איכות בטלוויזיה? ערוץ 2 לא השקיע מספיק בדרמה ותעודה
לאחר שנה דרמטית למכרז להפעלת ערוץ 2, מציגה הרשות השנייה את הדו"ח השנתי המסכם את פעילות ערוצים 2 ו-10 והרדיו האזורי מנובמבר 2005 עד דצמבר 2006.
באופן כללי, יש שביעות רצון מצד הרשות מההשקעה הכספית ובשעות שידור מצד 2 הערוצים בסוגה עילית. ההשקעה בתוכניות וסרטי דרמה ותעודה תומכת ביוצרים הישראליים ומהווה מקור עיקרי לפרנסתם.
שנת 2006 לא היתה שנה קלה והארועים המרכזיים שחלו בה, כמו פרוץ מלחמת לבנון השנייה, התמוטטות ראש הממשלה אריאל שרון וקיום בחירות, השפיעו גם על תכני השידור בערוצים המסחריים. מה עוד שמדובר בשנה הראשונה למכרז ערוץ 2.
ועדיין, נרשמה צמיחה קלה בנתח שוק הטלוויזיה בישראל של 1% בהשוואה לשנת 2005, מ-33% ל-34%. גם שוק הפרסום ב-2006 גדל ב-3% ביחס ל-2005 מ-805 מיליון שקל ל-829 מיליון שקל (לפי יפעת בקרת פרסום), נתון המשפיע גם על הכנסות המדיום הטלוויזיוני.
קשת ורשת עמדו בהוצאות הכוללות לשידור
בבחינת עמידה במחוייבות להפקת תוכניות ורכישתן בכלל והוצאה להפקת ישראלית בפרט, עמדו הזכייניות "רשת" ו"קשת" בתנאי הסף, ואף נרשם גידול של כ-30 מיליון שקל בהשקעה הכוללת של ערוץ 2. בסך הכל הוציא ערוץ 2, 493 מיליון שקל על רכישה והפקה של תוכניות ו-296 מיליון שקל על הפקה ישראלית.
אולם, הבעיה מתחילה כשמסתכלים על השקעה בתוכניות מסוגה עילית, הכוללות דרמה, תוכניות וסרטי תעודה וז'אנר מיוחד. בקטגוריה חשובה זו, השקיעה "רשת" 45.1 מיליון שקל כאשר התחייבה להשקיע 64.2 מיליון שקל. "קשת" השקיעה 66 מיליון שקל, בעוד מבחינת המחוייבות היתה צריכה להוציא 89.4 מיליון שקל לתוכנית סוגה עילית.
הסכום העיקרי החסר להשקעה בסוגה עילית אצל 2 זכייניות ערוץ 2 הנו בתוכניות וסרטי דרמה. הסיבה לסכום הנמוך שהושקע ביחס להתחייבות נובעת, בין היתר, מכך שתוכניות רבות סומנו כז'אנר מיוחד מסוגה עילית ועברו את מכסת ההפקות המאושרות בתחום זה, לכן לא הוכרו על-ידי הרשות השניה.
גם בבחינת שעות שידור סוגה עילית, יש חוסר ל-2 הזכייניות. בסך הכל שודרו במהלך השנה בערוץ 2 - 341 שעות מסוגה עילית, מתוכן הוכרו למכסות 308.5 שעות. אם נסכם, ערוץ 2 היה חייב בהוצאה כספית על סוגה עילית סכום של 153.5 מיליון שקל, מתוכו הוכרו 111.1 מיליון שקל ונותר חוסר של כ-42.4 מיליון שקל, המתחלקים לחוסר של 27 מיליון שקל בדרמה וחוסרים נוספים בדרמה, סרטי ותוכניות תעודה בסך 15.4 מיליון שקל.
קשת לא השקיעה מספיק בהפקה מקומית
45% מכלל שידורי הזכיינים מופנה להפקה מקומית, המוגדרת כהפקה ישראלית, למעט חדשות, ספורט וענייני היום. "רשת" עמדה ביעד ואילו "קשת"הפנתה 41% להפקה מקומית.
בנוסף, 65% מכלל ההפקות המקומיות חייבות להיות קנויות מיוצרים חיצוניים לערוץ ומחברות הפקה ישראליות שונות. גם כאן עמדה "רשת" במכסה ו"קשת" השקיעה רק 62% בהפקות מקומיות קנויות. הסיבה לכך שחלק מההפקות לא הוכרו למכסה, מסבירים ברשות השניה, היא שנמצא כי נעשה שימוש בעובדי זכיין כמו טאלנטים ומפיקים, בתוכניות רבות.
