כיצד להגיע ל-1.3 מיליארד איש? טיפים לכניסה לשוק הסיני

בלעדי. חברות הנדל"ן הישראליות מגששות בסין. בשיחה עם עו"ד גדעון וינשטוק, ניסינו להבין איך יכולה חברה ישראלית לפרוץ לשוק הסיני. "גם אם החוזה חתום וסגור - עדיין ישנו סיכוי שהשותף הסיני ימצא דרך לחזור בו"
אפרת אדיר |

הצרכן האמריקני הוא כוח הקניה הגדול בעולם, על זה אין חולק וזה נכון גם היום בדיוק כפי שזה היה נכון לפני שנים רבות. עם זאת, כוח קניה נוסף הולך ומתעצם לנגד עינינו - מדובר, כמובן, בצרכן הסיני.

המעצמה הסינית מונה 1.3 מיליארד תושבים, המהווים כוח קנייה עצום, גם אם חלק ניכר ממנו עדיין עסוק בגידול אורז באזורים נידחים. בשנים האחרונות ישנו תהליך ברור של "התמערבות" הצרכן הסיני וכניסה מאסיבית של מותגים וחברות מערביות לשוק הסיני. חשוב להבין, כי גם אם רק רבע או חמישית מהאוכלוסייה הסינית הנה "מערבית", עדיין מדובר בכמות הזהה לגודלה של כל ארה"ב, כלומר כוח קניה עצום.

למרות שחברות בינלאומיות רבות, כמו רשת בתי הקפה "סטארבקס", רשת השיווק "וול מארט", רשת המזון המהיר KFC ומותג האלקטרוניקה "סמסונג" - נחשבות להצלחה בשוק הסיני, עדיין קיים קושי בפיצוח השוק הסיני. החומות התרבותיות והמשטר הריכוזי לא תמיד עושים חיים קלים למערב. בנוסף, ישנן חברות רבות ועסקים מקומיים בסין, המנסים לחזות מה יגיע קודם מהמערב ומחקים בייצור מקומי. לא פשוט. בכדי לפשט את הדברים שוחחנו עם עו"ד גדעון וינשטוק, ממשרד וינשטוק-זקלר ושות', אשר מתמחה בחדירה לשוק הסיני.

אז איך עושים את זה?

וינשטוק ליווה את תהליך הכניסה של רשת הפארם הישראלית "סופר-פארם" לשוק הסיני, ומצביע על הפרמטרים שיש לקחת בחשבון בניסיון להגיע אל כיסו של הצרכן הסיני.

לדבריו, בחשיבות עליונה יש לבחון את הפן הרגולטורי להחדרת מוצר או שירות לשוק. "בסין, מחולקים העסקים לרגולציה כבדה (Heavy Regulation) בעלת חסמי כניסה כבדים כמו בתחומי הביטוח, בנקאות ואנרגיה, לאחר מכן ישנה רגולציה רגילה, ולבסוף תחומים שהם Non Regulated, ללא רגולציה", מסביר עו"ד וינשטוק.

עוד בתחום הרגולציה, נכללת החקיקה המקומית אשר משתנה כל הזמן. "לעיתים, ישנם פרסומים בתקשורת הסינית על המטרות והחקיקה העתידית בתחום המסחר וחשוב לעקוב אחריהם. לדוגמא: לאחרונה יצא חוק הגבלים חדש הנוגע להעסקת עובדים בסין ופורסמו שינויים לגבי הרשאות להשקעות זרות ושיעור ההחזקות המותר למשקיע הזר, לצד סכום סף להשקעה".

