אחרי שאתמול 217 בתי ספר ומאות גני ילדים איחרו את פתיחתם לשעה 10 בבוקר, וגם זאת לאחר התערבות בית הדין לעבודה במחאה על הקיצוץ הרוחבי בשכרם, הושגו הסכמות בין משרד האוצר להסתדרות המורים. ההסכם, שהושג בתום משא ומתן אינטנסיבי בהשתתפות ראש הממשלה, מזכיר הממשלה ושר החינוך כולל צמצום משמעותי של הקיצוץ בשכר המורים ופיצוי בדמות ימי חופשה נוספים. 

עם זאת, אלפי מורים פתחו בשביתה פרטנית תחת הסלוגן "חולים" וממשיכים להתנגד להסכם שפורסם. הם קוראים להמשיך בהשבתת הלימודים גם היום כיוון שההסכם בסופו של דבר ממשיך את ההפליה בשכרם. הם טוענים שהסתדרות המורים יחד עם האוצר פשוט העבירו מכיס לכיס, הפחיתו את הקיצוץ אבל הורידו ממגוון הטבות בשכר. האוצר וההסתדרות בישרו שהקיצוץ יופחת אבל בתכל'ס הם הצליחו להשיג את אותו חסכון תקציבי בדמות פגיעה בהטבות, בוותק ובדרגות ההוראה שמשמפיעות על השכר. על פי הפרסום הקיצוץ בשכר המורים, שהיה אמור לעמוד על 3.3% מחודש מאי ועד דצמבר, יופחת ל-0.95%. המשמעות היא כי הפגיעה בשכר תנוע בין 86 שקל בחודש לעובד הוראה מתחיל לבין כ-270 שקל לעובד ותיק, לעומת 330 עד 860 שקל לפני המשא ומתן. 

לפי ההסכם שגובש, המורים יקבלו ימי חופשה כפיצוי, כדי להשוות אותם עם עובדי המגזר הציבורי האחרים, שקיבלו שמונה ימי חופש. חלק מהקיצוץ יומר בחלופות כגון ותק, דחיית דרגות ותוספות שכר אחרות. הסתדרות המורים, בראשות יפה בן-דויד, טענה כי ההסכם מונע אפליה של המורים לעומת יתר עובדי המדינה. "נעשה צדק עם ציבור עובדי ההוראה המסור", אמרה בן-דויד, והודתה למעורבים במשא ומתן

רק שהמורים בכלל לא מרוצים מההסכם, ומרגישים מרומים. ההסכם כולל הקפאת קידום בדרגות וותק וכן דחיית גמולים בית ספריים, מה שמעורר את זעמם. לפי ההסכם שפורסם שגורע מהטבות השכר שקול להפחתה ריאלית בשכר של כ2.5% בחודש - גדול בפער מהבשורה שיצאה מחדר המשא ומתן על הפחתת הקיצוץ מ3.3% ל0.95%. בנוסף נכללת בהסכם פגיעה בזכויות הוותק אשר עלולה לגרוע מהשכר החודשי כ-50 ש"ח.

• "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
• כמה עולה להיות סטודנט, מה קורה במשפט של המדינה ולמה פרופ' אמיר ירון קיבל אישור נסיעה בנת"צ
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"לא נגיע לבתי הספר!" 

למרות ההסכמות, רבים מהמורים פתחו במחאה ספונטנית כשהם מנצלים את יכולתם לקחת ימי מחלה. המורים טוענים שיפה בן-דויד 'עשתה עליהם סיבוב' בלי להתייעץ ולשתף על ההסכמים המתגבשים וזאת כאחת שאמורה לייצג את האינטרסים שלהם עצמם כאחת שעומדת בראש ארגון הסתדרות המורים. קבוצות מורים הודיעו כי הם מתכוונים להיעדר מבתי הספר היום, על אף הודעת הסתדרות המורים כי הלימודים יתקיימו כסדרם. הרבה הורים דיווחו אתמול כי קיבלו הודעות מצוותי החינוך על זה שהם יעדרו היום. 

