תיקון של 30% מהשיא: "כל ירידה משמעותית בסין זו הזדמנות השקעה לטווח הארוך"
מדדי המניות בסין נפלו בחדות מתחילת השנה הנוכחית, כאשר האינדקס בשנחאי רחוק בכ-30% מהשיא האחרון. הנתונים ברקע לא מחמיאים במיוחד. הצפי הוא לשיעורי אינפלציה גבוהים יותר, יחד עם צמיחה שהולכת ומתמתנת. אם לא די בכך, הבנק המרכזי במדינה הצהיר כי הוא מחוייב להילחם באינפלציה וכנראה ישוב ויעלה את שיעור הריבית במדינה.
מרכז המידע הכלכלי בסין פרסם השבוע סקירה לפיה קצב הצמיחה ירד ל-10.5% בלבד ברבעון הראשון של השנה. ברקע להורדת התחזית עומדות הערכות לפיהן הייצוא נחלש, וכן סופות השלגים העזות דיכאו את הצריכה הפרטית מבית.
בתוך כך, העריכו במחלקת המחקר הכלכלית בסין כי האינפלציה עלולה להאיץ לקצב שנתי של 6.9%, זאת בעטיה של סופת השלגים שהביאה לנסיקה בעלויות ההובלה. נזכיר, כי ההערכות מתואמות לחלוטין עם מרכז המחקר לפיתוח לאומי, כך על פי הפרסומים השבוע של ה-CSJ (ג'ורנל סיני).
משביחי הנכסים בסין עוברים אף הם זמנים קשים. הממשלה הסינית רואה לרעה את העלייה החדה במחירי הבתים. בסוכנות הדירוג Standard & Poor's, מעריכים כי הקבלנים והפעילים בשוק הנדל"ן יתקשו לשמור על צמיחת הרווח הנוכחית בשל התנאים החדשים.
אפיוני הבורסות בסין
בסין פועלות היום שתי בורסות מרכזיות, הראשונה בשנחאי והשניה בשנזן. בשתיהן קיימות שני סוגי מניות: A ו-B. במניות מסוג A, רשאים להשקיע רק מקומיים, בעוד שמניות מסוג B, מיועדות למשקיעים זרים.
לאזרחים הסינים מהשורה אסור כיום לרכוש מניות מחוץ למדינה, עובדה היוצרת למעשה לחץ על שוק המניות המקומי, תנאים נוחים להיווצרותה של "בועה".
הבורסה בשנחאי איבדה כ-30% מהשיא שהיה ב-16 לאוקטובר וכיום המדד עומד על כ-4,300 נקודות. השוק בשנחאי גמע מהלך עליות מאוד תלול, מתחילת 2006 ועד השיא באוקטובר 2007, עלתה הבורסה פי 5, כ-400%.
קובי בלום: "בסין מתרחש התהליך הכלכלי-גלובלי החשוב בדורנו"
קובי בלום, מנכ"ל פרגון, זרוע השקעות חו"ל של כלל פיננסים, אומר כי "בשל הצמיחה הכלכלית החזקה במדינה כ-10% בשנה, נוצרה נזילות מאוד גבוהה. יש כסף ואין לו לאן להשפך, גורמים שהביאו לבועות בבורסות של שנאחי ושנזן."
"הונג קונג היא בורסה פתוחה, ליברלית ונטולת הגבלות, כל אחד יכול להשקיע. משקיעים זרים שרוצים חשיפה לסין קונים את המניות הסיניות בהונג קונג. בבורסה נסחרות חברות סיניות גדולות שלחלקן רישום כפול לדוגמא: China Mobile, China Telecom. המדד בהונג קונג איבד כ-25% מהשיא."
"הגורם הייחודי הוא שאותה מנייה שנסחרת בהונג קונג, ולה רישום כפול גם בשנחאי ושנזן, היא לעיתים קרובות יותר זולה (בבורסה בהונג קונג). לכאורה, ניתן לטעון כי קיים ארביטראג', אך המשקיעים בבורסות בשנחאי ושנזן כזכור הם מקומיים בלבד ואין להם אלטרנטיבות השקעה בשווקים אחרים, ולחילופין לא יכולים משקיעים זרים לבצע בפועלות ארביטראג' מאחר ואין להם אפשרות להשקיע בשנחאי ושנזן."
"ריבית ריאלית נמוכה ועודפי נזילות"
בלום: "הבועה תודלקה בעודפי נזילות, השוק היה סגור, הסינים (תושבים מקומיים בלבד), לא יכלו להשקיע בחוץ. כמו כן, הריבית הריאלית מאוד נמוכה (בין 1% ל-2%) עזרו ללבות את הבועה."
"היתה בשנה האחרונה אווירה של קזינו, המשקיעים הסתכלו על המניות לא בערכים כלכליים. בשיא הבועה המכפיל הממוצע עמד על 40. היום, לאחר הירידות, המכפילים הממוצעים נעים בין 20 ל-30, עדיין מכפילי רווח שהם הגבוהים בבורסות העולם."
אם נשווה את השוק ההודי הברזילאי והרוסי, שגם הם צומחים בשיעורים גבוהים, אבל המכפילים הרבה יותר נמוכים, בברזיל המכפיל על רווחים 2008 הצפויים הוא 12.
