ינאי במסיבת העיתונאים: "האינטגרציה עם באר טובה מהצפוי, יותר מ-300מ' ד' חסכון"

טבע דיווחה הבוקר על רווח של 634 מיליון דולר ברבעון הרביעי. מנכ"ל טבע: "טבע יכולה לנצל הזדמנויות ולרכוש עוד חברות". אייל דשא: "אנחנו מעריכים כי נמשיך להראות שיעורי מס נמוכים יחסית"

במסיבת העיתונאים אותה עורכת ענקית הגנריקה הישראלית טבע, אמר הבוקר שלמה ינאי, מנכ"ל טבע, כי שנת 2008 הייתה טובה מאוד עבור טבע והחברה מתכוונת לנצל הזדמנויות שהסביבה הכלכלית הנוכחית יוצרת לה.

טבע דיווחה הבוקר ועקפה את תחזיות האנליסטים לרבעון הרביעי. ענקית התרופות הציגה לפני זמן קצר מכירות שיא לשנה ולרבעון של 11.1 מיליארד דולר ו-2.8 מיליארד דולר, בהתאמה. התוצאות משקפות עלייה של 18% ו-11%, בהתאמה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. תחזיות האנליסטים היו, בממוצע, למכירות של 2.93 מיליארד דולר ברבעון.

האינטגרציה עם באר טובה מהצפוי

"כיוון שתרופות גנריות הן זולות הרבה יותר מתרופות מקור וכמו כן, בזכות זה שלחברת טבע יש מאזן חזק, החברה יכולה לנצל הזדמנויות בכל הנוגע לרכישות של חברות אחרות", אמר ינאי. "הגידול במכירות בארה"ב נבע בעיקר בגלל שנת שיא בהשקות חדשות של מוצרים בארה"ב. היתה לנו שנת שיא והשקנו 28 מוצרים חדשים בארה"ב".

באירופה יש לטבע הרבה מאוד אתגרים, "כל מדינה זה משהו אחר", אומר ינאי. "גם באירופה צמחנו בשנה זו, שהייתה מורכבת, צמחנו ב-13%. בפעילות הבינלאומית היתה לנו צמיחה של יותר מ-20 אחוז. כאן יש את הפוטנציאל הכי גדול לצמיחה ולכן אנחנו מרכזים מאמצים בשארה העולם".

בנוגע לרכישת באר אמר ינאי, כי "היו לנו לא מעט אתגרים בדרך לסגירת עיסקת באר, בגלל שהעולם התהפך בחודשים האחרונים. אנחנו נמצאים בעיצומה של האינטגרציה. אין ספק שזו גולת הכותרת של הפעילות של טבע בשנה האחרונה וגם בשנים הקרובות".

"בפחות מחודש, האינטגרציה (עם באר) נמצאת בעיצומה, היא מתנהלת היטב, יש לנו הישגים יפים כבר בהתחלה. אנחנו מעריכים כי נראה יותר סינרגיות ממה שהערכנו עד היום. כלומר, יותר מ-300 מיליון דולר בחסכון. אנחנו מסתכלים היום על הרכישה בצורה הרבה יותר אופטימית וצופים להתייעלות יותר טובה ממה שצפינו ומקווים להאיץ אותה".

ינאי התייחס גם לרכישה קודמת שביצעה טבע, של חברת בנטלי ואמר: "הפעילות שלנו בספרד טרום רכישת בנטלי הייתה בהיקף של 1.5 אחוזים. כעת אנחנו מחזיקים 10 אחוזים מהשוק הספרדי, רשמנו בשנה האחרונה במדינה זו 30 מוצרים חדשים ואנחנו נמשיך לצמוח ולהתרחב שם".

לגבי יפן, השוק השני בגודלו בעולם: "נכנסו לפעילות בשיתוף פעולה עם חברה מקומית והצבנו יעד של מיליארד דולר במכירות בשוק היפני עד 2015".