קטגוריה נוספת שנבחנה היא השקעה בהפקה מקומית קנויה מסוגה עילית כאן, נרשם חוסר משמעותי בשעות ובהוצאה כספית מצד 2 הזכייניות. על פי תנאי המכרז, מכסת שעות סוגה עילית קנויה ואחוז ההוצאה על ז'אנר זה לא יפחת מ-65% מכלל שעות והוצאות על סוגה עילית. "רשת" השקיעה רק 32% שעות ו-28% הוצאות כספיות על סוגה עילית קנויה, ו"קשת" עמדה ב-26% שעות ו-26% הוצאות בקטגוריה זו.
הבדל ניכר בין הזכייניות נרשם בהוצאה על הפקה מקומית קנויה מהפריפריה, המוגדת באזורים שמחוץ לנתניה-יבנה-רמלה. על פי תנאי המכרז, 10% מזמן השידור של הפקות קנויות יופקו בפריפריה, "רשת" השקיעה הרבה יותר - 32% ואילו "קשת" לא הצליחה להגיע ליעד עם 8.4% בלבד.
ערוץ 10 עומד לראשונה במחוייבויות
ההתייחסות לעמידה במחוייבויות של ערוץ 10 בדו"ח הרשות השנייה הנה לתקופה בין פברואר 2006 לינואר 2007. כאמור, לראשונה עמד ערוץ 10 בהתחייבויות וסגר פערים משנים קודמות, עם השקעה של 225 מיליון שקל בהפקה ורכישה של תוכניות בכלל, ו-144 מיליון שקל השקעה בהפקה ישראלית.
חשוב לציין, שהדרישות מערוץ 10 נמוכות יותר, מבחינת השקעה כספית בהפקות וסוגה עילית, יחסית לדרישות מערוץ 2 הוותיק, בשל הפערים בשנות פעילותם.
ערוץ 10 עמד גם במכסת ההשקעה בהפקה מקומית קנויה מסוגה עילית (87%), אך לא עמד בהתחייבות להשקעה בהפקה מקומית (39% לעומת 40% כנדרש) ובהפקה מקומית קנויה (49% בפועל לעומת 65% לפחות כנדרש).
בסך הכל, שודרו 123 שעות סוגה עילית, מהן הוכרו למכסה 89.5 שעות, כאשר המחוייבות היא לעמוד ב-180 שעות של סוגה עילית בהוצאה של 51.2 מיליון שקל. הערוץ הוציא 33.9 מיליון שקל להפקה ורכישה של תוכניות סוגה עילית, מתוכם הוכרו רק 19.4 מיליון שקל. גם כאן החוסר העיקרי בהשקעה מצד הערוץ הוא בדרמה - חוסר של 18.6 מיליון שקל ו-32 שעות שידור.
אם נסכם את הדו"ח בהתייחס ל-2 הערוצים 2 ו-10, השניים עמדו בהוצאה לשידורים ובהפקה ישראלית. שני הערוצים שידרו כ-400 שעות סוגה עילית יחד וניתן דגש לתכניות מועדפות בלוח השידורים.
עדיין, ישנו חוסר של כ-74.5 מיליון שקל בהוצאה לסוגה עילית בערוצים 2 ו-10 (42.5 מיליון שקל בערוץ 2 ו-32 מיליון שקל בערוץ 10). בתחום הדרמה נרשם חוסר של כ-45 מיליון שקל בשני הערוצים (27 מ' ש' בערוץ 2 ו-18 מ' ש' בערוץ 10), חוסרים נוספים נרשמו במכסות הפקה מקומית קנויה מסוגה עילית.
מסקנות: יוטלו סנקציות על הזכיינים
על פי החלטת מועצת הרשות השנייה, הזכייניות יחויבו להשלים את כל המחוייבויות בהן לא עמדו בשנת הזיכיון. הנהלת הרשות תציג למועצה מסגרת זמנים ומערך בקרה להשלמת מחוייבויות אלה. כמו כן, נשקלת האפשרות להטלת סנקציות על הזכיינים בשל הפרת המחוייבויות ובקרוב יתקיים דיון בנושא.
מנכ"ל הרשות השניה, מנשה סמירה, אמר בתגובה על תוצאות הדו"ח: "דו"ח 2006 מצביע על כך שיעדי הרשות השניה אפשריים וברי ביצוע ושהמכרז טיפל בבעיות האפשריות ובחולאים. הכסף יצא מהזכייניות אך לא תמיד למקום הנכון וחשוב לטפל בחוסר ההשקעה בסוגה עילית ובדרמה. הדרמה חשובה בהשבחת המסך מבחינה תוכנית והיא מוכיחה עצמה כמייצרת רייטינג גבוה".
