חברות הטלביזיה: האם שבע השנים הרעות בפתח?
שנתיים לא רעות עברו על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית (HOT ו-yes), בהן הן הצליח לעמוד על הרגליים לאחר שנים עקובות מדם בענף. חברות הכבלים התמזגו וחברת הלוויין הצליחה להשתלט על יותר משליש מהשוק. שתי החברות גם הצליחו להציג רווח תזרימי (EBITDA) בשנתיים האחרונות ו-HOT אף צפויה להגיע לרווח EBITDA של כמיליארד שקל בסוף שנת 2008.
האם שבע השנים הרעות בפתח?
בתחילת שנת 2009 אמור לקום בישראל מערך שידורים אשר יאפשר קליטה ללא תשלום של 5 ערוצים לינאריים (ערוץ 2, 10, 1, 33 וערוץ הכנסת) כאשר הצופה יצטרך לרכוש ממיר מתאים בעלות חד פעמית של כ-500 שקל ויוכל לקלוט ערוצים אלו ללא תשלום נוסף.
חברת הסלולר פרטנר (אורנג') צפויה להשיק שירות מבוסס פס רחב שיתחבר לממירים מסוג זה ודרכם להציע שירות של וידאו לפי דרישה (VoD). ישנם גורמים נוספים כמו בלוקבאסטר המעוניינים לרכוב על הממיר להציע תכנים לפי דרישה. ישנן סוגיות כלכליות, טכניות ורגולטוריות שמפעיל מסוג זה יצטרך לתת את הדעת עליהן ולא נדון בהם כרגע, מאחר ואנו מנסים לבדוק את המשמעות על המפעילות הוותיקות HOT ו-yes.
בסקר עמדות שנתי שהוכן עבור הרשות השנייה, אחת השאלות שנשאלו היתה הנכונות להתחבר לחבילת ערוצים ללא תשלום. תוצאות הסקר אמורות להדאיג את קברניטי חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית. כ-19% מהנשאלים ענו כי הם נכונים במידה זו אחרת להתחבר לחבילה כזו, כאשר בקרב יהודים ותיקים המספר יותר קרוב ל-23%. זכור לי כי בעבר מנכ"לי חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית ציינו כי הם מצפים לנטישה של 10% בלבד וזאת עוד לפני ששמענו על הכוונות לכאורה של פרטנר וגופים אחרים "לרכוב" על חבילה זו עם שירותים נוספים.
בנוסף ל"צרה" של חבילת הערוצים ללא תשלום ישנן בעיות אחרות המאפילות את עתידן של שתי החברות והן קשורות ברגולטורים שונים (משרד התקשורת, משרד האוצר, הרשות השניה והממונה על ההגבלים העסקיים):
* צפויה לקום ועדה נוספת שתחליט האם החברות מחוייבות לספק חבילת ערוצים צרה (8-10 ערוצים) במחיר מופחת.
* האם ומתי חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית תוכלנה לשדר פרסומות?
* האם ניתן יהיה למזג את HOT עם נטוויז'ן?
* האם בזק תורשה להשתלט על yes ובאילו תנאים?
נראה כי צפויות לא מעט התנגשויות בין הרגולטורים השונים סביב הסמכויות של כל אחד. למשל: משרד התקשורת שמבין כי עולם התקשורת צועד לעבר התלכדות תחת קבוצות תקשורת גדולות, מנסה לפתור את בעיית הבעלות ב-yes. הוא גם מבין כי פתרון כזה יקדם את ההשקעה בתשתיות של מדינת ישראל. אין ספק כי לאור מצבה של חברת הכבלים בהיבט של תשתיות, שירות וכו', המשרד היה מעדיף כי גם היא תהיה תחת בעלות מחוייבת וחזקה (וקונצרן אי.די.בי הוא כזה – ראו את המהפך בסלקום בשנים האחרונות).
מנגד, נראה כי הממונה על ההגבלים לא אוהבת את הנסיון להשתלט על חברת הכבלים ע"י קונצרן גדול ואת הנסיון להשתלט על חברת הלוויין ע"י קבוצת תקשורת חזקה. ברקע משרד האוצר מנסה לכפות שינויים ע"י חוק ההסדרים וגם לרשות השניה יש מה להגיד בנושא של פרסומות ועוד.
הרי בסופו של יום, כמו ברוב מדינות ה-OECD יהיו כאן שלושה שחקנים מרכזיים – אמנם פחות מתחרים אבל יותר תחרות על כל אחד מהשירותים המסופקים לצרכנים. ואם תוצאות הסקר משקפות את הצפוי לקרות למפעילות הטלוויזיה הרב-ערוצית, אז מוטב כי הרגולטורים השונים ישחררו קצת ויתנו לכוחות השוק לעשות שלהם. אז אולי ענף הטלוויזיה הרב-ערוצית לא יחזור לשנים הנוראיות, אלא יתקדם מכורח התחרות, תוך השקעה בתשתיות, בתוכן ובשירות לרווחתנו הצרכנים.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר
משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה
כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים
משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".
בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.
אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.
לצפיה בועידה -
- משרד התחבורה מגביר היערכות לרעידת אדמה הרסנית
- מהומה בועדת הכלכלה: "מחירי התחבורה הציבורית יעלו ב-18% בשנת 2024"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה
איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה
האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.
לא נתקעת בפקקים?
