הפרסום בסלולר עובד? מנכ"ל מובי על המרוויחים
שגשוג המדיום המקוון, מביא לפריחה של חברות אינטראקטיב, האחראיות על בניית מהלכים פרסומיים למדיום האינטרנטי. אולם, מהפכת הסלולר הרווחת בישראל, יוצרת פלטפורמות פרסומיות נוספות ויצירתיות, ומכאן שלא רחוק היום בו לקבוצות המובילות של משרדי הפרסום תהיה גם מחלקת פרסום בסלולר או חברה בת שתפעל כיחידה עצמאית נפרדת מהקבוצה.
חברת הפרסום "מובי" (mobi) הנה מהחלוצות בתחום הפרסום בסלולר ועובדת עם לקוחות כמו: שטראוס גרופ, איזי פורקס, פרוקטר אנד גמבל, מותגי הבירה - קרלסברג וטובורג, וכן עם משרדי פרסום מובילים בארץ, הרוכשים שטחי פרסום סלולריים עבור לקוחותיהם.
בראיון ל-Bizportal, מגלה גיא עמי-עד, מנכ"ל מובי, חברה בת של יוניסל, כי בישראל, הנתונים על פרסום בסלולר הם אפסיים ומסתכמים בכעשרות עד מאות אלפי דולרים. "בעולם, לעומת זאת" אומר עמי-עד, "בשנת 2006 ההוצאה על פרסום בסלולר עמדה על 1.5 מיליארד דולר, כשהצפי הוא 10 מיליארד דולר עד שנת 2010. מדובר בשוק שמכפיל עצמו כל שנה ב-100%".
לשם השוואה, שוק הפרסום באינטרנט בישראל יסתכם בשנת 2007 בכ-100 מיליון דולר.
תפקידו של משרד הפרסום המתמחה בפלטפורמה הסלולרית הוא להציע ללקוח פתרון כולל החל מקריאייטיב לקמפיין ועד לרכישת המדיה. על אף שעמי-עד טוען כי בארץ אין חברה מלבד "מובי", המגדירה עצמה כמשרד פרסום לסלולר, ישנן חברות אחרות המציעות פתרונות דומים כמו: "פרונטו", מקבוצת פרומרקט, המתמחה בפרסום וקד"מ בסלולר, ו"בי-קונטקט", המציעה שרותי תוכן סלולרי.
1.5 מיליון משתמשי אינטרנט סלולרי
הפרסום בסלולר אפשרי במכשירי דור 2.5 ומעלה, כאשר "סלקום" ו"אורנג'" הן החברות הפעילות בתחום, ולמעשה היחידות שמוכרות שטחי פרסום בסלולר למפרסמים ולחברות המייצגות אותם, שכן הן שולטות על הפונקציה במכשיר הנייד, המאפשרת גישה למשתמש לאינטרנט. כך, הגישה לאתרים הפעילים במכשירי הסלולר, נשלטת על-ידי המפעיל הסלולרי ומדובר ביחידת תוכן סגורה ברשת.
אולם, עמי-עד משוכנע, כי לא רחוק היום בו נראה יותר ויותר חברות המפעילות אתרים לצפייה בסלולר, שייקחו את המושכות לידיהן ויפעילו מערך פרסום עצמאי ונפרד מהמפעיל הסלולרי. "כרגע, הצעד הראשון של הגולש הוא אצל המפעיל, לכן הוא זה שמוכר את המדיה אך התמונה תשתנה בעתיד הלא רחוק", טוען עמי-עד.
בישראל, ישנם 1.5 מיליון משתמשי אינטרנט בסלולר לכל מפעיל, כאשר התכנים הפופולאריים לצפייה בסלולר הם בעיקר חדשות, משחקים, מוסיקה, הורדת רינגטונים, ספורט ו"אינפוטיינמנט" - תכנים בידוריים. מסיבה זו, גם קהל היעד של המפרסמים בסלולר הוא צעירים בגילאי 15-25 (55% בכל מפעיל), אחריהם משתמשים באינטרנט הסלולרי אנשים בגילאי 25-45 באופן קבוע.
בשונה מהפרסום באינטרנט והבטלוויזיה המשלב תכנים לצעירים לצד מוצרים למבוגרים, כמו פרסום של בתי השקעות בשידורי הספורט או פרסומות של מכוניות באתרים ברשת, הפרסום בסלולר מופנה בעיקרו לצעירים ומתמקד במוסיקה, חטיפים ומכשירים סלולריים חדשניים.
עלות רכישת שטח פרסום בסלולר נעה בין 5,000 ל-10 אלף דולר, למשך שבוע. במקרה של הקמת "מיני סייט" (אתר פרסומי) מדובר בכ-2,000 עד 4,000 דולר. עמי-עד מציין, כי החשיפה לקמפיין בסלולר עומדת על ממוצע של 10%, נתון טוב ביחס לעולם.
פרסום תמורת צפייה?
כיום, תחום הפרסום בפלטפורמת הווידאו באינטרנט נחשב ל"חם" וכבר מדברים על מודלים של צפייה בתכנים מקוונים בתמורה לצפייה בפרסומות. "בעולם, מודל הפרסום תמורת צפייה כבר קיים גם בסלולר, אולם בישראל אין פעילות כזו, מלבד פיילוט נסיוני שערכה לאחרונה סלקום וניסתה לשלב פרסומות במשחקים להורדה חינם בסלולר. ייתכן שנראה את המודל הזה מאומץ בקרוב על-ידי המפעילות", אומר עמי-עד.
לעומת המדיום המקוון, למכשיר הסלולרי ישנה מגבלה עיקרית והיא גודל המסך. "מדובר במסך קטן שהגולש מרוכז עליו, לכן לא צריך להפריע לו יותר מדיי עם פרסום משתלט ויש לדעת לנצל את השטח לפרסום חכם כדגומת באנרים ופרסומות על וידיאו", מסביר גיא את יתרון הווידיאו בסלולר.
גוזרים קופון
שימוש מעניין נוסף שניתן לעשות בסלולר לשיווק מוצר הוא צירוף קופון ממוחשב. אך אפילו בארה"ב לא נרשמה הצלחה בתחום, והצרכנים נותרו נאמנים לקופונים מנייר שגוזרים מהעיתון. עמי-עד סבור שכמעט בלתי אפשרי להחליף את המנהג האמריקאי הזה, מאחר ומדובר בקהל עממי, שלרובו אין מכשיר נייד מתקדם מדור 3. "מחסום נוסף הוא שהקופון מנייר מקודד בצורה מהירה בקופות, בעוד שכדי לסרוק קופון סלולרי, הרשתות צריכות להשקיע בסורק אופטי משוכלל שיכול לקרוא מסך סלולרי. מדובר בתחום בחיתוליו במאסה, המתחזק בעיקר בענף האירועים", מסביר עמי-עד.

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- נעילה שלילית בוול-סטריט; טילריי זינקה ב-21%, סולאראדג׳ קפצה ב-8%
- ארה"ב אישרה מכירת שבבי אנבידיה לאיחוד האמירויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.