ואם חשבתם שלחיצת יד סופה בקיום ההסכם - טעיתם. "המו"מ עם הסינים קשה ומורכב בשל הבדלי שפה ותרבות והם מתישים בדיונים אינסופיים. כמו כן, הגישה שלהם בפתיחת הסכמים קלה מאד וגם לאחר שנחתם החוזה, עדיין ישנו סיכוי שהשותף הסיני ימצא דרך לחזור בו מקיומו". דוגמא חיה לכך נותן עו"ד וינשטוק, המכהן גם כדירקטור בחברת "סופר-פארם", עם ניהולו בשנת 2005 את המו"מ בין השותף הסיני לרשת, על מנת לפתוח סניפים במחוז גוויזו (Guizhou). באותו מקרה, לאחר שנחתם חוזה בין השניים, חזר בו השותף הסיני, וביקש להפר את החוזה, לאחר שקיבל הצעה טובה יותר מקרן אמריקאית. ההסכם אכן יכל להתבטל, לולא צויין סעיף בוררות ושיפוט בחוזה שערך עו"ד וינשטוק, המחייב, במקרה של בעיה, התערבות משפטית ובוררות בינלאומית במקום השיפוט שנבחר ועל פי הדין החל על השיפוט.

פרמטר שני חשוב הוא חבירה לשותף המקומי הנכון. "ישנם אזורים בסין בהם עדיף לחבור אל שותף סיני או הונג קונגי המכיר טוב יותר את כללי המשחק האזוריים ומדובר ביתרון", מציין וינשטוק.

"בנוסף, חשוב לזכור כי הסינים רוצים לרכוש ידע מהמערב ולתרגמו לכסף. לכן, צריך המשקיע המערבי צריך להיזהר שלא לפלוט יותר מדיי מידע על המיזם, בפני השותף הסיני, שלא יווצר מצב בו הוא ימצא עצמו בחוץ".

חשיבות נוספת הנה לאזור אליו אנו מעוניינים לחדור עם המוצר או השירות. "בסין, המדינה מחולקת למחוזות והממשל המקומי חזק ביותר, לכן חיבור נכון עמו מעניק יתרונות רבים. לדוגמא: בעיר שנזן שבמחוז קוואנדו הדרומי, מתקדםים בתחומי הביטוח והבריאות וקל יותר להשתלב שם בתחומים אלה", מנמק עו"ד וינשטוק.

זאת ועוד, חשוב ליצור בידול בתחום המיועד להשקעה. לדברי עו"ד וינשטוק, "הבידול יכול לבוא לידי ביטוי במותג, בידע, באסטרטגיה עסקית, בפטנט או במוצר ייחודי. כל זאת על מנת לעמוד בתחרות העצומה בעולם זר.

מאחר ומדובר במדינה עם משטר ריכוזי ותרבות שונה, יש משמעות רבה למחסומים תרבותיים ומנטליים. לדברי עו"ד וינשטוק, על היזם המערבי לבצע סקרי שוק, טרם כניסתו לשוק הסיני, כדי למנוע הפתעות בהמשך.

על הכוונת: חברת פרסום ישראלית

חדירת רשת "סופר-פארם" לשוק הסיני מוגדרת על-ידי עו"ד וינשטוק כהצלחה כלכלית. כיום, מונה הרשת 62 סניפים הממוקמים במחוז גוויזו, המונה 40 מיליון איש, מתוכם 5 חנויות קונספט המכילות את מגוון הקטגוריות שמציעה הרשת. כל הסניפים נפתחו בשותפות עם שותף סיני וב-2008 צופה הרשת להכפיל את מספר חנויות הקונספט ולהגיע ל-80 חנויות סך הכל ועוד 15 בתי מרקחת. כיום, מחזיקה סופר-פארם במעל ל-50% מבתי המרקחת בבירת המחוז.

לא רק תחום הפארם נחשב למושך בקרב הצרכן הסיני, וישנה פעילות ישראלית של חברות מתחום הנדל"ן, כמו דלק נדל"ן שבבעלות איש העסקים יצחק תשובה וקרדן; בתחום ההי-טק; בתחום הגנרי באמצעות טבע שפעילה מאד בשוק הסיני ומשקיעה במפעלים; בתחום התעשיות, כדוגמת כי"ל והחברה לישראל; ובתחום אנרגיה ירוקה עם תחליפי אנרגיה, נפט ומים. גם בתחום החקלאות, יש לישראל ידע רב ויתרון על פני האחרים, ובכל זאת חברת "נטפים" שניסתה לפעול בסין, נחלה כשלון ונאלצה לצמצם פעילות באזור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.