וועדת הכלכלה דנה על עתיד ערוץ 10: מימן, "אני מוכן לשים בערבות את המניות"

עוד לדברי יוסי מימן מבעלי ערוץ 10, מימן "ההידברות נמשכת והפיתרון איננו ונראה שרק התערבותו של ראש הממשלה תביא לפיתרון"
מאיה זיסר |

הבוקר (ב') נדונה בעיית ערוץ 10 בועדת הכלכלה של הכנסת, בדיון מיוחד שקיימה הוועדה לנוכח הצהרתו של יוסי מימן הפסקת הזרמת הכספים לערוץ.

את הישיבה ניהל יו"ר הוועדה, אופיר אקוניס, אשר פנה להנהלת ערוץ 10 ואמר כי עליהם "להוכיח לציבור ולמקבלי ההחלטות שגם אצלם עושים מעשה, אם ערוץ 10 רוצה שהמדינה תעזור להציל אותו, הוא צריך לעזור למדינה להציל את עצמו".

הוא התייחס בדבריו להשוואה של ערוץ 10 לעוף העמק, שנעשתה על ידי מימן, ואמר, כי "זוהי השוואה מקוממת, מיותרת ושאינה במקומה. עם כל הכבוד הראוי, מצבו של עובד על פס ייצור בפריפריה, המרוויח שכר מינימום או קרוב לשכר מינימום, אינו דומה למצבם של מי שמרוויח שכר כזה ביום עבודה אחד".

לדברי אקוניס, "כל מי שניגש למכרז ידע מראש את תנאיו. תנאי המכרז לא השתנו תוך כדי, מה שכן השתנה אלה תנאי השוק". עוד הוסיף אקוניס כי, "אם לזוכים יש השגות על תנאי המכרז - שיקיימו הידברות עם הממשלה, עם המחוקק, על שינויו בעתיד ולא רטרואקטיבית".

בסיום דבריו העלה אקוניס שאלה כי, "האם הדמוקרטיה הופכת לכלב השמירה של התקשורת והאם משתנים לנגד עינינו כללי המשחק של משק חופשי, תחרותי ופתוח. האם כל בעל הון שאינו מרוויח בפרק זמן מסוים, בתחום עיסוק מסויים - אולי אפילו מפסיד - יבקש את התערבות השלטון?".

בישיבה הוועדה השתתף יוסי מימן בעל המניות המרכזי בערוץ 10, ואמר, "מאז ההודעה שלי נראה כי יש הסכמה על הפיתרון הנדרש וכמו כן, נראה כי יש רצון טוב מצד כל הגורמים הנוגעים בדבר - משרי האוצר, התקשורת והרשות השנייה, עם זאת אומר מימן "ההידברות נמשכת והפיתרון איננו ונראה שרק התערבותו של ראש הממשלה תביא לפיתרון".

בתשובה לכך אמר מנכ"ל משרד התקשורת, עו"ד עדן בר טלכי, "אם רוצים, ניתן לפתור את המשבר בערוץ 10 עוד הערב. האוצר, הרשות השנייה ובעלי הערוץ, צריכים לתת את הפוש האחרון, במסגרת המתווה המוסכם על כולם, וכפי שהציע משרד התקשורת . שלושת השחקנים צריכים להתאמץ קצת יותר וביניהם גם בעלי הערוץ".

עוד ציין מימן, "לא ביקשנו אגורה מהקופה הציבורית, אך בלא הפרדה ברורה בין מימון ישיר של פעילות הערוץ על ידי הבעלים לבין דחיית תשלומים לממשלה לתקופה שהערוץ יפסיק להפסיד, לא נוכל להמשיך". לדבריו, " לא קיבלנו משהו למעט הזכות להפסיד - 1.3 מיליארד שקל הושקעובערוץ כאשר אני השקעתי 650 מיליון שקל. אם הייתי לוקח ריבית הייתי מגיע בערך ל-1,700 מיליון שקל. שילמנו לרשויות 250 מיליון שקל".

"ב-2009-2008 עמדנו בהתחייבויות תוכן שלנו. אנחנו לא יכולים לתת ערבויות בנקאיות כי הבנקים לא מדברים איתנו. כשאנחנו במלכודת משפטית כזו, זה לא מאפש לי למצוא משקיעים". אמר מימן, וציין כי במידה ולא יהיה ערוץ 10 "כל מחויבות התוכן גם הולכות". עם כל זאת אמר מימן כי הוא "אני מוכן לשים בערבות את המניות".

