שרגא ברוש: צלילת הדולר גרמה השנה להפסד יצוא של כ-1.4 מיליארד דולר

לקראת ועידת ראש הממשלה לייצוא, תוקף נשיא התאחדות התעשיינים, את הממשלה שאינה ממלאת את תפקידה בהגברת התחרותיות של המשק הישראלי; לדבריו, הייצוא הישראלי ירשום ב-2008 האטה נוספת בקצב הצמיחה ויגדל ריאלית ב-6% בלבד במקום ב-15% כפי שנדרש
אפרת אדיר |

"אסור לממשלת ישראל להוות מכשול להתפתחות המשק - שער הדולר מתרסק, רווחיות הייצוא נשחקת, היצוא במגמת האטה, קטר ההי-טק נחלש והממשלה מחרישה", כך אמר היום (א') שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, במסיבת עיתונאים שהתקיימה לקראת ועידת ראש הממשלה לייצוא שתחל ב-30 באוקטובר.

מהנתונים שהעביר ברוש עולה, כי צלילת הדולר גרמה השנה להפסד יצוא של כ-1.4 מיליארד דולר ולאי קליטתם של כ-15 אלף מועסקים חדשים בתעשייה. "ללא סיוע ליצואנים", אמר ברוש, "הייצוא התעשייתי ירשום ב-2008 האטה נוספת בקצב הצמיחה ויגדל ריאלית ב-6% בלבד במקום ב-15% כפי שנדרש".

ברוש מדבר על הייצוא כמנוע צמיחה של התעשייה והמשק וטוען, כי פוטנציאל הייצוא של ישראל כלל לא ממומש. כיום, עיקר הייצוא עומד על 84% ומבוצע על-ידי פחות מ-3% מהיצואנים. מתוך 3,000 יצואנים ישראלים, 367 הפסיקו לייצא בשנה האחרונה. לכן, אומר ברוש, חשוב להכניס למעגל הייצוא גם את החברות המייצאות בשיעורים נמוכים.

50% מהייצוא בישראל הנו בהיי-טק וגם בתחום זה בולטת ההאטה. אם בשנת 2006 קצב צמיחת הייצוא עמד על 20%, הרי שבשנת 2007 צפוי קצב הצמיחה לרדת ל-7% בלבד.

תקציב מכון הייצוא עמד אשתקד על כ-6.5 מיליון דולר ונחשב מהנמוכים בעולם, זאת בהשוואה למדינות כגון: קוריאה - עם תקציב של 197 מיליון דולר; ניו זילנד - 96 מיליון דולר; פינלנד - 40 מיליון דולר; ושוויץ עם תקציב של 13 מיליון דולר.

על מנת לבנות תוכנית אסטרטגית להגדלת הייצוא, הקים שר התמ"ת אלי ישי ועדה שתדון בנושא. בראש הוועדה עומד דוד ארצי, יו"ר מועצת המנהלים של מכון הייצוא והמלצות הוועדה לבחינת כלי סיוע ליצואנים, הוגשו לפני כ-4 חודשים למשרד רוה"מ על-ידי שר התמ"ת, וברוש קרא לממשלה לדון בהמלצות כבר בישיבת הממשלה הקרובה.

יצוא הסחורות והשירותים צפוי לגדול בכ-9%

מנתוני מכון הייצוא עולה כי יצוא הסחורות והשירותים צפוי לגדול בשנת 2007 בכ-9% ויסתכם בכ-69 מיליארד דולר. עם זאת, ולמרות העובדה, כי בשנים 2000-2006 ניכר גידול בייצוא של ישראל בשיעור מצטבר של כ-36%, עדיין חלקה של ישראל בייבוא העולמי הולך ויורד ומתחילת העשור חלה ירידה מצטברת של 25%.

לדברי יו"ר מועצת המנהלים של מכון הייצוא, דוד ארצי, "מכון הייצוא מייצר הזדמנויות עסקיות רבות ליצואנים הישראליים, הפכנו מודל חיקוי בעולם כולו, אך אין לנו יכולת להשפיע של שער החליפין שמהווה חסם רציני ביותר כיום מפני פיתוח מואץ של הייצוא הישראלי".

בין המלצות הוועדה, שבראשה עומד ארצי: הרחבת הכלים והסיוע הניתנים ליצואנים קטנים על מנת לשפר את סיכויי הצלחתם בשווקים בינ"ל, בהיקף של 250 מיליון שקל; הקמת קרן חרום חוץ-ממשלתית לסיוע לחברות קטנות ובינוניות, בהיקף של 200 מיליון שקל, כתחליף לביטוח שער החליפין; הכפלת קווי האשראי לסחר עם מדינות בעלות סיכון אשראי גבוה, באמצעות חברת "אשרא" - מרמה של כ-450 מיליון דולר - לרמה של 900 מיליון דולר; ומיקוד מאמצים להגדלת הייצוא הישראלי בהיי-טק למדינות האיחוד האירופי ולדרום-מזרח אסיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.