אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

חוזרים למשרד: שיעור האבטלה המשיך לרדת בדצמבר

על פי נתוני הלמ"ס, ענף ההייטק רשם עלייה משמעותית של כ-7,000 עובדים בתוך חודש, מ-413 אלף מועסקים בנובמבר ל-420 אלף בדצמבר. ואולם חלקם של השכירים בענף מכלל השכירים במשק נשאר דומה לנתון הקודם. ואולם במונחים שנתיים עדיין מדובר בנתונים נמוכים יותר לעומת

2023

עוזי גרסטמן | (2)


הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום את סקר כוח האדם לדצמבר 2024, המספק תמונת מצב עדכנית על מצב התעסוקה במשק הישראלי. אחד הממצאים החשובים בדו"ח עוסק בתעסוקה בענף ההייטק, הנחשב מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית.



בדצמבר 2024 הגיע מספר השכירים בענף ההייטק ל-420 אלף, לעומת 413 אלף בנובמבר. מדובר בעלייה של כ-7,000 מועסקים, שמייצגת צמיחה של כ-1.7% תוך חודש בלבד. חלקם של השכירים בענף מכלל השכירים במשק נשאר יציב והגיע ל-10.9%.



לעומת זאת, כשבוחנים את הנתונים השנתיים, ניתן לראות ירידה במספר השכירים בהייטק: ב-2023 מספרם הגיע ל-441 אלף, ואילו ב-2024 ירד הנתון ל-424 אלף. ירידה זו משקפת מגמה כללית של התכווצות בענף בעקבות אתגרי מימון ושינויים גלובליים בתעשייה.




נתוני הסקר מצביעים גם על כך שמתוך 420 אלף מועסקים בהייטק בדצמבר, 277 אלף היו גברים ו-148 אלף היו נשים. חלקם של הגברים בענף הגיע ל-14.6% מכלל הגברים המועסקים, בעוד שחלקן של הנשים הגיע ל-7.7% בלבד מכלל הנשים המועסקות.


חלוקת המועסקים בהייטק לפי תת-תחומים מציגה הבדלים משמעותיים: בענפי השירותים בהייטק (כגון תוכנה ופיתוח אלגוריתמים) הועסקו 306 אלף עובדים, ואילו בתעשיות הייטק מסורתיות יותר (כגון ייצור שבבים וחומרה) הועסקו כ-119 אלף עובדים.




בעוד שהסקר הנוכחי לא כולל נתונים ישירים על השכר בענף, נתוני העבר מצביעים על כך ששכרם של עובדי ההייטק נותר גבוה משמעותית לעומת הממוצע במשק. עם זאת, ירידת מספר העובדים בענף במהלך השנה עשויה לרמז על האטה בהזדמנויות התעסוקה, לצד עלייה בתחרות על משרות פנויות.




הנתונים הכלליים של שוק העבודה בישראל מצביעים על שיפור קל: אחוז הבלתי מועסקים במשק ירד בדצמבר 2024 ל-2.6%, לעומת 2.7% בחודש שקדם לו. שיעור המועסקים הגיע, בהתאמה, ל-97.4%. ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 64-25 הגיעה ל-80.5%, עם שיעור תעסוקה של 78.5%.

קיראו עוד ב"בארץ"



בלמ"ס ציינו גם כי הנתונים משקפים גם את השפעות מלחמת חרבות ברזל, ששינתה את שוק העבודה הישראלי ב-2024. ענפים מסוימים, כולל ההייטק, חוו האטה בפעילותם בעקבות אי-ודאות כלכלית, גיוסי מילואים והשפעות גלובליות על ההשקעות בטכנולוגיה.




על אף הירידה השנתית במספר השכירים בהייטק, הנתונים של דצמבר עשויים לרמז על שינוי מגמה ועל חזרה לצמיחה מסוימת בענף. עם זאת, מומחים בתחום מזהירים כי ההייטק הישראלי עדיין ניצב בפני אתגרים משמעותיים, הכוללים האטה בהשקעות הון סיכון, תחרות עולמית גוברת, ואי-ודאות גיאופוליטית שעדיין קיימת ושעשויה להאט את התאוששותו.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 03/02/2025 19:44
    הגב לתגובה זו
    חוזרים למשרד שיעור האבטלה המשיך לרדת בדצמבר. מצביע על התאוששות במשק
  • מצביע על עליית מחירים (ל"ת)
    ירון 04/02/2025 18:30
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.