מעושר לכלא (דאלי אי)
מעושר לכלא (דאלי אי)

מנהל בהייטק העלים רווחים בסך 4.3 מיליון שקל מאופציות - המדינה רוצה לשלוח אותו לכלא

משה ברק סמנכ"ל הכספים של פלייטק מואשם בעבירות מס בהיקף של מיליונים; מסתבר שהעלמות מס יש גם בהיייטק והם גדולות; מה המס שצריך לשלם על אופציות ומניות ואיך ניסה ברק להתחמק מתשלום המס?

אביחי טדסה | (7)
נושאים בכתבה אופציות לעובדים

משה ברק, לשעבר סמנכ"ל הכספים של פלייטק שהיתה לפני שנרכשה ענקית בתחום התוכנות להימורים באינטרנט, עומד בפני כתב אישום חמור בגין העלמות מס בהיקף של מיליוני שקלים. הפרקליטות טוענת כי ברק השתמש בחברות זרות ובחשבונות בנק בינלאומיים כדי להימנע מתשלום מסים על אופציות שקיבל מפלייטק בשנים 2006-2011.לפי כתב האישום, ברק החזיק בחברת "Danzia Holdings Limited" הרשומה בקפריסין, ודרכה הקים חברה בת נוספת בסינגפור, "Danzia Holdings PTE.LTD". הפרקליטות טוענת כי החברות הללו שימשו כצינור להעברת רווחים שהופקו ממכירת אופציות למניות פלייטק, הישראלית שנסחרה בלונדון תוך התחמקות מתשלום מס בישראל.


סמנכ"ל הכספים מנסה להעלים הכנסות


"הנאשם, באמצעות החברה הסינגפורית, סיפק שירותים לפלייטק, אך בפועל היה העובד היחיד בה," נטען בכתב האישום. "החברה הקפריסאית הוקמה לצרכי מס ואין בה כל פעילות עסקית". במהלך כהונתו בפלייטק, קיבל ברק שלוש הקצאות של אופציות לרכישת מניות החברה: במרץ 2006 קיבל 200,000 אופציות במחיר מימוש של 2.29 פאונד למניה, בדצמבר 2008: קיבל 200,000 אופציות במחיר מימוש של 3.1725 פאונד למניה, במרץ 2011: 100,000 אופציות במחיר מימוש של 3.5225 פאונד למניה.

בפרקליטות טוענים כי לאחר שעזב את פלייטק במאי 2011, ברק ניצל את מעמדו כתושב חוזר כדי להימנע מתשלום מס על רווחי ההון שנצברו ממימוש האופציות. על פי כתב האישום, הוא ביצע את העסקאות בחו"ל והעביר את הרווחים לחשבונות בנק בסקוטלנד ובלוקסמבורג, תוך הסתרת ההכנסות מדיווחיו לרשויות המס בישראל.

במסמכים שהוגשו לבית המשפט עולה כי: בשנת 2013 השמיט ברק הכנסות ממכירת אופציות בסך 2.37 מיליון ש"ח; בשנת 2014 לא דיווח על רווחים נוספים מהאופציות בסכום של 1.99 מיליון ש"ח; בסך הכול, היקף ההכנסות שלא דווחו עומד על יותר מ-4.3 מיליון ש"ח.

המס בגין הרווחים מהאופציות הוא לרוב בשיעור של 25%. למעשה, היה מקום לחיוב מס מלא לפי השכר של 50%, שכן מדובר בחבילת תגמול שהיא חלק מהשכר השוטף של העובד. אבל אחרי דיונים ממושכים נקבע כבר בעבר כי המרכיב הוא הוני ולכן ימוסה בשיעור של 25%, אם כי ההטבה הראשונית שניתנת כחלק מחבילת השכר היא ממוסה לפי שיעור המס האישי כי היא כן נחשבת לחלק מהשכר. בפועל, ההטבה הראשונית קטנה והרווחים של המנהלים והעובדים מגיע מהשבחה של מחיר המניה ועל זה הם משלמים מס של 25% בלבד.     

>רגע לפני שיכלה לממש את האופציות, העובדת הבכירה פוטרה - ותבעה

אופציות לעובדים

האישום - העלים רווחים מאופציות; ההשלכות: הפרקליטות סורה שיש להכניס את ברק לכלא


ברק מואשם בעבירות חמורות של התחמקות ממס באמצעות מרמה, עורמה ותחבולה, לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. אם יורשע, הוא עשוי לעמוד בפני עונש של מאסר בפועל, כפי שהדגישה הפרקליטות: "המאשימה להודיע כי קיימת אפשרות שתבקש מבית המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע". הפרשה מעלה שאלות נוקבות לגבי פיקוח המס על אופציות בשוק ההון הישראלי והבינלאומי. בעוד שהטבות אופציות הן כלי נפוץ לתגמול מנהלים, המקרה הזה מדגיש את הצורך במנגנונים שמאפשרים התחמקות מתשלום מס. יש לא מעטים שפועלים בצורה לא שקופה מול רשויות המס בנוגע לאופציות שהם מחזיקים בהם, גם חלק מהחברות נוטות לעגל פינות בנוגע לתאריך ההקצאה ומחיר ההקצאה במקרים מסוימים וזאת מאחר שהפיקוח יחסית רופף. 

קיראו עוד ב"בארץ"


עו"ד טליה נעים, המייצגת את המדינה, ציינה כי "העלמת מס בסדר גודל כזה אינה יכולה לעבור בשתיקה. המסר שצריך לצאת מכאן הוא שהתחמקות ממס אינה משתלמת, גם אם נעשתה באמצעות מבנים משפטיים מורכבים".  כתב האישום נגד משה ברק מהווה תמרור אזהרה למנהלים ועובדים כאחד: רווחים ממניות ואופציות חייבים להיות מדווחים, ואסור להסתמך על קומבינות מס שעלולות להוביל להשלכות פליליות חמורות. נותר לראות כיצד יתנהל המשפט, אך ברור שהשלכות הפרשה על שוק ההון ועל רגולציית המס בישראל עשויות להיות משמעותיות.


תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מה לגבי העלמת המיסים של חברות הביטוח (ל"ת)
    אנונימי 17/03/2025 20:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 17/03/2025 18:48
    הגב לתגובה זו
    מה לעזאזל יש לך לחפש פה
  • 4.
    טעות גדולה לחזור לארץ (ל"ת)
    אנונימי 17/03/2025 17:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אם הוא קפלניסט ייצא ללא עונש. יוכרז כגיבור. (ל"ת)
    סודי 17/03/2025 17:40
    הגב לתגובה זו
  • לפי רמת התשובה אפשר להבין שאינך קפלניסט... (ל"ת)
    אנונימי 17/03/2025 18:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מרוקנר 17/03/2025 17:01
    הגב לתגובה זו
    מה הבעיה שישלם כופר כמו אייל ביטון גולן משה פרץ וכל שאר המסלסלים שכל היום מעלימים מיסים
  • 1.
    לכלא חוצפן (ל"ת)
    אנונימי 17/03/2025 16:54
    הגב לתגובה זו
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.05%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.