הזינוק במדד התל-טק 15: חלום או מציאות?
עונת הדו"חות של חברות הטכנולוגיה הסתיימה. לפי שערי מניות הטכנולוגיה הישראליות בסוף חודש יוני (החודש בו מסתיימת פעילות הרבעון השני), נראה שהיתה ציפייה בשוק ההון לקטסטרופות שעיקרן הוא מבול של אזהרות רווח. בדקנו מה קרה למדד התל-טק 15 מאז ה-1 ביולי ועד היום. ובכן, מדד זה הציג תשואה של 10.3% לעומת מדדי ת"א 25 ות"א 100 שהציגו תשואה שלילית של 2.9% ו-3% בהתאמה. איך זה קרה?
הסיבות לתשואה העודפת של מדד התל-טק 15 טמונות במספר הסברים. אבל לפני ההסברים, חובה עלינו להדגיש כי באופן טבעי, מדד המורכב מ-15 מניות בלבד כאשר לחלקן משקל מקסימום במדד, יהיה מאוד תנודתי ומושפע מאירועים ספציפיים בחברות הגדולות. ועכשיו ההסברים:
* מניית וריפון, שמשקלה הוא 9.5% מהמדד, השיגה תשואה של כ-82% מתחילת חודש יולי (על הסיבות לזינוק במניה, כתבתי כבר בשבוע שעבר). נזכיר רק כשבתקופת הגאות (לפני כשנה) כאשר כל מדדי המניות זינקו, מדד התל-טק 15 היה מדוכא וגם אז לוריפון היה חלק נכבד בדיכאון עם חשיפת השערוריות החשבונאיות.
* כמו מניית וריפון, ישנן מניות נוספות שהגיעו משפל ומשקלן במדד גבוה כמו: אודיוקודס, אלדין, גיוון אימג'ינג וסרגון.
* חברות הטכנולוגיה, בניגוד לענפים אחרים, נוהגות לתת הנחיות לרבעון הקרוב ולפעמים גם לשנה כולה. ההרגשה היא, כי חברות הטכנולוגיה מסרו הנחיות מאד שמרניות לאור מצב המאקרו-כלכלה במישור ההכנסות ולאור מצב שער החליפין הפוגע בהן, גם במישור של רווחיות. כך ראינו שלעת עתה אין הפתעות לרעה בשורה העליונה ועם עסקאות גידור מוצלחות גם לא היו הפתעות לרעה בשורת הרווח הנקי.
* רוב החברות הישראליות הן חברות נישה (אחרת כנראה לא היה להן זכות קיום) ולכן פגיעה בביקושים למוצרים שלהן, אם תהיה כזו, תגיע בדרך כלל באיחור לעומת חברות המיין-סטרים הגדולות. יש לציין כי בניגוד למשבר שנת 2000 שעמד כולו בסימן חלומות הטכנולוגיה (כלכלה חדשה...), המשבר העולמי כעת סובב סביב ענפים אחרים ובעיקר נדל"ן ופיננסים. פועל יוצא הוא שחברות שגייסו כסף בשנות הבועה הטכנולוגית והשכילו לשמור עליו, יכולות לצלוח את המשבר הנוכחי (הן אינן ממונפות ואינן זקוקות להון נוסף).
בנוסף, אותן חברות טכנולוגיה שקהל היעד שלהן הוא מפעילי טלקום או אינטגרטורים נהנות מתנופת ההשקעות של אותם קהלי יעד בשנים האחרונות וזאת, לאחר כ-3 שנים מאז התפוצצות הבועה, בהן נעצרו כל תקציבי ההשקעה. מפעילות טלקום ברחבי העולם לא עוצרות בבלימת חרום את הפרוייקטים בהקמה.
* אמרנו שחברות הטכנולוגיה הישראליות הן בדרך כלל חברות נישה והדבר מתבטא גם בפריסה הגיאוגרפית של המכירות שלהן. כעת כאשר צפון אמריקה חווה האטה משמעותית וגם אירופה במידה לא מבוטלת, מצליחות אותן חברות הפרוסות גם בשווקים מתפתחים לקזז את השפעת האטת העולם המערבי.
מה הלאה?
לא ראינו כל שינוי במנגינת ההנחיות של חברות הטכנולוגיה הישראליות לאחר תוצאות הרבעון השני. סביר להניח כי גם ברבעון השלישי, רובן המכריע יצלח את עונת הדו"חות ללא אזהרות רווח. עם זאת, נראה כי חשש המשקיעים מרוכז בשנת 2009 כאשר קשה להאמין שמשבר כלכלי עמוק לא יהיה חובק עולם, בעיקר לאחר שהסתיימה האולימפיאדה בסין.
אותם משקיעים שממשיכים להאמין במניות הטכנולוגיה הישראליות, נדרשים על רקע החשש מהעתיד, לבחור אותן בפינצטה על סמך המגמות בסביבה העסקית שלהן ועל סמך ניתוח סיכוי-סיכון (צריך לעשות זאת עם כל מניה, אבל יש לזכור כי מתחילת השנה "חטפו" מניות הטכנולוגיה יותר מכל ענף אחר, אולי חוץ מהנדל"ן).
יש להתמקד באותן חברות המנוהלות ע"י הנהלות אמינות, מנוסות ואחראיות, למשל כאלה המצמצמות עלויות מבלי לפגוע ביכולת הצמיחה, מעבירות מרכזי פיתוח למקומות זולים יותר מתוך מחוייבות גם לשורה התחתונה. דוגמא לחברות כאלה ניתן למצוא בטור שכתבתי על תופעת ה-Buy-Back בחברות הטכנולוגיה הישראליות. זכרו גם ששער הדולר השתפר לאחרונה ולכן אותן חברות שהשכילו להתייעל בוודאי ייהנו מכך ברבעונים הקרובים.
* הכותב הוא אנליסט בבית ההשקעות לידר שוקי הון.
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
קק"ל אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
