כבוד למגזר: רשות השידור דואגת למגזר הערבי

מליאת רשות השידור קיימה אמש (ב') דיון בנושא השידורים בערבית, בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט.

חברי המליאה קיבלו סקירה בנושא מיו"ר ועדת השידורים בערבית, הד"ר חליל רינאווי וממנהל הרדיו והטלוויזיה בערבית, אדמונד סחייק.

בהעדר אמצעים בתחום זה מחד, וחשיפה הולכת וגוברת למאות ערוצים, שחלקם עוינים, מאידך, סבורה מליאת הרשות כי יש לשים דגש רב יותר לשידרוג מערך השידורים בערבית.

לדעת המליאה, האוכלוסיה הערבית, המהווה למעלה מ-20% מאוכלוסיית ישראל, אינה מקבלת שידור ציבורי הולם בשפתה שיישקף את צרכיה ואת תרבותה ויספק לה חדשות אובייקטיביות מן המדינה, האזור והעולם, בשל אי קליטת שידורי הרדיו (העדר משדרים), שידור טלוויזיה במספר שעות מינימלי והעדר תקציב לאולפנים, לצוותי צילום ולהפקות.

בתוך כך, קוראת המליאה למשרד האוצר לשינוי סדרי עדיפויות ולהקצאת תקציב הולם שיאפשרו שידור ציבורי נאות בשפה הערבית בכל אמצעי המדיה.

מפת השידורים בשפה הערבית

מאז תחילת שנות התשעים אירעה מהפכת תקשורתית בעולם הערבי ונכנסו לפעילות 5 ערוצי רדיו מתחום הרשות הפלסטינית. לצד זאת, החלו לפעול הערוצים המסחריים 2 ו-10 בעברית ובערבית ותחנות הרדיו האזוריות ובתוכם רדיו מסחרי ערבי - "רדיו אל-שמס". גם שידורי הכבלים בישראל כללו בתוכם שידורים טלוויזיונים בשפה הערבית. במקביל, התרחבה התופעה של שחיקה בשידורים של רשות השידור, הן בטלוויזיה והן ברדיו בעברית ובערבית.

אזרחי ישראל הערבים חשופים היום ליותר מ-350 ערוצי טלוויזיה המשדרים מהעולם הערבי עם רמה גבוהה מאוד של שידורים, הן מבחינת חדשות כמו אל-ג'זירה ואל-ערביה, והן מבחינת בידור כמו הערוצים LBC, MBC ועוד.

התפלגות נתוני הצפייה בערוצי הטלוויזיה השונים מלמדת שהציבור הערבי בישראל צורך תכנים טלוויזיוניים מהמרחב התקשורתי הערבי הרבה יותר ממה שהוא צורך מזה הישראלי. בעוד שבערוץ הראשון שיעור החדירה הגבוה ביותר הנו בקרב בני 64-49, בקרב צופי הערוץ השני אחוזי הצפייה הגבוהים ביותר הם בקרב שכבת הגיל 29-48.

הלימוד של דפוסי צריכת התקשורת של החברה הערבית בישראל מצביעים על ניכור גובר בין החברה הערבית לסביבתה היהודית והזדהות הולכת וגדלה בין החברה הערבית בישראל עם סביבתה הערבית במדינות ערב. תופעה זו רוצה רשות השידור למגר ולכן פועלת לשדרוג השידורים בערבית בערוץ 1, בתחנות הרדיו ובאינטרנט.