איך ישראל נערכת למשבר האנרגיה הבא?

דו"ח חדש שפרסם משרד האנרגיה והתשתיות ממחיש כיצד מגמות גלובליות, משברים אזוריים ושינויים גיאופוליטיים הופכים את סוגיית ביטחון האנרגיה לאחד האתגרים האסטרטגיים המרכזיים של מדינת ישראל בעשורים הקרובים. הכותרת המרכזית בדו"ח: התחרות העולמית על מינרלים קריטיים, המשמשים בסיס חיוני לטכנולוגיות של אנרגיה מתקדמת.

הדו"ח נכתב על רקע אירועים מקומיים כמו מבצע "עם כלביא" ומלחמת חרבות ברזל, לצד משברים בינלאומיים כמו מגפת הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה, שהדגישו את החשיבות של אספקה עצמאית, רציפה ויציבה של רכיבים חיוניים למשק האנרגיה. במיוחד בולטת הפגיעות של נתיבי סחר בתקופות משבר – והמשמעות הכלכלית החמורה של תלות ביבוא.

בהתאם לכך, משרד האנרגיה והתשתיות מציג גישה מערכתית שבמרכזה שילוב בין פתרונות מקומיים ויוזמות לשיתופי פעולה בינלאומיים. ישראל אמנם אינה מחזיקה מרבצי מינרלים משמעותיים, אך יכולה לבסס יתרונות אסטרטגיים מבוססי חדשנות, טכנולוגיה, הסכמים בין-מדינתיים ומחזור.

המעבר הגלובלי מאנרגיה פוסילית לטכנולוגיות מבוזרות ונקיות – הכוללות פאנלים סולאריים, רכבים חשמליים וסוללות אגירה יוצר ביקוש מתגבר למינרלים כמו נחושת, ליתיום, קובלט וניקל. בעוד הצריכה העולמית צפוייה להכפיל את עצמה עד 2050, חלק מהעתודות הידועות של אותם חומרים אינן צפויות להספיק. במצב כזה, מדינות נטולות משאבים כמו ישראל נדרשות לגבש מדיניות ייבוא אחראית, לקדם מיחזור, ולתכנן אסטרטגית את צריכתן.

• מלחמת המינרלים כבר כאן והתעשייה הביטחונית על הכוונת

הפעולות הנדרשות 

לפי תחזיות משרד האנרגיה, היקף המינרלים שיידרשו ליישום מלא של תוכנית האנרגיה לשנת 2050 נאמד בכ-2.7 מיליארד טון. מדובר בכמות אדירה, בעיקר למדינה ללא תעשיית מינרלים מבוססת. בהתאם לכך, הדו"ח ממליץ להשקיע במחקר ופיתוח של טכנולוגיות יעילות יותר מבחינת שימוש במינרלים, לקדם מערכי מיחזור לפסולת אלקטרונית כמקור מינרלים משלים, לבחון מיצוי מרבצים קיימים, כגון נחושת בתמנע וליתיום בים המלח, לבחון הקמת תעשיות ייצור מקומיות של פאנלים וסוללות כדי לצמצם את התלות ביבוא ובנוסף, לחתום על הסכמים אסטרטגיים עם מדינות שיספקו מינרלים או רכיבים מוגמרים גם במקרה של מחסור עולמי. מעבר לפעולות הללו, הדוח מצביע על כך שעל המדינה לבצע מעקב שוטף אחר מגמות גלובליות לשם זיהוי סיכוני אספקה בזמן אמת.

הדו"ח משווה את ישראל למדינות כמו סינגפור, קטאר ואיחוד האמירויות, כולן מדינות ללא עתודות מינרלים, אך עם יכולת לפתח עוצמה תעשייתית, מערכות שינוע וחדשנות מבוססת רגולציה מתקדמת. ישראל יכולה לנצל את יתרונותיה בתחומי המו"פ, הסייבר, התכנון האורבני והיחסים הבינלאומיים כדי להבטיח עצמאות אנרגטית בעידן של חוסר ודאות גלובלי.

בסופו של דבר, לפי הדו"ח, משבר האספקה אינו רק סיכון אלא גם הזדמנות. מדינות שידעו לזהות את המגמות, להיערך מראש ולבנות יתרון תחרותי, יהפכו את הדינמיקה הגלובלית למנוע צמיחה. עבור ישראל, מדובר גם בהזדמנות אסטרטגית לחיזוק מעמדה הבינלאומי ולשילוב אפקטיבי של יעדים סביבתיים, כלכליים וביטחוניים. 

• האם הפסקת האש בין איראן לישראל מתערערת?
• עלייה של כ-0.1% במדד המשולב לחודש מאי מראה צמיחה מתונה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מהדו"ח עולה גם כי ישראל נמצאת בנקודת פתיחה טובה יותר מכפי שנהוג להניח, בזכות נוכחותה ההולכת וגדלה בזירות מו"פ טכנולוגי, היכולות האקדמיות והקשרים הכלכליים-דיפלומטיים שהיא מטפחת עם מדינות מפתח בתחומי האנרגיה והטכנולוגיה. נוכח המחסור העולמי הצפוי במינרלים קריטיים, המפתח להתמודדות מוצלחת הוא תכנון פרואקטיבי ארוך טווח, תוך הבטחת יציבות רגולטורית, הגדלת השקעות ממשלתיות במו"פ והקמת תשתית מסחרית לוגיסטית מתקדמת, שתחזק את שרשראות האספקה גם בזמני משבר