מנכ"ל פלוריסטם מדבר: "המטרה היא לא אקזיט אלא ייצור המוני של תרופות"

זמי אברמן בראיון בלעדי ל-Bizportal: "כיום קיימות שתי תרופות מרכזיות לטרשת נפוצה - אנחנו מתכוונים להיות התרופה השלישית מבחינת נתח השוק בעולם"
שהם לוי |

חלום חלום ועוד פעם חלום, זה פחות או יותר מה שמנסות להציע לכם חברות הביוטכנולוגיה ואם תרצו גם חברות הביורפואה למיניהן. אבל המקרה של פלוריסטם נראה קצת אחרת. באם יצליחו הניסויים הקליניים של החברה כנראה תהיה זו פריצת דרך מדעית בתחומים רבים ברפואה. החברה נסחרת בבורסת הנאסד"ק תחת הסימול PSTI.

פלוריסטם קיימת כבר 4 שנים וזמי אברמן שנמצא בחברה כבר שנתיים וחצי מגיע עם רקע קצת שונה מחמשת המנכל"ים שהיו לפניו. אלה הקודמים היו בעלי רקע עשיר בתחום הרפואה, בעוד שזמי אברמן מביא איתו הרבה ניסיון פרקטי מעשי בניהול חברות מהסוג הזה. לפחות מהשיחה שלי איתו נוצר הרושם שהפעם לא מדובר בסתם מוצר, אלא בשינוי מהותי בעולם הרפואה. הכל צריך לזכור מותנה בהצלחת הניסויים בבני האדם ובאישורים שיעניק, אם יעניק ה-FDA האמריקני שהוא הגוף החשוב במקרה הזה.

החברה לקחה את הפיתוח של מכון ויצמן ומיישמת אותו כיום במגוון תחומים. הפופלרי מבניהם הוא עבור טרשת נפוצה. לגבי שימוש זה של הפיתוחים נעשו כבר ניסויים שהוכתרו בהצלחה בבעלי חיים.

קשה היה להתעלם בשבועות האחרונים מהזינוקים המסחררים במניותיה של פולוריסטם בנאסד"ק. המשקיעים התחילו להבין שקיים פוטנציאל בחברה, למרות העובדה שהיא טרם מייצרת הכנסות שלא לדבר עם השורה התחתונה. על רקע הדברים האלה ראיינו את מנכ"ל החברה זמי אברמן.

מתי החברה מתכוונת להתחיל את הניסויים בבני אדם?

לקראת סוף הרבעון השלישי אנחנו מתכוונים להתחיל בניסויים בבני אדם, אלה יערכו בגרמניה. מכון המחקר שאיתו חתמנו את ההסכם הוא Chartie, מהוותיקים בעולם - נוסד בשנת 1711.

איך אתם מתכוונים להביא את הרעיון לידי יישום?

קיבלנו החלטה לפני כשנה לבנות מפעל שיידע לקחת את השילייה ולייצר ממנה תרופה. המפעל נבנה תחת ההנחיות של ה-FDA עוד לפני הניסוי הפרה-קליני בתרופה.

כדי לבנות חברה אין זה מספיק רק לבוא עם רעיון, אלא צריך גם לדעת לייצר אותו, וזה חלק מהמודל העסקי שלנו. אנחנו לא מחפשים אקזיט, להפך - לבנות תעשייה שלמה ולשלוט בכל תהליכי הייצור.

הצלחנו להוכיח לרשויות שיש כאן רעיו ממשי ודרשנו שיתנו לנו אישור לניסוי קליני. התכנון הוא שבעוד ארבעה חמישה חודשים הניסוי יהיה בבני אדם. המטרה הראשונית כמו בכל ניסוי ראשוני הוא להוכיח שהתרופה בטוחה להזרקה.

לפיכך החולים הראשונים יהיו החולים במצב הקריטי ביותר, אלה שעומדים בפני קריטת רגל. נזכיר שעבורם אנחנו לא מצפים לראות שיפור, אבל אם יהיה שיפור יהיה זה נס רפואי גדול.

אחרי שנוכיח שהתרופה לא מזיקה לאותם חולים במצב קשה נעבור למטופלים עם בעיות בזרימת הדם ברגליים. איתם צפוי להתרחש השיפור. התרופה תינתן להם בזריקה והמטרה היא לשפר את התפקוד.

מה המסר שלך עבור המשקיעים?

בשבוע שעבר הודענו על תוצאות ראשוניות של הניסוי לטרשת נפוצה. כיום ישנן שתי תרופות המעניקות מענה למחלה, הראשונה והמוכרת לכולם היא הקופסקון של טבע, והשנייה היא הרביף. לשתייהן מכירות כוללות של 2.8 מיליארד דולר בשנה והשוק כולו הוא 5 מיליארד דולר.

אנחנו מתכוונים להיות התרופה השלישית מבחינת מחזור המכירות לטרשת נפוצה. היתרון שלנו מול התרופות האחרות הוא שגם הרביף והקופסקון מחייבות הזרקות חוזרות ונשנות. בתרופה שלנו כבר לאחר הזרקה בודדת ניכר השינוי. כך לפחות עולה מהניסויים הראשוניים שבוצעו על חיות.

מהם השימושים העיקריים של תאי הגזע שפיתחתם?

