הבורסות באסיה סגרו בירידות: מחירי הבנזין שלחו את שנחאי לעלייה של 3%
המדדים המובילים ברחבי אסיה נפלו ביום שישי למעט סין ושלחו את המדד האזורי לשפל של 11 שבועות, לאחר שיצרני הסחורות רשמו ירידות ושסין העלתה את מחירי הדלק זו הפעם הראשונה בשבעה וחצי חודשים.
מניות Woodside Petroleum, חברת חיפושי הנפט השניה בגודלה באוסטרליה, ו-Mitsui, חברת הסחר השניה ביפן, נפלו לאחר שהחלטת ממשלת סין שלחה את מחיר הנפט הגולמי לירידה החדה ביותר בשלושת החודשים האחרונים. מנגד, מניות צ'יינה פטרוליום וכימיקלים ופטרוצ'יינה, מזקקות הנפט הגדולות ביותר במדינה, זינקו בבורסה בהונג קונג בעוד העלאת מחירי הדלק מאפשרת להם לגבות יותר כסף על מוצריהן.
"משקיעים לא יכולים לקנות מניות הקשורות לשוק הסחורות במידה והנחתם שהכלכלה הגלובלית יכולה לסבול את עליית המחירים אינה מחזיקה מים", אמר מיטסושאיג אקינו, מנהל תיקים בכיר ב-Ichiyoshi בית השקעות, המנהל 574 מיליון דולר.
מחיר הבנזין בסין יעלה ב-17% היום, מחיר הדיזל יעלה ב-18% ומחיר הדלק הסילוני יזנק ב-25%, הודיעה מאוחר אמש 'ועדת הפיתוח הלאומי' של סין באתר הבית שלה. ב-1 ליולי, סין תעלה את מחירי החשמל ב-4.7%.
"גובה העלאת מחירי הדלק עקף את כל הציפיות", אמר ז'נג טו, המנהל 790 מיליון דולר בבנק התקשורת שרודר בשנחאי. "החדשות מחזקות את מניות האנרגיה".
ביפן, מדד הניקיי 225 רשם ירידה של 1.33%. בסין, מדד בורסת שנחאי עלה ב-3.01%. בהונג קונג, סגר האנג סנג בירידה של 0.13% לאחר שבתחילת המסחר עלייה ב-1.3%.
וול סטריט סגרה את המסחר אמש באווירה חיובית, בפעם הראשונה בשלושה ימים, בעוד נפילה במחיר הנפט תמכה בעליות במניות התחבורה והצריכה. כמו גם, תחזיות ברודקום תמכו בסקטור הטכנולוגיה.
מניות במרכז
מניית צ'יינה פטרוליום, הידועה בשם סינופק, קפצו ב-1.8% בהונג קונג. פטרוצ'יינה עלתה ב-3.1%.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
