ינאי במסיבת העיתונאים: "האינטגרציה עם באר טובה מהצפוי, יותר מ-300מ' ד' חסכון"
במסיבת העיתונאים אותה עורכת ענקית הגנריקה הישראלית טבע, אמר הבוקר שלמה ינאי, מנכ"ל טבע, כי שנת 2008 הייתה טובה מאוד עבור טבע והחברה מתכוונת לנצל הזדמנויות שהסביבה הכלכלית הנוכחית יוצרת לה.
טבע דיווחה הבוקר ועקפה את תחזיות האנליסטים לרבעון הרביעי. ענקית התרופות הציגה לפני זמן קצר מכירות שיא לשנה ולרבעון של 11.1 מיליארד דולר ו-2.8 מיליארד דולר, בהתאמה. התוצאות משקפות עלייה של 18% ו-11%, בהתאמה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. תחזיות האנליסטים היו, בממוצע, למכירות של 2.93 מיליארד דולר ברבעון.
האינטגרציה עם באר טובה מהצפוי
"כיוון שתרופות גנריות הן זולות הרבה יותר מתרופות מקור וכמו כן, בזכות זה שלחברת טבע יש מאזן חזק, החברה יכולה לנצל הזדמנויות בכל הנוגע לרכישות של חברות אחרות", אמר ינאי. "הגידול במכירות בארה"ב נבע בעיקר בגלל שנת שיא בהשקות חדשות של מוצרים בארה"ב. היתה לנו שנת שיא והשקנו 28 מוצרים חדשים בארה"ב".
באירופה יש לטבע הרבה מאוד אתגרים, "כל מדינה זה משהו אחר", אומר ינאי. "גם באירופה צמחנו בשנה זו, שהייתה מורכבת, צמחנו ב-13%. בפעילות הבינלאומית היתה לנו צמיחה של יותר מ-20 אחוז. כאן יש את הפוטנציאל הכי גדול לצמיחה ולכן אנחנו מרכזים מאמצים בשארה העולם".
בנוגע לרכישת באר אמר ינאי, כי "היו לנו לא מעט אתגרים בדרך לסגירת עיסקת באר, בגלל שהעולם התהפך בחודשים האחרונים. אנחנו נמצאים בעיצומה של האינטגרציה. אין ספק שזו גולת הכותרת של הפעילות של טבע בשנה האחרונה וגם בשנים הקרובות".
"בפחות מחודש, האינטגרציה (עם באר) נמצאת בעיצומה, היא מתנהלת היטב, יש לנו הישגים יפים כבר בהתחלה. אנחנו מעריכים כי נראה יותר סינרגיות ממה שהערכנו עד היום. כלומר, יותר מ-300 מיליון דולר בחסכון. אנחנו מסתכלים היום על הרכישה בצורה הרבה יותר אופטימית וצופים להתייעלות יותר טובה ממה שצפינו ומקווים להאיץ אותה".
ינאי התייחס גם לרכישה קודמת שביצעה טבע, של חברת בנטלי ואמר: "הפעילות שלנו בספרד טרום רכישת בנטלי הייתה בהיקף של 1.5 אחוזים. כעת אנחנו מחזיקים 10 אחוזים מהשוק הספרדי, רשמנו בשנה האחרונה במדינה זו 30 מוצרים חדשים ואנחנו נמשיך לצמוח ולהתרחב שם".
לגבי יפן, השוק השני בגודלו בעולם: "נכנסו לפעילות בשיתוף פעולה עם חברה מקומית והצבנו יעד של מיליארד דולר במכירות בשוק היפני עד 2015".
טבע פועלת להגיע לתוצאות חזקות בתחום הביוטכנולוגיה הגנרית - "אנחנו נוקטים בכמה פעולות כבר היום. חתמנו על הסכם עם חברת לונזה השוויצרית. השנה השקנו במערב אירופה את המוצר הראשון בתחום זה. זו סנונית ראשונה אבל חשובה מאוד".
ינאי טוען שהשוק האמריקני עוד רחוק משלבי המיצוי. "שוק הגנריקה בצפון אמריקה אמנם מאוד מפותח אבל כל גידול של השוק הזה באחוז אחד מגלם הוזלה בהיקף של 7 מיליארד דולר לצרכנים. מספר קטן המעיד על פוטנציאל גדול ולכן יש שם עוד הרבה מקום לצמוח. נתח השוק שלנו בארצות הברית, לפי מרשמים, עומד על 16.4 אחוזים, לעומת 8.2 אחוזים למיילן, 6.6 אחוזים לנוברטיס. פייזר רק עם 5.7 אחוזים ומרק עם 3.3 אחוזים. מספר מרשים לכל הדעות. בתחום הגנרי בלבד אנחנו מגיעים לחדירה של 24 אחוזים בשוק האמריקני".
בנוגע לתחום הביוגנריקה אמר ינאי כי "אנחנו יודעים שהמימשל האמריקני מתכנן להביא את כבר השנה את האישורים לפעילות שיווק הגנריקה בתחום הביוטכנולוגיה . הם נחושים בנושא ואנחנו בהחלט מקווים שזה יקרה מוקדם ככל האפשר".
"בשוק התרופות העולמי יש כל הזמן התפתחויות והזדמנויות. אנחנו עסוקים כעת באינטגרציה של באר אבל מסתכלים כל הזמן על השוק. אם תצוץ ההזדמנות הראויה יש לנו את היכולת לבצע. אנחנו מצפים וממתינים לפעילות של המימשל החדש בארה"ב . אנחנו יודעים שיש לנשיא אובהמה כוונות ומדיניות מוצהרת. המטרה של כולנו בטווח הארוך היא להנות ממחירי תרופות זולים יותר ושווים לכל נפש".
בתשואה לשאלה אחרת אמר ינאי כי "בעקבות המשבר הכלכלי יהיו בודאי רפורמות במדינות שונות שיאפשרו לגנריקה לחדור יותר מהר וטוב. בסך הכל בטווח הארוך המשבר הכלכלי טוב לחברות הגנריקה בכלל ולטבע בפרט. מספיק להזכיר את גרמניה ולראות מה קרה שם בפרק זמן קצר יחסית בשלוש השנים האחרונות".
חסינים לשינוי בשערי החליפין
סמנכ"ל הכספים של טבע, אייל דשא, התייחס לשער החליפין ואמר: "בגלל שאנחנו מאוד מבוזרים יש לנו הגנה טבעית משינויים בשערי המטבעות. זה משפיע על המכירות אבל על הרווחיות ההשפעה זניחה. עם כל סערת שערי החליפין שהיתה ברבעון הרביעי, בסופו של דבר היתה השפעה של 28 מיליון דולר בלבד על הרווח התפעולי וזה כאחוז בלבד, די זניח".
"בשנת 2008 כולה פגעו השינויים בשערי המטבע בכ-2 אחוזים בלבד ברווחיות התפעולית. זה רק מדגיש את העוצמה וההגנה הטבעית של טבע", הוא הוסיף.
על הגידול בדיבידנד אמר דשא כי "עשינו מהלך חשוב והגדלנו את הדיבידנד ב-33%. אך לא צריך לראות בזה מדיניות ארוכת טווח. זה מביא את תשואת הדיבידנד שלנו ל-1.5% בעת שבאגרות חוב של ארה"ב מקבלים פחות מ-1% תשואה, אז זה הופך להיות מאוד מעניין עבור חלק מהמשקיעים המוסדיים".
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
