מנהל בהייטק העלים רווחים בסך 4.3 מיליון שקל מאופציות - המדינה רוצה לשלוח אותו לכלא
משה ברק סמנכ"ל הכספים של פלייטק מואשם בעבירות מס בהיקף של מיליונים; מסתבר שהעלמות מס יש גם בהיייטק והם גדולות; מה המס שצריך לשלם על אופציות ומניות ואיך ניסה ברק להתחמק מתשלום המס?
משה ברק, לשעבר סמנכ"ל הכספים של פלייטק שהיתה לפני שנרכשה ענקית בתחום התוכנות להימורים באינטרנט, עומד בפני כתב אישום חמור בגין העלמות מס בהיקף של מיליוני שקלים. הפרקליטות טוענת כי ברק השתמש בחברות זרות ובחשבונות בנק בינלאומיים כדי להימנע מתשלום מסים על אופציות שקיבל מפלייטק בשנים 2006-2011.לפי כתב האישום, ברק החזיק בחברת "Danzia Holdings Limited" הרשומה בקפריסין, ודרכה הקים חברה בת נוספת בסינגפור, "Danzia Holdings PTE.LTD". הפרקליטות טוענת כי החברות הללו שימשו כצינור להעברת רווחים שהופקו ממכירת אופציות למניות פלייטק, הישראלית שנסחרה בלונדון תוך התחמקות מתשלום מס בישראל.
סמנכ"ל הכספים מנסה להעלים הכנסות
"הנאשם, באמצעות החברה הסינגפורית, סיפק שירותים לפלייטק, אך בפועל היה העובד היחיד בה," נטען בכתב האישום. "החברה הקפריסאית הוקמה לצרכי מס ואין בה כל פעילות עסקית". במהלך כהונתו בפלייטק, קיבל ברק שלוש הקצאות של אופציות לרכישת מניות החברה: במרץ 2006 קיבל 200,000 אופציות במחיר מימוש של 2.29 פאונד למניה, בדצמבר 2008: קיבל 200,000 אופציות במחיר מימוש של 3.1725 פאונד למניה, במרץ 2011: 100,000 אופציות במחיר מימוש של 3.5225 פאונד למניה.
בפרקליטות טוענים כי לאחר שעזב את פלייטק במאי 2011, ברק ניצל את מעמדו כתושב חוזר כדי להימנע מתשלום מס על רווחי ההון שנצברו ממימוש האופציות. על פי כתב האישום, הוא ביצע את העסקאות בחו"ל והעביר את הרווחים לחשבונות בנק בסקוטלנד ובלוקסמבורג, תוך הסתרת ההכנסות מדיווחיו לרשויות המס בישראל.
במסמכים שהוגשו לבית המשפט עולה כי: בשנת 2013 השמיט ברק הכנסות ממכירת אופציות בסך 2.37 מיליון ש"ח; בשנת 2014 לא דיווח על רווחים נוספים מהאופציות בסכום של 1.99 מיליון ש"ח; בסך הכול, היקף ההכנסות שלא דווחו עומד על יותר מ-4.3 מיליון ש"ח.
- זו ההטבה שבעזרתה סטארטאפים מגייסים בכירים
- רווח מרשים לעובדי אלביט מהאופציות - 780 מיליון דולר; כמה הרוויח כל עובד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המס בגין הרווחים מהאופציות הוא לרוב בשיעור של 25%. למעשה, היה מקום לחיוב מס מלא לפי השכר של 50%, שכן מדובר בחבילת תגמול שהיא חלק מהשכר השוטף של העובד. אבל אחרי דיונים ממושכים נקבע כבר בעבר כי המרכיב הוא הוני ולכן ימוסה בשיעור של 25%, אם כי ההטבה הראשונית שניתנת כחלק מחבילת השכר היא ממוסה לפי שיעור המס האישי כי היא כן נחשבת לחלק מהשכר. בפועל, ההטבה הראשונית קטנה והרווחים של המנהלים והעובדים מגיע מהשבחה של מחיר המניה ועל זה הם משלמים מס של 25% בלבד.
>רגע לפני שיכלה לממש את האופציות, העובדת הבכירה פוטרה - ותבעה
האישום - העלים רווחים מאופציות; ההשלכות: הפרקליטות סורה שיש להכניס את ברק לכלא
ברק מואשם בעבירות חמורות של התחמקות ממס באמצעות מרמה, עורמה ותחבולה, לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. אם יורשע, הוא עשוי לעמוד בפני עונש של מאסר בפועל, כפי שהדגישה הפרקליטות: "המאשימה להודיע כי קיימת אפשרות שתבקש מבית המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע". הפרשה מעלה שאלות נוקבות לגבי פיקוח המס על אופציות בשוק ההון הישראלי והבינלאומי. בעוד שהטבות אופציות הן כלי נפוץ לתגמול מנהלים, המקרה הזה מדגיש את הצורך במנגנונים שמאפשרים התחמקות מתשלום מס. יש לא מעטים שפועלים בצורה לא שקופה מול רשויות המס בנוגע לאופציות שהם מחזיקים בהם, גם חלק מהחברות נוטות לעגל פינות בנוגע לתאריך ההקצאה ומחיר ההקצאה במקרים מסוימים וזאת מאחר שהפיקוח יחסית רופף.
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
עו"ד טליה נעים, המייצגת את המדינה, ציינה כי "העלמת מס בסדר גודל כזה אינה יכולה לעבור בשתיקה. המסר שצריך לצאת מכאן הוא שהתחמקות ממס אינה משתלמת, גם אם נעשתה באמצעות מבנים משפטיים מורכבים". כתב האישום נגד משה ברק מהווה תמרור אזהרה למנהלים ועובדים כאחד: רווחים ממניות ואופציות חייבים להיות מדווחים, ואסור להסתמך על קומבינות מס שעלולות להוביל להשלכות פליליות חמורות. נותר לראות כיצד יתנהל המשפט, אך ברור שהשלכות הפרשה על שוק ההון ועל רגולציית המס בישראל עשויות להיות משמעותיות.
- 6.מה לגבי העלמת המיסים של חברות הביטוח (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 20:10הגב לתגובה זו
- 5.אנונימי 17/03/2025 18:48הגב לתגובה זומה לעזאזל יש לך לחפש פה
- 4.טעות גדולה לחזור לארץ (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 17:55הגב לתגובה זו
- 3.אם הוא קפלניסט ייצא ללא עונש. יוכרז כגיבור. (ל"ת)סודי 17/03/2025 17:40הגב לתגובה זו
- לפי רמת התשובה אפשר להבין שאינך קפלניסט... (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 18:41הגב לתגובה זו
- 2.מרוקנר 17/03/2025 17:01הגב לתגובה זומה הבעיה שישלם כופר כמו אייל ביטון גולן משה פרץ וכל שאר המסלסלים שכל היום מעלימים מיסים
- 1.לכלא חוצפן (ל"ת)אנונימי 17/03/2025 16:54הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
