פרסום ראשון

מסחר סוער בכיל: הסינים לא דורשים הנחה מרוסיה במו"מ על האשלג

המניה כבר מרכזת מחזור של קרוב ל-100 מ' ש'. המו"מ בעיצומו ומהווה בנצ'מרק למחיר של שאר היצרניות. אבירן רביבו: "השוק ציפה לירידת מחירים"
קובי ישעיהו |

מניית כיל, שאיבדה בשלושת השבועות האחרונים גובה, מרכזת היום מחזור חריג של קרוב ל-100 מיליון שקל ורושמת עליה חדה. המניה מקבלת אמנם רוח גבית מהעליות שנרשמו בסקטור הדשנים בוול סטריט אמש אולם הסיבה העיקרית לקפיצה נמצאת ככל הנראה במקום אחר לגמרי.

אבירן רביבו, אנליסט מבית ההשקעות כלל פיננסים, מעדכן היום את סקירתו על מניות כיל. רביבו אומר בשיחה עם Bizportal כי "מכון מחקר אמריקני מוציא סקירות שבועיות על שוק הדשנים העולמי. זה מידע המיועד רק למנויים. המכון הוציא אתמול דוח שבועי ומדווח כי במו"מ עם הסינים מול תאגיד השיווק של רוסיה הם לא דרשו הנחה במשא ומתן."

"כל השוק מחכה לראות איך ייסגר שם המו"מ מכיוון שהסינים הם הלקוחות הגדולים בעולם של אשלג. המחיר הזה הוא מעין בנצ'מרק, סוג של מחיר רצפה שנה קדימה למחירי האשלג בעולם. יש לזה משמעות גדולה מאוד, רק צריך לראות כיצד המו"מ ייסגר".

עור אומר רביבו כי "מדובר בהודעה חיובית לכיל ולשוק הדשנים בכלל. המחיר הוא סביב 580 דולר לטון אשלג. השוק, וגם אני, ציפה לירידת מחירים לסביבות 400-450 דולר ויש כאן אינדיקציה שזה ככל הנראה לא יקרה".

נזכיר כי בתחילת השבוע פרסם רביבו עדכון בנוגע להתפתחויות בתחום סלע הפוספט. בשבוע שעבר פורסם כי יצרנית הסלע המרוקאית ocp העריכה כי סלע הפוספט יעמוד על טווח מחירים של 120-200 דולר לטון ב-2009. בנוסף, נודע כי המשא ומתן בין יצרני הסלע הירדנים ללקוחותיהם ההודים על חוזי סלע הפוספט לא הושגה הסכמה על המחיר. הירדנים הציעו למכור ב-200 דולר לטון, ההודים לא מוכנים לשלם יותר מ-100-120 דולר לטון והדיונים הסתיימו ללא תוצאות.

רביבו ציין בעדכון שפרסם כי "בכל מקרה, דומה כי מחיר סלע הפוספט, שרק בינואר עוד עמד על 300 דולר לטון, עומד לפני נחיתה קשה. במודל הערכת השווי שפרסמנו בינואר הערכנו ירידה חדה אף יותר של סלע הפוספט ל-100 דולר ב-2009, כך שאין צורך בהתאמת מספרים מהותית במודל. אנו עדיין מאמינים שהמחיר יתכנס לסביבות ה-100 דולר לטון במהלך השנה".

בשורה התחתונה חוזר רביבו על המלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 40 שקל למניה. כלומר, המחיר הנוכחי בשוק כבר מגלם בתוכו חלק ניכר מהחדשות השליליות.

בורגן: להתייחס לדיווח בזהירות

יואב בורגן מלידר שוקי הון אומר כי "די היה במשפט אחד בכתת העת המקצועי Fertecon על מנת להלהיב את דמיונם של משקיעי כיל". אמנם, אומר בורגן, אפשר לשאוב אופטימיות מהתנסחות כזו, לפיה יצרניות האשלג הרוסית (תאגיד BPC) עדיין שואפות להגיע לחוזה המבטא עלייה במחיר האשלג שיסופק לסין, ואילו הסינים מצדם לא ביקשו הורדה במחיר האשלג לעומת החוזה הנוכחי שלהם אשר נחתם באפריל אשתקד.

יחד זאת, "כדאי להתייחס לדברים בזהירות ואפילו במידה מסוימת של סקפטיות, ולזכור שהדיווחים הדולפים ממו"מ האשלג עם הסינים הינם מגמתיים ואינטרסנטיים ? הרי לא ממש סביר להניח כי הסינים במסגרת המו"מ הארוך והמתיש שהם מנהלים, לא ניסו לדרוש הפחתה כלשהי במחיר האשלג שהם משלמים".

אם אכן בסופו של דבר מחיר האשלג עם הסינים ייוותר בלא שינוי, אומר בורגן, "הרי שמדובר בחדשות מעולות עבור יצרניות האשלג ועבור משקיעי מניות הדשנים ובכללן כיל. המשבר העולמי וההתרסקות במחירי הסחורות ובמחירי דשני החנקן והפוספטים מאז הקיץ האחרון, הביאו להנמכת ציפיות משמעותית ביותר בכל הקשור להתנהגות העתידית של מחירי האשלג ? התנהגות אשר נקבעת במידה רבה על סמך תוצאות מו"מ האשלג השנתי עם הסינים. על כן שימור מחירי האשלג המשתקפים בחוזים הקיימים, יתפרש כיום כהישג מרשים ליצרניות האשלג הגלובליות.

הותרת מחיר האשלג לסינים בלא שינוי מהותי לעומת החוזה של השנה היוצאת, הינה בבחינת win-win situation עבור הסינים ויצרניות האשלג: מאחר והסינים רוכשים אשלג לפי מחיר FOB, אזי הותרת מחיר ה-FOB בעינו - כ-585 דולר לטון, יכול להיות מוצג כהישג מסחרי משמעותי של יצרניות האשלג על רקע המשבר הכלכלי העולמי והתכווצות הביקושים הקשה בשוקי הדשנים הגלובליים.

מאידך גיסא, "לאור הירידה החדה בעלויות ההובלה הימיות (מדד ה-BDI) מאז סיום מו"מ האשלג הקודם באפריל אשתקד, הרי שגם הסינים יכולים להציג באור חיובי מחיר FOB אשר יוותר ללא שינוי. מבחינת הסינים יהיה מדובר במחיר CIF הנמוך יותר מהותית ממחיר ה-CIF של השנה שעברה (אשר ניתן היה להעריכו ברמה של כ-660-670 דולר לטון)".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגפיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניג

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%

דחקנו בכם לנצל את חלון ההזדמנויות ולשריין פיקדונות בנקאיים בריביות אטקרטיביות - אבל החלון נסגר, לפחות חלקית; תמונת המצב של הריביות של הפיקדונות בבנקים

מנדי הניג |

הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.

הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.

כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?

ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.


מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.