יו"ר מועצת הרשות השניה, נורית דאבוש, לא מסתפקת בחיוב הזכייניות להשלים את מחוייבויותיהן ופנתה לשר התקשורת, במטרה למצוא מסגרת של כללי אכיפה שיאפשרו להטיל על הזכיינים עיצומים כספיים, כאשר הכסף לא ישאר בידי הרשות, אלא יעבור לקרן שתוקם למען היצירה הישראלית. לדבריה, "היוצרים הישראלים הם תמהיל מגוון וחשוב לטלוויזיה ויש מקום לגוון עוד בתכנים מקוריים ולהשקיע יותר ביוצרים. לא רק עם תוכניות כמו "ארץ נהדרת", אלא גם בדרמה ותעודה בנושאים מעניינים".
בהתייחסה לסוג הקנס שיוטל על הזכייניות, אמרה דאבוש, כי היא מעדיפה להעביר את הכסף ליוצרים הישראלים ולא לפגוע בדקות פרסום בערוצים.
"בסוף שנת 2008 נוכל לראות אם עשינו מהפך בטלוויזיה, כפי שהמכרז כיוון לו בתחילתו ב-2006", סיכמה דאבוש את ממצאי הדו"ח.
תגובות ערוצים 2 ו-10
מרשת נמסר בתגובה: "שנת 2006 הייתה שנה מכרעת בעשייה הטלוויזיונית ברשת בפרט ובערוץ 2 בכלל. רשת, כמו גם ב-13 השנה האחרונות עמדה במחויבויותיה ואף מעבר לכך, גם דו"ח הרשות השנייה מאשר כי ההוצאה הכללית וההשקעה של רשת בשידורים עלתה על השיעור עליו התחייבה. פעילות זו הביאה לתנופה אדירה בכל תחומי הפקות הטלוויזיה בישראל במיוחד בתחום הסוגה העילית ולשיעורי צפייה חסרי תקדים.
"לצערנו נותרה מחלוקת עקרונית עם הרשות השנייה על סיווג ספציפי של 3% מסך ההוצאה שהשקיעה רשת. רשת תעמוד על כך כי הרשות השנייה תתאים את כלליה למתרחש בארץ ובעולם במקום להישאר כבולה בכבלי העבר. עשייה טלוויזיונית היא תחום דינאמי המתחדש ומתפתח. עקב כך שומה על הרשות השנייה להעמיק את הבנתה ותשומת ליבה המקצועי בנושאים אלו על מנת לאפשר לצופה הישראלי לקבל את התוצרים הטלוויזיוניים האיכותיים והעדכניים ביותר.
"בנוסף, תעמוד רשת על כך כי הסמכות הקובעת לגבי תכנים, סיווגם והגדרתם יהיו ויישארו בידי העורך הראשי של התחנה כפי שגם קובע החוק בעניין זה.
"ראוי היה שתשומת ליבה של הרשות יופנה לעברו של ערוץ 10 ואל עמידתו המזערית במחויבויות, הדעת אינה סובלת פערים רגולאטורים כה דרמטיים בשוק כה קטן ומצומצם. רשת תמשיך להוביל את העשייה הטלוויזיונית בישראל לשיאים חדשים כמו שעשתה בשנתיים האחרונות ותעניק לצופה הישראלי טלוויזיה נהדרת".
מערוץ 10 נמסר בתגובה: "בשנת 2006 השקיע ערוץ 10 בהפקות ישראליות 60 מיליון שקל מעל הסכום הנדרש בחוק. תחום הסוגה העילית הוא מבחינתנו נכס אסטרטגי וכראייה, משנה לשנה ערוץ 10 משקיע סכומים גבוהים יותר ויותר בז'אנר. הפער בין הדרישה לבין הנעשה בפועל נובע מאי הכרה של הרשות עצמה בתוכניות מסוימות כבסוגה עילית, ומתהליכי הפקה ממושכים המתחייבים במסגרת הז'אנר".
מקשת נמסר בתגובה: "אנו שמחים על ההכרה של הרשות בהשקעה של קשת בשנת 2006 בכ-80 מיליון שקל יותר מהנדרש וממה שהתחייבה במכרז, גם בהשקעה בתוכן בכלל, גם בהשקעה בסוגה עילית ובמועדפות בפרט. קשת תמשיך לשקוד על השקעה ופיתוח של תכני סוגה עילית, ותמשיך בדיון מול הרשות על מנת להגיע להבנות מקצועיות גם בהגדרת תתי הז'אנרים שלגביהם יש מחלוקת".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"
תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל.
הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן" שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- רפאל משיקה את משפחת ה-L-SPIKE: דור חדש של טילים וחימושים משוטטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שאלות ותשובות על רפאל
מה תחום עיסוקה העיקרי של רפאל?
רפאל היא חברה ממשלתית ישראלית לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות. היא עוסקת בין היתר בפיתוח וייצור של מערכות הגנה אווירית, טילים, מערכות לוחמה אלקטרונית, פתרונות סייבר ואמצעים אלקטרו-אופטיים לצרכים ביטחוניים.
כמה עובדים מועסקים ברפאל?
