שנתיים לא רעות עברו על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית (HOT ו-yes), בהן הן הצליח לעמוד על הרגליים לאחר שנים עקובות מדם בענף. חברות הכבלים התמזגו וחברת הלוויין הצליחה להשתלט על יותר משליש מהשוק. שתי החברות גם הצליחו להציג רווח תזרימי (EBITDA) בשנתיים האחרונות ו-HOT אף צפויה להגיע לרווח EBITDA של כמיליארד שקל בסוף שנת 2008.

האם שבע השנים הרעות בפתח?

בתחילת שנת 2009 אמור לקום בישראל מערך שידורים אשר יאפשר קליטה ללא תשלום של 5 ערוצים לינאריים (ערוץ 2, 10, 1, 33 וערוץ הכנסת) כאשר הצופה יצטרך לרכוש ממיר מתאים בעלות חד פעמית של כ-500 שקל ויוכל לקלוט ערוצים אלו ללא תשלום נוסף.

חברת הסלולר פרטנר (אורנג') צפויה להשיק שירות מבוסס פס רחב שיתחבר לממירים מסוג זה ודרכם להציע שירות של וידאו לפי דרישה (VoD). ישנם גורמים נוספים כמו בלוקבאסטר המעוניינים לרכוב על הממיר להציע תכנים לפי דרישה. ישנן סוגיות כלכליות, טכניות ורגולטוריות שמפעיל מסוג זה יצטרך לתת את הדעת עליהן ולא נדון בהם כרגע, מאחר ואנו מנסים לבדוק את המשמעות על המפעילות הוותיקות HOT ו-yes.

בסקר עמדות שנתי שהוכן עבור הרשות השנייה, אחת השאלות שנשאלו היתה הנכונות להתחבר לחבילת ערוצים ללא תשלום. תוצאות הסקר אמורות להדאיג את קברניטי חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית. כ-19% מהנשאלים ענו כי הם נכונים במידה זו אחרת להתחבר לחבילה כזו, כאשר בקרב יהודים ותיקים המספר יותר קרוב ל-23%. זכור לי כי בעבר מנכ"לי חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית ציינו כי הם מצפים לנטישה של 10% בלבד וזאת עוד לפני ששמענו על הכוונות לכאורה של פרטנר וגופים אחרים "לרכוב" על חבילה זו עם שירותים נוספים.

בנוסף ל"צרה" של חבילת הערוצים ללא תשלום ישנן בעיות אחרות המאפילות את עתידן של שתי החברות והן קשורות ברגולטורים שונים (משרד התקשורת, משרד האוצר, הרשות השניה והממונה על ההגבלים העסקיים):

* צפויה לקום ועדה נוספת שתחליט האם החברות מחוייבות לספק חבילת ערוצים צרה (8-10 ערוצים) במחיר מופחת.

* האם ומתי חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית תוכלנה לשדר פרסומות?

* האם ניתן יהיה למזג את HOT עם נטוויז'ן?

* האם בזק תורשה להשתלט על yes ובאילו תנאים?

נראה כי צפויות לא מעט התנגשויות בין הרגולטורים השונים סביב הסמכויות של כל אחד. למשל: משרד התקשורת שמבין כי עולם התקשורת צועד לעבר התלכדות תחת קבוצות תקשורת גדולות, מנסה לפתור את בעיית הבעלות ב-yes. הוא גם מבין כי פתרון כזה יקדם את ההשקעה בתשתיות של מדינת ישראל. אין ספק כי לאור מצבה של חברת הכבלים בהיבט של תשתיות, שירות וכו', המשרד היה מעדיף כי גם היא תהיה תחת בעלות מחוייבת וחזקה (וקונצרן אי.די.בי הוא כזה – ראו את המהפך בסלקום בשנים האחרונות).

מנגד, נראה כי הממונה על ההגבלים לא אוהבת את הנסיון להשתלט על חברת הכבלים ע"י קונצרן גדול ואת הנסיון להשתלט על חברת הלוויין ע"י קבוצת תקשורת חזקה. ברקע משרד האוצר מנסה לכפות שינויים ע"י חוק ההסדרים וגם לרשות השניה יש מה להגיד בנושא של פרסומות ועוד.

הרי בסופו של יום, כמו ברוב מדינות ה-OECD יהיו כאן שלושה שחקנים מרכזיים – אמנם פחות מתחרים אבל יותר תחרות על כל אחד מהשירותים המסופקים לצרכנים. ואם תוצאות הסקר משקפות את הצפוי לקרות למפעילות הטלוויזיה הרב-ערוצית, אז מוטב כי הרגולטורים השונים ישחררו קצת ויתנו לכוחות השוק לעשות שלהם. אז אולי ענף הטלוויזיה הרב-ערוצית לא יחזור לשנים הנוראיות, אלא יתקדם מכורח התחרות, תוך השקעה בתשתיות, בתוכן ובשירות לרווחתנו הצרכנים.