פס"ד פרנק-שילוח: הלקוח תמיד צודק?
כל סטודנט שמסיים לימודים אקדמיים, בין אם במשפטים, תקשורת, ראיית חשבון או רפואה, יודע שנכונות לו כמה שנים ראשונות וקשות של התנסות במקצוע על מנת להגיע ליוקרה ולמעמד נחשק של בכיר ומומחה בתחומו. במקרים לא מעטים, נצמד המתמחה הצעיר לקולגה סמכותית ובכירה במקום העבודה, לומד מנסיונו, מתמקצע וכך מטפס בסולם הדרגים.
כך גם במקרה של אורן פרנק, עד לאחרונה מנכ"ל במשרד הפרסום מקאן אריקסון. פרנק היה בן טיפוחיו של אילן שילוח, שעומד בראש משרד הפרסום המוביל בארץ ונמנה על שותפיו עוד מהתקופה שהמשרד נקרא "קשר בראל". פרנק למד משילוח כיצד לטפל בלקוחות, להוביל מהלכים אסטרטגיים ולהביע את דעתו בסוגיות מכריעות, שתרמו לחיזוק מעמדו של המשרד בענף ולצמיחתו המואצת. שילוח עצמו מוכר כמנהל חרוץ, חד וקשוח שרואה את טובת המשרד מעל לכל.
ואכן, ההיצמדות לשילוח השתלמה לפרנק והוא קודם לתפקיד מנכ"ל במשרד לצידה של שירה מרגלית, זוגתו של שילוח.
כל פרסומאי מתחיל או ותיק יודע שהטיפול בלקוחות במשרד פרסום מחייב רגישות,שליטה בתחום, הבנת צרכי הלקוח וסיפוקם על הצד הטוב ביותר. אם נסכם, חשוב לפעול לפי המנטרה: "הלקוח תמיד צודק" ולדאוג שהלקוח יצא מרוצה וירצה להמשיך לעבוד עם משרד הפרסום. טיפול בדרך זו בלקוח, במיוחד אם מדובר באחד שמחזיק מספר חברות הנעזרות בפרסום, תניב למשרד עוד תקציבי פרסום בהיקפים רחבים ותזניק אותו לראש טבלת משרדי הפרסום המובילים בארץ.
התחרות בין משרדי הפרסום המובילים מחייבת את היושבים בראשם להתנהל נכון ולהיות זמינים ויצירתיים עבור לקוחותיהם וכמובן, למנוע חיכוכים מיותרים בינם לבין העובדים המטפלים בתקציבי הפרסום. אולם, האם מדובר במניעת חיכוכים בכל מחיר? האם פרסומי בכיר חייב לשמור על דעתו האישית לעצמו, מחשש שהדברים לא יתקבלו בהבנה מצד הלקוח ועלולים לגרור תגובות לא צפויות ואף להביא לפיטוריו? האם הלקוח תמיד צודק?
אם לבחון את הטיפול של אילן שילוח במקרה של אורן פרנק ושירה מרגלית – התשובה היא כן.
שילוח, שמינה בעצמו את אורן פרנק ושירה מרגלית, למנכ"לים במקאן אריקסון, פיטר השבוע את השניים לאחר שהביעו (כל אחד בנפרד) את דעתם בקול רם באמצעי התקשורת השונים על ארועים שונים שסוקרו, וקשרו באופן שלילי, בין היתר, שמות של חברות המיוצגות במקאן ונמצאות בשליטת קבוצת איי.די.בי, שבשליטת נוחי דנקנר.
שילוח רצה להימנע מתקרית מביכה עם דנקנר ודאג שתקציבי הפרסום של החברות שבשליטתו – סלקום וחוגלה-קימברלי – יעברו למשרד פרסום אחר בשל ההתבטאויות של פרנק ומרגלית, לאחר שכבר איבד את תקציב ברק 013,שאך קיבל לידיו, לטובת JWT. על מנת למנוע מהלך כזה, החליט שילוח בצעד נחרץ לפטר את השניים ולהציל את היחסים עם דנקנר, אך לא עצר לחשב את השלכות המעשה על העובדים האחרים במקאן, כמו גם על ענף הפרסום כולו.
