מנהל בהייטק העלים רווחים בסך 4.3 מיליון שקל מאופציות - המדינה רוצה לשלוח אותו לכלא
משה ברק סמנכ"ל הכספים של פלייטק מואשם בעבירות מס בהיקף של מיליונים; מסתבר שהעלמות מס יש גם בהיייטק והם גדולות; מה המס שצריך לשלם על אופציות ומניות ואיך ניסה ברק להתחמק מתשלום המס?
משה ברק, לשעבר סמנכ"ל הכספים של פלייטק שהיתה לפני שנרכשה ענקית בתחום התוכנות להימורים באינטרנט, עומד בפני כתב אישום חמור בגין העלמות מס בהיקף של מיליוני שקלים. הפרקליטות טוענת כי ברק השתמש בחברות זרות ובחשבונות בנק בינלאומיים כדי להימנע מתשלום מסים על אופציות שקיבל מפלייטק בשנים 2006-2011.לפי כתב האישום, ברק החזיק בחברת "Danzia Holdings Limited" הרשומה בקפריסין, ודרכה הקים חברה בת נוספת בסינגפור, "Danzia Holdings PTE.LTD". הפרקליטות טוענת כי החברות הללו שימשו כצינור להעברת רווחים שהופקו ממכירת אופציות למניות פלייטק, הישראלית שנסחרה בלונדון תוך התחמקות מתשלום מס בישראל.
סמנכ"ל הכספים מנסה להעלים הכנסות
"הנאשם, באמצעות החברה הסינגפורית, סיפק שירותים לפלייטק, אך בפועל היה העובד היחיד בה," נטען בכתב האישום. "החברה הקפריסאית הוקמה לצרכי מס ואין בה כל פעילות עסקית". במהלך כהונתו בפלייטק, קיבל ברק שלוש הקצאות של אופציות לרכישת מניות החברה: במרץ 2006 קיבל 200,000 אופציות במחיר מימוש של 2.29 פאונד למניה, בדצמבר 2008: קיבל 200,000 אופציות במחיר מימוש של 3.1725 פאונד למניה, במרץ 2011: 100,000 אופציות במחיר מימוש של 3.5225 פאונד למניה.
בפרקליטות טוענים כי לאחר שעזב את פלייטק במאי 2011, ברק ניצל את מעמדו כתושב חוזר כדי להימנע מתשלום מס על רווחי ההון שנצברו ממימוש האופציות. על פי כתב האישום, הוא ביצע את העסקאות בחו"ל והעביר את הרווחים לחשבונות בנק בסקוטלנד ובלוקסמבורג, תוך הסתרת ההכנסות מדיווחיו לרשויות המס בישראל.
במסמכים שהוגשו לבית המשפט עולה כי: בשנת 2013 השמיט ברק הכנסות ממכירת אופציות בסך 2.37 מיליון ש"ח; בשנת 2014 לא דיווח על רווחים נוספים מהאופציות בסכום של 1.99 מיליון ש"ח; בסך הכול, היקף ההכנסות שלא דווחו עומד על יותר מ-4.3 מיליון ש"ח.
- זו ההטבה שבעזרתה סטארטאפים מגייסים בכירים
- רווח מרשים לעובדי אלביט מהאופציות - 780 מיליון דולר; כמה הרוויח כל עובד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המס בגין הרווחים מהאופציות הוא לרוב בשיעור של 25%. למעשה, היה מקום לחיוב מס מלא לפי השכר של 50%, שכן מדובר בחבילת תגמול שהיא חלק מהשכר השוטף של העובד. אבל אחרי דיונים ממושכים נקבע כבר בעבר כי המרכיב הוא הוני ולכן ימוסה בשיעור של 25%, אם כי ההטבה הראשונית שניתנת כחלק מחבילת השכר היא ממוסה לפי שיעור המס האישי כי היא כן נחשבת לחלק מהשכר. בפועל, ההטבה הראשונית קטנה והרווחים של המנהלים והעובדים מגיע מהשבחה של מחיר המניה ועל זה הם משלמים מס של 25% בלבד.
>רגע לפני שיכלה לממש את האופציות, העובדת הבכירה פוטרה - ותבעה
האישום - העלים רווחים מאופציות; ההשלכות: הפרקליטות סורה שיש להכניס את ברק לכלא
ברק מואשם בעבירות חמורות של התחמקות ממס באמצעות מרמה, עורמה ותחבולה, לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. אם יורשע, הוא עשוי לעמוד בפני עונש של מאסר בפועל, כפי שהדגישה הפרקליטות: "המאשימה להודיע כי קיימת אפשרות שתבקש מבית המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע". הפרשה מעלה שאלות נוקבות לגבי פיקוח המס על אופציות בשוק ההון הישראלי והבינלאומי. בעוד שהטבות אופציות הן כלי נפוץ לתגמול מנהלים, המקרה הזה מדגיש את הצורך במנגנונים שמאפשרים התחמקות מתשלום מס. יש לא מעטים שפועלים בצורה לא שקופה מול רשויות המס בנוגע לאופציות שהם מחזיקים בהם, גם חלק מהחברות נוטות לעגל פינות בנוגע לתאריך ההקצאה ומחיר ההקצאה במקרים מסוימים וזאת מאחר שהפיקוח יחסית רופף.
- הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
עו"ד טליה נעים, המייצגת את המדינה, ציינה כי "העלמת מס בסדר גודל כזה אינה יכולה לעבור בשתיקה. המסר שצריך לצאת מכאן הוא שהתחמקות ממס אינה משתלמת, גם אם נעשתה באמצעות מבנים משפטיים מורכבים". כתב האישום נגד משה ברק מהווה תמרור אזהרה למנהלים ועובדים כאחד: רווחים ממניות ואופציות חייבים להיות מדווחים, ואסור להסתמך על קומבינות מס שעלולות להוביל להשלכות פליליות חמורות. נותר לראות כיצד יתנהל המשפט, אך ברור שהשלכות הפרשה על שוק ההון ועל רגולציית המס בישראל עשויות להיות משמעותיות.
- 6.מה לגבי העלמת המיסים של חברות הביטוח (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 20:10הגב לתגובה זו
- 5.אנונימי 17/03/2025 18:48הגב לתגובה זומה לעזאזל יש לך לחפש פה
- 4.טעות גדולה לחזור לארץ (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 17:55הגב לתגובה זו
- 3.אם הוא קפלניסט ייצא ללא עונש. יוכרז כגיבור. (ל"ת)סודי 17/03/2025 17:40הגב לתגובה זו
- לפי רמת התשובה אפשר להבין שאינך קפלניסט... (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 18:41הגב לתגובה זו
- 2.מרוקנר 17/03/2025 17:01הגב לתגובה זומה הבעיה שישלם כופר כמו אייל ביטון גולן משה פרץ וכל שאר המסלסלים שכל היום מעלימים מיסים
- 1.לכלא חוצפן (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 16:54הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