היישום הראשון והעיקרי הוא הטיפול בטרשת העורקים ומיועד בעיקר לסובלים מבעיות תפקוד של הגפיים התחתונות. הניסויים בבני אדם כפי שאמרנו קודם צפויים להתחיל בקרוב.

אנחנו מציעים שלושה מוצרים נוספים: תרופה למניעת שטפי דם במוח, תרופה לטרשת נפוצה ותרופה מעודדת קליטת מח עצם אצל חולי לוקמיה. כמו כן, במקביל קיימים עוד ניסויים שרצים. אנחנו בודקים היתכנות של המוצרים שפיתחנו לגבי מחלות נוספות כמו קרוהן וסכרת.

מהן ההצלחות הנוספות שלכם בניסויים?

אחד הניסויים נעשה עבור טרשת העורקים (PAD). הצלחנו להוכיח שאם מזריקים את התאים לתוך האיזור של היצרות העורקים התאים מפרישים חומרים שיודעים לעזור ביצירת כלי דם חדשים. הראנו גידול של 70% בכמות כלי הדם באיזור ההזרקה. השרירים באזור מקבלים חיוניות חדשה ופונקציונאליות גדולה.

התרופה פועלת בצורה הפונקציונלית הבאה: התאים מוזרקים לחולה ואז נוצרת אינטרקציה עם הגוף. השימושים הם מאוד מגוונים: פצעים, כיב קיבה, היצרות עורקים. התאים שלנו יודעים לזהות את היעדר החמצן ליד התאים הפגועים בגוף האדם.

מהם שוקי היעד הנוספים שלכם?

כיום משתמשים בדם טבורי לצורך ריפוי לוקמיה רק במקרה של ילדים. החידוש שלנו הוא תאים שמוזרקים למערכת הדם ומכינים את הגוף טרם השתלת מח העצם. עצם ההזרקה נועדה לשפר את קליטת מח העצם בגוף המטופל.

בעכברים ביצענו ניסוי של הזרקת תאי השילייה ארבע שעות לפני השתלת הדם הטבורי. התרופה הוכיחה את יעילותה ביצירת דם תחליפי בצורה מהירה ויעילה, לצד שימוש במח העצם.

ניסוי נוסף שביצענו לפני מספר שבועות היה הזרקת של תאים למערכת הדם לצורך טיפול באזורים במוח שנפגעו כתוצאה משטף דם במוח. חשוב להדגיש כי התרופות הקיימות כיום יעילות רק במידה והחולה מקבל אותם תוך עד כ-4 עד 5 שעות מרגע הארוע - אחר כך כבר לא ניתן לעשות דבר. כאן אנחנו נכנסים לתמונה בשתי אופנים:

ראשית אנחנו מציעים תרופה שיעילה עד 24 שעות מרגע הארוע המוחי - יתרון חשוב מאוד. יתרון נוסף הוא הטיפול המשלים, חשוב לי להדגיש כי המוצר לא בא להתחרות באלה הקיימים כיום, אלא הוא מהווה טיפול נוסף משלים. הטיפול שאנחנו מציעים בניגוד לאחרים הוא לא הזרקה ישירות למוח, אלא הזרקה למערכת הדם של החולה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאליוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאל

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים

החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רפאל

רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.

במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.

יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.

ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.

לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

רובוט לוחם (גרוק)רובוט לוחם (גרוק)

עתיד בלי חללים בקרב - ישראל חותרת לטכנולוגיות שיחליפו לוחמים

איך יראה שדה הקרב העתידי, ואיפה נמצא איום גדול על ישראל?

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה רובוט שדה קרב


הטכנולוגיה המתקדמת עוזרת בשדה הקרב וישראל חייבת לחתור לבניית רובוטים, רחפנים ואמל"ח משוכלל בהרבה מהקיים היום, באופן שיחליף לוחמים אנושיים בלחימה פיזית ממש ובכך נחסוך בדם חיילינו ונצמצם את הצרכים הקשורים בימי מילואים רבים. ההייטק הישראלי מצוי בעמדה מצוינת להשתלב ומשרד הביטחון חייב לראות בכך מטרה עתידית עליונה.

זוכרים את הסרטון בו נראה יחיא סינוואר הפצוע מנסה ברגעיו האחרונים להכות עם מקל, רחפן צה"לי שחג סביבו? הפער העצום בין מה שהיה לו ומה שיש לעזתים מול הטכנולוגיה הצה"לית - את הפער הזה צריך לטפח ולהעצים מול כל אויבינו ולחתור לתוצאה עתידית בה טכנולוגיות שלנו תייתרנה לוחמים אנושיים ותחסוכנה לנו בדם. הרבה דם. ותחסוכנה גם ים של ימי מילואים.

חלק מהעמים סביבנו מקדשים את המוות בעוד אנו מקדשים את החיים. ראוי שכל צד יקבל את אשר הוא מבקש. אלו מביניהם שירצו בכך יקבלו מאיתנו מוות בעוד אנו נשמור על עצמנו בחיים.

 

ה-AI מביא להאצה בעולם הרובוטיקה

יש לנו כבר כעת דחפורים אוטונומיים מסוג D9 לפילוס מרחבים ממולכדים, כלי סיור אוטונומיים המסוגלים גם לירות, מערכת "רואה יורה" (שהייתה עושה את עבודתה ב-7 לאוקטובר אם היו מגינים עליה מפני רחפנים – ראשו של מישהו צריך לעוף על זה), רחפני נפץ ועוד.