הפיטורים אולי הרגיעו את דנקנר, אך מה יחשוב אותו סטודנט שסיים לימודים ומעוניין להשתלב בפירמה מכובדת ולהתקדם לתפקיד בכיר וסמכותי שמאפשר לו להביע את דעתו המקצועית והאישית באופן חופשי? מה שבטוח, הוא יסיק מהמקרה שלפנינו, כי רצוי לברור מילים בקפידה בטרם הן נפלטות אל חלל האוויר ונאמרות בקול רם ואולי כדי לשמור על המשרה הנחשקת שלך, עדיף פשוט לשתוק. מה שבטוח, קודים התנהגותיים לא נכללים בתוכנית הלימודים האקדמית, אולי כדאי שמישהו ירים את הכפפה.
מלבד הבוגר האקדמי שלנו, גם הפרסומאים במשרדים השונים ודאי יסתכלו על המקרה הנדון בדרך של "יראו וייראו" וכבר יכנו את הארוע כ"פס"ד פרנק-שילוח".

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".
בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
אחרי כמעט שלוש שנים מרגע קבלת הרישיון - אש מתחיל לפעול. המייסדים מציגים חזון של "בנקאות אחרת" - האומנם?
בנק אש (esh), הבנק הדיגיטלי החדש שבשליטת היזם ניר צוק, יחל מחר את פעילותו באופן רשמי, עם אירוע השקה מקוון בו תוצג התוכנית העסקית של הבנק.המהלך מגיע כמעט שלוש שנים לאחר שבדצמבר 2022 קיבל הבנק רישיון מבנק ישראל. מחר צפויים המייסדים, ובהם יובל אלוני, לחשוף את החזון והכיוון שאליו הם מתכננים להוביל את הבנק. אלוני, שותף מייסד ומבעלי השליטה, פרסם בפוסט כי מדובר ב"רגע מכונן" אחרי שנות עבודה רבות, וציין כי הבנק ישנה את פני הבנקאות המסורתית.
מודל עסקי שונה מזה של וואן זירו
בניגוד לבנק הדיגיטלי וואן זירו שהשיק את שירותיו כבר באוגוסט 2022 ומכוון בעיקר למשקי בית, בנק אש מתכנן להתמקד במגזר העסקי - ובעיקר בעסקים קטנים וזעירים. הפלטפורמה הטכנולוגית העצמאית של הבנק כבר פועלת ומבוססת על מערכות ליבה בענן הציבורי, מתוך מטרה להפחית עלויות ולייעל תהליכים.
הטכנולוגיה הזו אינה מיועדת רק לשימוש פנימי. בכוונת אש לשווק אותה בהמשך גם לבנקים דיגיטליים נוספים בארץ ובעולם. בין המוצרים שאש צפוי להציע: חשבונות עו"ש, פיקדונות, אשראי עסקי ושירותים פיננסיים מותאמים לעסקים קטנים. נראה שהמקום שבו הם יכולים לעורר את השוק הוא בפיקדונות הריבית על הפיקדונות בבנקים נמוכה מאוד, במיוחד הריבית על עו"ש והריבית לפיקדונות קצרים. כל גורם שייכנס לתחום ויספק ריביות טובות, עשוי למשוך קהל, אם כי, כפי שניתן להיווכח מהניסיון של וואן זירו, זה לא יהיה פשוט.
השקעות עתק ותג מחיר של חצי מיליארד דולר
מאחורי בנק אש עומדת קבוצת משקיעים בראשות ניר צוק, מייסד פאלו אלטו, חברת הסייבר הגדולה בעולם, הנסחרת בנאסד"ק בשווי של כ-125מיליארד דולר. השקעה משמעותית של גוף מוסדי, היתה של כלל ביטוח, שהשקיעה כ-100 מיליון שקל תמורת 4.99% ממניות הבנק וחברת הטכנולוגיה שעל בסיסה הוקם.
ההשקעה בוצעה לפי שווי של כ-512 מיליון דולר אחרי הכסף, ואליה הצטרפו גם אלוני, ושותפים נוספים. מדובר בסכום משמעותי, בעיקר בהתחשב בכך שהבנק עדיין לא התחיל לפעול בפועל מול הציבור.