אלי כהן שר האנרגיה; קרדיט: דרור סיתהכלאלי כהן שר האנרגיה; קרדיט: דרור סיתהכל

איך ישראל נערכת למשבר האנרגיה הבא?

משרד האנרגיה והתשתיות פרסם דו"ח לגבי התחרות העולמית על מינרלים קריטיים, המשמשים בסיס חיוני לטכנולוגיות של אנרגיה מתקדמת, שמתואר כאחד האתגרים האסטרטגיים המרכזיים של המדינה 

רן קידר | (1)

דו"ח חדש שפרסם משרד האנרגיה והתשתיות ממחיש כיצד מגמות גלובליות, משברים אזוריים ושינויים גיאופוליטיים הופכים את סוגיית ביטחון האנרגיה לאחד האתגרים האסטרטגיים המרכזיים של מדינת ישראל בעשורים הקרובים. הכותרת המרכזית בדו"ח: התחרות העולמית על מינרלים קריטיים, המשמשים בסיס חיוני לטכנולוגיות של אנרגיה מתקדמת.

הדו"ח נכתב על רקע אירועים מקומיים כמו מבצע "עם כלביא" ומלחמת חרבות ברזל, לצד משברים בינלאומיים כמו מגפת הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה, שהדגישו את החשיבות של אספקה עצמאית, רציפה ויציבה של רכיבים חיוניים למשק האנרגיה. במיוחד בולטת הפגיעות של נתיבי סחר בתקופות משבר – והמשמעות הכלכלית החמורה של תלות ביבוא.

בהתאם לכך, משרד האנרגיה והתשתיות מציג גישה מערכתית שבמרכזה שילוב בין פתרונות מקומיים ויוזמות לשיתופי פעולה בינלאומיים. ישראל אמנם אינה מחזיקה מרבצי מינרלים משמעותיים, אך יכולה לבסס יתרונות אסטרטגיים מבוססי חדשנות, טכנולוגיה, הסכמים בין-מדינתיים ומחזור.

המעבר הגלובלי מאנרגיה פוסילית לטכנולוגיות מבוזרות ונקיות – הכוללות פאנלים סולאריים, רכבים חשמליים וסוללות אגירה יוצר ביקוש מתגבר למינרלים כמו נחושת, ליתיום, קובלט וניקל. בעוד הצריכה העולמית צפוייה להכפיל את עצמה עד 2050, חלק מהעתודות הידועות של אותם חומרים אינן צפויות להספיק. במצב כזה, מדינות נטולות משאבים כמו ישראל נדרשות לגבש מדיניות ייבוא אחראית, לקדם מיחזור, ולתכנן אסטרטגית את צריכתן.

הפעולות הנדרשות 

לפי תחזיות משרד האנרגיה, היקף המינרלים שיידרשו ליישום מלא של תוכנית האנרגיה לשנת 2050 נאמד בכ-2.7 מיליארד טון. מדובר בכמות אדירה, בעיקר למדינה ללא תעשיית מינרלים מבוססת. בהתאם לכך, הדו"ח ממליץ להשקיע במחקר ופיתוח של טכנולוגיות יעילות יותר מבחינת שימוש במינרלים, לקדם מערכי מיחזור לפסולת אלקטרונית כמקור מינרלים משלים, לבחון מיצוי מרבצים קיימים, כגון נחושת בתמנע וליתיום בים המלח, לבחון הקמת תעשיות ייצור מקומיות של פאנלים וסוללות כדי לצמצם את התלות ביבוא ובנוסף, לחתום על הסכמים אסטרטגיים עם מדינות שיספקו מינרלים או רכיבים מוגמרים גם במקרה של מחסור עולמי. מעבר לפעולות הללו, הדוח מצביע על כך שעל המדינה לבצע מעקב שוטף אחר מגמות גלובליות לשם זיהוי סיכוני אספקה בזמן אמת.

הדו"ח משווה את ישראל למדינות כמו סינגפור, קטאר ואיחוד האמירויות, כולן מדינות ללא עתודות מינרלים, אך עם יכולת לפתח עוצמה תעשייתית, מערכות שינוע וחדשנות מבוססת רגולציה מתקדמת. ישראל יכולה לנצל את יתרונותיה בתחומי המו"פ, הסייבר, התכנון האורבני והיחסים הבינלאומיים כדי להבטיח עצמאות אנרגטית בעידן של חוסר ודאות גלובלי.

