אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

חוזרים למשרד: שיעור האבטלה המשיך לרדת בדצמבר

על פי נתוני הלמ"ס, ענף ההייטק רשם עלייה משמעותית של כ-7,000 עובדים בתוך חודש, מ-413 אלף מועסקים בנובמבר ל-420 אלף בדצמבר. ואולם חלקם של השכירים בענף מכלל השכירים במשק נשאר דומה לנתון הקודם. ואולם במונחים שנתיים עדיין מדובר בנתונים נמוכים יותר לעומת

2023

עוזי גרסטמן | (2)


הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום את סקר כוח האדם לדצמבר 2024, המספק תמונת מצב עדכנית על מצב התעסוקה במשק הישראלי. אחד הממצאים החשובים בדו"ח עוסק בתעסוקה בענף ההייטק, הנחשב מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית.



בדצמבר 2024 הגיע מספר השכירים בענף ההייטק ל-420 אלף, לעומת 413 אלף בנובמבר. מדובר בעלייה של כ-7,000 מועסקים, שמייצגת צמיחה של כ-1.7% תוך חודש בלבד. חלקם של השכירים בענף מכלל השכירים במשק נשאר יציב והגיע ל-10.9%.



לעומת זאת, כשבוחנים את הנתונים השנתיים, ניתן לראות ירידה במספר השכירים בהייטק: ב-2023 מספרם הגיע ל-441 אלף, ואילו ב-2024 ירד הנתון ל-424 אלף. ירידה זו משקפת מגמה כללית של התכווצות בענף בעקבות אתגרי מימון ושינויים גלובליים בתעשייה.




נתוני הסקר מצביעים גם על כך שמתוך 420 אלף מועסקים בהייטק בדצמבר, 277 אלף היו גברים ו-148 אלף היו נשים. חלקם של הגברים בענף הגיע ל-14.6% מכלל הגברים המועסקים, בעוד שחלקן של הנשים הגיע ל-7.7% בלבד מכלל הנשים המועסקות.


חלוקת המועסקים בהייטק לפי תת-תחומים מציגה הבדלים משמעותיים: בענפי השירותים בהייטק (כגון תוכנה ופיתוח אלגוריתמים) הועסקו 306 אלף עובדים, ואילו בתעשיות הייטק מסורתיות יותר (כגון ייצור שבבים וחומרה) הועסקו כ-119 אלף עובדים.




בעוד שהסקר הנוכחי לא כולל נתונים ישירים על השכר בענף, נתוני העבר מצביעים על כך ששכרם של עובדי ההייטק נותר גבוה משמעותית לעומת הממוצע במשק. עם זאת, ירידת מספר העובדים בענף במהלך השנה עשויה לרמז על האטה בהזדמנויות התעסוקה, לצד עלייה בתחרות על משרות פנויות.




הנתונים הכלליים של שוק העבודה בישראל מצביעים על שיפור קל: אחוז הבלתי מועסקים במשק ירד בדצמבר 2024 ל-2.6%, לעומת 2.7% בחודש שקדם לו. שיעור המועסקים הגיע, בהתאמה, ל-97.4%. ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 64-25 הגיעה ל-80.5%, עם שיעור תעסוקה של 78.5%.

קיראו עוד ב"בארץ"



בלמ"ס ציינו גם כי הנתונים משקפים גם את השפעות מלחמת חרבות ברזל, ששינתה את שוק העבודה הישראלי ב-2024. ענפים מסוימים, כולל ההייטק, חוו האטה בפעילותם בעקבות אי-ודאות כלכלית, גיוסי מילואים והשפעות גלובליות על ההשקעות בטכנולוגיה.




על אף הירידה השנתית במספר השכירים בהייטק, הנתונים של דצמבר עשויים לרמז על שינוי מגמה ועל חזרה לצמיחה מסוימת בענף. עם זאת, מומחים בתחום מזהירים כי ההייטק הישראלי עדיין ניצב בפני אתגרים משמעותיים, הכוללים האטה בהשקעות הון סיכון, תחרות עולמית גוברת, ואי-ודאות גיאופוליטית שעדיין קיימת ושעשויה להאט את התאוששותו.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 03/02/2025 19:44
    הגב לתגובה זו
    חוזרים למשרד שיעור האבטלה המשיך לרדת בדצמבר. מצביע על התאוששות במשק
  • מצביע על עליית מחירים (ל"ת)
    ירון 04/02/2025 18:30
    הגב לתגובה זו
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיהאילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיה

אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031

החברה מדווחת על קמפוס חדש שיאכלס יותר מ-10,000 עובדים, בהשקעה של מיליארדי שקלים ועם לוחות זמנים שנפרסים עד תחילת העשור הבא

ליאור דנקנר |

אנבידיה NVIDIA Corp. -3.81%  , אחת מחברות השבבים והבינה המלאכותית הגדולות בעולם, מדווחת כי הקמפוס החדש שלה בישראל יוקם בקריית טבעון. מדובר בפרויקט רחב היקף שצפוי לשמש יותר מ-10,000 עובדות ועובדים, עם שטח בנוי כולל של כ-160 אלף מ"ר על פני כ-90 דונם. תחילת העבודות מתוכננת ל-2027 והאכלוס הראשוני צפוי ב-2031. כבר עכשיו ברור שמדובר במהלך שממקם את מרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה כעוגן משמעותי בפעילות הגלובלית של החברה.


קמפוס אחד, הרבה מעבר למשרדים

החברה מדווחת שהקמפוס מתוכנן בהשראת מטה החברה בסנטה קלרה שבקליפורניה ויכלול לא רק משרדים, אלא גם פארקים, מרכז מבקרים, בתי קפה ומסעדות. לצד אלה יוקמו מעבדות ומרחבי עבודה משותפים, שמטרתם לחזק שיתופי פעולה פנימיים וגם חיבורים עם סטארטאפים ושותפים מהאקוסיסטם המקומי. ההשקעה, שנאמדת במיליארדי שקלים לאורך כמה שנים, משקפת את ההתרחבות המואצת של פעילות המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל.


אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית
 טבעון. קרדיט: אנבידיה

אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיה


בשנים האחרונות אנבידיה מרחיבה בעקביות את פעילותה בישראל. מאז רכישת מלאנוקס ב-2020, שהפכה לבסיס מרכזי של פעילות החברה בארץ, מדווחים על גידול חד בהיקף כוח האדם, פתיחת והרחבת משרדים ביוקנעם, תל אביב ובאר שבע, והעמקה של פעילות המחקר והפיתוח בתחומי שבבים, רשתות ו-AI. בתוך כך, מרכז הפיתוח הישראלי הפך לאחד הגדולים של אנבידיה מחוץ לארה"ב, עם אלפי עובדים והובלה של פרויקטים שנמצאים בליבת המוצרים הגלובליים של החברה. הקמת הקמפוס בקריית טבעון משתלבת כמהלך המשכי לאותה מגמה של התרחבות ארוכת טווח בישראל.