שרגא ברוש: צלילת הדולר גרמה השנה להפסד יצוא של כ-1.4 מיליארד דולר
"אסור לממשלת ישראל להוות מכשול להתפתחות המשק - שער הדולר מתרסק, רווחיות הייצוא נשחקת, היצוא במגמת האטה, קטר ההי-טק נחלש והממשלה מחרישה", כך אמר היום (א') שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, במסיבת עיתונאים שהתקיימה לקראת ועידת ראש הממשלה לייצוא שתחל ב-30 באוקטובר.
מהנתונים שהעביר ברוש עולה, כי צלילת הדולר גרמה השנה להפסד יצוא של כ-1.4 מיליארד דולר ולאי קליטתם של כ-15 אלף מועסקים חדשים בתעשייה. "ללא סיוע ליצואנים", אמר ברוש, "הייצוא התעשייתי ירשום ב-2008 האטה נוספת בקצב הצמיחה ויגדל ריאלית ב-6% בלבד במקום ב-15% כפי שנדרש".
ברוש מדבר על הייצוא כמנוע צמיחה של התעשייה והמשק וטוען, כי פוטנציאל הייצוא של ישראל כלל לא ממומש. כיום, עיקר הייצוא עומד על 84% ומבוצע על-ידי פחות מ-3% מהיצואנים. מתוך 3,000 יצואנים ישראלים, 367 הפסיקו לייצא בשנה האחרונה. לכן, אומר ברוש, חשוב להכניס למעגל הייצוא גם את החברות המייצאות בשיעורים נמוכים.
50% מהייצוא בישראל הנו בהיי-טק וגם בתחום זה בולטת ההאטה. אם בשנת 2006 קצב צמיחת הייצוא עמד על 20%, הרי שבשנת 2007 צפוי קצב הצמיחה לרדת ל-7% בלבד.
תקציב מכון הייצוא עמד אשתקד על כ-6.5 מיליון דולר ונחשב מהנמוכים בעולם, זאת בהשוואה למדינות כגון: קוריאה - עם תקציב של 197 מיליון דולר; ניו זילנד - 96 מיליון דולר; פינלנד - 40 מיליון דולר; ושוויץ עם תקציב של 13 מיליון דולר.
על מנת לבנות תוכנית אסטרטגית להגדלת הייצוא, הקים שר התמ"ת אלי ישי ועדה שתדון בנושא. בראש הוועדה עומד דוד ארצי, יו"ר מועצת המנהלים של מכון הייצוא והמלצות הוועדה לבחינת כלי סיוע ליצואנים, הוגשו לפני כ-4 חודשים למשרד רוה"מ על-ידי שר התמ"ת, וברוש קרא לממשלה לדון בהמלצות כבר בישיבת הממשלה הקרובה.
יצוא הסחורות והשירותים צפוי לגדול בכ-9%
מנתוני מכון הייצוא עולה כי יצוא הסחורות והשירותים צפוי לגדול בשנת 2007 בכ-9% ויסתכם בכ-69 מיליארד דולר. עם זאת, ולמרות העובדה, כי בשנים 2000-2006 ניכר גידול בייצוא של ישראל בשיעור מצטבר של כ-36%, עדיין חלקה של ישראל בייבוא העולמי הולך ויורד ומתחילת העשור חלה ירידה מצטברת של 25%.
לדברי יו"ר מועצת המנהלים של מכון הייצוא, דוד ארצי, "מכון הייצוא מייצר הזדמנויות עסקיות רבות ליצואנים הישראליים, הפכנו מודל חיקוי בעולם כולו, אך אין לנו יכולת להשפיע של שער החליפין שמהווה חסם רציני ביותר כיום מפני פיתוח מואץ של הייצוא הישראלי".
בין המלצות הוועדה, שבראשה עומד ארצי: הרחבת הכלים והסיוע הניתנים ליצואנים קטנים על מנת לשפר את סיכויי הצלחתם בשווקים בינ"ל, בהיקף של 250 מיליון שקל; הקמת קרן חרום חוץ-ממשלתית לסיוע לחברות קטנות ובינוניות, בהיקף של 200 מיליון שקל, כתחליף לביטוח שער החליפין; הכפלת קווי האשראי לסחר עם מדינות בעלות סיכון אשראי גבוה, באמצעות חברת "אשרא" - מרמה של כ-450 מיליון דולר - לרמה של 900 מיליון דולר; ומיקוד מאמצים להגדלת הייצוא הישראלי בהיי-טק למדינות האיחוד האירופי ולדרום-מזרח אסיה.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
