פס"ד פרנק-שילוח: הלקוח תמיד צודק?
כל סטודנט שמסיים לימודים אקדמיים, בין אם במשפטים, תקשורת, ראיית חשבון או רפואה, יודע שנכונות לו כמה שנים ראשונות וקשות של התנסות במקצוע על מנת להגיע ליוקרה ולמעמד נחשק של בכיר ומומחה בתחומו. במקרים לא מעטים, נצמד המתמחה הצעיר לקולגה סמכותית ובכירה במקום העבודה, לומד מנסיונו, מתמקצע וכך מטפס בסולם הדרגים.
כך גם במקרה של אורן פרנק, עד לאחרונה מנכ"ל במשרד הפרסום מקאן אריקסון. פרנק היה בן טיפוחיו של אילן שילוח, שעומד בראש משרד הפרסום המוביל בארץ ונמנה על שותפיו עוד מהתקופה שהמשרד נקרא "קשר בראל". פרנק למד משילוח כיצד לטפל בלקוחות, להוביל מהלכים אסטרטגיים ולהביע את דעתו בסוגיות מכריעות, שתרמו לחיזוק מעמדו של המשרד בענף ולצמיחתו המואצת. שילוח עצמו מוכר כמנהל חרוץ, חד וקשוח שרואה את טובת המשרד מעל לכל.
ואכן, ההיצמדות לשילוח השתלמה לפרנק והוא קודם לתפקיד מנכ"ל במשרד לצידה של שירה מרגלית, זוגתו של שילוח.
כל פרסומאי מתחיל או ותיק יודע שהטיפול בלקוחות במשרד פרסום מחייב רגישות,שליטה בתחום, הבנת צרכי הלקוח וסיפוקם על הצד הטוב ביותר. אם נסכם, חשוב לפעול לפי המנטרה: "הלקוח תמיד צודק" ולדאוג שהלקוח יצא מרוצה וירצה להמשיך לעבוד עם משרד הפרסום. טיפול בדרך זו בלקוח, במיוחד אם מדובר באחד שמחזיק מספר חברות הנעזרות בפרסום, תניב למשרד עוד תקציבי פרסום בהיקפים רחבים ותזניק אותו לראש טבלת משרדי הפרסום המובילים בארץ.
התחרות בין משרדי הפרסום המובילים מחייבת את היושבים בראשם להתנהל נכון ולהיות זמינים ויצירתיים עבור לקוחותיהם וכמובן, למנוע חיכוכים מיותרים בינם לבין העובדים המטפלים בתקציבי הפרסום. אולם, האם מדובר במניעת חיכוכים בכל מחיר? האם פרסומי בכיר חייב לשמור על דעתו האישית לעצמו, מחשש שהדברים לא יתקבלו בהבנה מצד הלקוח ועלולים לגרור תגובות לא צפויות ואף להביא לפיטוריו? האם הלקוח תמיד צודק?
אם לבחון את הטיפול של אילן שילוח במקרה של אורן פרנק ושירה מרגלית – התשובה היא כן.
שילוח, שמינה בעצמו את אורן פרנק ושירה מרגלית, למנכ"לים במקאן אריקסון, פיטר השבוע את השניים לאחר שהביעו (כל אחד בנפרד) את דעתם בקול רם באמצעי התקשורת השונים על ארועים שונים שסוקרו, וקשרו באופן שלילי, בין היתר, שמות של חברות המיוצגות במקאן ונמצאות בשליטת קבוצת איי.די.בי, שבשליטת נוחי דנקנר.
שילוח רצה להימנע מתקרית מביכה עם דנקנר ודאג שתקציבי הפרסום של החברות שבשליטתו – סלקום וחוגלה-קימברלי – יעברו למשרד פרסום אחר בשל ההתבטאויות של פרנק ומרגלית, לאחר שכבר איבד את תקציב ברק 013,שאך קיבל לידיו, לטובת JWT. על מנת למנוע מהלך כזה, החליט שילוח בצעד נחרץ לפטר את השניים ולהציל את היחסים עם דנקנר, אך לא עצר לחשב את השלכות המעשה על העובדים האחרים במקאן, כמו גם על ענף הפרסום כולו.
הפיטורים אולי הרגיעו את דנקנר, אך מה יחשוב אותו סטודנט שסיים לימודים ומעוניין להשתלב בפירמה מכובדת ולהתקדם לתפקיד בכיר וסמכותי שמאפשר לו להביע את דעתו המקצועית והאישית באופן חופשי? מה שבטוח, הוא יסיק מהמקרה שלפנינו, כי רצוי לברור מילים בקפידה בטרם הן נפלטות אל חלל האוויר ונאמרות בקול רם ואולי כדי לשמור על המשרה הנחשקת שלך, עדיף פשוט לשתוק. מה שבטוח, קודים התנהגותיים לא נכללים בתוכנית הלימודים האקדמית, אולי כדאי שמישהו ירים את הכפפה.
מלבד הבוגר האקדמי שלנו, גם הפרסומאים במשרדים השונים ודאי יסתכלו על המקרה הנדון בדרך של "יראו וייראו" וכבר יכנו את הארוע כ"פס"ד פרנק-שילוח".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"
תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל.
הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן" שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- רפאל משיקה את משפחת ה-L-SPIKE: דור חדש של טילים וחימושים משוטטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שאלות ותשובות על רפאל
מה תחום עיסוקה העיקרי של רפאל?
רפאל היא חברה ממשלתית ישראלית לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות. היא עוסקת בין היתר בפיתוח וייצור של מערכות הגנה אווירית, טילים, מערכות לוחמה אלקטרונית, פתרונות סייבר ואמצעים אלקטרו-אופטיים לצרכים ביטחוניים.
כמה עובדים מועסקים ברפאל?
