חוזרים למשרד: שיעור האבטלה המשיך לרדת בדצמבר
על פי נתוני הלמ"ס, ענף ההייטק רשם עלייה משמעותית של כ-7,000 עובדים בתוך חודש, מ-413 אלף מועסקים בנובמבר ל-420 אלף בדצמבר. ואולם חלקם של השכירים בענף מכלל השכירים במשק נשאר דומה לנתון הקודם. ואולם במונחים שנתיים עדיין מדובר בנתונים נמוכים יותר לעומת
2023
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום את סקר כוח האדם לדצמבר 2024, המספק תמונת מצב עדכנית על מצב התעסוקה במשק הישראלי. אחד הממצאים החשובים בדו"ח עוסק בתעסוקה בענף ההייטק, הנחשב מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית.
בדצמבר 2024 הגיע מספר השכירים בענף ההייטק ל-420 אלף, לעומת 413 אלף בנובמבר. מדובר בעלייה של כ-7,000 מועסקים, שמייצגת צמיחה של כ-1.7% תוך חודש בלבד. חלקם של השכירים בענף מכלל השכירים במשק נשאר יציב והגיע ל-10.9%.
לעומת זאת, כשבוחנים את הנתונים השנתיים, ניתן לראות ירידה במספר השכירים בהייטק: ב-2023 מספרם הגיע ל-441 אלף, ואילו ב-2024 ירד הנתון ל-424 אלף. ירידה זו משקפת מגמה כללית של התכווצות בענף בעקבות אתגרי מימון ושינויים גלובליים בתעשייה.
נתוני הסקר מצביעים גם על כך שמתוך 420 אלף מועסקים בהייטק בדצמבר, 277 אלף היו גברים ו-148 אלף היו נשים. חלקם של הגברים בענף הגיע ל-14.6% מכלל הגברים המועסקים, בעוד שחלקן של הנשים הגיע ל-7.7% בלבד מכלל הנשים המועסקות.
- בגלל פסח? ירידה קלה בשיעור האבטלה במרץ
- הלחימה בלבנון משפיעה גם על שוק העבודה - זינוק בהיעדרויות עקב מילואים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת המועסקים בהייטק לפי תת-תחומים מציגה הבדלים משמעותיים: בענפי השירותים בהייטק (כגון תוכנה ופיתוח אלגוריתמים) הועסקו 306 אלף עובדים, ואילו בתעשיות הייטק מסורתיות יותר (כגון ייצור שבבים וחומרה) הועסקו כ-119 אלף עובדים.
בעוד שהסקר הנוכחי לא כולל נתונים ישירים על השכר בענף, נתוני העבר מצביעים על כך ששכרם של עובדי ההייטק נותר גבוה משמעותית לעומת הממוצע במשק. עם זאת, ירידת מספר העובדים בענף במהלך השנה עשויה לרמז על האטה בהזדמנויות התעסוקה, לצד עלייה בתחרות על משרות פנויות.
הנתונים הכלליים של שוק העבודה בישראל מצביעים על שיפור קל: אחוז הבלתי מועסקים במשק ירד בדצמבר 2024 ל-2.6%, לעומת 2.7% בחודש שקדם לו. שיעור המועסקים הגיע, בהתאמה, ל-97.4%. ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 64-25 הגיעה ל-80.5%, עם שיעור תעסוקה של 78.5%.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- 3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
בלמ"ס ציינו גם כי הנתונים משקפים גם את השפעות מלחמת חרבות ברזל, ששינתה את שוק העבודה הישראלי ב-2024. ענפים מסוימים, כולל ההייטק, חוו האטה בפעילותם בעקבות אי-ודאות כלכלית, גיוסי מילואים והשפעות גלובליות על ההשקעות בטכנולוגיה.
על אף הירידה השנתית במספר השכירים בהייטק, הנתונים של דצמבר עשויים לרמז על שינוי מגמה ועל חזרה לצמיחה מסוימת בענף. עם זאת, מומחים בתחום מזהירים כי ההייטק הישראלי עדיין ניצב בפני אתגרים משמעותיים, הכוללים האטה בהשקעות הון סיכון, תחרות עולמית גוברת, ואי-ודאות גיאופוליטית שעדיין קיימת ושעשויה להאט את התאוששותו.
- 1.אנונימי 03/02/2025 19:44הגב לתגובה זוחוזרים למשרד שיעור האבטלה המשיך לרדת בדצמבר. מצביע על התאוששות במשק
- מצביע על עליית מחירים (ל"ת)ירון 04/02/2025 18:30הגב לתגובה זו
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
הדס מינקה ברנד"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"
הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל
כלכלה תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.
היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".
אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".
מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.
- האיחוד האירופי בין קריסה סופית להתעוררות
- הכלכלה האמריקאית ממשיכה לצמוח לצד ריסון באינפלציה – מה זה אומר על הריבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".
