המשבר בנדל"ן המסחרי: שרם פודים מוכרת 2 קומות משרדים במגדל פלטינום ושוכרת אותם בהנחה
חברת שרם פודים, חתמה בשבוע שעבר על עסקה למכירת שתי קומות משרדים במגדל פלטניום, הנמצא ברחוב הארבעה בתל אביב, כולל שטחים נלווים הכוללים חניות ומחסן תמורת כ-15.8 מיליון שקלים בתוספת מע"מ למשקיע יהודי מצרפת.
סך של כ-3.7 מליון שקלים מהתמורה מיועד להחזר הלוואה שקבלה החברה מבנק לצורך רכישת הנכס. בנוסף לכך, התקשרה החברה עם הקונה בהסכם שכירות, על פיו תשכור ממנו את הנכס על כל חלקיו, לתקופה בת 5.5 שנים, הניתנת להארכה לתקופה נוספת בת 5 שנים.
דמי השכירות השנתיים עבור הנכס יעמדו בשנה הראשונה על סך של 831,575 שקלים בתוספת הפרשי הצמדה למדד, והחל מהשנה השנייה ואילך, יעמדו על סך שלכ-1.66 מיליון שקלים בתוספת הפרשי הצמדה למדד. דמי השכירות בתקופת השכירות הנוספת יועלו בשיעור של 10% לעומת דמי השכירות כפי שיהיו בתום תקופת השכירות הראשונה, בתוספת הפרשי הצמדה למדד.
מחיר המכירה מגלם שווי של כ-10.5 אלף שקלים למ"ר בנוי ו-63.6 אלף שקלים למקום חנייה. מחירי השכירויות מגלמים מחיר של 42 שקלים למ"ר בשנה הראשונה, ו-84 שקלים למ"ר בשנה השנייה, זאת לעומת דמי שכירות של כ-160 שקלים למ"ר ששילמה חברת אזורים לחברת פולאר בעבור משרדים באותו מגדל לפני כחצי שנה.
"מחיר המכירה משקף ירידה של כ-10-15% במחיר הנכס בהשוואה למחיר באוגוסט 2008 ", מציין ג'קי מוקמל, מנכ"ל מאן נכסים שמשרדו תיווך בעסקה.
בנוגע למחיר השכירות, מציין מוקמל כי הוא משקף הנחה סבירה ביותר בשנה הראשונה, אולם מחירהשכירות הממוצע של העסקה עומד על כ-80 שקלים למ"ר, מחיר המשקף ירידה של כ-25% ממחירי השיא.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
