הזינוק במדד התל-טק 15: חלום או מציאות?
עונת הדו"חות של חברות הטכנולוגיה הסתיימה. לפי שערי מניות הטכנולוגיה הישראליות בסוף חודש יוני (החודש בו מסתיימת פעילות הרבעון השני), נראה שהיתה ציפייה בשוק ההון לקטסטרופות שעיקרן הוא מבול של אזהרות רווח. בדקנו מה קרה למדד התל-טק 15 מאז ה-1 ביולי ועד היום. ובכן, מדד זה הציג תשואה של 10.3% לעומת מדדי ת"א 25 ות"א 100 שהציגו תשואה שלילית של 2.9% ו-3% בהתאמה. איך זה קרה?
הסיבות לתשואה העודפת של מדד התל-טק 15 טמונות במספר הסברים. אבל לפני ההסברים, חובה עלינו להדגיש כי באופן טבעי, מדד המורכב מ-15 מניות בלבד כאשר לחלקן משקל מקסימום במדד, יהיה מאוד תנודתי ומושפע מאירועים ספציפיים בחברות הגדולות. ועכשיו ההסברים:
* מניית וריפון, שמשקלה הוא 9.5% מהמדד, השיגה תשואה של כ-82% מתחילת חודש יולי (על הסיבות לזינוק במניה, כתבתי כבר בשבוע שעבר). נזכיר רק כשבתקופת הגאות (לפני כשנה) כאשר כל מדדי המניות זינקו, מדד התל-טק 15 היה מדוכא וגם אז לוריפון היה חלק נכבד בדיכאון עם חשיפת השערוריות החשבונאיות.
* כמו מניית וריפון, ישנן מניות נוספות שהגיעו משפל ומשקלן במדד גבוה כמו: אודיוקודס, אלדין, גיוון אימג'ינג וסרגון.
* חברות הטכנולוגיה, בניגוד לענפים אחרים, נוהגות לתת הנחיות לרבעון הקרוב ולפעמים גם לשנה כולה. ההרגשה היא, כי חברות הטכנולוגיה מסרו הנחיות מאד שמרניות לאור מצב המאקרו-כלכלה במישור ההכנסות ולאור מצב שער החליפין הפוגע בהן, גם במישור של רווחיות. כך ראינו שלעת עתה אין הפתעות לרעה בשורה העליונה ועם עסקאות גידור מוצלחות גם לא היו הפתעות לרעה בשורת הרווח הנקי.
* רוב החברות הישראליות הן חברות נישה (אחרת כנראה לא היה להן זכות קיום) ולכן פגיעה בביקושים למוצרים שלהן, אם תהיה כזו, תגיע בדרך כלל באיחור לעומת חברות המיין-סטרים הגדולות. יש לציין כי בניגוד למשבר שנת 2000 שעמד כולו בסימן חלומות הטכנולוגיה (כלכלה חדשה...), המשבר העולמי כעת סובב סביב ענפים אחרים ובעיקר נדל"ן ופיננסים. פועל יוצא הוא שחברות שגייסו כסף בשנות הבועה הטכנולוגית והשכילו לשמור עליו, יכולות לצלוח את המשבר הנוכחי (הן אינן ממונפות ואינן זקוקות להון נוסף).
בנוסף, אותן חברות טכנולוגיה שקהל היעד שלהן הוא מפעילי טלקום או אינטגרטורים נהנות מתנופת ההשקעות של אותם קהלי יעד בשנים האחרונות וזאת, לאחר כ-3 שנים מאז התפוצצות הבועה, בהן נעצרו כל תקציבי ההשקעה. מפעילות טלקום ברחבי העולם לא עוצרות בבלימת חרום את הפרוייקטים בהקמה.
* אמרנו שחברות הטכנולוגיה הישראליות הן בדרך כלל חברות נישה והדבר מתבטא גם בפריסה הגיאוגרפית של המכירות שלהן. כעת כאשר צפון אמריקה חווה האטה משמעותית וגם אירופה במידה לא מבוטלת, מצליחות אותן חברות הפרוסות גם בשווקים מתפתחים לקזז את השפעת האטת העולם המערבי.
מה הלאה?
לא ראינו כל שינוי במנגינת ההנחיות של חברות הטכנולוגיה הישראליות לאחר תוצאות הרבעון השני. סביר להניח כי גם ברבעון השלישי, רובן המכריע יצלח את עונת הדו"חות ללא אזהרות רווח. עם זאת, נראה כי חשש המשקיעים מרוכז בשנת 2009 כאשר קשה להאמין שמשבר כלכלי עמוק לא יהיה חובק עולם, בעיקר לאחר שהסתיימה האולימפיאדה בסין.
אותם משקיעים שממשיכים להאמין במניות הטכנולוגיה הישראליות, נדרשים על רקע החשש מהעתיד, לבחור אותן בפינצטה על סמך המגמות בסביבה העסקית שלהן ועל סמך ניתוח סיכוי-סיכון (צריך לעשות זאת עם כל מניה, אבל יש לזכור כי מתחילת השנה "חטפו" מניות הטכנולוגיה יותר מכל ענף אחר, אולי חוץ מהנדל"ן).
יש להתמקד באותן חברות המנוהלות ע"י הנהלות אמינות, מנוסות ואחראיות, למשל כאלה המצמצמות עלויות מבלי לפגוע ביכולת הצמיחה, מעבירות מרכזי פיתוח למקומות זולים יותר מתוך מחוייבות גם לשורה התחתונה. דוגמא לחברות כאלה ניתן למצוא בטור שכתבתי על תופעת ה-Buy-Back בחברות הטכנולוגיה הישראליות. זכרו גם ששער הדולר השתפר לאחרונה ולכן אותן חברות שהשכילו להתייעל בוודאי ייהנו מכך ברבעונים הקרובים.
* הכותב הוא אנליסט בבית ההשקעות לידר שוקי הון.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר
משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה
כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים
משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".
בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.
אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.
לצפיה בועידה -
- משרד התחבורה מגביר היערכות לרעידת אדמה הרסנית
- מהומה בועדת הכלכלה: "מחירי התחבורה הציבורית יעלו ב-18% בשנת 2024"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה
איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה
האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.
לא נתקעת בפקקים?
