אלי כהן שר האנרגיה; קרדיט: דרור סיתהכל
אלי כהן שר האנרגיה; קרדיט: דרור סיתהכל

איך ישראל נערכת למשבר האנרגיה הבא?

משרד האנרגיה והתשתיות פרסם דו"ח לגבי התחרות העולמית על מינרלים קריטיים, המשמשים בסיס חיוני לטכנולוגיות של אנרגיה מתקדמת, שמתואר כאחד האתגרים האסטרטגיים המרכזיים של המדינה 

רן קידר | (1)

דו"ח חדש שפרסם משרד האנרגיה והתשתיות ממחיש כיצד מגמות גלובליות, משברים אזוריים ושינויים גיאופוליטיים הופכים את סוגיית ביטחון האנרגיה לאחד האתגרים האסטרטגיים המרכזיים של מדינת ישראל בעשורים הקרובים. הכותרת המרכזית בדו"ח: התחרות העולמית על מינרלים קריטיים, המשמשים בסיס חיוני לטכנולוגיות של אנרגיה מתקדמת.

הדו"ח נכתב על רקע אירועים מקומיים כמו מבצע "עם כלביא" ומלחמת חרבות ברזל, לצד משברים בינלאומיים כמו מגפת הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה, שהדגישו את החשיבות של אספקה עצמאית, רציפה ויציבה של רכיבים חיוניים למשק האנרגיה. במיוחד בולטת הפגיעות של נתיבי סחר בתקופות משבר – והמשמעות הכלכלית החמורה של תלות ביבוא.

בהתאם לכך, משרד האנרגיה והתשתיות מציג גישה מערכתית שבמרכזה שילוב בין פתרונות מקומיים ויוזמות לשיתופי פעולה בינלאומיים. ישראל אמנם אינה מחזיקה מרבצי מינרלים משמעותיים, אך יכולה לבסס יתרונות אסטרטגיים מבוססי חדשנות, טכנולוגיה, הסכמים בין-מדינתיים ומחזור.

המעבר הגלובלי מאנרגיה פוסילית לטכנולוגיות מבוזרות ונקיות – הכוללות פאנלים סולאריים, רכבים חשמליים וסוללות אגירה יוצר ביקוש מתגבר למינרלים כמו נחושת, ליתיום, קובלט וניקל. בעוד הצריכה העולמית צפוייה להכפיל את עצמה עד 2050, חלק מהעתודות הידועות של אותם חומרים אינן צפויות להספיק. במצב כזה, מדינות נטולות משאבים כמו ישראל נדרשות לגבש מדיניות ייבוא אחראית, לקדם מיחזור, ולתכנן אסטרטגית את צריכתן.

הפעולות הנדרשות 

לפי תחזיות משרד האנרגיה, היקף המינרלים שיידרשו ליישום מלא של תוכנית האנרגיה לשנת 2050 נאמד בכ-2.7 מיליארד טון. מדובר בכמות אדירה, בעיקר למדינה ללא תעשיית מינרלים מבוססת. בהתאם לכך, הדו"ח ממליץ להשקיע במחקר ופיתוח של טכנולוגיות יעילות יותר מבחינת שימוש במינרלים, לקדם מערכי מיחזור לפסולת אלקטרונית כמקור מינרלים משלים, לבחון מיצוי מרבצים קיימים, כגון נחושת בתמנע וליתיום בים המלח, לבחון הקמת תעשיות ייצור מקומיות של פאנלים וסוללות כדי לצמצם את התלות ביבוא ובנוסף, לחתום על הסכמים אסטרטגיים עם מדינות שיספקו מינרלים או רכיבים מוגמרים גם במקרה של מחסור עולמי. מעבר לפעולות הללו, הדוח מצביע על כך שעל המדינה לבצע מעקב שוטף אחר מגמות גלובליות לשם זיהוי סיכוני אספקה בזמן אמת.

הדו"ח משווה את ישראל למדינות כמו סינגפור, קטאר ואיחוד האמירויות, כולן מדינות ללא עתודות מינרלים, אך עם יכולת לפתח עוצמה תעשייתית, מערכות שינוע וחדשנות מבוססת רגולציה מתקדמת. ישראל יכולה לנצל את יתרונותיה בתחומי המו"פ, הסייבר, התכנון האורבני והיחסים הבינלאומיים כדי להבטיח עצמאות אנרגטית בעידן של חוסר ודאות גלובלי.

בסופו של דבר, לפי הדו"ח, משבר האספקה אינו רק סיכון אלא גם הזדמנות. מדינות שידעו לזהות את המגמות, להיערך מראש ולבנות יתרון תחרותי, יהפכו את הדינמיקה הגלובלית למנוע צמיחה. עבור ישראל, מדובר גם בהזדמנות אסטרטגית לחיזוק מעמדה הבינלאומי ולשילוב אפקטיבי של יעדים סביבתיים, כלכליים וביטחוניים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

מהדו"ח עולה גם כי ישראל נמצאת בנקודת פתיחה טובה יותר מכפי שנהוג להניח, בזכות נוכחותה ההולכת וגדלה בזירות מו"פ טכנולוגי, היכולות האקדמיות והקשרים הכלכליים-דיפלומטיים שהיא מטפחת עם מדינות מפתח בתחומי האנרגיה והטכנולוגיה. נוכח המחסור העולמי הצפוי במינרלים קריטיים, המפתח להתמודדות מוצלחת הוא תכנון פרואקטיבי ארוך טווח, תוך הבטחת יציבות רגולטורית, הגדלת השקעות ממשלתיות במו"פ והקמת תשתית מסחרית לוגיסטית מתקדמת, שתחזק את שרשראות האספקה גם בזמני משבר

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוסי מדמוני 29/06/2025 12:12
    הגב לתגובה זו
    הליכוד מצמיח מתוכו פוליטיקאים חלשים ולא ראויים אוסף של כלומניקים
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.