לדברי מנשה סמירה מנכ"ל הרשות השנייה, "יש מאמץ רב של בעלי הערוץ אך המציאות לא היתה קלה ובעיקר החדירה של הערוץ אל מול המתחרה החזק. נכון לרגע זה בתחום התוכן לערוץ יש חובות של 70 מיליון שקל ובסך הכל חובות של 150 מיליון שקל. בנוסף לכך מציין סמירה, "מבחינה משפטית המצב מחייב יציאה למכרז אלא אם יימצא הסדר מיידי שיכלול התחייבות להשלמת דרישות התוכן, כיסוי חובות ותוכנית עבודה עתידית. הזמן הוא בעוכרינו, עד סוף יולי צריך לצאת מכרז".

לטענת נורית דאבוש, יו"ר הרשות השנייה, "התרענו כבר לפני שנתיים כי קיים כשל מבני. אנחנו מדברים על הרפורמה שתהיה ב-2012 וכרגע יש ערוץ שאנחנו מרגישים מחויבים שימשיך לעבוד וכדאי שנגיע לפתרון זה די פשוט. במחויבויות הכלכליות אנחנו פונים למשרד האוצר אומרים תניחו להם לפרוס את זה עם הלוואה של 60 מיליון שקל. לדבריה, "באשר למחוייבויות התוכן ערוץ 10 לעולם לא ביקש להתנער ונמצא את הדרך לעשות את זה. ופתרון בשני המסלולים האלה יכול לאפשר לערוץ מחר בבוקר להמשיך לעבוד".

לגבי הרפורמה המוצעת למעבר מזיכיונות לרישיונות, אשר נמצאת בהליך חקיקה, אמר אקוניס כי "אני מתכוון לגלות גמישות בנושא המעבר משיטת הזיכיונות לשיטת הרישיונות אבל עוד לפני כן, על ערוץ 10 למלא את התחייבויותיו, על פי החוק , המנהל התקין וההסדר שיגיע עם משרד האוצר".

מנכ"ל איגוד השיווק הישראלי: ההוצאה לפרסום בערוץ 10 עמדה על כ -455 מיליון שקל בשנת 2008, אם הערוץ ייסגר, סכום זה לא יופנה לערוצים אחרים במלואו

לקראת ישיבת ועדת הכלכלה לדיון במצבו של ערוץ 10 יצא היום איגוד השיווק הישראלי בהודעה לפיה הוא חרד למצבו של ענף הפרסום והמדיה לאור סכנת הסגירה אליה נקלע הערוץ.

לדברי תלמה בירו, מנכ"לית איגוד השיווק הישראלי, ניסיון העבר מלמד שסגירה של אמצעי מדיה מסחריים לא הביאה להפניית אותם תקציבי פרסום לאפיקי מדיה אלטרנטיביים, אלא להיפך.

לדבריה, "על פי אומדן איגוד השיווק ויפעת, בשנת 2008 הפנו המפרסמים לערוץ 10 כחצי מיליארד שקל (455 מיליון שקל)על פי ניסיון העבר, לאחר סגירת זכיינית ערוץ 2, 'טלעד', והפסקת הפרסום בערוצים הרוסים הזרים (ORT, RTV ועוד), כספים אלה לא הופנו במלואם לפרסום בערוצים המתחרים ולאפיקי פרסום אחרים.

"כפי ש'רשת' ו'קשת' לא הצליחו לנכס לעצמן את מלוא תקציבי הפרסום שהופנו בשעתו ל'טלעד', ו'ערוץ 9' לא קיבל את מלוא התקציבים שהופנו לערוצים הרוסיים הזרים, כך אנו סבורים שאם חלילה ייסגר ערוץ 10 ? הערוצים המסחריים הנותרים לא יזכו במלוא נתח הפרסום שלו. מדובר על מאות מיליוני שקלים שייגרעו מעוגת הפרסום ומתקציבי השיווק של החברות, וישפיעו לרעה על השוק כולו".

"ההשפעה הדרמטית ביותר של התכווצות ההוצאה לפרסום היא דומינו של קריסה כלכלית בכל הארגונים העוסקים בפרסום, שיווק ותקשורת, ואובדן פוטנציאלי של אלפי משרות מעבר למאות העובדים של ערוץ 10", הוסיפה בירו. מעבר לכך, כמפרסמים אנו רואים בדאגה רבה אפשרות שערוץ 10 יוחשך ובאין תחרות נחזור לימי המונופול של ערוץ ברודקאסט מסחרי אחד, על כל המשתמע מכך.

לטענת בירו, "לידי משרד התקשורת נפלה הזדמנות פז להסדיר אחת ולתמיד את הנעשה בענף הטלוויזיה המסחרית. המשבר אותו עוברת הטלוויזיה כיום יכול לרסק ולמוטט את התעשייה על יושביה, אך הוא יכול גם להזניק ולמנף אותה"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".