השוואה לבורסות אחרות בעולם
קובי בלום אומר עוד כי "אם משווים את השווקים בסין למדד ה-S&P500 האמריקני, התפתחה מגמת ירידות בסין למרות שחלק מהבורסות הן סגורות למשקיעים חיצוניים. בטווח הקצר קשה לדעת איך זה ימשך, זה מאוד תלוי במגמה הגלובלית. השלטונות בסין עושים מאמצים כדי לקרר את הבועה: מטילים הגבלות על קבלת הלוואות להשקעה בבורסה, וכן מגדילים את השקיפות של החברות - הדיווחים נכונים יותר."
השורה התחתונה: "בטווח הארוך הבורסות בסין יחזרו לעלות"
מנכ"ל זרוע השקעות חו"ל של כלל פיננסים מסכם ואומר כי "בסין והודו מתרחש תהליך שימשך עוד הרבה שנים - צמיחה מואצת. במסגרתו הן מפתחות מעמד בינוני יש מאין. השינוי הוא גדול מאוד במשקים הסינים וההודים והתהליך הכלכלי-גלובלי עתיד להימשך עוד הרבה שנים."
"הבורסות בסין תמשכנה לעלות בטווח הארוך, כתוצאה מהצמיחה המשקית המואצת, ולכן כל ירידה משמעותית בבורסות הללו נראת כהזדמנות השקעה למי שלא היה במשחק עד היום, אך בדגש על הטווח הארוך," כך מסכם בלום.
עידית קלי נווה מהפועלים: "אנחנו נמצאים בפיתחה של האטה"
"סין צומחת בשיעורים מאוד גבוהים גם השנה, אנחנו נמצאים בפתחה של האטה מסוימת, אך עדיין שיעור הצמיחה הוא מעל ל-10% ב-2008, לעומת שיעור של 11.5% ב-2007."
"גם אם רואים סימני האטה הם מאוד מינוריים, קיימים הרבה אינדיקטורים חיוביים: הייצור התעשייתי שמגלם קצבי צמיחה דו סיפריים, האולימפידה נתנה דחיפה משמעותית. חשוב לציין שהכלכלה הסינית לא תלך אחורה לאחר האולימפידה, לא תהיה נחיתה קשה, המדינה לא עומדת רק על האולימפידה."
"תנאי המאקרו: מעמד ביניים מתחזק, ואינפלציה בקצב מהיר"
קלי-נווה: "האינפלציה גבוהה אך אם מנכים את מרכיבי המזון והאנרגיה (המאופיינים בתנודתיות גבוהה), אז האינפלציה המקומית היא הרבה יותר נמוכה מעפי שזה נראה. שיבושים באספקה הביאו לאחרונה את מחירי המזון לעלות בחדות."
"הבנק המרכזי הגיב והעלה את הריבית כשש פעמים, וכן הגדיל את יחס הרזרבה הנדרש מהמערכת הבנקאית (פעולות שמביאות להקטנת הנזילות - היצע הכסף)."
"מבחינת שער החליפין, שיעור השינוי במטבע הסיני, היואן, עדיין מוגבל מבחינה יומית. הבנק המרכזי בסין מביא להתחזקותו של המטבע, הוא מוכן לשלם באובדן צמיחה, כדי לרסן במידת מה את האינפלציה."
"המטבע המקומי התחזק ועומד היום על רמות של 7.1 יואן לדולר, הכלכלנים מעריכים שיגיע לרמות של 6.4 ל-6.67 יואן לדולר, המסחר ביואן הוא תחת פיקוח ישנה הגבלה לשיעור השינוי היומי. במידה ותהיה רצועה חופשית לגמרי, סביר להניח שנראה פגיעה משמעותית בייצוא."
"שוק המניות מנופח"
קלי -נווה: "הבורסות בשנחאי ושנזן, בהן קיימות המניות של המשקיעים המקומיים - סוג A, משקפות מכפילים גבוהים וגם מבחינת מניות ה-B של המשקיעים הזרים המחירים לא זולים.
"במחלקת המחקר", מדגישה נווה, "הערכנו טרם הירידות שהמחירים מנופחים בהשוואה למניות ה-H בהונג קונג שפתוחות למשקיעים זרים. בהונג קונג רמת המכפילים הרבה יותר נמוכה לעומת מניות ה-A שנסחרות בשנחאי. בשנחאי מנייה נסחרת במכפיל של כ-36 על רווחי 2007, ומכפיל עתידי של 22 על רווחי 2008. לעומת זאת בהונג קונג המכפיל הנוכחי הוא כ-20 והמכפיל העתידי הוא 13. פער מאוד גדול בין מניות ה-A ל-H."
"מה שיצר את הפער - היעדר היכולת של משקיעים מקומיים לצאת החוצה ולהשקיע בחו"ל, כעת הגורמים הרגולטורים במדינה מותירים לגופים הפיננסים להשקיע בחו"ל, זהו תהליך שיקרה לאט לאט."
"השורה התחתונה: בטווח הקצר להפחית חשיפה באופן יחסי לעומת מדינות אחרות באסיה"
"הסנטימנט השלילי שפקד את הבורסות בסין נובע בעיקרו מהמגמה הכללית בעולם, האזרחים ניצלו את הזמן כדי 'להוציא אוויר מהבורסה'. כל סימן להאטה מביא לקריסת המדדים."

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".