הבורסות באסיה סגרו בירידות: מחירי הבנזין שלחו את שנחאי לעלייה של 3%
המדדים המובילים ברחבי אסיה נפלו ביום שישי למעט סין ושלחו את המדד האזורי לשפל של 11 שבועות, לאחר שיצרני הסחורות רשמו ירידות ושסין העלתה את מחירי הדלק זו הפעם הראשונה בשבעה וחצי חודשים.
מניות Woodside Petroleum, חברת חיפושי הנפט השניה בגודלה באוסטרליה, ו-Mitsui, חברת הסחר השניה ביפן, נפלו לאחר שהחלטת ממשלת סין שלחה את מחיר הנפט הגולמי לירידה החדה ביותר בשלושת החודשים האחרונים. מנגד, מניות צ'יינה פטרוליום וכימיקלים ופטרוצ'יינה, מזקקות הנפט הגדולות ביותר במדינה, זינקו בבורסה בהונג קונג בעוד העלאת מחירי הדלק מאפשרת להם לגבות יותר כסף על מוצריהן.
"משקיעים לא יכולים לקנות מניות הקשורות לשוק הסחורות במידה והנחתם שהכלכלה הגלובלית יכולה לסבול את עליית המחירים אינה מחזיקה מים", אמר מיטסושאיג אקינו, מנהל תיקים בכיר ב-Ichiyoshi בית השקעות, המנהל 574 מיליון דולר.
מחיר הבנזין בסין יעלה ב-17% היום, מחיר הדיזל יעלה ב-18% ומחיר הדלק הסילוני יזנק ב-25%, הודיעה מאוחר אמש 'ועדת הפיתוח הלאומי' של סין באתר הבית שלה. ב-1 ליולי, סין תעלה את מחירי החשמל ב-4.7%.
"גובה העלאת מחירי הדלק עקף את כל הציפיות", אמר ז'נג טו, המנהל 790 מיליון דולר בבנק התקשורת שרודר בשנחאי. "החדשות מחזקות את מניות האנרגיה".
ביפן, מדד הניקיי 225 רשם ירידה של 1.33%. בסין, מדד בורסת שנחאי עלה ב-3.01%. בהונג קונג, סגר האנג סנג בירידה של 0.13% לאחר שבתחילת המסחר עלייה ב-1.3%.
וול סטריט סגרה את המסחר אמש באווירה חיובית, בפעם הראשונה בשלושה ימים, בעוד נפילה במחיר הנפט תמכה בעליות במניות התחבורה והצריכה. כמו גם, תחזיות ברודקום תמכו בסקטור הטכנולוגיה.
מניות במרכז
מניית צ'יינה פטרוליום, הידועה בשם סינופק, קפצו ב-1.8% בהונג קונג. פטרוצ'יינה עלתה ב-3.1%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
