מלחמה
צילום: UX Gun on Unsplash

שיקום מרוכז לדירות שנפגעו במלחמה - בניהול המדינה

צוות עבודה משותף של משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, השלים היום שלב משמעותי בהיערכות הלאומית לשיקום אזרחי: קבלני הביצוע הגדולים בישראל ייטלו חלק בשיפוץ מתחמים שניזוקו במהלך מבצע "עם כלביא"

אביחי טדסה |


לראשונה בישראל, קבלנים המתמחים בפרויקטים רחבי היקף יתמקדו בשיקום דירות פרטיות – במסגרת מודל חדשני של שיפוץ מתחמים ולא שיפוץ פרטני של דירה בודדת. כל מתחם יוקצה לקבלן ביצוע אחד, שיפעל בפיקוח המדינה ובשיתוף פעולה עם הרשות המקומית ועם חברת הניהול הממונה מטעם מס רכוש. כחלק מההיערכות, התקיימו פגישות תיאום עם ראשי הרשויות הנפגעות, במטרה להטמיע את הפרויקט ולהניעו במהירות. כעת פועלים הגופים הממשלתיים להרחבת הפרויקט לכל הערים והיישובים הרלוונטיים.


המסלול הממשלתי מציע לתושבים פתרון מהיר, איכותי וללא בירוקרטיה: אין צורך בהתנהלות מול קבלנים, קבלת הצעות מחיר או מעקב אחר עבודות – כל התהליך מנוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע. כמו כן המסלול הממשלתי יסייע לאוכלוסיות המתקשות בהתנהלות מול הרשויות וייתן מענה למקרים של חוסר זמינות של קבלני שיפוצים.


התהליך יעבוד כך שרשויות מקומיות ימפו אזורים שנפגעו ויגדירו "מתחמי שיקום", שיכללו מספר רב של בניינים ותשתיות הזקוקים לשיקום. לאחר מכן תיצור כל רשות מקומית קשר עם הדיירים המתגוררים במתחמים ותציע להם את האפשרות לשקם דרך המסלול הממשלתי. הרשות המקומית תעביר לקרן הפיצויים את הפרטים של הדיירים שייבחרו להצטרף למסלול זה, ונציגי קרן הפיצויים ייבדקו כי הדיירים עומדים בתנאים ואז ייצרו עימם קשר. אין צורך לפנות ישירות לקרן הפיצויים על מנת להצטרף למסלול. קרן הפיצויים תבצע הערכה של הנזק בכל מתחם ותעביר את כספי הפיצויים לחברת הניהול הממונה, שתעביר אותם לקבלן המבצע ותפקח על ביצוע העבודות.


בצלאל סמוטריץ', שר האוצר: "אנחנו משיקים מהלך לאומי חסר תקדים, שיפוץ מתחמים שנפגעו, במהירות, ביעילות ובאחריות מלאה של המדינה. במקום בירוקרטיה, שירות. במקום עיכובים, פעולה. מודל חדשני שמחבר את כל הגורמים, מפנה את האזרח מהטרחה – ודואג לו מהשיפוץ ועד חזרה הביתה. נמשיך לעבוד יחד, ממשלה, רשויות וקהילות – וננצח, בחזית ובעורף, עם כלביא!"


אילן רום, מנכ"ל משרד האוצר: "זהו צעד משמעותי בחיזוק החוסן האזרחי של מדינת ישראל. אנחנו לא רק מתקנים קירות – אנחנו מחזירים ביטחון, יציבות ושגרה לאלפי משפחות. שיתוף הפעולה הבין־משרדי מאפשר לנו לייצר פתרון יעיל, מהיר ואנושי. נמשיך לפעול בנחישות למען כל אזרח שנפגע ולטובת השגשוג והרווחה של כל אזרחי מדינת ישראל".


חיים כץ, שר הבינוי והשיכון: "אנו משיקים מסלול ברור ופשוט לתושבים ללא טפסים מורכבים, דחיות ועיכובים, ובלי צורך לחפש עצמאית קבלן ביצוע. אני מודה לכל השותפים שהתגייסו למשימה הלאומית ומסייעים לזירוז הליך השיקום".


יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "פרויקט 'משפצים באחדות' מייצג שינוי פרדיגמה בטיפול בנזקי מלחמה. אנחנו מביאים את הידע והמומחיות של הקבלנים הגדולים ביותר בארץ ישירות לבתים של התושבים. המטרה שלנו היא לקצר תהליכים, להבטיח איכות מקצועית ולהחזיר את התושבים לבתיהם במהירות האפשרית. השיתוף הפורה עם רשות המסים, הרשויות המקומיות והתאחדות הקבלנים מאפשר לנו ליצור מערך מקצועי ויעיל שייתן מענה לכל התושבים שביתם ניזוק".

קיראו עוד ב"בארץ"


שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים: "אנו מתמודדים בימים אלה עם אתגר חסר תקדים של מתן מענה לכ-45 אלף תביעות לנזק ישיר, מהן כ-35 אלף תביעות בגין נזק למבנה. אחד האתגרים הגדולים הוא המחסור בקבלני שיפוצים והמסלול הממשלתי נועד לעזור בכך. אנו לוקחים מספר גדול של נזקים, מאחדים אותם למתחם אחד ומכניסים חברת בנייה גדולה שתטפל בכולם בבת אחת. כך גם ניתן לרתום למהלך השיקום חברות שבדרך כלל לא מטפלות בנזקים נקודתיים למבנה אחד, וגם לחסוך לאזרחים את ההתנהלות מול הרשויות סביב השיקום וקבלת הפיצוי".


רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "אנחנו גאים לקחת חלק ביוזמה הלאומית לשיקום מהיר של בתים שנפגעו. קבלני הביצוע הגדולים בישראל נענו לקריאה ונכנסים מתחת לאלונקה – למרות שמדובר בתחום שהוא מחוץ לעיסוקם הרגיל. הם מביאים את הידע, המשאבים והאנשים כדי להחזיר לתושבים את הבית והתקווה. זהו ביטוי לחוסן של ענף הבנייה ולערבות ההדדית שמאפיינת את החברה הישראלית בשעת חירום".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.