כבוד למגזר: רשות השידור דואגת למגזר הערבי
מליאת רשות השידור קיימה אמש (ב') דיון בנושא השידורים בערבית, בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט.
חברי המליאה קיבלו סקירה בנושא מיו"ר ועדת השידורים בערבית, הד"ר חליל רינאווי וממנהל הרדיו והטלוויזיה בערבית, אדמונד סחייק.
בהעדר אמצעים בתחום זה מחד, וחשיפה הולכת וגוברת למאות ערוצים, שחלקם עוינים, מאידך, סבורה מליאת הרשות כי יש לשים דגש רב יותר לשידרוג מערך השידורים בערבית.
לדעת המליאה, האוכלוסיה הערבית, המהווה למעלה מ-20% מאוכלוסיית ישראל, אינה מקבלת שידור ציבורי הולם בשפתה שיישקף את צרכיה ואת תרבותה ויספק לה חדשות אובייקטיביות מן המדינה, האזור והעולם, בשל אי קליטת שידורי הרדיו (העדר משדרים), שידור טלוויזיה במספר שעות מינימלי והעדר תקציב לאולפנים, לצוותי צילום ולהפקות.
בתוך כך, קוראת המליאה למשרד האוצר לשינוי סדרי עדיפויות ולהקצאת תקציב הולם שיאפשרו שידור ציבורי נאות בשפה הערבית בכל אמצעי המדיה.
מפת השידורים בשפה הערבית
מאז תחילת שנות התשעים אירעה מהפכת תקשורתית בעולם הערבי ונכנסו לפעילות 5 ערוצי רדיו מתחום הרשות הפלסטינית. לצד זאת, החלו לפעול הערוצים המסחריים 2 ו-10 בעברית ובערבית ותחנות הרדיו האזוריות ובתוכם רדיו מסחרי ערבי - "רדיו אל-שמס".
גם שידורי הכבלים בישראל כללו בתוכם שידורים טלוויזיונים בשפה הערבית. במקביל, התרחבה התופעה של שחיקה בשידורים של רשות השידור, הן בטלוויזיה והן ברדיו בעברית ובערבית.
אזרחי ישראל הערבים חשופים היום ליותר מ-350 ערוצי טלוויזיה המשדרים מהעולם הערבי עם רמה גבוהה מאוד של שידורים, הן מבחינת חדשות כמו אל-ג'זירה ואל-ערביה, והן מבחינת בידור כמו הערוצים LBC, MBC ועוד.
התפלגות נתוני הצפייה בערוצי הטלוויזיה השונים מלמדת שהציבור הערבי בישראל צורך תכנים טלוויזיוניים מהמרחב התקשורתי הערבי הרבה יותר ממה שהוא צורך מזה הישראלי. בעוד שבערוץ הראשון שיעור החדירה הגבוה ביותר הנו בקרב בני 64-49, בקרב צופי הערוץ השני אחוזי הצפייה הגבוהים ביותר הם בקרב שכבת הגיל 29-48.
הלימוד של דפוסי צריכת התקשורת של החברה הערבית בישראל מצביעים על ניכור גובר בין החברה הערבית לסביבתה היהודית והזדהות הולכת וגדלה בין החברה הערבית בישראל עם סביבתה הערבית במדינות ערב. תופעה זו רוצה רשות השידור למגר ולכן פועלת לשדרוג השידורים בערבית בערוץ 1, בתחנות הרדיו ובאינטרנט.

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.