המחאה, שהחלה כצעד עצמאי של מורים וגננות, זכתה בהתחלה לגיבוי חלקי של ההסתדרות, אבל עכשיו, עם חתימת ההסכם, המורים שמוחים מאבדים את התמיכה הארגונית. הממונה על השכר באוצר, אפי מלכין, הבהיר כי היעדרויות בזמן השביתה לא יזכו לתשלום שכר, והאוצר דורש דיווח מפורט על היעדרויות המורים בימים אלה. 

מעמד המורים בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD

אם משווים את שכר המורים בישראל לזה של הממוצע במדינות המתפתחות מקבלים תמונה עגומה. על פי דוח שפורסם ב2021 על ידי ארגון ה-OECD, מורים בבתי ספר יסודיים בישראל מרוויחים בממוצע 41,952 דולר בשנה, לעומת 45,687 דולר בממוצע ה-OECD – פער של כ-8.2%. בחטיבות הביניים, השכר עומד על 44,754 דולר לעומת 47,988 דולר, המהווה פער של כ-6.7%, ובתיכונים 47,706 דולר לעומת 51,749 דולר, פער של כ-7.8%. הקיצוץ הנוכחי, גם לאחר צמצומו, מחריף את תחושת המורים כי מעמדם הכלכלי נשחק לעומת עמיתיהם במדינות מפותחות. 

• לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...

מילא אם היו פה פחות שעות עבודה לעומת השכר אבל מתברר שגם עומס העבודה על המורים גדול בפער, מורים בישראל נושאים בעומס עבודה גבוה יותר בהשוואה לממוצע ה-OECD. על פי הדוח, תלמידים בישראל לומדים 214 ימים בשנה בבתי ספר יסודיים, לעומת 186 ימים בממוצע במדינות המתפתחות פער של 15% במספר ימי הלימוד. בחטיבות הביניים, מספר הימים עומד על 205 לעומת 184, הבדל של כ-11%. 

 מעבר לשעות, מורים בישראל מתמודדים עם כיתות צפופות יותר, עם ממוצע של 26.3 תלמידים לעומת 21.1 ב-OECD. העומס הזה, בשילוב עם שכר נמוך, גם בהשוואה למגזר הכללי בישראל תורם לתחושת התסכול של המורים, במיוחד לאור המחאה הנוכחית, שבה הם דורשים תנאים הולמים יותר. למעשה לא רק שלא שוקלים את העלאת שכרם אלא אפילו מקצצים בו. 

המשבר הנוכחי משקף את האתגרים התקציביים של ישראל, הנובעים מגירעון תקציבי גבוה שהגיע ב-2024 לכ-7% מהתוצר, על פי הערכות בנק ישראל. הקיצוץ בשכר המורים הוא חלק מהנסיון לצמצם את הגירעון, שמבקש לאזן בין הוצאות ביטחוניות גבוהות למימון המלחמה, ולתמיכה במשק. עם זאת קיצוצים בשכר המורים שנעשים על גבם, מובילים לשביתות כמו זאת המדוברת ולהם יש השפעה ישירה ומיידית לפריון המשק. הורים נאלצים להישאר עם הילדים ולהיעדר מהעבודה והפריון הכללי יורד. גם השיבושים בשגרת הלימודים יכולים להשפיע על הישגי התלמידים בטווח הארוך הישגים שנמוכים גם ככה אם אנחנו במשימת השוואה לנעשה במדינות המתפתחות. 

גורמים באוצר טענו אתמול כי הושגו הסכמות והשביתה הסתיימה, אבל אם לשפוט לפי מה שרואים בשטח ישנה עדיין תסיסה. המורים עוד לא מעכלים את מלוא פרטי ההסכם וגם מרגישים שהאמון בינם לבין ארגון ההסתדרות, נשבר. בעוד ההסכם מציג הקלה מסוימת לעומת הקיצוץ המקורי, הוא אינו מבטל לחלוטין את הקיצוץ, והמורים ממשיכים לדרוש פתרון מלא שימנע פגיעה בשכר שלהם ובהטבות השונות.