בסופו של דבר, לפי הדו"ח, משבר האספקה אינו רק סיכון אלא גם הזדמנות. מדינות שידעו לזהות את המגמות, להיערך מראש ולבנות יתרון תחרותי, יהפכו את הדינמיקה הגלובלית למנוע צמיחה. עבור ישראל, מדובר גם בהזדמנות אסטרטגית לחיזוק מעמדה הבינלאומי ולשילוב אפקטיבי של יעדים סביבתיים, כלכליים וביטחוניים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

מהדו"ח עולה גם כי ישראל נמצאת בנקודת פתיחה טובה יותר מכפי שנהוג להניח, בזכות נוכחותה ההולכת וגדלה בזירות מו"פ טכנולוגי, היכולות האקדמיות והקשרים הכלכליים-דיפלומטיים שהיא מטפחת עם מדינות מפתח בתחומי האנרגיה והטכנולוגיה. נוכח המחסור העולמי הצפוי במינרלים קריטיים, המפתח להתמודדות מוצלחת הוא תכנון פרואקטיבי ארוך טווח, תוך הבטחת יציבות רגולטורית, הגדלת השקעות ממשלתיות במו"פ והקמת תשתית מסחרית לוגיסטית מתקדמת, שתחזק את שרשראות האספקה גם בזמני משבר

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוסי מדמוני 29/06/2025 12:12
    הגב לתגובה זו
    הליכוד מצמיח מתוכו פוליטיקאים חלשים ולא ראויים אוסף של כלומניקים
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

מחבלי חמאס עצורים
צילום: דובר צהל

שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?

בזירת ההימורים שהצליחה לחזות את עלייתו של טראמפ ואפילו את התקיפה באיראן הסיכויים לעסקה והסדרה בעזה מזנקים - מישהו יודע משהו? 

מנדי הניג |
בפולימרקט מקדישים חלק נכבד מזירות ההימורים הפעילות למה שקורה בישראל. החדשות שקשורות עם ישראל לא רק מעניינות אלא גם מזיזות הרבה כסף אל זירת ההימורים הגדולה בעולם: מתי ישראל תתקוף באיראן, האם מדינות אירופה יכירו במדינה פלסטינית, וגם כמובן - מה יקרה בלחימה מול חמאס. בתוך רשימת השאלות, אחת הבולטות עוסקת בהסתברות להפסקת אש והסדרה עד סוף אוקטובר, ושם המספרים משתנים בקצב מסחרר.

נכון לעכשיו, הסיכוי להפסקת אש עד 31 באוקטובר - כלומר חודש מהיום - עומד על כ־43%. הנתון הזה מגיע אחרי עלייה חדה של כ־10% בשש השעות האחרונות, אבל נרשמת בו גם ירידה של כ־2% בשעה האחרונה. התנודות החדות ממחישות עד כמה השוק הזה תזזיתי. כל הצהרה או רמז מדיני משנה את המאזן בין אלו שרכשו "כן" לבין "לא". בשוק הזה, הימור על הפסקת אש עד סוף אוקטובר נסחר כעת ב־39 סנט ל־"כן" מול 63 סנט ל־"לא".


43% סיכוי לעסקה עם חמאס עד סוף אוקטובר - צילום מתוך אתר פולימרקט


לצד השאלה המרכזית הזאת, יש עוד זירות שמושכות עניין וכמובן כסף. כך למשל, 80% מהמשתתפים מעריכים שהפסקת אש בעזה תגיע לפני כזאת באוקראינה (מעריכים = רוכשים "כן"), ולצערנו רק 24% סבורים שכל החטופים הישראלים ישוחררו עד סוף אוקטובר, כש־25% בלבד נותנים סיכוי לכך שחמאס יתפרק מנשקו עד סוף השנה. השאלות האלה ממחישות עד כמה הקונפליקט הישראלי־פלסטיני הופך למוקד בולט בשוקי ההימורים הגלובליים.


מה קורה בינתיים?

בינתיים, התקווה להסדרה לא נשארת רק בזירות ההימורים. הבורסה בתל אביב מגיבה בעליות חדות: 30 מתוך 35 מניות במדד ת"א 35 ו־113 מתוך 125 מניות במדד ת"א 125 נסחרות בעליות. מדד ת"א 35 מטפס 2.5% לשיא חדש של 3,192 נקודות, ומדד ת"א 90 מזנק ב־3.8%. המחזור ענק כשהוא מאותת על כניסה מאסיבית של משקיעים פרטיים לצד גופים מוסדיים.