראות זאת לפני החתימה עליו.
מאחר שזה בכל זאת נורא בולט, לא ברור איך זה קרה.
אופציה אחרת: הגרפיקאי/ת סגר את העמוד לקראת ההורדה לדפוס לפני שהעורכים עברו עליו, או שהגרסה האחרונה, עם הכותרת, לא נשמרה. קורה.
מי זה מימין? סעיב עריקאת או אבו מאזן?
(ישר"ה)
מח' הגהה
מבחינים בין עיקר לטפל, לא בין עיקר לתפל (כות' מש' ראיון עם צחי גראד, תרבות מעריב, 4)
צרות בכותרות
"אהבה זה כואב" (הפנית שער למדור של דספקטור בימים)
לפני פיזור
אצה לי הדרך לבדוק את מינון האבץ בחיי.
תוס': בחייאת, אל תבקשו לתקן את "שותה".
תסכימו שאני לא מעריצה שוטה, כן?

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה
גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.
החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.
הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.
הטכנולוגיה מאחורי העסקה
ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.
- רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.