כבוד למגזר: רשות השידור דואגת למגזר הערבי
מליאת רשות השידור קיימה אמש (ב') דיון בנושא השידורים בערבית, בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט.
חברי המליאה קיבלו סקירה בנושא מיו"ר ועדת השידורים בערבית, הד"ר חליל רינאווי וממנהל הרדיו והטלוויזיה בערבית, אדמונד סחייק.
בהעדר אמצעים בתחום זה מחד, וחשיפה הולכת וגוברת למאות ערוצים, שחלקם עוינים, מאידך, סבורה מליאת הרשות כי יש לשים דגש רב יותר לשידרוג מערך השידורים בערבית.
לדעת המליאה, האוכלוסיה הערבית, המהווה למעלה מ-20% מאוכלוסיית ישראל, אינה מקבלת שידור ציבורי הולם בשפתה שיישקף את צרכיה ואת תרבותה ויספק לה חדשות אובייקטיביות מן המדינה, האזור והעולם, בשל אי קליטת שידורי הרדיו (העדר משדרים), שידור טלוויזיה במספר שעות מינימלי והעדר תקציב לאולפנים, לצוותי צילום ולהפקות.
בתוך כך, קוראת המליאה למשרד האוצר לשינוי סדרי עדיפויות ולהקצאת תקציב הולם שיאפשרו שידור ציבורי נאות בשפה הערבית בכל אמצעי המדיה.
מפת השידורים בשפה הערבית
מאז תחילת שנות התשעים אירעה מהפכת תקשורתית בעולם הערבי ונכנסו לפעילות 5 ערוצי רדיו מתחום הרשות הפלסטינית. לצד זאת, החלו לפעול הערוצים המסחריים 2 ו-10 בעברית ובערבית ותחנות הרדיו האזוריות ובתוכם רדיו מסחרי ערבי - "רדיו אל-שמס".
גם שידורי הכבלים בישראל כללו בתוכם שידורים טלוויזיונים בשפה הערבית. במקביל, התרחבה התופעה של שחיקה בשידורים של רשות השידור, הן בטלוויזיה והן ברדיו בעברית ובערבית.
אזרחי ישראל הערבים חשופים היום ליותר מ-350 ערוצי טלוויזיה המשדרים מהעולם הערבי עם רמה גבוהה מאוד של שידורים, הן מבחינת חדשות כמו אל-ג'זירה ואל-ערביה, והן מבחינת בידור כמו הערוצים LBC, MBC ועוד.
התפלגות נתוני הצפייה בערוצי הטלוויזיה השונים מלמדת שהציבור הערבי בישראל צורך תכנים טלוויזיוניים מהמרחב התקשורתי הערבי הרבה יותר ממה שהוא צורך מזה הישראלי. בעוד שבערוץ הראשון שיעור החדירה הגבוה ביותר הנו בקרב בני 64-49, בקרב צופי הערוץ השני אחוזי הצפייה הגבוהים ביותר הם בקרב שכבת הגיל 29-48.
הלימוד של דפוסי צריכת התקשורת של החברה הערבית בישראל מצביעים על ניכור גובר בין החברה הערבית לסביבתה היהודית והזדהות הולכת וגדלה בין החברה הערבית בישראל עם סביבתה הערבית במדינות ערב. תופעה זו רוצה רשות השידור למגר ולכן פועלת לשדרוג השידורים בערבית בערוץ 1, בתחנות הרדיו ובאינטרנט.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"
תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל.
הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן" שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- רפאל משיקה את משפחת ה-L-SPIKE: דור חדש של טילים וחימושים משוטטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שאלות ותשובות על רפאל
מה תחום עיסוקה העיקרי של רפאל?
רפאל היא חברה ממשלתית ישראלית לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות. היא עוסקת בין היתר בפיתוח וייצור של מערכות הגנה אווירית, טילים, מערכות לוחמה אלקטרונית, פתרונות סייבר ואמצעים אלקטרו-אופטיים לצרכים ביטחוניים.
כמה עובדים מועסקים ברפאל?
