המשבר בנדל"ן המסחרי: שרם פודים מוכרת 2 קומות משרדים במגדל פלטינום ושוכרת אותם בהנחה
חברת שרם פודים, חתמה בשבוע שעבר על עסקה למכירת שתי קומות משרדים במגדל פלטניום, הנמצא ברחוב הארבעה בתל אביב, כולל שטחים נלווים הכוללים חניות ומחסן תמורת כ-15.8 מיליון שקלים בתוספת מע"מ למשקיע יהודי מצרפת.
סך של כ-3.7 מליון שקלים מהתמורה מיועד להחזר הלוואה שקבלה החברה מבנק לצורך רכישת הנכס. בנוסף לכך, התקשרה החברה עם הקונה בהסכם שכירות, על פיו תשכור ממנו את הנכס על כל חלקיו, לתקופה בת 5.5 שנים, הניתנת להארכה לתקופה נוספת בת 5 שנים.
דמי השכירות השנתיים עבור הנכס יעמדו בשנה הראשונה על סך של 831,575 שקלים בתוספת הפרשי הצמדה למדד, והחל מהשנה השנייה ואילך, יעמדו על סך שלכ-1.66 מיליון שקלים בתוספת הפרשי הצמדה למדד. דמי השכירות בתקופת השכירות הנוספת יועלו בשיעור של 10% לעומת דמי השכירות כפי שיהיו בתום תקופת השכירות הראשונה, בתוספת הפרשי הצמדה למדד.
מחיר המכירה מגלם שווי של כ-10.5 אלף שקלים למ"ר בנוי ו-63.6 אלף שקלים למקום חנייה. מחירי השכירויות מגלמים מחיר של 42 שקלים למ"ר בשנה הראשונה, ו-84 שקלים למ"ר בשנה השנייה, זאת לעומת דמי שכירות של כ-160 שקלים למ"ר ששילמה חברת אזורים לחברת פולאר בעבור משרדים באותו מגדל לפני כחצי שנה.
"מחיר המכירה משקף ירידה של כ-10-15% במחיר הנכס בהשוואה למחיר באוגוסט 2008 ", מציין ג'קי מוקמל, מנכ"ל מאן נכסים שמשרדו תיווך בעסקה.
בנוגע למחיר השכירות, מציין מוקמל כי הוא משקף הנחה סבירה ביותר בשנה הראשונה, אולם מחירהשכירות הממוצע של העסקה עומד על כ-80 שקלים למ"ר, מחיר המשקף ירידה של כ-25% ממחירי השיא.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
