חוזרים למשרד: שיעור האבטלה המשיך לרדת בדצמבר
על פי נתוני הלמ"ס, ענף ההייטק רשם עלייה משמעותית של כ-7,000 עובדים בתוך חודש, מ-413 אלף מועסקים בנובמבר ל-420 אלף בדצמבר. ואולם חלקם של השכירים בענף מכלל השכירים במשק נשאר דומה לנתון הקודם. ואולם במונחים שנתיים עדיין מדובר בנתונים נמוכים יותר לעומת
2023
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום את סקר כוח האדם לדצמבר 2024, המספק תמונת מצב עדכנית על מצב התעסוקה במשק הישראלי. אחד הממצאים החשובים בדו"ח עוסק בתעסוקה בענף ההייטק, הנחשב מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית.
בדצמבר 2024 הגיע מספר השכירים בענף ההייטק ל-420 אלף, לעומת 413 אלף בנובמבר. מדובר בעלייה של כ-7,000 מועסקים, שמייצגת צמיחה של כ-1.7% תוך חודש בלבד. חלקם של השכירים בענף מכלל השכירים במשק נשאר יציב והגיע ל-10.9%.
לעומת זאת, כשבוחנים את הנתונים השנתיים, ניתן לראות ירידה במספר השכירים בהייטק: ב-2023 מספרם הגיע ל-441 אלף, ואילו ב-2024 ירד הנתון ל-424 אלף. ירידה זו משקפת מגמה כללית של התכווצות בענף בעקבות אתגרי מימון ושינויים גלובליים בתעשייה.
נתוני הסקר מצביעים גם על כך שמתוך 420 אלף מועסקים בהייטק בדצמבר, 277 אלף היו גברים ו-148 אלף היו נשים. חלקם של הגברים בענף הגיע ל-14.6% מכלל הגברים המועסקים, בעוד שחלקן של הנשים הגיע ל-7.7% בלבד מכלל הנשים המועסקות.
- בגלל פסח? ירידה קלה בשיעור האבטלה במרץ
- הלחימה בלבנון משפיעה גם על שוק העבודה - זינוק בהיעדרויות עקב מילואים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת המועסקים בהייטק לפי תת-תחומים מציגה הבדלים משמעותיים: בענפי השירותים בהייטק (כגון תוכנה ופיתוח אלגוריתמים) הועסקו 306 אלף עובדים, ואילו בתעשיות הייטק מסורתיות יותר (כגון ייצור שבבים וחומרה) הועסקו כ-119 אלף עובדים.
בעוד שהסקר הנוכחי לא כולל נתונים ישירים על השכר בענף, נתוני העבר מצביעים על כך ששכרם של עובדי ההייטק נותר גבוה משמעותית לעומת הממוצע במשק. עם זאת, ירידת מספר העובדים בענף במהלך השנה עשויה לרמז על האטה בהזדמנויות התעסוקה, לצד עלייה בתחרות על משרות פנויות.
הנתונים הכלליים של שוק העבודה בישראל מצביעים על שיפור קל: אחוז הבלתי מועסקים במשק ירד בדצמבר 2024 ל-2.6%, לעומת 2.7% בחודש שקדם לו. שיעור המועסקים הגיע, בהתאמה, ל-97.4%. ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 64-25 הגיעה ל-80.5%, עם שיעור תעסוקה של 78.5%.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
בלמ"ס ציינו גם כי הנתונים משקפים גם את השפעות מלחמת חרבות ברזל, ששינתה את שוק העבודה הישראלי ב-2024. ענפים מסוימים, כולל ההייטק, חוו האטה בפעילותם בעקבות אי-ודאות כלכלית, גיוסי מילואים והשפעות גלובליות על ההשקעות בטכנולוגיה.
על אף הירידה השנתית במספר השכירים בהייטק, הנתונים של דצמבר עשויים לרמז על שינוי מגמה ועל חזרה לצמיחה מסוימת בענף. עם זאת, מומחים בתחום מזהירים כי ההייטק הישראלי עדיין ניצב בפני אתגרים משמעותיים, הכוללים האטה בהשקעות הון סיכון, תחרות עולמית גוברת, ואי-ודאות גיאופוליטית שעדיין קיימת ושעשויה להאט את התאוששותו.
- 1.אנונימי 03/02/2025 19:44הגב לתגובה זוחוזרים למשרד שיעור האבטלה המשיך לרדת בדצמבר. מצביע על התאוששות במשק
- מצביע על עליית מחירים (ל"ת)ירון 04/02/2025 18:30הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
