הפרסום בסלולר עובד? מנכ"ל מובי על המרוויחים

שגשוג המדיום המקוון, מביא לפריחה של חברות אינטראקטיב, האחראיות על בניית מהלכים פרסומיים למדיום האינטרנטי. אולם, מהפכת הסלולר הרווחת בישראל, יוצרת פלטפורמות פרסומיות נוספות ויצירתיות, ומכאן שלא רחוק היום בו לקבוצות המובילות של משרדי הפרסום תהיה גם מחלקת פרסום בסלולר או חברה בת שתפעל כיחידה עצמאית נפרדת מהקבוצה.

חברת הפרסום "מובי" (mobi) הנה מהחלוצות בתחום הפרסום בסלולר ועובדת עם לקוחות כמו: שטראוס גרופ, איזי פורקס, פרוקטר אנד גמבל, מותגי הבירה - קרלסברג וטובורג, וכן עם משרדי פרסום מובילים בארץ, הרוכשים שטחי פרסום סלולריים עבור לקוחותיהם.

בראיון ל-Bizportal, מגלה גיא עמי-עד, מנכ"ל מובי, חברה בת של יוניסל, כי בישראל, הנתונים על פרסום בסלולר הם אפסיים ומסתכמים בכעשרות עד מאות אלפי דולרים. "בעולם, לעומת זאת" אומר עמי-עד, "בשנת 2006 ההוצאה על פרסום בסלולר עמדה על 1.5 מיליארד דולר, כשהצפי הוא 10 מיליארד דולר עד שנת 2010. מדובר בשוק שמכפיל עצמו כל שנה ב-100%".

לשם השוואה, שוק הפרסום באינטרנט בישראל יסתכם בשנת 2007 בכ-100 מיליון דולר.

תפקידו של משרד הפרסום המתמחה בפלטפורמה הסלולרית הוא להציע ללקוח פתרון כולל החל מקריאייטיב לקמפיין ועד לרכישת המדיה. על אף שעמי-עד טוען כי בארץ אין חברה מלבד "מובי", המגדירה עצמה כמשרד פרסום לסלולר, ישנן חברות אחרות המציעות פתרונות דומים כמו: "פרונטו", מקבוצת פרומרקט, המתמחה בפרסום וקד"מ בסלולר, ו"בי-קונטקט", המציעה שרותי תוכן סלולרי.

1.5 מיליון משתמשי אינטרנט סלולרי

הפרסום בסלולר אפשרי במכשירי דור 2.5 ומעלה, כאשר "סלקום" ו"אורנג'" הן החברות הפעילות בתחום, ולמעשה היחידות שמוכרות שטחי פרסום בסלולר למפרסמים ולחברות המייצגות אותם, שכן הן שולטות על הפונקציה במכשיר הנייד, המאפשרת גישה למשתמש לאינטרנט. כך, הגישה לאתרים הפעילים במכשירי הסלולר, נשלטת על-ידי המפעיל הסלולרי ומדובר ביחידת תוכן סגורה ברשת.

אולם, עמי-עד משוכנע, כי לא רחוק היום בו נראה יותר ויותר חברות המפעילות אתרים לצפייה בסלולר, שייקחו את המושכות לידיהן ויפעילו מערך פרסום עצמאי ונפרד מהמפעיל הסלולרי. "כרגע, הצעד הראשון של הגולש הוא אצל המפעיל, לכן הוא זה שמוכר את המדיה אך התמונה תשתנה בעתיד הלא רחוק", טוען עמי-עד.

בישראל, ישנם 1.5 מיליון משתמשי אינטרנט בסלולר לכל מפעיל, כאשר התכנים הפופולאריים לצפייה בסלולר הם בעיקר חדשות, משחקים, מוסיקה, הורדת רינגטונים, ספורט ו"אינפוטיינמנט" - תכנים בידוריים. מסיבה זו, גם קהל היעד של המפרסמים בסלולר הוא צעירים בגילאי 15-25 (55% בכל מפעיל), אחריהם משתמשים באינטרנט הסלולרי אנשים בגילאי 25-45 באופן קבוע.

בשונה מהפרסום באינטרנט והבטלוויזיה המשלב תכנים לצעירים לצד מוצרים למבוגרים, כמו פרסום של בתי השקעות בשידורי הספורט או פרסומות של מכוניות באתרים ברשת, הפרסום בסלולר מופנה בעיקרו לצעירים ומתמקד במוסיקה, חטיפים ומכשירים סלולריים חדשניים.

עלות רכישת שטח פרסום בסלולר נעה בין 5,000 ל-10 אלף דולר, למשך שבוע. במקרה של הקמת "מיני סייט" (אתר פרסומי) מדובר בכ-2,000 עד 4,000 דולר. עמי-עד מציין, כי החשיפה לקמפיין בסלולר עומדת על ממוצע של 10%, נתון טוב ביחס לעולם.

פרסום תמורת צפייה?

כיום, תחום הפרסום בפלטפורמת הווידאו באינטרנט נחשב ל"חם" וכבר מדברים על מודלים של צפייה בתכנים מקוונים בתמורה לצפייה בפרסומות. "בעולם, מודל הפרסום תמורת צפייה כבר קיים גם בסלולר, אולם בישראל אין פעילות כזו, מלבד פיילוט נסיוני שערכה לאחרונה סלקום וניסתה לשלב פרסומות במשחקים להורדה חינם בסלולר. ייתכן שנראה את המודל הזה מאומץ בקרוב על-ידי המפעילות", אומר עמי-עד.

לעומת המדיום המקוון, למכשיר הסלולרי ישנה מגבלה עיקרית והיא גודל המסך. "מדובר במסך קטן שהגולש מרוכז עליו, לכן לא צריך להפריע לו יותר מדיי עם פרסום משתלט ויש לדעת לנצל את השטח לפרסום חכם כדגומת באנרים ופרסומות על וידיאו", מסביר גיא את יתרון הווידיאו בסלולר.

גוזרים קופון

שימוש מעניין נוסף שניתן לעשות בסלולר לשיווק מוצר הוא צירוף קופון ממוחשב. אך אפילו בארה"ב לא נרשמה הצלחה בתחום, והצרכנים נותרו נאמנים לקופונים מנייר שגוזרים מהעיתון. עמי-עד סבור שכמעט בלתי אפשרי להחליף את המנהג האמריקאי הזה, מאחר ומדובר בקהל עממי, שלרובו אין מכשיר נייד מתקדם מדור 3. "מחסום נוסף הוא שהקופון מנייר מקודד בצורה מהירה בקופות, בעוד שכדי לסרוק קופון סלולרי, הרשתות צריכות להשקיע בסורק אופטי משוכלל שיכול לקרוא מסך סלולרי. מדובר בתחום בחיתוליו במאסה, המתחזק בעיקר בענף האירועים", מסביר עמי-עד.

כיום, רק המפרסמים הגדולים נוכחים בסלולר, אולם בעוד כשנה, מעריך עמי-עד, נראה כניסה מאסיבית של מפרסמים "מגה ברנדס" לתחום וקצב הגידול יהיה מהיר. "הפרסום בסלולר יעשיר קמפיינים אינטראקטיביים טלוויזיוניים ולאו דווקא יעמוד בתחרות עם הפרסום באינטרנט, אלא בסינרגיה עם המדיות השונות", מסכם עמי-עד.