וועדת הכלכלה דנה על עתיד ערוץ 10: מימן, "אני מוכן לשים בערבות את המניות"
הבוקר (ב') נדונה בעיית ערוץ 10 בועדת הכלכלה של הכנסת, בדיון מיוחד שקיימה הוועדה לנוכח הצהרתו של יוסי מימן הפסקת הזרמת הכספים לערוץ.
את הישיבה ניהל יו"ר הוועדה, אופיר אקוניס, אשר פנה להנהלת ערוץ 10 ואמר כי עליהם "להוכיח לציבור ולמקבלי ההחלטות שגם אצלם עושים מעשה, אם ערוץ 10 רוצה שהמדינה תעזור להציל אותו, הוא צריך לעזור למדינה להציל את עצמו".
הוא התייחס בדבריו להשוואה של ערוץ 10 לעוף העמק, שנעשתה על ידי מימן, ואמר, כי "זוהי השוואה מקוממת, מיותרת ושאינה במקומה. עם כל הכבוד הראוי, מצבו של עובד על פס ייצור בפריפריה, המרוויח שכר מינימום או קרוב לשכר מינימום, אינו דומה למצבם של מי שמרוויח שכר כזה ביום עבודה אחד".
לדברי אקוניס, "כל מי שניגש למכרז ידע מראש את תנאיו. תנאי המכרז לא השתנו תוך כדי, מה שכן השתנה אלה תנאי השוק". עוד הוסיף אקוניס כי, "אם לזוכים יש השגות על תנאי המכרז - שיקיימו הידברות עם הממשלה, עם המחוקק, על שינויו בעתיד ולא רטרואקטיבית".
בסיום דבריו העלה אקוניס שאלה כי, "האם הדמוקרטיה הופכת לכלב השמירה של התקשורת והאם משתנים לנגד עינינו כללי המשחק של משק חופשי, תחרותי ופתוח. האם כל בעל הון שאינו מרוויח בפרק זמן מסוים, בתחום עיסוק מסויים - אולי אפילו מפסיד - יבקש את התערבות השלטון?".
בישיבה הוועדה השתתף יוסי מימן בעל המניות המרכזי בערוץ 10, ואמר, "מאז ההודעה שלי נראה כי יש הסכמה על הפיתרון הנדרש וכמו כן, נראה כי יש רצון טוב מצד כל הגורמים הנוגעים בדבר - משרי האוצר, התקשורת והרשות השנייה, עם זאת אומר מימן "ההידברות נמשכת והפיתרון איננו ונראה שרק התערבותו של ראש הממשלה תביא לפיתרון".
בתשובה לכך אמר מנכ"ל משרד התקשורת, עו"ד עדן בר טלכי, "אם רוצים, ניתן לפתור את המשבר בערוץ 10 עוד הערב. האוצר, הרשות השנייה ובעלי הערוץ, צריכים לתת את הפוש האחרון, במסגרת המתווה המוסכם על כולם, וכפי שהציע משרד התקשורת . שלושת השחקנים צריכים להתאמץ קצת יותר וביניהם גם בעלי הערוץ".
עוד ציין מימן, "לא ביקשנו אגורה מהקופה הציבורית, אך בלא הפרדה ברורה בין מימון ישיר של פעילות הערוץ על ידי הבעלים לבין דחיית תשלומים לממשלה לתקופה שהערוץ יפסיק להפסיד, לא נוכל להמשיך". לדבריו, " לא קיבלנו משהו למעט הזכות להפסיד - 1.3 מיליארד שקל הושקעובערוץ כאשר אני השקעתי 650 מיליון שקל. אם הייתי לוקח ריבית הייתי מגיע בערך ל-1,700 מיליון שקל. שילמנו לרשויות 250 מיליון שקל".
"ב-2009-2008 עמדנו בהתחייבויות תוכן שלנו. אנחנו לא יכולים לתת ערבויות בנקאיות כי הבנקים לא מדברים איתנו. כשאנחנו במלכודת משפטית כזו, זה לא מאפש לי למצוא משקיעים". אמר מימן, וציין כי במידה ולא יהיה ערוץ 10 "כל מחויבות התוכן גם הולכות". עם כל זאת אמר מימן כי הוא "אני מוכן לשים בערבות את המניות".
