אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

חוזרים למשרד: שיעור האבטלה המשיך לרדת בדצמבר

על פי נתוני הלמ"ס, ענף ההייטק רשם עלייה משמעותית של כ-7,000 עובדים בתוך חודש, מ-413 אלף מועסקים בנובמבר ל-420 אלף בדצמבר. ואולם חלקם של השכירים בענף מכלל השכירים במשק נשאר דומה לנתון הקודם. ואולם במונחים שנתיים עדיין מדובר בנתונים נמוכים יותר לעומת

2023

עוזי גרסטמן | (2)


הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום את סקר כוח האדם לדצמבר 2024, המספק תמונת מצב עדכנית על מצב התעסוקה במשק הישראלי. אחד הממצאים החשובים בדו"ח עוסק בתעסוקה בענף ההייטק, הנחשב מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית.



בדצמבר 2024 הגיע מספר השכירים בענף ההייטק ל-420 אלף, לעומת 413 אלף בנובמבר. מדובר בעלייה של כ-7,000 מועסקים, שמייצגת צמיחה של כ-1.7% תוך חודש בלבד. חלקם של השכירים בענף מכלל השכירים במשק נשאר יציב והגיע ל-10.9%.



לעומת זאת, כשבוחנים את הנתונים השנתיים, ניתן לראות ירידה במספר השכירים בהייטק: ב-2023 מספרם הגיע ל-441 אלף, ואילו ב-2024 ירד הנתון ל-424 אלף. ירידה זו משקפת מגמה כללית של התכווצות בענף בעקבות אתגרי מימון ושינויים גלובליים בתעשייה.




נתוני הסקר מצביעים גם על כך שמתוך 420 אלף מועסקים בהייטק בדצמבר, 277 אלף היו גברים ו-148 אלף היו נשים. חלקם של הגברים בענף הגיע ל-14.6% מכלל הגברים המועסקים, בעוד שחלקן של הנשים הגיע ל-7.7% בלבד מכלל הנשים המועסקות.


חלוקת המועסקים בהייטק לפי תת-תחומים מציגה הבדלים משמעותיים: בענפי השירותים בהייטק (כגון תוכנה ופיתוח אלגוריתמים) הועסקו 306 אלף עובדים, ואילו בתעשיות הייטק מסורתיות יותר (כגון ייצור שבבים וחומרה) הועסקו כ-119 אלף עובדים.




בעוד שהסקר הנוכחי לא כולל נתונים ישירים על השכר בענף, נתוני העבר מצביעים על כך ששכרם של עובדי ההייטק נותר גבוה משמעותית לעומת הממוצע במשק. עם זאת, ירידת מספר העובדים בענף במהלך השנה עשויה לרמז על האטה בהזדמנויות התעסוקה, לצד עלייה בתחרות על משרות פנויות.




הנתונים הכלליים של שוק העבודה בישראל מצביעים על שיפור קל: אחוז הבלתי מועסקים במשק ירד בדצמבר 2024 ל-2.6%, לעומת 2.7% בחודש שקדם לו. שיעור המועסקים הגיע, בהתאמה, ל-97.4%. ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 64-25 הגיעה ל-80.5%, עם שיעור תעסוקה של 78.5%.

קיראו עוד ב"בארץ"



בלמ"ס ציינו גם כי הנתונים משקפים גם את השפעות מלחמת חרבות ברזל, ששינתה את שוק העבודה הישראלי ב-2024. ענפים מסוימים, כולל ההייטק, חוו האטה בפעילותם בעקבות אי-ודאות כלכלית, גיוסי מילואים והשפעות גלובליות על ההשקעות בטכנולוגיה.




על אף הירידה השנתית במספר השכירים בהייטק, הנתונים של דצמבר עשויים לרמז על שינוי מגמה ועל חזרה לצמיחה מסוימת בענף. עם זאת, מומחים בתחום מזהירים כי ההייטק הישראלי עדיין ניצב בפני אתגרים משמעותיים, הכוללים האטה בהשקעות הון סיכון, תחרות עולמית גוברת, ואי-ודאות גיאופוליטית שעדיין קיימת ושעשויה להאט את התאוששותו.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 03/02/2025 19:44
    הגב לתגובה זו
    חוזרים למשרד שיעור האבטלה המשיך לרדת בדצמבר. מצביע על התאוששות במשק
  • מצביע על עליית מחירים (ל"ת)
    ירון 04/02/2025 18:30
    הגב לתגובה זו
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.