מנהל בהייטק העלים רווחים בסך 4.3 מיליון שקל מאופציות - המדינה רוצה לשלוח אותו לכלא
משה ברק סמנכ"ל הכספים של פלייטק מואשם בעבירות מס בהיקף של מיליונים; מסתבר שהעלמות מס יש גם בהיייטק והם גדולות; מה המס שצריך לשלם על אופציות ומניות ואיך ניסה ברק להתחמק מתשלום המס?
אופציות לעובדים משה ברק, לשעבר סמנכ"ל הכספים של פלייטק שהיתה לפני שנרכשה ענקית בתחום התוכנות להימורים באינטרנט, עומד בפני כתב אישום חמור בגין העלמות מס בהיקף של מיליוני שקלים. הפרקליטות טוענת כי ברק השתמש בחברות זרות ובחשבונות בנק בינלאומיים כדי להימנע מתשלום מסים על אופציות שקיבל מפלייטק בשנים 2006-2011.לפי כתב האישום, ברק החזיק בחברת "Danzia Holdings Limited" הרשומה בקפריסין, ודרכה הקים חברה בת נוספת בסינגפור, "Danzia Holdings PTE.LTD". הפרקליטות טוענת כי החברות הללו שימשו כצינור להעברת רווחים שהופקו ממכירת אופציות למניות פלייטק, הישראלית שנסחרה בלונדון תוך התחמקות מתשלום מס בישראל.
סמנכ"ל הכספים מנסה להעלים הכנסות
"הנאשם, באמצעות החברה הסינגפורית, סיפק שירותים לפלייטק, אך בפועל היה העובד היחיד בה," נטען בכתב האישום. "החברה הקפריסאית הוקמה לצרכי מס ואין בה כל פעילות עסקית". במהלך כהונתו בפלייטק, קיבל ברק שלוש הקצאות של אופציות לרכישת מניות החברה: במרץ 2006 קיבל 200,000 אופציות במחיר מימוש של 2.29 פאונד למניה, בדצמבר 2008: קיבל 200,000 אופציות במחיר מימוש של 3.1725 פאונד למניה, במרץ 2011: 100,000 אופציות במחיר מימוש של 3.5225 פאונד למניה.
בפרקליטות טוענים כי לאחר שעזב את פלייטק במאי 2011, ברק ניצל את מעמדו כתושב חוזר כדי להימנע מתשלום מס על רווחי ההון שנצברו ממימוש האופציות. על פי כתב האישום, הוא ביצע את העסקאות בחו"ל והעביר את הרווחים לחשבונות בנק בסקוטלנד ובלוקסמבורג, תוך הסתרת ההכנסות מדיווחיו לרשויות המס בישראל.
במסמכים שהוגשו לבית המשפט עולה כי: בשנת 2013 השמיט ברק הכנסות ממכירת אופציות בסך 2.37 מיליון ש"ח; בשנת 2014 לא דיווח על רווחים נוספים מהאופציות בסכום של 1.99 מיליון ש"ח; בסך הכול, היקף ההכנסות שלא דווחו עומד על יותר מ-4.3 מיליון ש"ח.
- זו ההטבה שבעזרתה סטארטאפים מגייסים בכירים
- רווח מרשים לעובדי אלביט מהאופציות - 780 מיליון דולר; כמה הרוויח כל עובד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המס בגין הרווחים מהאופציות הוא לרוב בשיעור של 25%. למעשה, היה מקום לחיוב מס מלא לפי השכר של 50%, שכן מדובר בחבילת תגמול שהיא חלק מהשכר השוטף של העובד. אבל אחרי דיונים ממושכים נקבע כבר בעבר כי המרכיב הוא הוני ולכן ימוסה בשיעור של 25%, אם כי ההטבה הראשונית שניתנת כחלק מחבילת השכר היא ממוסה לפי שיעור המס האישי כי היא כן נחשבת לחלק מהשכר. בפועל, ההטבה הראשונית קטנה והרווחים של המנהלים והעובדים מגיע מהשבחה של מחיר המניה ועל זה הם משלמים מס של 25% בלבד.
>רגע לפני שיכלה לממש את האופציות, העובדת הבכירה פוטרה - ותבעה
האישום - העלים רווחים מאופציות; ההשלכות: הפרקליטות סורה שיש להכניס את ברק לכלא
ברק מואשם בעבירות חמורות של התחמקות ממס באמצעות מרמה, עורמה ותחבולה, לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. אם יורשע, הוא עשוי לעמוד בפני עונש של מאסר בפועל, כפי שהדגישה הפרקליטות: "המאשימה להודיע כי קיימת אפשרות שתבקש מבית המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע". הפרשה מעלה שאלות נוקבות לגבי פיקוח המס על אופציות בשוק ההון הישראלי והבינלאומי. בעוד שהטבות אופציות הן כלי נפוץ לתגמול מנהלים, המקרה הזה מדגיש את הצורך במנגנונים שמאפשרים התחמקות מתשלום מס. יש לא מעטים שפועלים בצורה לא שקופה מול רשויות המס בנוגע לאופציות שהם מחזיקים בהם, גם חלק מהחברות נוטות לעגל פינות בנוגע לתאריך ההקצאה ומחיר ההקצאה במקרים מסוימים וזאת מאחר שהפיקוח יחסית רופף.
- ערבה פאוור הודיעה על עסקת מימון בהיקף של 90 מיליון שקלים
- משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
עו"ד טליה נעים, המייצגת את המדינה, ציינה כי "העלמת מס בסדר גודל כזה אינה יכולה לעבור בשתיקה. המסר שצריך לצאת מכאן הוא שהתחמקות ממס אינה משתלמת, גם אם נעשתה באמצעות מבנים משפטיים מורכבים". כתב האישום נגד משה ברק מהווה תמרור אזהרה למנהלים ועובדים כאחד: רווחים ממניות ואופציות חייבים להיות מדווחים, ואסור להסתמך על קומבינות מס שעלולות להוביל להשלכות פליליות חמורות. נותר לראות כיצד יתנהל המשפט, אך ברור שהשלכות הפרשה על שוק ההון ועל רגולציית המס בישראל עשויות להיות משמעותיות.
- 6.מה לגבי העלמת המיסים של חברות הביטוח (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 20:10הגב לתגובה זו
- 5.אנונימי 17/03/2025 18:48הגב לתגובה זומה לעזאזל יש לך לחפש פה
- 4.טעות גדולה לחזור לארץ (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 17:55הגב לתגובה זו
- 3.אם הוא קפלניסט ייצא ללא עונש. יוכרז כגיבור. (ל"ת)סודי 17/03/2025 17:40הגב לתגובה זו
- לפי רמת התשובה אפשר להבין שאינך קפלניסט... (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 18:41הגב לתגובה זו
- 2.מרוקנר 17/03/2025 17:01הגב לתגובה זומה הבעיה שישלם כופר כמו אייל ביטון גולן משה פרץ וכל שאר המסלסלים שכל היום מעלימים מיסים
- 1.לכלא חוצפן (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 16:54הגב לתגובה זו
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
