בזכות השקיפות: על מניה גדולה שקרסה וחזרה למסלול
לפני פחות משנה, באוקטובר 2007, נשקה מניית וריפון למחיר של 50 דולר. ההמשך זכור היטב למשקיעי החברה, כאשר ביום לא בהיר אחד בדצמבר 2007 היא הודיעה כי גילתה תקלות בדיווח על כמות המלאי שלה. המשמעות היתה רווחים מנופחים בכל הרבעונים של שנת 2007. לא ניכנס לסיבות לדיווח השגוי על כמות המלאי (אחת הסיבות היא כנראה העיכול של מיזוג ליפמן לתוך החברה) אבל נזכיר כי באותו יום צנחה המניה בלמעלה מ-40%.
מאז, דחתה החברה מספר פעמים את הדיווח של הדו"חות המתוקנים, מה שהביא את החברה למספר הסדרים עם בעלי האג"ח, כאשר במקביל הידרדרה המניה עד לשווי של כ-10 דולר במאי 2008 והתביעות הייצוגיות לא הפסיקו לזרום. מיותר לציין כי שוק ההון האמריקני והישראלי (וריפון חברה במדד ת"א 25) איבדו אמון לחלוטין בהנהלת החברה ואני כאנליסט אף כיניתי את ההשקעה במניה באותה תקופה כ"קזינו" בהגדרה.
האם האמון בהנהלת החברה חזר ואיך?
ביום ד', לאחר המסחר בארה"ב, פרסמה החברה את הדו"חות המתוקנים לשנה וחצי האחרונות וסיפקה הנחיות לשנה וחצי הקרובות. מיד לאחר פרסום הדו"חות קיימה החברה שיחת ועידה למשקיעיה (חצות לפי שעון ישראל). מניית החברה הגיבה בזינוק של למעלה מ-30% במסחר. ניתן כמובן להסביר את הזינוק בכך שמחיקת המלאי והרווחים היתה חמורה מעט פחות מהמצופה ובכך שהנחיות החברה לשנה וחצי הקרובות מאד אגרסיביות והותירו את קונצנזוס האנליסטים הרחק מאחור.
אבל בהיכרותינו את המשקיעים והאנליסטים האמריקנים, הזינוק במחיר המניה היה קצת אגרסיבי לאור חשדנותם, חוסר הסלחנות לשערוריות חשבונאיות והיעלמות ההנהלה בשנה האחרונה. בד"כ בניית אמון ובוודאי אמון מחודש בין הנהלה למשקיעים אמריקנים, דורשת יותר משיחת ועידה אחת.
אני מאמין כי חלק נכבד מהזינוק במניה נעוץ באופי שיחת הוועידה ובאופי הדיווח למשקיעים. ראשית, החברה פרסמה את הדו"חות המתוקנים לשנת 2007 ולמחצית הראשונה של 2008. דיווח כזה מפורט לא ראיתי זמן רב והקדשתי למעלה משלוש שעות כדי לקרוא את כולו ולנתח אותו. כל אחד מהרבעונים דווח באופן מפורט על כל מחיקה, כל הפרשה, כל שינוי ברווח, כיצד נבנה רווח ה-EBITDA והרווח הנקי Non-GAAP (שהם הרווחים היותר מייצגים תזרימית ולא חשבונאית).
שנית, החברה פרסמה הנחיות למחצית השניה של 2008 ולשנת 2009. אנו רגילים לראות בד"כ הנחיות לגבי טווח שורת המכירות וטווח שורת הרווח למניה וזהו. בדיווח של וריפון קיבלנו פירוט לרבעונים: קיבלנו את שיעור הצמיחה האורגנית הצפוי, הפרשות שונות צפויות, תכנית האופציות לעובדים, טווח הוצאות מימון, טווח לרווחי ה-EBITDA, מס ועוד. בקיצור, מאד מפורט.
וכדי להשלים את התמונה הגיעה שיחת הוועידה. השיחה נפתחה בתודה מקרב לב של המנכ"ל ובנימה מתנצלת על התקופה האחרונה (ויש כמובן הרבה על מה להתנצל). לאחר מכן סקר המנכ"ל את מה שעבר על החברה בשנה האחרונה, את הצעדים שננקטו על מנת שמחדלים כאלה לא יקרו בעתיד, הסביר למה מחצית השנה הראשונה של 2008 היתה קשה וכמובן התייחס להנחיות לשנה וחצי הקרובות.
לגבי העתיד, המנכ"ל מסביר כי החברה חשה בהאטה משמעותית בצפון אמריקה וגם אירופה לא במצב מזהיר. עם זאת, הוא מפרט לגבי מנועי הצמיחה הגיאורגפיים (שווקים מתפתחים) והטכנולוגיים (מוצרי אלחוט מאובטחים). המנכ"ל לא התחמק מאף שאלה של האנליסטים וכך קיבלנו דיווח ושיחת ועידה שקופים וברורים כמו שלא קיבלנו מאף חברה מעולם. המנכ"ל חזר והדגיש מספר פעמים כי חשוב לו להחזיר את אמון המשקיעים בחברה וכי ננקטים צעדים בוני אמון לאורך זמן.
שקיפות רק בעת משבר?
למרות שהחברה טוענת שהיא מרגישה חולשה בשווקים חשובים ולמרות שההנחיות לשנת 2009 נראות מאד אגרסיביות ומאתגרות, נראה כי האמון בחברה ובהנהלה מתחיל לחזור לעצמו וזה חלק נכבד מהסיבה לזינוק במניה. ניתן היה לשמוע זאת גם בנימת השאלות של האנליסטים בשיחה.
השאלה הראשונה ששאלתי את עצמי לאחר קריאת תמליל שיחת הוועידה והדיווחים של החברה היא: האם וריפון חשפה סודות אסטרטגיים ותחרותיים בכך שהייתה מאד שקופה? האם השקיפות המאומצת נותנת כלים למתחרות שלה? לדעתי התשובה שלילית ואז כמובן עלתה השאלה השנייה: אם התשובה הראשונה שלילית, אז למה צריך לחכות למשברים כדי להיות שקופים עם המשקיעים, למה לא כל החברות ובעיקר החברות הישראליות הדואליות לא מאמצות כזו רמה של שקיפות? אין לי ספק כי רמה גבוהה של שקיפות באופן קבוע כפי שראינו כעת מוריפון, תפיג חששות של משקיעים לגבי היכולת לעמוד בהנחיות ובמיוחד בתקופה כזאת.
* הכותב הוא אנליסט בבית ההשקעות לידר שוקי הון.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר
משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה
כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים
משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".
בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.
אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.
לצפיה בועידה -
- משרד התחבורה מגביר היערכות לרעידת אדמה הרסנית
- מהומה בועדת הכלכלה: "מחירי התחבורה הציבורית יעלו ב-18% בשנת 2024"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה
איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה
האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.
לא נתקעת בפקקים?