ינאי במסיבת העיתונאים: "האינטגרציה עם באר טובה מהצפוי, יותר מ-300מ' ד' חסכון"
במסיבת העיתונאים אותה עורכת ענקית הגנריקה הישראלית טבע, אמר הבוקר שלמה ינאי, מנכ"ל טבע, כי שנת 2008 הייתה טובה מאוד עבור טבע והחברה מתכוונת לנצל הזדמנויות שהסביבה הכלכלית הנוכחית יוצרת לה.
טבע דיווחה הבוקר ועקפה את תחזיות האנליסטים לרבעון הרביעי. ענקית התרופות הציגה לפני זמן קצר מכירות שיא לשנה ולרבעון של 11.1 מיליארד דולר ו-2.8 מיליארד דולר, בהתאמה. התוצאות משקפות עלייה של 18% ו-11%, בהתאמה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. תחזיות האנליסטים היו, בממוצע, למכירות של 2.93 מיליארד דולר ברבעון.
האינטגרציה עם באר טובה מהצפוי
"כיוון שתרופות גנריות הן זולות הרבה יותר מתרופות מקור וכמו כן, בזכות זה שלחברת טבע יש מאזן חזק, החברה יכולה לנצל הזדמנויות בכל הנוגע לרכישות של חברות אחרות", אמר ינאי. "הגידול במכירות בארה"ב נבע בעיקר בגלל שנת שיא בהשקות חדשות של מוצרים בארה"ב. היתה לנו שנת שיא והשקנו 28 מוצרים חדשים בארה"ב".
באירופה יש לטבע הרבה מאוד אתגרים, "כל מדינה זה משהו אחר", אומר ינאי. "גם באירופה צמחנו בשנה זו, שהייתה מורכבת, צמחנו ב-13%. בפעילות הבינלאומית היתה לנו צמיחה של יותר מ-20 אחוז. כאן יש את הפוטנציאל הכי גדול לצמיחה ולכן אנחנו מרכזים מאמצים בשארה העולם".
בנוגע לרכישת באר אמר ינאי, כי "היו לנו לא מעט אתגרים בדרך לסגירת עיסקת באר, בגלל שהעולם התהפך בחודשים האחרונים. אנחנו נמצאים בעיצומה של האינטגרציה. אין ספק שזו גולת הכותרת של הפעילות של טבע בשנה האחרונה וגם בשנים הקרובות".
"בפחות מחודש, האינטגרציה (עם באר) נמצאת בעיצומה, היא מתנהלת היטב, יש לנו הישגים יפים כבר בהתחלה. אנחנו מעריכים כי נראה יותר סינרגיות ממה שהערכנו עד היום. כלומר, יותר מ-300 מיליון דולר בחסכון. אנחנו מסתכלים היום על הרכישה בצורה הרבה יותר אופטימית וצופים להתייעלות יותר טובה ממה שצפינו ומקווים להאיץ אותה".
ינאי התייחס גם לרכישה קודמת שביצעה טבע, של חברת בנטלי ואמר: "הפעילות שלנו בספרד טרום רכישת בנטלי הייתה בהיקף של 1.5 אחוזים. כעת אנחנו מחזיקים 10 אחוזים מהשוק הספרדי, רשמנו בשנה האחרונה במדינה זו 30 מוצרים חדשים ואנחנו נמשיך לצמוח ולהתרחב שם".
לגבי יפן, השוק השני בגודלו בעולם: "נכנסו לפעילות בשיתוף פעולה עם חברה מקומית והצבנו יעד של מיליארד דולר במכירות בשוק היפני עד 2015".
טבע פועלת להגיע לתוצאות חזקות בתחום הביוטכנולוגיה הגנרית - "אנחנו נוקטים בכמה פעולות כבר היום. חתמנו על הסכם עם חברת לונזה השוויצרית. השנה השקנו במערב אירופה את המוצר הראשון בתחום זה. זו סנונית ראשונה אבל חשובה מאוד".
ינאי טוען שהשוק האמריקני עוד רחוק משלבי המיצוי. "שוק הגנריקה בצפון אמריקה אמנם מאוד מפותח אבל כל גידול של השוק הזה באחוז אחד מגלם הוזלה בהיקף של 7 מיליארד דולר לצרכנים. מספר קטן המעיד על פוטנציאל גדול ולכן יש שם עוד הרבה מקום לצמוח. נתח השוק שלנו בארצות הברית, לפי מרשמים, עומד על 16.4 אחוזים, לעומת 8.2 אחוזים למיילן, 6.6 אחוזים לנוברטיס. פייזר רק עם 5.7 אחוזים ומרק עם 3.3 אחוזים. מספר מרשים לכל הדעות. בתחום הגנרי בלבד אנחנו מגיעים לחדירה של 24 אחוזים בשוק האמריקני".
בנוגע לתחום הביוגנריקה אמר ינאי כי "אנחנו יודעים שהמימשל האמריקני מתכנן להביא את כבר השנה את האישורים לפעילות שיווק הגנריקה בתחום הביוטכנולוגיה . הם נחושים בנושא ואנחנו בהחלט מקווים שזה יקרה מוקדם ככל האפשר".
"בשוק התרופות העולמי יש כל הזמן התפתחויות והזדמנויות. אנחנו עסוקים כעת באינטגרציה של באר אבל מסתכלים כל הזמן על השוק. אם תצוץ ההזדמנות הראויה יש לנו את היכולת לבצע. אנחנו מצפים וממתינים לפעילות של המימשל החדש בארה"ב . אנחנו יודעים שיש לנשיא אובהמה כוונות ומדיניות מוצהרת. המטרה של כולנו בטווח הארוך היא להנות ממחירי תרופות זולים יותר ושווים לכל נפש".
בתשואה לשאלה אחרת אמר ינאי כי "בעקבות המשבר הכלכלי יהיו בודאי רפורמות במדינות שונות שיאפשרו לגנריקה לחדור יותר מהר וטוב. בסך הכל בטווח הארוך המשבר הכלכלי טוב לחברות הגנריקה בכלל ולטבע בפרט. מספיק להזכיר את גרמניה ולראות מה קרה שם בפרק זמן קצר יחסית בשלוש השנים האחרונות".
חסינים לשינוי בשערי החליפין
סמנכ"ל הכספים של טבע, אייל דשא, התייחס לשער החליפין ואמר: "בגלל שאנחנו מאוד מבוזרים יש לנו הגנה טבעית משינויים בשערי המטבעות. זה משפיע על המכירות אבל על הרווחיות ההשפעה זניחה. עם כל סערת שערי החליפין שהיתה ברבעון הרביעי, בסופו של דבר היתה השפעה של 28 מיליון דולר בלבד על הרווח התפעולי וזה כאחוז בלבד, די זניח".
"בשנת 2008 כולה פגעו השינויים בשערי המטבע בכ-2 אחוזים בלבד ברווחיות התפעולית. זה רק מדגיש את העוצמה וההגנה הטבעית של טבע", הוא הוסיף.
על הגידול בדיבידנד אמר דשא כי "עשינו מהלך חשוב והגדלנו את הדיבידנד ב-33%. אך לא צריך לראות בזה מדיניות ארוכת טווח. זה מביא את תשואת הדיבידנד שלנו ל-1.5% בעת שבאגרות חוב של ארה"ב מקבלים פחות מ-1% תשואה, אז זה הופך להיות מאוד מעניין עבור חלק מהמשקיעים המוסדיים".
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