טבע פועלת להגיע לתוצאות חזקות בתחום הביוטכנולוגיה הגנרית - "אנחנו נוקטים בכמה פעולות כבר היום. חתמנו על הסכם עם חברת לונזה השוויצרית. השנה השקנו במערב אירופה את המוצר הראשון בתחום זה. זו סנונית ראשונה אבל חשובה מאוד".

ינאי טוען שהשוק האמריקני עוד רחוק משלבי המיצוי. "שוק הגנריקה בצפון אמריקה אמנם מאוד מפותח אבל כל גידול של השוק הזה באחוז אחד מגלם הוזלה בהיקף של 7 מיליארד דולר לצרכנים. מספר קטן המעיד על פוטנציאל גדול ולכן יש שם עוד הרבה מקום לצמוח. נתח השוק שלנו בארצות הברית, לפי מרשמים, עומד על 16.4 אחוזים, לעומת 8.2 אחוזים למיילן, 6.6 אחוזים לנוברטיס. פייזר רק עם 5.7 אחוזים ומרק עם 3.3 אחוזים. מספר מרשים לכל הדעות. בתחום הגנרי בלבד אנחנו מגיעים לחדירה של 24 אחוזים בשוק האמריקני".

בנוגע לתחום הביוגנריקה אמר ינאי כי "אנחנו יודעים שהמימשל האמריקני מתכנן להביא את כבר השנה את האישורים לפעילות שיווק הגנריקה בתחום הביוטכנולוגיה . הם נחושים בנושא ואנחנו בהחלט מקווים שזה יקרה מוקדם ככל האפשר".

"בשוק התרופות העולמי יש כל הזמן התפתחויות והזדמנויות. אנחנו עסוקים כעת באינטגרציה של באר אבל מסתכלים כל הזמן על השוק. אם תצוץ ההזדמנות הראויה יש לנו את היכולת לבצע. אנחנו מצפים וממתינים לפעילות של המימשל החדש בארה"ב . אנחנו יודעים שיש לנשיא אובהמה כוונות ומדיניות מוצהרת. המטרה של כולנו בטווח הארוך היא להנות ממחירי תרופות זולים יותר ושווים לכל נפש".

בתשואה לשאלה אחרת אמר ינאי כי "בעקבות המשבר הכלכלי יהיו בודאי רפורמות במדינות שונות שיאפשרו לגנריקה לחדור יותר מהר וטוב. בסך הכל בטווח הארוך המשבר הכלכלי טוב לחברות הגנריקה בכלל ולטבע בפרט. מספיק להזכיר את גרמניה ולראות מה קרה שם בפרק זמן קצר יחסית בשלוש השנים האחרונות".

חסינים לשינוי בשערי החליפין

סמנכ"ל הכספים של טבע, אייל דשא, התייחס לשער החליפין ואמר: "בגלל שאנחנו מאוד מבוזרים יש לנו הגנה טבעית משינויים בשערי המטבעות. זה משפיע על המכירות אבל על הרווחיות ההשפעה זניחה. עם כל סערת שערי החליפין שהיתה ברבעון הרביעי, בסופו של דבר היתה השפעה של 28 מיליון דולר בלבד על הרווח התפעולי וזה כאחוז בלבד, די זניח".

"בשנת 2008 כולה פגעו השינויים בשערי המטבע בכ-2 אחוזים בלבד ברווחיות התפעולית. זה רק מדגיש את העוצמה וההגנה הטבעית של טבע", הוא הוסיף.

על הגידול בדיבידנד אמר דשא כי "עשינו מהלך חשוב והגדלנו את הדיבידנד ב-33%. אך לא צריך לראות בזה מדיניות ארוכת טווח. זה מביא את תשואת הדיבידנד שלנו ל-1.5% בעת שבאגרות חוב של ארה"ב מקבלים פחות מ-1% תשואה, אז זה הופך להיות מאוד מעניין עבור חלק מהמשקיעים המוסדיים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.