מנהל בהייטק העלים רווחים בסך 4.3 מיליון שקל מאופציות - המדינה רוצה לשלוח אותו לכלא
משה ברק סמנכ"ל הכספים של פלייטק מואשם בעבירות מס בהיקף של מיליונים; מסתבר שהעלמות מס יש גם בהיייטק והם גדולות; מה המס שצריך לשלם על אופציות ומניות ואיך ניסה ברק להתחמק מתשלום המס?
משה ברק, לשעבר סמנכ"ל הכספים של פלייטק שהיתה לפני שנרכשה ענקית בתחום התוכנות להימורים באינטרנט, עומד בפני כתב אישום חמור בגין העלמות מס בהיקף של מיליוני שקלים. הפרקליטות טוענת כי ברק השתמש בחברות זרות ובחשבונות בנק בינלאומיים כדי להימנע מתשלום מסים על אופציות שקיבל מפלייטק בשנים 2006-2011.לפי כתב האישום, ברק החזיק בחברת "Danzia Holdings Limited" הרשומה בקפריסין, ודרכה הקים חברה בת נוספת בסינגפור, "Danzia Holdings PTE.LTD". הפרקליטות טוענת כי החברות הללו שימשו כצינור להעברת רווחים שהופקו ממכירת אופציות למניות פלייטק, הישראלית שנסחרה בלונדון תוך התחמקות מתשלום מס בישראל.
סמנכ"ל הכספים מנסה להעלים הכנסות
"הנאשם, באמצעות החברה הסינגפורית, סיפק שירותים לפלייטק, אך בפועל היה העובד היחיד בה," נטען בכתב האישום. "החברה הקפריסאית הוקמה לצרכי מס ואין בה כל פעילות עסקית". במהלך כהונתו בפלייטק, קיבל ברק שלוש הקצאות של אופציות לרכישת מניות החברה: במרץ 2006 קיבל 200,000 אופציות במחיר מימוש של 2.29 פאונד למניה, בדצמבר 2008: קיבל 200,000 אופציות במחיר מימוש של 3.1725 פאונד למניה, במרץ 2011: 100,000 אופציות במחיר מימוש של 3.5225 פאונד למניה.
בפרקליטות טוענים כי לאחר שעזב את פלייטק במאי 2011, ברק ניצל את מעמדו כתושב חוזר כדי להימנע מתשלום מס על רווחי ההון שנצברו ממימוש האופציות. על פי כתב האישום, הוא ביצע את העסקאות בחו"ל והעביר את הרווחים לחשבונות בנק בסקוטלנד ובלוקסמבורג, תוך הסתרת ההכנסות מדיווחיו לרשויות המס בישראל.
במסמכים שהוגשו לבית המשפט עולה כי: בשנת 2013 השמיט ברק הכנסות ממכירת אופציות בסך 2.37 מיליון ש"ח; בשנת 2014 לא דיווח על רווחים נוספים מהאופציות בסכום של 1.99 מיליון ש"ח; בסך הכול, היקף ההכנסות שלא דווחו עומד על יותר מ-4.3 מיליון ש"ח.
- זו ההטבה שבעזרתה סטארטאפים מגייסים בכירים
- רווח מרשים לעובדי אלביט מהאופציות - 780 מיליון דולר; כמה הרוויח כל עובד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המס בגין הרווחים מהאופציות הוא לרוב בשיעור של 25%. למעשה, היה מקום לחיוב מס מלא לפי השכר של 50%, שכן מדובר בחבילת תגמול שהיא חלק מהשכר השוטף של העובד. אבל אחרי דיונים ממושכים נקבע כבר בעבר כי המרכיב הוא הוני ולכן ימוסה בשיעור של 25%, אם כי ההטבה הראשונית שניתנת כחלק מחבילת השכר היא ממוסה לפי שיעור המס האישי כי היא כן נחשבת לחלק מהשכר. בפועל, ההטבה הראשונית קטנה והרווחים של המנהלים והעובדים מגיע מהשבחה של מחיר המניה ועל זה הם משלמים מס של 25% בלבד.
>רגע לפני שיכלה לממש את האופציות, העובדת הבכירה פוטרה - ותבעה
האישום - העלים רווחים מאופציות; ההשלכות: הפרקליטות סורה שיש להכניס את ברק לכלא
ברק מואשם בעבירות חמורות של התחמקות ממס באמצעות מרמה, עורמה ותחבולה, לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. אם יורשע, הוא עשוי לעמוד בפני עונש של מאסר בפועל, כפי שהדגישה הפרקליטות: "המאשימה להודיע כי קיימת אפשרות שתבקש מבית המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע". הפרשה מעלה שאלות נוקבות לגבי פיקוח המס על אופציות בשוק ההון הישראלי והבינלאומי. בעוד שהטבות אופציות הן כלי נפוץ לתגמול מנהלים, המקרה הזה מדגיש את הצורך במנגנונים שמאפשרים התחמקות מתשלום מס. יש לא מעטים שפועלים בצורה לא שקופה מול רשויות המס בנוגע לאופציות שהם מחזיקים בהם, גם חלק מהחברות נוטות לעגל פינות בנוגע לתאריך ההקצאה ומחיר ההקצאה במקרים מסוימים וזאת מאחר שהפיקוח יחסית רופף.
- הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
- סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
עו"ד טליה נעים, המייצגת את המדינה, ציינה כי "העלמת מס בסדר גודל כזה אינה יכולה לעבור בשתיקה. המסר שצריך לצאת מכאן הוא שהתחמקות ממס אינה משתלמת, גם אם נעשתה באמצעות מבנים משפטיים מורכבים". כתב האישום נגד משה ברק מהווה תמרור אזהרה למנהלים ועובדים כאחד: רווחים ממניות ואופציות חייבים להיות מדווחים, ואסור להסתמך על קומבינות מס שעלולות להוביל להשלכות פליליות חמורות. נותר לראות כיצד יתנהל המשפט, אך ברור שהשלכות הפרשה על שוק ההון ועל רגולציית המס בישראל עשויות להיות משמעותיות.
- 6.מה לגבי העלמת המיסים של חברות הביטוח (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 20:10הגב לתגובה זו
- 5.אנונימי 17/03/2025 18:48הגב לתגובה זומה לעזאזל יש לך לחפש פה
- 4.טעות גדולה לחזור לארץ (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 17:55הגב לתגובה זו
- 3.אם הוא קפלניסט ייצא ללא עונש. יוכרז כגיבור. (ל"ת)סודי 17/03/2025 17:40הגב לתגובה זו
- לפי רמת התשובה אפשר להבין שאינך קפלניסט... (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 18:41הגב לתגובה זו
- 2.מרוקנר 17/03/2025 17:01הגב לתגובה זומה הבעיה שישלם כופר כמו אייל ביטון גולן משה פרץ וכל שאר המסלסלים שכל היום מעלימים מיסים
- 1.לכלא חוצפן (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 16:54הגב לתגובה זו

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