לדברי מנשה סמירה מנכ"ל הרשות השנייה, "יש מאמץ רב של בעלי הערוץ אך המציאות לא היתה קלה ובעיקר החדירה של הערוץ אל מול המתחרה החזק. נכון לרגע זה בתחום התוכן לערוץ יש חובות של 70 מיליון שקל ובסך הכל חובות של 150 מיליון שקל. בנוסף לכך מציין סמירה, "מבחינה משפטית המצב מחייב יציאה למכרז אלא אם יימצא הסדר מיידי שיכלול התחייבות להשלמת דרישות התוכן, כיסוי חובות ותוכנית עבודה עתידית. הזמן הוא בעוכרינו, עד סוף יולי צריך לצאת מכרז".
לטענת נורית דאבוש, יו"ר הרשות השנייה, "התרענו כבר לפני שנתיים כי קיים כשל מבני. אנחנו מדברים על הרפורמה שתהיה ב-2012 וכרגע יש ערוץ שאנחנו מרגישים מחויבים שימשיך לעבוד וכדאי שנגיע לפתרון זה די פשוט. במחויבויות הכלכליות אנחנו פונים למשרד האוצר אומרים תניחו להם לפרוס את זה עם הלוואה של 60 מיליון שקל. לדבריה, "באשר למחוייבויות התוכן ערוץ 10 לעולם לא ביקש להתנער ונמצא את הדרך לעשות את זה. ופתרון בשני המסלולים האלה יכול לאפשר לערוץ מחר בבוקר להמשיך לעבוד".
לגבי הרפורמה המוצעת למעבר מזיכיונות לרישיונות, אשר נמצאת בהליך חקיקה, אמר אקוניס כי "אני מתכוון לגלות גמישות בנושא המעבר משיטת הזיכיונות לשיטת הרישיונות אבל עוד לפני כן, על ערוץ 10 למלא את התחייבויותיו, על פי החוק , המנהל התקין וההסדר שיגיע עם משרד האוצר".
מנכ"ל איגוד השיווק הישראלי: ההוצאה לפרסום בערוץ 10 עמדה על כ -455 מיליון שקל בשנת 2008, אם הערוץ ייסגר, סכום זה לא יופנה לערוצים אחרים במלואו
לקראת ישיבת ועדת הכלכלה לדיון במצבו של ערוץ 10 יצא היום איגוד השיווק הישראלי בהודעה לפיה הוא חרד למצבו של ענף הפרסום והמדיה לאור סכנת הסגירה אליה נקלע הערוץ.
לדברי תלמה בירו, מנכ"לית איגוד השיווק הישראלי, ניסיון העבר מלמד שסגירה של אמצעי מדיה מסחריים לא הביאה להפניית אותם תקציבי פרסום לאפיקי מדיה אלטרנטיביים, אלא להיפך.
לדבריה, "על פי אומדן איגוד השיווק ויפעת, בשנת 2008 הפנו המפרסמים לערוץ 10 כחצי מיליארד שקל (455 מיליון שקל)על פי ניסיון העבר, לאחר סגירת זכיינית ערוץ 2, 'טלעד', והפסקת הפרסום בערוצים הרוסים הזרים (ORT, RTV ועוד), כספים אלה לא הופנו במלואם לפרסום בערוצים המתחרים ולאפיקי פרסום אחרים.
"כפי ש'רשת' ו'קשת' לא הצליחו לנכס לעצמן את מלוא תקציבי הפרסום שהופנו בשעתו ל'טלעד', ו'ערוץ 9' לא קיבל את מלוא התקציבים שהופנו לערוצים הרוסיים הזרים, כך אנו סבורים שאם חלילה ייסגר ערוץ 10 ? הערוצים המסחריים הנותרים לא יזכו במלוא נתח הפרסום שלו. מדובר על מאות מיליוני שקלים שייגרעו מעוגת הפרסום ומתקציבי השיווק של החברות, וישפיעו לרעה על השוק כולו".
"ההשפעה הדרמטית ביותר של התכווצות ההוצאה לפרסום היא דומינו של קריסה כלכלית בכל הארגונים העוסקים בפרסום, שיווק ותקשורת, ואובדן פוטנציאלי של אלפי משרות מעבר למאות העובדים של ערוץ 10", הוסיפה בירו. מעבר לכך, כמפרסמים אנו רואים בדאגה רבה אפשרות שערוץ 10 יוחשך ובאין תחרות נחזור לימי המונופול של ערוץ ברודקאסט מסחרי אחד, על כל המשתמע מכך.
לטענת בירו, "לידי משרד התקשורת נפלה הזדמנות פז להסדיר אחת ולתמיד את הנעשה בענף הטלוויזיה המסחרית. המשבר אותו עוברת הטלוויזיה כיום יכול לרסק ולמוטט את התעשייה על יושביה, אך הוא יכול גם להזניק ולמנף אותה"

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
