חברת דיידלנד נלחמת על הבית: האג"ח נסחר בתשואה של 101%

קובי שגב: "העלויות המשפטיות, במקרה של מכירת הקרקע, יעמדו על למעלה ממיליון דולר ולכן הסיכון הגלום באג"ח הוא גבוה מאוד
ישראל הס |

היום (ב') בבוקר הודיעה חברת דיידלנד, בבעלותו של אלי ברדוגו ז"ל, כי היא בוחנת מקורות מימון לפרוייקט מגדלי דיידלנד. כמו כן בודקת החברה את האפשרות למכור את הקרקע עליה אמור לקום הפרוייקט.

אג"ח א' של דיידלנד נסחר בתשואה של יותר מ-101%, הגבוהה ביותר בבורסה. החברה החלה את פעילותה באמצע שנת 2007 כאשר רכשה קרקע לשם בנייה למגורים בעיר קנדל שבאיזור מיאמי. בשל משבר הנדל"ן האמריקאי לא הצליחה החברה למכור אף דירה על הנייר והודיעה כי ברצונה להמיר את פרוייקט הבנייה למגורים לבית מלון. בינתיים פקד את החברה אסון נוסף. אלי ברדוגו, מייסד החברה והרוח החיה בה, נפטר לפני כחודש.

עוד נמסר בהודעה שהתפרסמה היום (ב') כי בהמשך להודעת החברה מיום ה-17 לפברואר השנה, מתכבדת החברה להודיעה כי היא מנהלת דין ודברים עם הבנק המממן את הפרוייקט, בדבר המשך התקדמות פרוייקט מגדלי דיידלנד. החברה מוסרת כי היות ואלי ברדוגו ז"ל ערב באופן אישי להלוואה ישנה כאן הפרה טכנית של הסכם ההלוואה עם הבנק המלווה המעניק לבנק המלווה את הזכות לדרוש פירעון מיידי של ההלוואה. נזכיר כי הבנק המלווה העניק לדיידלנד באמצע שנת 2007 הלוואה בגובה של 10 מיליון דולר.

החברה מוסרת כי בשל מצב הנדל"ן הקשה בארה"ב היא מעריכה כי הסיכוי שתקבל מימון חלופי לפרוייקט הינו נמוך. בשל נסיבות אלה הודיעה החברה כי תבחן אפשרות למכור את הקרקע עליה אמור להיבנות הפרוייקט.

מכיוון והבנק דורש פירעון מיידי, על החברה לפעול מהר. בין אם לחפש מממן שירכוש נתחים מהפרוייקט ובין אם למכור את הקרקע למרבה במחיר. במידה והבנק יחליט לפעול, מצב העניינים יצא משליטת החברה ויעבור לשליטת כונס הנכסים של הבנק המלווה.

על רקע האירועים האחרונים בחברה צנח אג"ח א' של דיידלנד, שנסחר ללא שיעבוד למחזיקיו, לשפל חסר תקדים של 20.85 אגורות לאיגרת. מחיר המשקף תשואה של 101%.

בשל העובדה כי לחברה היתה כרית ביטחון המהווה שישית מההון אותו גייסה באג"ח יוכלו המשקיעים לפרוע את האיגרת במחיר של 17 אגורות. מעבר לכך במידה והבנק יממש את הלוואתו הוא יצטרך למכור את הקרקע בכל מחיר הנע מעל 10 מיליון דולר.

הספקולנטים, הנכנסים כרגע לנייר, מאמינים כי הבנק יצליח לממש את הנכס במחיר הגבוה מ-10 מיליון. עם זאת יש כאן פרט נוסף ויקר ביותר, על הספקולנטים לקחת בחשבון גם את העלויות המשפטיות הנלוות למכירת הקרקע.

קובי שגב, מנהל ההשקעות ביובנק קרנות נאמנות: "העלויות המשפטיות, במקרה של מכירת הקרקע, יעמדו על למעלה ממיליון דולר ולכן הסיכון הגלום באג"ח הוא גבוה מאוד. אני לא יודע אם אחרי מימוש הקרקע על ידי הבנק, במידה ויתבצע, יישאר כסף נוסף".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".