יו"ר קסמבה מסביר איך עושים אקזיט של מיליונים
הסדרה הישראלית "מסודרים" שירדה ממסך הטלוויזיה לפני מספר חודשים, ערכה היכרות קצרה ומעניינת בין הצופים ל-4 החברים ש"עשו את זה", מכרו את הסטארט-אפ ההייטקי שלהם ותרגמו רעיון לכסף. בעגה המקצועית קוראים לזה: "לעשות אקזיט".
אמנם רבים מאיתנו לא בקיאים במונחים המקצועיים ולא חיים את השוק, אבל ישנם לא מעט יזמים הנמצאים בתחילת דרכם לפיתוח רעיון למוצר או שרות ומאמינים כי בעזרת עבודה קשה, התמדה וקשרים בתחום, יוכלו לחיות כמו החבר'ה מ"מסודרים".
איך עושים אקזיט?
בראיון ל-Bizportal שאלנו 2 יזמים ישראלים ש"עשו אקזיט" איך מתחיל חלום ומהם הטיפים להגשמתו?
חברת "קסמבה" הישראלית, שהוקמה בשנת 1999 ומספקת פלטפורמה לייעוץ מקוון של מומחים באמצעות צ'ט מול הלקוח, נמכרה ביוני 2007 לחברת LivePerson האמריקאית תמורת 40 מיליון דולר.
יו"ר קסמבה, אמיר ארליכמן, נותן טיפים להצלחה: "חלום של יזם מתחיל מצורך ספציפי בשוק או ממצוקה שחברה יכולה לפתור. חשוב להיות קשובים לשוק וצרכיו. פרמטר שני הוא להיות נחוש ומאמין בדרכך וברעיון". לשם הדגמה, מספר ארליכמן שמייסדי קסמבה - יינון אקסל וארתור פורר, היו מוכנים לעבוד שנתיים מהבית ללא משכורת.
פרמטר שלישי וחשוב, לדעת ארליכמן, הוא בחירת עובדים מושכלת. לדבריו, "חשוב לא להתפשר בבחירת עובדים לחברה וצריך להסתכל גם על אישיות העובד לצד היכולות המקצועיות שלו".
גם משמעת תקציבית חשובה לא פחות. "אל תבזבזו סתם כסף על מכוניות יפות ומשרדים מפוארים לפני המכירה", אומר ארליכמן והכי חשוב הוא אומר - "צריך מזל".
גם אילן אורן, לשעבר מנכ"ל הסטארט-אפ הטכנולוגי LeanWay, שנמכרה בדצמבר 2006 לאחת מחברות הטלקום הגדולות בעולם, חושב שיזם מתחיל צריך להתמקד בפיתוח מוצר שיש לו צורך. "היזם צריך לפתח מוצר או טכנולוגיה שיש לה דרישה, ולא לנסות לייצר מוצר שאין לו ביקוש וצריך לחפש לו קונים", אומר אורן.
LeanWAY הוקמה באפריל 2005 ועסקה בשיפור ביצועים משמעותי בעיבוד נתונים. החברה פיתחה טכנולוגיה חדשה שהיה לה צורך והצליחה ליצור התעניינות בקרב חברת טלקום מובילה בעולם, שאת שמה מסרב אורן לגלות, כבר באוקוטובר 2005. לדברי אורן, החברה שקנתה עשתה סיבוב מהיר ואיכותי ובדצמבר 2006 - תאריך המכירה על הנייר - המשקיעים עשו פי 25 על הכסף והעובדים קיבלו את הסכום הגבוה ביותר לאקזיט בשנת 2006.
מ"ווב 2.0" ועד "קלין-טק"
יזם שרוצה לעשות אקזיט צריך לקחת בחשבון את התחומים ה"חמים" בשוק, היוצרים התעניינות בקרב חברות גדולות בעולם. ארליכמן מציין את תחום האינטרנט ו-"ווב 2.0" (תוכן גולשים) כמילה החמה בשוק, כאשר לישראל יש דריסת רגל משמעותית בתחומים אלה.
"תחום חזק נוסף הוא Medical Devices ויש לו ביקוש אדיר. ארה"ב ואירופה כבר מכירות בפוטנציאל של ישראל בתחום", אומר ארליכמן. Medical Devices הוא יצור טכנולוגיות בתחום הרפואי ופתירת בעיות ספציפיות באופן שאינו דורש תהליך רגולטורי ארוך כמו בתחום של ביו-טק, וגם זמן הפיתוח וכמות הכסף להשקעה נמוך יחסית.
אילן אורן מגיע מתחום ה-IT ומאמין בו למרות הקושי, לצד תחום ה"קלין-טק", המאגד בתוכו נושאים של איכות סביבה ואנרגיה ירוקה. תחומים נוספים שהוא מציין הם אלקטרוניקה ורפואה. "הנושא של טכנולוגיה חוצה גבולות, כל עוד יש בה צורך אמיתי", מסכם אורן.
קניין רוחני כמפתח להצלחה
כשמדברים על סטארט-אפ ופיתוחים טכנולוגיים, יש לזכור שרעיון טוב עלול לעבור לידיים מתחרות. מכאן החשיבות של קניין רוחני ורישום פטנטים. עו"ד אורן רכס, ממשרד רכס-אלקלעי, מתמחה בעריכת פטנטים ומכיר בחשיבות הנושא.
"פטנטים מגנים על שוק מסויים והנושא מקבל משמעות בייחוד בקרב חברות גדולות ובינלאומיות, כמו IBM, שמגישה מספר גדול של פטנטים בשנה, כדי למנוע העתקות ותביעות מצד חברות מתחרות ולעיתים אף לקבל תמלוגים על הפטנטים", מסביר עו"ד רכס.
בשל גודלו של השוק האמריקאי, נרשמים בו כ-20 או 30 פטנטים בשנה לעומת השוק הישראלי. לדברי עו"ד רכס, בשנת 2006, נרשמו למעלה מ-400 אלף בקשות לפטנט והתקבלו 180 אלף בקשות בתחומי התקשורת, מחשבים ואינטרנט. "בארה"ב יש פתיחות גדולה יותר לרישום פטנטים בתחום של תוכנות מחשב ושיטות לניהול עסקים שבארץ לא ניתן לרשום. לאחרונה אף הגישו בארה"ב פטנט על שיטה לתכנון מס - והוא התקבל", אומר רכס.
במאגרי הפטנטים בעולם רשומים מעל ל-48 מיליון פטנטים ובחלק קטן יחסית ניתן לראות שההשקעה השתלמה, כשמדבור במשקיעים פרטיים. מה שמכריח חברות להגיש פטנטים הוא הסיבה שהמתחרים מגישים גם. חברה לא רוצה להיתבע על-ידי מתחרה, מבלי שיש לה אמצעי תגובה", מסכם עו"ד רכס.
